|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
האוניברסיטה העבריתהאוניברסיטה העברית – פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב משתפים פעולה עם עמותת זוכרות לקיום "כנס" של שינון תעמולה בנושא "הנכבה הפלסטינית", המקוננת את קיומה של ישראלהספרות העברית
והנכבה הפלסטינית אנו מזמינים את הציבור, חוקרות וחוקרים, תלמידות ותלמידי מחקר, להציע הרצאות שיעסקו בנוכחותה, עקבותיה, וייצוגה של הנכבה הפלסטינית בספרות העברית. אנו מגדירים את הנכבה בצורה
הרחבה ביותר. עניין מיוחד יש לנו בהרצאות אשר יעסקו בגבולות הזמן
והמרחב של הנכבה ובאופני הבנתה כטראומה. מורן בנית Moran.benit@mail.huji.ac.il לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
תקדים באקדמיה – פיטורים לפרופסור עם קביעותהאוניברסיטה העברית מפטרת את אייל בן ארי ופסול להנחות סטודנטים לצמיתותהסוציולוג שהנחה מחקר שקבע שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות, הולך הביתה בהודעה מטעם המחלקה לדוברות של האוניברסיטה העברית: 'בית הדין לערעורים של עובדי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית קיבל את ערעור האוניברסיטה על קולת העונש שנפסק לפרופ' אייל בן-ארי בגין ניצול יחסי מרות וקיום יחסים אינטימיים עם תלמידות. בגזר הדין שניתן היום קובעים יו''ר בית הדין פרופ' פנחס שיפמן וחברות בית הדין פרופ' אורנה קופרמן ועו''ד מרים ארזי-גיא כי ''בית הדין החליט להטיל על הנילון עונש של פיטורין מן האוניברסיטה... כמו כן אנו קובעים כי הנילון יהיה פסול לצמיתות להנחות או להדריך סטודנטים באוניברסיטה העברית אף אם יתברר שכגמלאי היה רשאי למלא תפקידים אלה''. בית הדין נימק את החלטתו להחמיר את העונש בכך ש''המסר העלול להתקבל הוא שהאוניברסיטה נוהגת בסלחנות כלפי אנשי-סגל שסרחו ומוכנה להעלים עין מפגיעות חמורות בסטודנטיות. לפנינו דפוס-פעולה שיטתי שבו הנילון ניצל לרעה, או ניסה לנצל לרעה, את תלמידותיו." ' לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עוד ביטול של שירת ההמנון הלאומי "התקווה" בטקס אוניברסיטאי רשמי; ראשי האוניברסיטה מתנערים מאחריותסטודנטים שהשתתפו בטקס הסיום של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית שמחו מאוד לסיים את תקופת הלימודים המתישה. אך הם לא ציפו כי בטקס ההסמכה שלהם לא תנוגן "התקווה", ההמנון של מדינת ישראל... סטודנטים בבית הספר מספרים כי ההמנון הלאומי לא נוגן גם בטקסי הסיום שהתקיימו בשנים הקודמות. ... סטודנטים הלומדים בחוג מציינים כי מדובר בהחלטה פרטנית של בית הספר. הם הוסיפו כי דיקן בית הספר פרופ' ג'וני גל מודע היטב לדבר, אך לפי שעה לא ברור אם מדובר בהנחייה שלו. ... "כל יחידה אקדמית באוניברסיטה רשאית ובעלת זכות לקבוע כיצד יתנהלו טקסיה, ימי העיון שלה ואירועים אחרים שתחת חסותה ", נמסר מהאוניברסיטה. "הנהלת האוניברסיטה לא רואה מקום להתערב באופי הטקסים - כל עוד האירוע נעשה באופן המכבד את הנוכחים בו ואת המאורע". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – משלא סיים להתנצל על שקילל את התנ"ך וכבר אלון הראל (החוג למשפטים) מנהל מסע תעמולה נגד ההמנון הלאומי "התקווה"אי אפשר להתעלם מן העובדה כי הסמלים של החברה הממלכתית שלנו אינם סמלים עימם יכולים להזדהות כל אזרחי המדינה. הן החרדים והן אזרחיה הפלסטינים של מדינת ישראל הם אזרחים שומרי חוק אך הם מנוכרים לסמלים הממלכתיים-לאומיים של מדינת ישראל. מעטים האזרחים הפלסטינים היכולים להזדהות בלב שלם עם התקווה בת שנות אלפים של העם היהודי להיות עם חופשי במולדתו וגם מגן הדוד הכחול במרכזו של דגל ישראל הוא בסופו של יום סמל דתי יהודי. נשאלת אפוא השאלה כיצד יכול אזרח פלסטיני המנוכר לסמלים הממלכתיים הללו להיות אזרח נאמן למולדתו? התשובה לשאלה זו מחייבת הבחנה בין המישור הממלכתי לאומי למשור האזרחי. ניכור של האזרח הפלסטיני מן הטקסים הממלכתיים לאומיים הוא בלתי נמנע בנסיבות הקיימות. ואולם האזרח הפלסטיני יכול לחיות כאזרח נאמן בחברה האזרחית: בבית הספר, באוניברסיטה, במקום העבודה, במועדון הספורט ובמרכז הקהילתי. תפקידה של החברה האזרחית היא לאפשר לאזרח הפלסטיני חיים של שותפות מלאה בספירה האזרחית מבלי שהסמלים הממלכתיים ישתלטו על הספירה האזרחית כולה. הבלטת והדגשת הסמלים הממלכתיים-לאומיים דווקא בהקשרים של החברה האזרחית מקשה על המיעוטים להיות שותפים מלאים למרקם האזרחי של החברה הישראלית ופוגעת אנושות ביכולת לחיות חיים משותפים בחברה אחת. לא כל מי שאיננו יכול להזדהות בלב שלם עם שירת התקווה הוא בוגד בעם ובמדינה. דווקא הציונים שבינינו ואילו שקיומה של מדינה יהודית יקרה לליבם חייבים להבטיח כי בני המיעוטים בישראל יוכלו לחיות בישראל בכבוד, בשוויון ומתוך תחושת שותפות ושייכות מלאה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
המכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (האוניברסיטה העברית - החוג למשפטים) מתעקש להתעלם מהגייס החמישי הדורש להטיל חרם על ישראלשלשום עברה בוועדת חוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית, "הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת בישראל באמצעות חרם". ... ההצעה מטילה סנקציות על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות שם. היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. בימים אלה, שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם, ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים. ... זאת, ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין; ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר; ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק; וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה. ... גרוע מכך, הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף "מעוול" - ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן - ובכך לשתק את הגוף לחלוטין. אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) - מי שפעם דרש