|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
אונברסיטת בן גוריוןסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון לא נשארים חייבים לפני מספר שבועות דרש המתרגל יקים סילברמן מסטודנט במדי מילואים לעזוב את כיתתו בדומה למקרה אשר אירע במכללת ספיר בשדרות. סילברמן מלמד במחלקה למתימטיקה, אותה מחלקה כמו השמאלני הקיצוני קובי סניץ היה פעם מלמד. סילברמן מתאר את אוניברסיטת בן גוריון כמצוי על אדמות כבושות. לא ידוע אם למד תחת חסותם של האנטי-ישראליים הידועים ניווה גורדון או אורן יפתחאל. אתמול, אלמוני לבוש במדי מילואים ורעול פנים פרץ לכיתתו של סילברמן ושפך עליו צבע כחול ונמלט. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת בן גוריון - אורן יפתחאל בהרצאה על הבדווים חלקם של הבדואים הגיעו במאה ה-19. אני לא בדיוק יודע ממש את ההיסטוריה. הכיבוש האיסלמי וצפונה. בין השבטים השונים. הם לא היו זזים הרבה. היה להם איזור מחיה. היו גם מלחמות בין השבטים, אבל היתה די הסכמה. כמו מדינות כאלה קטנות של שבטים. לפי מחקרים היו גם מקומות קבע, של חלק מהאוכלוסיה, ועמים אחרים לא חיו בתוך הטריטוריה הזו. איך שאתה לא מתרגם את זה, אתה יכול לתרגם את זה לריבונות, או בעלות שבטית על הקרקע, אבל היה ברור שזו הקרקע שלהם לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת בן גוריון - אורי רם: 'זה לא ביטול החרם טמבל, זה המשך הכיבוש' שרת החינוך בממשלת ישראל לא צריכה להיות שמחה על ביטול החרם. היא צריכה להיות יותר מודאגת. תחת הלחץ האיום בחרם עלו לפחות לדיון השאלות האם האוניברסיטאות משרתות באופן כלשהו את הכיבוש ובכך משתתפות בעבירות נגד החוק הבינלאומי, האם הן חלק ממנגנון מדינתי כולל שבראשו משרד הביטחון והצבא ובתחתיתו מועצת י"ש ונוער הגבעות, הרתום למבצע המשך הכיבוש, או שיש בישראל חופש אקדמי ואבחנה מוסדית המאפשרים לקיים דיון ביקורתי בכיבוש ובדיכוי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת בן גוריון - לב גרינברג, 'הם מפחדים' בספרו החדש טוען הסוציולוג לב גרינברג, כי עם פרוץ האינתיפאדה השנייה ששה האליטה האשכנזית לאמץ את שיח המלחמה ולהיפטר משיח השלום, מפני שכלל בתוכו לא רק הכרה בפלשתינאים, אלא גם הכרה במזרחים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת בן גוריון - חיים יעקובי - הקמת חומה בין יהודים לערבים בלוד תקבע את עתיד התכנון בישראל בשבוע הבא תפרסם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את החלטתה בסוגייה הרת גורל: האם בניית חומת הפרדה בתחומי מדינת ישראל היא מעשה תכנוני לגיטימי, או אפליה בין יהודים לערבים? לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת בן גוריון - אמנון רז-קרקוצין - סופה של החד-צדדיות אחת לכמה שנים זקוקה החברה הישראלית לזריקת "ביחד" מן הסוג הזה. את אחדותה היא יודעת להשיג רק בדרך אחת – המלחמה. הידד, מלחמה "צודקת" נפלה לידינו. לרגע קט סייעה המלחמה לטשטש את הבעיות, ויצרה מפגן משיחי שכולם שותפים לו. אדרבא, כרגיל, מי שיוזם ומלבה את מפגני התשוקה הלאומנית איננו הימין, אלא דווקא אלה המוצגים כשמאל, מאושרים להזדהות עם המלחמה הצודקת. האיום הוא תמיד קיומי. המלחמה היא "על עצם קיומה של המדינה". כך היה בשנת 2000, כאשר קונסנזוס שלם הצדיק את המלחמה הטוטלית נגד מפגינים פלסטינים, כך גם עכשיו. אותו רטט, אותה הנאה בלתי מוסתרת, אותה התלהבות מהאחדות המזויפת. שילוב מסוכן של חרדה ותשוקה. תחושת החורבן היא אחד היסודות של הקיום הישראלי ובסיס המדיניות הישראלית. אי-אפשר להתעלם מקיומה של חרדה זו, וצריך לעמוד על מקורותיה, כמו על האופן שבו היא פועלת כדי להגשים את עצמה. היא יוצרת שוב ושוב את השילוב המסוכן בין חרדה ובין תשוקה יהירה, תשוקת החירום, חירום המאפשר להשעות כל מעצור חוקי ומוסרי, חירום המאפשר להתעלם משאלות היסוד ונועד להשאיר את ההכחשה בעינה. בשם סכנת החורבן מוצדק החורבן. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
|