|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
האוניברסיטה העבריתהאוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - מיליטריזם במחלקה לסוציולוגיהיום לאחר מעצרו של הפרופ' אייל בן-ארי בחשד שכפה מין על סטודנטיות, מרצים וסטודנטים תיארו ביום חמישי משטר של פחד והשתקה ששורר בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, ושמונע מסטודנטיות לדווח על מקרים של הטרדה מינית. מתרגלת בחוג אף האשימה את מוסדות האוניברסיטה בטיפול רשלני בטענותיה על הטרדה מינית מצד מרצה נוסף בחוג, שאינו בן-ארי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אייל בן ארי - הפרופסור שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים - חשוד באינוס סטודנטיותאייל בן ארי הוא הפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית שבהנחייתו נטען שחיילי צה"ל גזעניים מכוון שהם לא אונסים. בן ארי, מומחה לסוציולוגיה צבאית, הינו שאמלני קיצוני שעבודותיו הן תעמולה אנטי-ישראלית בהסוואה של מחקר אקדמי כגון הטענה למידת המיליטריזם בחברה הישראלית. אותו פרופסור אייל בן ארי נעצר ונשלח למעצר בית על חשד לכפיית מין וקבלת הטבות מיניות תמורת קידום פרוייקטים והענקת מלגות לאותן סטודנטיות. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - אמנון רובינשטיין תוהה על אונס האקדמיה בן-דרור ימיני סיפק לי את השיא הזה בחודש שעבר, כאשר סיפר בטורו על עבודת מחקר באוניברסיטה העברית, שבה מסבירה תלמידת מחקר מדוע חיילי צה"ל אינם אונסים נשים פלשתיניות. שאלת המחקר היתה: איך זה שבניגוד למקובל בצבאות כיבוש אחרים, בצבא הכיבוש הציוני "אין אונס". לחוקרת היו שני הסברים: ראשית, חיילי צה"ל אינם אונסים משום שבעיניהם הפלשתינים עברו תהליך של דה-הומניזציה "ומשום כך לא ייתכן אקט מיני עם מי שנתפס כלא אנושי". שנית, בהימנעותם מאונס הם משרתים מטרה דמוגרפית, שכן האונס עשוי להביא להריון שיגדיל את כוח האדם הפלשתיני ויגדיל את מספרם של אויבינו - כלומר, לא רק שאין אונס אלא גם אין קונדום. הדבר המשמעותי הוא לא המחקר ההזוי הזה. אין הוא יוצא דופן. בחלק מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימת הסתה נגד ישראל ברמה הנמוכה ביותר. פילוסוף ידוע באוניברסיטת תל-אביב כינה את ישראל "פח הזבל של אירופה", וסטודנטים כידוע מושפעים ממוריהם, גם כאשר אלה אחוזי שנאה מטורפת נגד המדינה שממנה הם מתפרנסים ובזכות ההתקפות עליה הם מתפרסמים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ירון אזרחי - די עם "ציר הרשע" כמדינה הלא מוסלמית היחידה במזרח התיכון, ישראל לא תוכל להתקיים באזור לאורך זמן אם תמשיך למלא בעיני עצמה ובעיני שכנותיה את תפקיד ראש החץ של המאבק המערבי באיסלאם. אף שמאבק זה החל תוך התמקדות באיסלאם הפונדמנטליסטי-טרוריסטי, התגובות במערב ובישראל מטשטשות יותר ויותר את ההבחנה בינו לבין האיסלאם