שייאסר על נוצרים פרו-ישראליים להכנס לישראל, דורש עכשו מחיקת כל ההתנחלויות ושוכח להזכיר לקוראים שהיה בין המי ומי ב"שלום עכשו"חוץ מהאירוע הבודד הזה, השפעה אמריקאית על הפעילות הישראלית בשטחים - יוק. ברק אובמה מאכזב יותר מקודמיו, בגלל הציפיות שיצר. הוא טעה כשהחליט לנאום בקהיר ולא בירושלים ושגה, כשהטיל וטו על החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות. התוצאות של חוסר פעולה נמרצת מצד אובמה כבר מתפוצצות בפני כולנו. במקום שייצוק תוכן מעשי להצהרות הפומביות בדבר חשיבות השלום בין ישראל לפלסטין, הממשל של אובמה נכנע ללחץ של יהודים בארה"ב, שילדיהם לא ייפגעו במלחמות הבאות, ושל ימין אמריקאי דתי קיצוני, שמקווה למלחמת גוג ומגוג כדי להחזיר את המשיח. נותרה עוד הזדמנות, כמעט אחרונה, לפעול לקידום השלום בין ישראל לשכניה בפלסטין. תמיכה מסיבית בהכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר עשויה להטות את הכף ולהביא, בפעולה בינלאומית מתואמת, לשובו של הסיכוי לפירוק ההתנחלויות ולשלום. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - דוד שולמן (החוג לדתות השוואתיות) מוביל הפגנות למען המחבל ג'ואד סיאםhttp://religions.huji.ac.il/faculty/shulman.html להזכירכם-- יתקיים סיור מודרך בשכונת סילואן ביום שישי הקרוב, בין השאר כאות הזדהות עם ג'ואד סיאם, אחד הפעילים המרכזיים בחזית השלום בשכונה זו הסובלת מהתנכלויות יום-יומיות של המתנחלים. ג'ואד נעצר פעמים רבות בחדשים האחרונים והוא נתון במעצר בית זה זמן רב. השבוע נפתח משפטו-- משפט פוליטי לכל דבר. *** כשקאק נפל על הקרקע המשיך סיאם להכות אותו ולבעוט בו בכל חלקי גופו. קאק סבל משטפי דם בצוואר ובירכיים ומחבלות בחזה. סיאם, שאולי חשש שבטיפול הזה אין די, ניגש אל רכבה של רעייתו של קאק, שישבה בו עם בתה הפעוטה, הכה בו במוט ברזל, שבר את שמשת החלון ועיקם את הפח. חודש אחר כך פגש סיאם את קאק, ותבע ממנו לבטל את התלונה שהגיש למשטרה. כשקאק סירב, אמר לו סיאם: "יש לך יומיים, אם לא תוותר על התלונה הזאת, אני אהפוך את החיים שלך לגיהינום, ואני אחטוף ילד מילדיך". עד כאן כתב האישום. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עיתון הארץ מסכם את פרשת גדעון ערן (החוג לסוציולוגיה)האוניברסיטה העברית בירושלים שילמה כ-38 אלף שקלים לסטודנטית אשר התלוננה כי המרצה שאצלו למדה בחוג לסוציולוגיה ניהל עמה קשר אינטימי והתנכל לה בהמשך. זאת, במסגרת הסכם גישור בין הצדדים, שנשמר עד כה בחשאיות. התשלום לסטודנטית, אורטל בן דיין, הוגדר כפיצוי "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה". עוד נכללת בהסכם הכרה רשמית
בנכונות פרטי התלונה שהגישה בן דיין, ומנגד
-
בוטל
ההליך המשמעתי נגד המרצה, ד"ר גדעון ארן. על פי האוניברסיטה, ההסכמות
שהושגו בגישור "מספקות את האינטרס הציבורי". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ד"ר אורית קמיר (החוג למשפטים) חושפת שד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) המעורב בפרשת ההצקה המינית של תלמידה הינו נשוי לגיסתו של אהוד אולמרטאבל גדעון ארן, שאומרים שהוא אוהב להזכיר שהוא גיסו של ראש הממשלה (כן, גם לזה יש חשיבות ציבורית בעיני, כעדות ל"איך יוצרים בסטודנטיות תחושה שהמרצה הוא "משהו משהו"), וככל הנראה לא אוהב שמתייחסים אליו כאל סתם אזרח, וחושב שהוא זכאי למעמד מיוחד, לא מוכן לקבל את העובדה שאני משתמשת בחופש הביטוי ובחופש האינטרנט כדי להגיד אמת למטרות ציבוריות בעלות ערך. (הוא, לעומת זאת, לא חשב פעמיים לפני, שלפי טענתה של א', סיפר על ה"רומן" שלו אתה למרצים בחוג, וגרם לה לתחושת בושה והשפלה על שחייה האינטימיים נפרשו בפני המרצים בחוג בו היא לומדת ומתרגלת. מתברר שארן סבור שהפריווילגיה לחשוף את א' היא בלעדית שלו, ואילו זהותו צריכה להשאר חשאית. כי בו הפרסום פוגע; בה, כנראה לא. לו, כנראה, יש שם מקצועי ואישי להגן עליהם; לה, כנראה לא. מעניין). בעבר, כשהזכרתי את שמו, הוא מיד התקשר לביתי כדי לאיים שאחדל. היום, הוא שכר שירותי משרד עורכי דין כדי לאיים גם עלי וגם על אתר "רשימות", במכתב אלים ומתלהם, על פיו הוא יתבע גם אותי וגם אותם בסכומי עתק על הנזק האדיר שהם גורמים, לכאורה, לשמו הטוב (בכך, כזכור, שהם מאפשרים לי להשתמש בחופש הביטוי כדי להגיד את האמת שיש לה ערך ציבורי). בסיס משפטי כלשהו – אין לו... לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מהומה על תשלום "דמי שתיקה" לתלמידת ד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) שסבלה מהצקה מינית ממנובמאי 2009 קבעו חברי בית הדין של האוניברסיטה כי "המקרה שלנו איננו חד-פעמי, אלא התנהגות נמשכת לאורך כשנתיים. בניגוד למקרים אלה (כלומר, האחרים, א"ק), ההתנהגות במקרה שלנו כוונה לא נגד קבוצה בלתי מסוימת של אנשים, אלא נגד אדם אחד מוגדר. בניגוד למקרים הללו, המקרה הזה עסק לא בדעות מעליבות באופן כללי אלא בהפצת מידע אינטימי על אדם ספציפי; בניגוד למקרים הללו, במקרה הנדון, התנהגות הנתבע לא פסקה גם לאחר שהמתלוננת מחתה על כך; בניגוד למקרים הללו, במקרה שלנו הנתבע יצר סביב המתלוננת סביבה לימודית ואישית מביכה ומאיימת". לדברי ד"ר אורית קמיר, מרצה למשפטים המתמחה בנושא הטרדה מינית, טענת האוניברסיטה כי הקשר בין בן דיין לארן היה בהסכמה, ועל כן אינו נחשב הטרדה מינית, היא "שטחית ומגוחכת על רקע קביעת בית הדין המשמעתי, לפיה ארן ניצל לרעה את סמכותו ומעמדו כמורה. השאלה איננה האם היתה הסכמה, אלא האם היא ניתנה במסגרת ניצול יחסי מרות". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית הטילה עונש קל ומגוחך על פרופ' אייל בן-ארי (החוג לסוציולוגיה) אולם מעריב מראיין את קרבנותיו וחושף את האמת"הדעה שלו הייתה חשובה לי. תמיד חשבתי שהוא לצדי. שהוא מכבד אותי. הוא היה האדם האחרון שהייתי מצפה ממנו לעשות משהו לפגוע בי". לדברי א' תקופה קצרה לאחר מכן התוודה המרצה בפניה שהוא מאוהב בה ודרש ממנה לוותר על הטיסה לארצות הברית. בסופו של דבר הציע בן ארי לא' להצטרף אליו לנסיעה לצרכי מחקר באמסטרדם.
"התאהבתי
בה,
סיפרתי
גם לאשתי" ... "כשהוא הציע לחלוק איתי חדר באמצעות אי מייל הרגשתי לא בנוח אבל עניתי בחיוב. לא פירשתי את ההצעה כתמימה. זו הרי הצעה לא ראויה. מנחה ומונחה לא חולקים חדרים". חברי בית הדין הרשיעו את בן ארי בניצול לרעה של מעמדו אך גם במקרה זה הוחלט שלא להאשימו בהטרדה מינית לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את הפאשיזם נוסח פרופ' זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה): "האיש שמצדיק טרור"האיש שמצדיק טרור ובעצם, זה לא ששטרנהל, באצילותו, כאיש שמאל שפוי, מגן על השמאל הסהרורי. הלוואי. הבעיה היא ששטרנהל מוחק את ההבדל בינו לבינם. זה לא התחיל השבוע. פעם הוא כתב מאמר בזכות מלחמת אזרחים: "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" ("דבר" 1988). בשנת 2001, נאמן לדרכו, הוא מינה את עצמו לקצין תצפית של המחבלים, תוך שהוא מנסה לכוון את הפיגועים אל עבר המתנחלים: "אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד התנחלויות". הוא גם הוסיף הצדקה אידיאולוגית: "אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם". ההצדקה ל"התנגדות" הפלסטינית, כלומר טרור, פורסמה חודשים בודדים לאחר שהפלסטינים דחו את מתווה קלינטון. סרבני שלום. איך וכיצד מעניקה להם הסרבנות הזאת "לגיטימיות להתנגדות מזוינת"? אין סיכוי שנקבל הסבר. זה האיש. צריך לדחות על הסף את הקביעה של ליברמן על "סייעני טרור". אבל נדמה שאדם שמצדיק ומעודד את הטרור - וזהו שטרנהל - ראוי לתואר הזה. לאחר אותו מאמר אלים הוא התפתל וניסה לחזור בו. למרות שאוצר המילים שלו מסתכם בצווחות "פשיזם, מקרתיזם", הוא קיבל את פרס ישראל. בסיכומו של דבר, הוא ניסה להציג את הרושם שהוא נגד הכיבוש. לא נגד ישראל. באותם ימים אפילו הגנתי עליו. שטרנהל מתעקש להוכיח שטעיתי. האיש הוא שור מועד. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - הפרופסורית לפמיניזם פרנסיס ראדאי (החוג למשפטים) סבורה שהגנה על נשים יהודיות באמצעות "מצור" על עזה היא בלתי חוקית! רק כניעה למחבלים היא כשרה??"נכון, כי על פי המשפט
הבינלאומי, והוועדה מתייחסת לכך, אם הסבל שנגרם לאוכלוסייה
האזרחית מופרז
לעומת היתרון הצבאי הישיר והקונקרטי אזי הסגר בלתי חוקי." לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
ארז תדמור מאשים את דניאל בלטמן (האוניברסיתה העברית) במחזור היסטרי של סיסמאות אנטישמיות שקריותבתחילת השבוע שעבר פרסם הפרופסור דניאל בלטמן מאמר בעיתון "הארץ" שכותרתו "1932 כבר כאן". במאמר, קבע בלטמן כי המציאות הפנימית בישראל היום זהה למציאות הפנימית במתרחש בגרמניה בשנת 1932. "בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד", הרשה לעצמו בלטמן להיסחף. בלטמן הוא אולי פרופסור בכיר, ומעמדו עשוי להקנות לדבריו חשיבות בעיני אנשים בעלי חשיבה סמכותנית, אך הטון ההיסטרי והסיסמאות הדמגוגיות בהן עטף את מאמרו לא מצליחות להסתיר את חוסר הביסוס לקביעותיו מרחיקות הלכת. אלא שיותר מאשר בלטמן לא מבוסס והיסטרי, הוא פשוט לא מקורי. כתיבתו היא ביטוי נוסף לדלות ולהתדלדלות הרוח באקדמיה הישראלית. לעובדה שהאינטלקטואלים הבכירים ביותר בישראל, (בלטמן לדוגמה הוא ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית), הם אנשים הממחזרים סיסמאות שקריות שאחרים ניסחו, מדקלמים ומקללים בלשון גבוהה מחשבות של אחרים, ושבויים באופנות פסאודו-אינטלקטואליות שייצרו תועמלנים מוכשרים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – דניאל בלטמן (החוג ליהדות זמננו) האנטי-ציוני מאשים את החברה הישראלית בתכנון ג'נוסיידאין חברה המחוסנת מפני הידרדרות לגזענות אלימה. בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד. קיימות בה קבוצות מיעוט (ערבים וזרים) מנודות על ידי הרוב, אידיאולוגיה גזענית שהולכת ומתפשטת, ניסיונות להצר את הפעילות הפוליטית של המיעוט ולצמצם את זכויותיו האזרחיות, מציאות ביטחונית מתוחה, וגורמים פוליטיים חזקים בעלי אינטרס של התפשטות טריטוריאלית. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) מכפישה את צה"ל במילים "הצבא הכמעט הכי לא מוסרי בעולם" ומעודדת את הסרבנות לשרת בצה"למינויו של יאיר נווה הוא מינוי הולם. אין הולם ממנו לעמוד כמעט בראש הצבא הכמעט הכי לא מוסרי בעולם. על כן לא יאיר נווה אלא אנחנו - אנחנו צריכים להתפטר מתפקיד מספקי החיילים, מולידי החיילים ומחנכי החיילים לעתיד, לאזור אומץ ולומר לילדינו: סרבו. סרבו להיות חלק מארגון שבראשו עומדים פושעי מלחמה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג לספרות), הפאשיסט השמאלני, מקדם אחידות המחשבה וקובע שכל מי שיחשוב אחרת שייך לימין הפאשיסטי; מעודד החרם והתערבות גורמים חיצוניים בענייני הפנים של ישראלחוק האזרחות החדש הוא חוק טוב. בחשבון אחרון, הוא פועל לטובת מדינת ישראל. בראש ובראשונה החוק תורם להבהרת מצב העניינים במדינה, שבשנה האחרונה, ליתר דיוק מקיץ 2010, מתגבר הפן הפשיסטי שלה. החוק יגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל, ונראה שכעת זה המוצא היחיד שאולי יחלץ אותה ממצבה העגום. ... התקווה היחידה לבלימת הפשיזם לא תבוא מבפנים. היחלשות הכוחות הליברליים והדמוקרטיים, הלכודים בצבת המחויבות התיאולוגית שלהם ליהודיות המדינה, היא הסימן הראשון לכך. למעשה, מעטים המקרים בהיסטוריה של המאה ה-20 של פשיזם שנבלם מבפנים, ולא על ידי מלחמה חיצונית שגברה עליו. לכן, ככל שהאופי הפשיסטי של מדינת ישראל יתבהר יותר, כך יגדל הסיכוי שכוחות חיצוניים יפעלו נגד המדינה, אם בחרם כלכלי, שכבר צובר תאוצה, ואם באמצעים אחרים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אלון הראל (החוג למשפטים) מפטיר חצי-ברכה פוגענית בתנ"ךעל פי התנהגותו התוקפנית ומזלזלת במהלך ההפגנה בשכונת שמעון הצדיק, אפשר לשאר כיצד הוא מתנהג בתור מרצה במהלך דיון לסרטון המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – אלון הראל (החוג למשפטים) ממשיך להשתלח בתנ"ך או באלה שקוראים בובימים האחרונים פורסם סרטון ובו מוצג קטע מדברים שאמרתי במהלך הפגנה שנערכה בשייח ג'ראח לפני כמה חודשים, המבטאים זלזול בתנ"ך. ... הביטוי הנפוץ יותר לחילול קודשי ישראל הוא השימוש היומיומי בתנ"ך לצרכים פוליטיים סקטוריאליים, כמו הצדקת גירוש אנשים מבתיהם, הצדקת אפליה שיטתית כנגד ערבים בדיור ותעסוקה ושימוש בתנ"ך כהצדקה להשגת פתרון דיור נוח במרכז ירושלים על חשבונן של משפחות פלסטיניות. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – עמיאל ורדי (החוג לאומנות) נעצרלאורך כל השנה האחרונה פועל צה'ל לטרפד את הפעילות ההומניטרית של אנשי תעיוש, באזור הר חברון, באמצעות צווי 'שטח צבאי סגור'. עשרות פעמים השנה, גורשו הפעילים והחקלאים הפלסטינים מאדמותיהם, ע' הצבא, שמשתמש בצווים באופן הנוגד את הנהלים. במקום לשמור עליהם מפני התנכלויות המתנחלים, הצבא מגרש את החקלאים משדותיהם ומבורות המים שלהם. ... עזרא נעצר ואחריו נעצר גם עמיאל ורדי שרץ אל הכרם במחאה. בתחנת משטרת חברון העיד הסג'מ שהביא את עזרא, עדות מפלילה שיכולה היתה להחזיר אותו לכלא. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) מתלונן על הצהרת האמונים למדינת ישראל; על פיו הנאמנות נוגדת את "חופש המצפון והדעה"להבדיל ממדינות אחרות, בזהותה של ישראל קיים יסוד פרטיקולרי ואידיאולוגי, נוסף על היסוד הקונטינגנטי של רוב יהודי. זאת ועוד, טיבה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עדיין לא התקבע, והוא נתון במחלוקת קשה בציבור הישראלי. אחדים מהמפרשים יוצקים לביטוי משמעות דתית או לאומנית ואופי דמוקרטי דל ביותר. בשל יסוד זה, ההצעה יוצרת בעיה חמורה מבחינת חופש המצפון והדעה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית & מעקב IDI – הפרופסור האנטי-ישראלי ירון אזרחי (החוג למדעי המדינה) מגנה את המדינה כ"פשיסטית " ולא דמוקרטיתפרופ' ירון אזרחי אמר בעצרת: "ישראל מידרדרת מחזון של מדינה דמוקרטית למדינה פשיסטית. או שילדינו יעזבו את המקום הנורא הזה, או שיהיו בבתי סוהר או שיילחמו ברחובות כמו באיראן". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העבירית – אייל בן ארי, הסוציולוג שהנחה מחקר שקבע שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות, עומד בפני ועדת משמעת על האשמות סטודנטיות על "אונס", "כפיית יחסי מין"אף תלמידה של פרופ’ אייל בן ארי מהאוניברסיטה העברית לא הסכימה להעיד נגדו בחשד להטרדות מיניות - והתיק נסגר. באחרונה חזרה בה אחת מהן, ומסרה עדות בוועדה פנימית. גורמים במשטרה: התיק עשוי להיפתח. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מסית בגילוי לאלימות והפעלת כוח נגד תנועת "אם תרצו"רק כוח יעצור כוח מאת זאב שטרנהל לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג לספרות) מוזמן לפרסם בידוייו בעיתון דר שטירמרלנוכח החרפת המשבר הזה, התגובה הציונית לא איחרה לבוא. המשט, שהביא להקלות מסוימות במצור על עזה, חשף את פעולות הדיכוי ככאלה שאפשר לוותר עליהן, ובעיקר הבהיר את האפקטיביות של הביקורת הכלל-עולמית החריפה על ישראל. התגובה הקבועה לבושת הכישלון, להצלחת ה"אויב" ולהכרה בבידודה של ישראל - ההסתגרות פנימה וההתקשחות של הביטחון באשליית צדקתנו המוחלטת - הביאה עמה את הצורך למצוא אויב מבית, כזה שבאמצעות רדיפתו קל להיטהר מן הבושה, מן הביקורת ומן האשמה. המשבר הקיצוני שבו נתונה הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את העם הפלסטיני בלי שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות הביקורתיים, שאינם מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא שבו היא נתונה לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – ח"כ זבולון אורלב וועדת החינוך תדון בפרשת המרצה ד"ר ברץ שפוטר בעקבות "החלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים" שמטילה "עננה כבדה על האוניברסיטה"יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיב על פיטורי המרצה ואמר: "לאחר ששוחחתי וביררתי את העניין עם המרצה ועם חלק מהנוגעים בדבר באוניברסיטה, עולה חשד כבד שמדובר בהחלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים. חובת ההוכחה להבהיר את ההחלטה המוזרה מוטלת על האוניברסיטה. ההחלטה התמוהה מטילה עננה כבדה על האוניברסיטה. בדעתי לכנס ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך כדי לברר את העניין". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – מעריב מדווח שדן ברץ (החוג לפילוסופיה) "המרצה הנערץ" פוטר עקב היותו ימני-לאומי! הוחלף במרצה שאיננו "ותיק או מנוסה יותר" ממנו.הרוחות סוערות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות הפסקת העסקתו של מרצה פופולרי לפילוסופיה. ד"ר רן ברץ לא ישוב לשנת הלימודים הבאה בגלל השתייכותו לצד הימני של המפה הפוליטית, כך לפחות סבורים מרצים וסטודנטים במוסד האקדמי. ברץ נחשב למרצה מוצלח ומוערך מאוד לפילוסופיה יוונית. במשובי הסטודנטים הוא הגיע למקום הראשון, והתלמידים מכנים אותו "המרצה הנערץ". אבל ברץ, תושב כפר אדומים, קצת שונה מחלק מהמרצים מבחינת השתייכותו הפוליטית. הוא כתב כמה מאמרים בעיתונות
בעלי תוכן ימני-לאומי, הוא עמית במכון "שלם",
ושמו עלה השנה
לכותרות בעקבות שני דוחות מתוקשרים שעוררו סערה באגפים
השמאליים
של האקדמיה: הדוח