המתון. בעוד ישראל נתפשת כנטע זר, הגלובליזציה של המאבק באיסלאם הפונדמנטליסטי לא רק שאינה תורמת לביטחוננו - אלא מעמידה את מיטב הדור הצעיר שלנו בקו האש; מעמסה קשה מנשוא זאת מוטלת על כתפי מדינה המגלה רגישות קיצונית לאבידות ולחטיפות של חיילים ואזרחים. במשך שנים לא השכילו מנהיגים לפרק את הפצצות המתקתקות של ההתנחלויות בשטחים הכבושים, כולל רמת הגולן; מנהיגים שנכשלו בהבנת הסכנות המצטברות של התגרות בעולם המוסלמי ושהפכו את ישראל לשופר האזורי לסיסמאות אנטי-מוסלמיות גורפות כ'ציר הרשע' או 'ציוויליזציה מפגרת', מעלים את ישראל על מסלול התנגשות עם העולם המוסלמי כולו. במשך עשרות שנים תרמנו תמונות קשות של הרג אזרחים תחת כיבוש, של השפלת נשים, זקנים וטף במחסומים ושל חומות המבתרות כפרים. ישראל הצליחה לספק תמיכה ויזואלית שוטפת לדמות השטן שמשווה לה התקשורת המוסלמית. לכן, דווקא אחרי עוד מלחמה כושלת, ולאחר שמלחמת יום כיפור, האינתיפאדה, הסקאדים, הטרור, הקסאמים והקטיושות הוכיחו שמחיר הניסיונות לפתרון צבאי מעלים חרס; דווקא עכשיו הגיע הזמן לתפנית חדה בתודעה ובמדיניות הישראלית כלפי העולם המוסלמי. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן: 'במדינת ישראל הולכת ונכחדת האם היהודיה' חבל שאי אפשר לחגוג היום את סיום פעולתן של הנשים בשחור. אך האמת היא שפעולתן הולכת ונעשית קשה מיום ליום. במדינה שבה מולכים אלי המוות והכסף, במדינה שכלכלתה פורחת וילדיה רעבים, שגיבוריה המיתולוגיים הם רוצחים ללא חת, שקברניטיה מודים בגלוי ובפומבי שחיי אדם אינם שווים בעיניהם כקליפת השום, במדינה השולחת את בניה להיהרג מבלי לטרוח אפילו להמציא סיבה לכך, במדינה שכולאת מליוני בני אדם בגטאות ובמכלאות וממיתה אותם לאט לאט, קולן העקבי, השקט של הנשים בשחור הוא קול הסירוב המצפוני החזק ביותר. הנשים בשחור הן דוגמה ומופת לסירוב לעבוד את אל המוות, סירוב לציית לחוקי הגזע של מדינת ישראל. סירוב לחינוך הגזעני ולהרעלת המוחות השיטתית והיומיומית המזינה את בתי הספר, את אמצעי התקשורת ואת נאומיהם של נבחרי האומה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - עופר ניימן (מדעי המחשב) במאמר תגובה למאמר של בן-דרור ימיני מקרה שחאדה איננו יחיד במעללי חיל האוויר. יתרה מזו, עדויות רבות ומפורטות של חיילים וקצינים בצה'ל פורסמו בנוגע למעשים שאין מנוס מלהגדירם כ'פשעי מלחמה'. חיילי 'שוברים שתיקה' ראיינו מאות חיילים, שהעידו בין היתר על ירי מכוון בילדים ועל עינויים. דוגמה אחת מני רבות היא עדות צנחן על חייל בחברון שירה בדם קר בתושב העיר שפרק סחורה מרכב, התגאה בכך, ונעזר במפקדיו שהסתירו את האירוע. למרבה הצער, המערכת המשפטית בישראל, אליה עתרנו ונעתור, כמעט שאינה חוקרת עדויות אלו. באין דין ודיין, כאשר ראיות מושמדות ועדויות מטויחות, הופכים מעשי הנבלה לנגע מערכתי, ומדינת ישראל כולה, כמו חזבאללה וארגונים