שביקר את הקשרים של הקרן החדשה עם ארגוני שמאל קיצוני,
שברץ
היה אחד ממחבריו,
ודוח תנועת "אם תרצו" על המגמות האנטי ציוניות באקדמיה,
שברץ
נתן ייעוץ אקדמי לחלקים
ממנו. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
דני קשמרו מחדשות ערוץ 2 חושף פעילים מהשמאל האנטי-ישראלי: קובי סניץ (אוניברסיטת בן גוריון, החוג למתמטיקה), עמנואל פרג'ון (האוניברסיטה העברית, חוג למתמטיקה) וחיים בראשית (אוניברסיטת מזרח לונדון, החוג ללימודי תרבות)זה היה עוד שבוע קשה לתדמית של ישראל בעולם. להקות ביטלו ביקור כאן, ארגונים בעולם קראו להחרים מוצרים תוצרת הארץ, ונציגים ישראלים בחו"ל ספגו גידופים ואפילו מכות. אנחנו פגשנו את הישראלים שלא רק מצדיקים את המהלכים האלה - אלא יוזמים אותם בעצמם. עד כמה זה דמוקרטי? או לגיטימי? מה שבטוח, לא תישארו אדישים... והדברים האלה צריכים להטריד את כולנו. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – גבריאל שפר (החוג למדעי המדינה) מאשים את ישראל בפיתוח בפצצה הגרעינית האיראנית'הגישה
הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים
בגילויי אנטישמיות,
גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו
האחרונה לגילויים
אלה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - הקיטש של פרופ' מרגלית (החוג לפילוסופיה)השמאל הישראלי הקיצוני ממשיך לחלק מתנות לעצמו. אחרי זאב שטרנהל (לפני שנתיים) ויהודה נאמן (לפני שנה) הגיע תורו של אבישי מרגלית לקבל את פרס ישראל. הפרופסור לפילוסופיה, כמו שני קודמיו, לא יחמיץ הזדמנות להאשים את ישראל בכל המתרחש במזרח-התיכון. כמותם הוא ישמח מאד לקבל את הפרס ואת המעטפה. אולם בניגוד להם, הוא גם מוצא לנכון לפגוע בזכר השואה ובחיילי צה"ל הנופלים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – נורית פלד-אלחנן (חוג לחינוך) קובעת שמדינת ישראל רוצחת נוער ערבי מכוון שמתיחסים אליהם "ככינים"בישראל נוהגים מאז ומתמיד בילדים פלסטינים על פי האמרה "בני כינים ככינים". יש האומרים זאת בריש גלי ויש השותפים לדעה בשתיקה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – עופר שנער (החוג למדיניות ציבורית וממשל) מאשים מתנגדי ההפרטה והימין בהתקפת הנעל על נשיאת בית המשפט העליוןלא ניתן להתעלם מהקשר בין האלימות שבה נוקטים מנהיגי ישראל לבין האלימות הרצחנית המשתוללת בישראל בתקופה האחרונה: הסגנון הראוותני של התנהלות שר הביטחון, המתקפה הבוטה של שר האוצר נגד בית המשפט העליון (בעקבות ההחלטה האמיצה לבטל את הקמתו של בית כלא פרטי), וכמובן תהליכי ההפרטה של שירותים שלעולם לא יניבו רווח, כגון שירותי הבריאות ומערכת החינוך בישראל, תהליכים שמקדמת הממשלה בימים אלה ממש. על כל אלה אפשר להוסיף את האופן שבו ישראל מתייחסת לפליטים מאפריקה ואת תוכנית ויסקונסין הפוגעת בכבודם של המובטלים ויוצרת רווח על חשבונם. כל אלה משאירים את האזרח המום מול האלימות הצינית של השלטון לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) משווה בין הסרבנות השמאלנית "המוסרית" ובין הסרבנות האידיולוגית של דתיים "הפולטית" ולא מוסריתבין התקוממות מוסרית, המעוגנת בדבקות בנורמות אוניוורסליות, בעלת אופי אישי לחלוטין ומלווה בנכונות לשלם את מלוא מחירה, לבין המרד האלים והמאורגן, הפוליטי במהותו, המתרחש היום בהתנחלויות, אין ולא כלום. ... הישיבה היא מסגרת חיים, לא מוסד שבשעריו באים ללמוד ורק ללמוד. זהו מוסד מונוליטי, מונהג בידי שליט יחיד, המקיף את כל תחומי חייו של התלמיד. כאן לומדים לציית, לא למרוד במוסכמות או במרות אינטלקטואלית כזאת או אחרת. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) - ישראל אשמה עד שתוכח אחרת וגם אז אשמה.כל אחד מבין שלהתנגדות הצבא לחקירת ההאשמות שהועלו נגדו יכולה להיות רק סיבה אחת: יש מה להסתיר. יש דרך פשוטה לשכנע שכל חקירה נוספת מיותרת, והיא כמובן חשיפת התחקירים שביצע הצבא עצמו. פומביות היא אחד מיסודות המשפט. אין שום סיבה להאמין לצבא יותר מאשר לכל גוף ציבורי אחר. לכן כל שצריך לעשות הוא, להציג את החומר לציבור. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) – מגנה את "האליטה הפוליטית הישראלית" בליחמה בלתי מוסרית במצבע "עופרת יצוקה"; לא מזהה את תפקיד של עצמו בבניית "חומת הדה-לגיטימציה הסוגרת" על ישראלאין ספק, שלא היתה כאן כוונה תחילה לפגוע בלא-לוחמים, אך האסון שפקד את משפחת אל-עייש היה תוצאה הכרחית וחזויה מראש של מימוש העיקרון של אפס סיכון. זאת דוגמה אחת מיני רבות, הממחישה עד כמה זול היה בעיניים ישראליות מחיר חייהם של הפלסטינים. אך המחיר לא נקבע בשטח, הוא חרוט בפרמטרים שנקבעו למבצע מלכתחילה על ידי צמרת ההנהגה הישראלית. גם כאן הכל ברור וגלוי. לכן האחריות אינה מוטלת על הפיקוד הזוטר והבינוני, אלא על מי שעיצבו את נורמות הלחימה החדשות ואישרו אותן. הבעיה היא קודם כל מוסרית, ומאחריות זו לא תוכל האליטה הפוליטית הישראלית לחמוק. דו"ח גולדסטון היה בלתי נמנע. ... השורה התחתונה היא, שמבצע "עופרת יצוקה" תרם נדבך נוסף לחומת הדה-לגיטימציה הסוגרת בהדרגה על מדינת היהודים. גם אם שום ישראלי לא יגיע בעתיד הקרוב להאג, הכתם המוסרי לא יימחק והשלכותיו עוד לפנינו. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – תוהים איך יורי פינס (החוג למזרח אסיה) קודם לראש חוג למרות הצהרות האנטי-ישראליות שלוהסערה האחרונה אותה חולל ניב גורדון עם הקריאה להחרים את ישראל, השכיחה לרגע את דברי הבלע הקיצונים אותם השמיע נגד המדינה ראש חוג אחר. המדובר במרצה לא כל כך ידוע עד כה, ראש החוג למזרח אסיה בירושלים, שבשנאתו למתנחלים חשף כמה עצבים רופפים במשנתו הפוליטית. הוא ממתין ליום בו תחוסל ההתיישבות ביהודה ובשומרון, הוא סבור כי כל חייל המשרת בשטחים הוא פושע גמור, הוא מתגעגע למולדתו בברית-המועצות לשעבר והוא בעל עבר סטודנטיאלי של חוליגאן...... קבלו את פרופ' יורי פינס, מרצה להיסטוריה סינית אימפריאלית וחבר במפלגה הקומוניסטית. ושלא תעזו לומר לידו מלה רעה אחת נגד סין הקומוניסטי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית - אלי פודה (חוג ללימודי האיסלם והמזה"ת) מחבר שאיפות לאומיות ל"נראטיב הערבי" עבור המהגרים הערבים שפלשו למנדט הבריטי עד 1948תוכנית הלימודים שעל פיה נכתב הספר ביקשה להציג תמונה מאוזנת, המאפשרת גם לילד הערבי לקרוא את הסיפור שלו. הצגת שני הנרטיווים נועדה לעורר דיון בבתי הספר על הצורך להכיר את האחר. בדיקת ספרי ההיסטוריה שמהם למדו התלמידים הערבים מאז 1948 מגלה אימוץ של שיח ציוני מובהק, בכל הנוגע למלחמת 1948 ולסכסוך. הסיפור הערבי-הפלסטיני נעדר מספרי הלימוד וברוב המקרים הפלסטינים אף חסרים שייכות לאומית. ... ואמנם, בשנתיים האחרונות חלה תפנית. תוכנית הלימודים בהיסטוריה לערבים עודכנה, ושני ספרי לימוד כבר ראו אור במסגרתה. באלה מוזכרות השאיפות הלאומיות של הערבים בפלסטין כסיבה המרכזית לסכסוך עם היהודים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – יורי פינס – בן דרור ימיני, עורך מעריב, קורא להתבטאותיו של יורי פינס "בזיון"פרופ' יורי פינס קנה את עולמו. התבטאות מכוערת אחת הפכה אותו להרבה יותר מפורסם מכל המאמרים בתחום הידע שלו ... רועי קליין ז"ל התפוצץ על רימון שנזרק על חייליו והקריב את עצמו תוך הצלת פקודיו. גיבור ישראל. האיש הפך למיתוס. הוא ושכמותו ציוו לנו את החיים. פינס חגג עליו בשבוע שעבר, כאשר ייחל להריסת ביתו. אפשר לתמוך בפינוי מאחז או התנחלות. אבל חדוות החורבן הזאת היא ביזיון. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – יורי פינס (החוג ללימודי מזרח אסיה), "אויב נוער הגבעות", מתבטא נגד "מתנחבלים" ורס"ן רועי קליין ז"לסערה באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות התבטאות חריפות של ראש החוג ללימודי מזרח אסיה, פרופ' יורי פינס, נגד קמפיין התנגדות להריסת ביתו של רס"ן רועי קליין ז"ל: "אני מקווה שלא רק ביתו של הרס"ן ייחרב, אלא ההתנחלות כולה, ושהמתנחבלים יפוצו לכל הרוחות". ... בתגובה ל"מעריב" אמר פרופ' פינס: "זוהי עמדתי. עניתי לא כמרצה אלא כאדם בעל דעה פוליטית. אני בעד חיסול מוחלט של מפעל ההתנחלויות וחזרה לגבולות הקו הירוק. נוער הגבעות הם האויב שלי ". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – תנועת אם תרצו דורש לעקור מהשורש את התופעה של הצדעת מועל היד במהלך הבחירות בקמפוסעמית ברק, סמנכ"ל "אם תרצו", תנועת הסטודנטים הציונית, שיגר מכתב ליו"ר וועדת החינוך של הכנסת בדרישה לקיים דיון בנוגע לפרשת "מועל היד" במהלך הבחירות לאגודת הסטודנטים. ברק, ששיגר מכתב דומה לפרופ' מנחם מגידור נשיא האוניברסיטה העברית, מזכיר כי סטודנטים פעילי תא "קמפוס לכולנו" הצדיעו במועל יד כנגד פעיל "אם תרצו" במהלך יום הבחירות. "אבקשך לשקול את האפשרות להעלות נושא זה בישיבת וועדת החינוך הקרובה או למצער להתייחס אליו באחת מישיבות הוועדה". לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
אוניברסיטת העברית – תנועת אם תרצו מתלונן לראשי האונברסיטה על הצדעות במועל יד בקמפוסעמית ברק, סמנכ"ל תנועת אם תרצו, שלח מכתב לנשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, בו מחה על הצדעות במועל יד במהלך יום הבחירות לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. "במהלך יום הבחירות לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, כחלק מהווי יום הבחירות, סיירו חברי תא "אם תרצו" ברחבי הקמפוס בליווי שירי "עם ישראל חי", "ירושלים של זהב" ועוד ובהנפת דגלי המדינה. בשני מקרים שונים במהלך סיור זה, נעמדו מול פעילי "אם תרצו", פעילים מתא "קמפוס לכולנו" (המורכב מפעילי מר"צ, חד"ש ונוספים) והגיבו בהצדעת מועל יד, כשהם עושים זאת לעיני הציבור כולו. המקרה הראשון אירע במסדרון חברה על ידי פעילת "קמפוס לכולנו" והמקרה השני אירע על ידי תומך התא בפורום בסמוך למסדרון חברה", סיפר ברק. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – שמואל אמיר (חוג לכלכלת הבריאות) מצדיק ומעודד טרוריסטים רצחנייםדם על הידיים" היא הסיסמא היעילה ביותר שיצאה עד כה תחת ידיהם של תועמלני הממסד הישראלי. לדימוי אימפקט ויזואלי מידי: רוצח חסר צלם אנוש שיש להחזיקו בכלא לכל ימי חייו. הדימוי דוחק הצידה כל שאלה אחרת כגון מה גרם למעשיו, האם הוא היחידי עם דם על הידיים ופוסל מיד כל אפשרות לנהל אתו או עם שולחיו מו"מ (הכוונה כאן לחמאס). לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית – שמואל אמיר מתמקד ב"תגובה יחסית" ומצדיק פשעי המלחמה של החמסעל מנת שתתקיים מלחמה, צריך כידוע שני צדדים, אך כאן בעזה, כלום יש שני צדדים להפצצת עזה מן האוויר? הלא בצד אחד מתייצב חיל האוויר, המצויד במיטב המטוסים – המסופקים ע`י `הידידה` ארה`ב, ומצד שני אנשים חסרי הגנה לחלוטין, הניצבים מול אש תופת היורדת עליהם משמים. האם ידוע על מלחמה בה קיים לוחם אחד בלבד? לפי הנחות ייסוד אלו, הלחימה עליה הכריז שר הביטחון הישראלי ברק, אינה מלחמה אלא צייד! ציד אנשים ללא יכולת התנגדות מינימאלית, הנשחטים מן האוויר. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן - בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את נורית פלד-אלחנן "על תקן של בוגדת"לרוצחי החמאס היא קוראת "לוחמי חירות". נראה שגם הנאצים היו כאלה, כאשר הם פעלו נגד היהודים. הרי שנים של דמוניזציה, של הפיכת היהודים ל"סכנה לשלום העולם", קדמו להשמדה. פלד-אלחנן ממשיכה במלאכה. היא בשלב הדמוניזציה. אלא שאז, באותם ימים, אחת כמו פלד-אלחנן הייתה מושלכת לכלא על תקן של בוגדת. העולם השתנה. פלד-אלחנן היא כלת פרס סחרוב שהוענק לה על ידי הפרלמנט האירופי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - זאב שטרנהל - מגנה "ציונות קולוניאליסטית"עכשיו יש לנו גם ציונות קולוניאליסטית, מבוססת על אי-שוויון אתני ודתי, התופשת את עצמה כשליחתה הבלעדית של ההיסטוריה היהודית. ההבטחה האלוהית ולא זכויותיהם הטבעיות של בני אדם לחירות, לעצמאות, לשלטון עצמי היא בעיניה מקור הלגיטימיות האחד והיחיד של שיבת היהודים לארץ ישראל. על פי תפישה זו הארץ שייכת לא רק ליהודים החיים, אלא לכל הדורות שהיו ולאלה שטרם נולדו: לכן, לבני הדור הנוכחי אין זכות לחלוק את הבעלות על הארץ עם בני עם אחר.... בחברון נוצר מצב שהוא חרפה לאומית, חטא ופשע אמיתיים: האפרטהייד, כתב המשפטן בועז אוקון ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר, כבר כאן. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - מיליטריזם במחלקה לסוציולוגיהיום לאחר מעצרו של הפרופ' אייל בן-ארי בחשד שכפה מין על סטודנטיות, מרצים וסטודנטים תיארו ביום חמישי משטר של פחד והשתקה ששורר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ושמונע מסטודנטיות לדווח על מקרים של הטרדה מינית. מתרגלת בחוג אף האשימה את מוסדות האוניברסיטה בטיפול רשלני בטענותיה על הטרדה מינית מצד מרצה נוסף בחוג, שאינו בן-ארי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - הפרופסור שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים - חשוד באינוס סטודנטיותאייל בן ארי הוא הפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים. בן ארי, מומחה לסוציולוגיה צבאית, הינו שאמלני קיצוני שעבודותיו הן תעמולה אנטי-ישראלית בהסוואה של מחקר אקדמי כגון הטענה למידת המיליטריזם בחברה הישראלית. אותו פרופסור אייל בן ארי נעצר ונשלח למעצר בית על חשד לכפיית מין וקבלת הטבות מיניות תמורת קידום פרוייקטים והענקת מלגות לאותן סטודנטיות. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אמנון רובינשטיין תוהה על אונס האקדמיה בן-דרור ימיני סיפק לי את השיא הזה בחודש שעבר, כאשר סיפר בטורו על עבודת מחקר באוניברסיטה העברית, שבה מסבירה תלמידת מחקר מדוע חיילי צה"ל אינם אונסים נשים פלשתיניות. שאלת המחקר היתה: איך זה שבניגוד למקובל בצבאות כיבוש אחרים, בצבא הכיבוש הציוני "אין אונס". לחוקרת היו שני הסברים: ראשית, חיילי צה"ל אינם אונסים משום שבעיניהם הפלשתינים עברו תהליך של דה-הומניזציה "ומשום כך לא ייתכן אקט מיני עם מי שנתפס כלא אנושי". שנית, בהימנעותם מאונס הם משרתים מטרה דמוגרפית, שכן האונס עשוי להביא להריון שיגדיל את כוח האדם הפלשתיני ויגדיל את מספרם של אויבינו - כלומר, לא רק שאין אונס אלא גם אין קונדום. הדבר המשמעותי הוא לא המחקר ההזוי הזה. אין הוא יוצא דופן. בחלק מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימת הסתה נגד ישראל ברמה הנמוכה ביותר. פילוסוף ידוע באוניברסיטת תל-אביב כינה את ישראל "פח הזבל של אירופה", וסטודנטים כידוע מושפעים ממוריהם, גם כאשר אלה אחוזי שנאה מטורפת נגד המדינה שממנה הם מתפרנסים ובזכות ההתקפות עליה הם מתפרסמים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ירון אזרחי - די עם "ציר הרשע" כמדינה הלא מוסלמית היחידה במזרח התיכון, ישראל לא תוכל להתקיים באזור לאורך זמן אם תמשיך למלא בעיני עצמה ובעיני שכנותיה את תפקיד ראש החץ של המאבק המערבי באיסלאם. אף שמאבק זה החל תוך התמקדות באיסלאם הפונדמנטליסטי-טרוריסטי, התגובות במערב ובישראל מטשטשות יותר ויותר את ההבחנה בינו לבין האיסלאם המתון. בעוד ישראל נתפשת כנטע זר, הגלובליזציה של המאבק באיסלאם הפונדמנטליסטי לא רק שאינה תורמת לביטחוננו - אלא מעמידה את מיטב הדור הצעיר שלנו בקו האש; מעמסה קשה מנשוא זאת מוטלת על כתפי מדינה המגלה רגישות קיצונית לאבידות ולחטיפות של חיילים ואזרחים. במשך שנים לא השכילו מנהיגים לפרק את הפצצות המתקתקות של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, כולל רמת הגולן; מנהיגים שנכשלו בהבנת הסכנות המצטברות של התגרות בעולם המוסלמי ושהפכו את ישראל לשופר האזורי לסיסמאות אנטי-מוסלמיות גורפות כ'ציר הרשע' או 'ציוויליזציה מפגרת', מעלים את ישראל על מסלול התנגשות עם העולם המוסלמי כולו. במשך עשרות שנים תרמנו תמונות קשות של הרג אזרחים תחת כיבוש, של השפלת נשים, זקנים וטף במחסומים ושל חומות המבתרות כפרים. ישראל הצליחה לספק תמיכה ויזואלית שוטפת לדמות השטן שמשווה לה התקשורת המוסלמית. לכן, דווקא אחרי עוד מלחמה כושלת, ולאחר שמלחמת יום כיפור, האינתיפאדה, הסקאדים, הטרור, הקסאמים והקטיושות הוכיחו שמחיר הניסיונות לפתרון צבאי מעלים חרס; דווקא עכשיו הגיע הזמן לתפנית חדה בתודעה ובמדיניות הישראלית כלפי העולם המוסלמי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן: 'במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה' חבל שאי אפשר לחגוג היום את סיום פעולתן של הנשים בשחור. אך האמת היא שפעולתן הולכת ונעשית קשה מיום ליום. במדינה שבה מולכים אלי המוות והכסף, במדינה שכלכלתה פורחת וילדיה רעבים, שגיבוריה המיתולוגיים הם רוצחים ללא חת, שקברניטיה מודים בגלוי ובפומבי שחיי אדם אינם שווים בעיניהם כקליפת השום, במדינה השולחת את בניה להיהרג מבלי לטרוח אפילו להמציא סיבה לכך, במדינה שכולאת מליוני בני אדם בגטאות ובמכלאות וממיתה אותם לאט לאט, קולן העקבי, השקט של הנשים בשחור הוא קול הסירוב המצפוני החזק ביותר. הנשים בשחור הן דוגמה ומופת לסירוב לעבוד את אל המוות, סירוב לציית לחוקי הגזע של מדינת ישראל. סירוב לחינוך הגזעני ולהרעלת המוחות השיטתית והיומיומית המזינה את בתי הספר, את אמצעי התקשורת ואת נאומיהם של נבחרי האומה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עופר ניימן (מדעי המחשב) במאמר תגובה למאמר של בן-דרור ימיני מקרה שחאדה איננו יחיד במעללי חיל האוויר. יתרה מזו, עדויות רבות ומפורטות של חיילים וקצינים בצה'ל פורסמו בנוגע למעשים שאין מנוס מלהגדירם כ'פשעי מלחמה'. חיילי 'שוברים שתיקה' ראיינו מאות חיילים, שהעידו בין היתר על ירי מכוון בילדים ועל עינויים. דוגמה אחת מני רבות היא עדות צנחן על חייל בחברון שירה בדם קר בתושב העיר שפרק סחורה מרכב, התגאה בכך, ונעזר במפקדיו שהסתירו את האירוע. למרבה הצער, המערכת המשפטית בישראל, אליה עתרנו ונעתור, כמעט שאינה חוקרת עדויות אלו. באין דין ודיין, כאשר ראיות מושמדות ועדויות מטויחות, הופכים מעשי הנבלה לנגע מערכתי, ומדינת ישראל כולה, כמו חזבאללה וארגונים פלסטינים, מוכתמת בפשעי מלחמה. כישראלים אנו מחויבים לפעול נגד הפשעים הללו. מחויבותנו מודגשת לאור העובדה שאלפי פלסטינים הועמדו לדין בישראל בגין ביצוע פשעי מלחמה, אך אף ישראלי בכיר לא הועמד לדין על פשעי מלחמה, ואף חייל או קצין לא הועמד לדין בשנים האחרונות על רצח אזרחים בשטחים. אם מדינת ישראל שופטת חשודים פלסטינים, נתיני הכיבוש ומשוללי אזרחות, בודאי אין מניעה שאזרחים ישראלים יישפטו בבריטניה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ויקטוריה בוך - הטיהור האתני המתקדםהוכנה הקרקע לטיהור אתני של הפלסטינים בשטחים הכבושים, וטיהור אתני נמצא בעיצומו. זהו הפרויקט העיקרי של מדינת ישראל כיום. לאדם חסר פניות ובעל בינה ממוצעת, יספיק קרוב לוודאי, סיור בודד בשטחים הכבושים על מנת לגבש דעה דומה. מאז ומתמיד, המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות. ניתן להבחין במספר שלבים של תהליך סיפוח השטח הכפרי בגדה המערבית, המהווה כ-60% משטחי הגדה. נכון להיום 9% מכלל האדמה בגדה המערבית הועברה לשליטה ישירה של ההתנחלויות. לא מזמן, גילה תחקיר של שלום עכשיו, שרק 12% מן האדמה הזו נמצא בשימוש. "מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלסטינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום לפלסטינים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים - ותופסים קרקעות סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלסטינית". על פי בצלם, כבר ב-2002, 41.9% מהגדה המערבית הוקצה למועצות אזוריות ישראליות. ובמשך שנים כל "שטח C" הכפרי של הגדה היה תחת שליטה אדמיניסטרטיבית של הגוף המתקרא "המינהל האזרחי", אשר בשיתוף הדוק עם זרועות אחרות של הצבא וביחד עם המתנחלים עומל על הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לאומללים ככל האפשר; כשהמטרה הברורה היא לגרום להם לעזוב. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן - תיק הרצח של עביר ארמין נסגרכמה עצוב להיווכח שמספר המשתמטים מן השירות בצבא הכיבוש הוא כה נמוך, ושבעצם אין שום פגיעה במוטיבציה של ילדי ישראל לעטות על עצמם את מדי הברוטליות. פרופסור סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר אילן מנחם אותנו בהכריזו שה'אשמה' נעוצה בריבוי מספר החרדים שאינם מתגייסים ומודיע שצבא ארצות הברית היה גאה באחוז משתמטים כה נמוך במלחמת וייטנאם. אולי כדאי דווקא ללמוד משהו מן האמריקאים של שנות הששים, או אף מן היהודים החרדים לשלום ילדיהם. כשנודעו ממדי ה'השתמטות' הוזמנתי לתוכניתו של עודד שחר "פוליטיקה" בתור אם שלא תתיר לבנה (בן 15 היום) להתגייס. חוץ ממני, כך נאמר לי במסע שכנוע ארוך, הוזמנו רק גברים ורובם גנרלים שוחרי מלחמה כמו אפי איתם ויוסי פלד. לאחר ששוכנעתי שחלקי בתוכנית חשוב ומכריע, הסכמתי. התחקירנית שאלה אותי מדוע לא אתיר לבני להתגייס. הסברתי לה שצבא שעוסק כבר ארבעים שנה בהתעללות שיטתית וגוברת באוכלוסייה אזרחית, (התעללות שמשום מה גם עיתונאי אמיץ כגדעון לוי מכנה אותה בשם המוזר "שיטור"), צבא שמחנך את חייליו שהרג ילדים פלסטינים ומגיניהם – כדוגמת ריצ'ל קורי וג'יימס מילר - איננו פשע, צבא שאיש ממצביאיו לא נענש ולא ייענש לעולם על פשעים נגד האנושות, איננו המקום הראוי לבני שחונך לאהבת אדם, שרבים מחבריו ומחברי אחיו והוריו הם פלסטינים הנתונים לאותו משטר טרור של עינויים יומיומיים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מותו של ברוך קימרלינג - האיש שלא עלה, אלא היגר לכאןקימרלינג העניק תיאורים פוליטיים למה שהסביבה שלו - עיתונות, פוליטיקה ואוניברסיטה - העדיפה לא לתאר, אלא למחזר, להסתיר מאחורי קלישאה. הכיבוש הוא דוגמה מצוינת. קימרלינג הקדיש הרבה מאוד כתיבה מחקרית ופובליציסטית לכיבוש. לפעמים, בקריאה של "טקסטים ביקורתיים", נדמה לך כאילו עצם השימוש במלה "כיבוש" - אחרי שבמשך שנים נחשבה ל"חתרנית", או-הה מה זה חתרנית - עושה את כל המלאכה. לפעמים נדמה כאילו המרצה הרדיקלי עומד בכיתה ואומר "כיבוש" ותלמידיו רושמים כיבוש וכבר נפתר הצורך לומר משהו, ונפטרו הכל מחובת התיאור הפוליטי או הסוציולוגי, לשון אחר מהמשגה. מה פירושו של הכיבוש הישראלי של השטחים הפלשתיניים מקץ ארבעים שנות שלטון פרוע, חסר גבולות, שסניגוריו אוהבים לומר עליו כי הוא "נאור יותר מכל כיבוש אחר", ושוכחים כי נאורות זאת לא נבדקה אף פעם מצדו הפלשתיני של המגף, וגם לא מציינים כי שום כיבוש לא התמשך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה המודרנית. אבל מה הוא בדיוק הכיבוש הזה, הנמשך ארבעים שנה. מה הוא מבחינה היסטורית, או סוציולוגית? לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
|