פלסטינים, מוכתמת בפשעי מלחמה. כישראלים אנו מחויבים לפעול נגד הפשעים הללו. מחויבותנו מודגשת לאור העובדה שאלפי פלסטינים הועמדו לדין בישראל בגין ביצוע פשעי מלחמה, אך אף ישראלי בכיר לא הועמד לדין על פשעי מלחמה, ואף חייל או קצין לא הועמד לדין בשנים האחרונות על רצח אזרחים בשטחים. אם מדינת ישראל שופטת חשודים פלסטינים, נתיני הכיבוש ומשוללי אזרחות, בודאי אין מניעה שאזרחים ישראלים יישפטו בבריטניה. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - ויקטוריה בוך - הטיהור האתני המתקדםהוכנה הקרקע לטיהור אתני של הפלסטינים בשטחים הכבושים, וטיהור אתני נמצא בעיצומו. זהו הפרויקט העיקרי של מדינת ישראל כיום. לאדם חסר פניות ובעל בינה ממוצעת, יספיק קרוב לוודאי, סיור בודד בשטחים הכבושים על מנת לגבש דעה דומה. מאז ומתמיד, המכשיר העיקרי של הטיהור האתני הוא סיפוח אדמות פלסטיניות ביחד עם הרחבת ההתנחלויות. ניתן להבחין במספר שלבים של תהליך סיפוח השטח הכפרי בגדה המערבית, המהווה כ-60% משטחי הגדה. נכון להיום 9% מכלל האדמה בגדה המערבית הועברה לשליטה ישירה של ההתנחלויות. לא מזמן, גילה תחקיר של שלום עכשיו, שרק 12% מן האדמה הזו נמצא בשימוש. "מצד אחד, מוכרזים שטחי שיפוט חסרי פרופורציה ליישובים ישראליים כדי למנוע בנייה פלסטינית בתוכם. ומצד שני, מרגע שתחום השיפוט חסום לפלסטינים, מפנים המתנחלים את מאמציהם לכיוונים אחרים - ותופסים קרקעות סמוכות שאינן בתחום השיפוט ולעתים קרובות הן בבעלות פרטית פלסטינית". על פי בצלם, כבר ב-2002, 41.9% מהגדה המערבית הוקצה למועצות אזוריות ישראליות. ובמשך שנים כל "שטח C" הכפרי של הגדה היה תחת שליטה אדמיניסטרטיבית של הגוף המתקרא "המינהל האזרחי", אשר בשיתוף הדוק עם זרועות אחרות של הצבא וביחד עם המתנחלים עומל על הפיכת חייהם של התושבים הפלסטינים לאומללים ככל האפשר; כשהמטרה הברורה היא לגרום להם לעזוב. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - נורית פלד-אלחנן - תיק הרצח של עביר ארמין נסגרכמה עצוב להיווכח שמספר המשתמטים מן השירות בצבא הכיבוש הוא כה נמוך, ושבעצם אין שום פגיעה במוטיבציה של ילדי ישראל לעטות על עצמם את מדי הברוטליות. פרופסור סטיוארט כהן מאוניברסיטת בר אילן מנחם אותנו בהכריזו שה'אשמה' נעוצה בריבוי מספר החרדים שאינם מתגייסים ומודיע שצבא ארצות הברית היה גאה באחוז משתמטים כה נמוך במלחמת וייטנאם. אולי כדאי דווקא ללמוד משהו מן האמריקאים של שנות הששים, או אף מן היהודים החרדים לשלום ילדיהם. כשנודעו ממדי ה'השתמטות' הוזמנתי לתוכניתו של עודד שחר "פוליטיקה" בתור אם שלא תתיר לבנה (בן 15 היום) להתגייס. חוץ ממני, כך נאמר לי במסע שכנוע ארוך, הוזמנו רק גברים ורובם גנרלים שוחרי מלחמה כמו אפי איתם ויוסי פלד. לאחר ששוכנעתי שחלקי בתוכנית חשוב ומכריע, הסכמתי. התחקירנית שאלה אותי מדוע לא אתיר לבני להתגייס. הסברתי לה שצבא שעוסק כבר ארבעים שנה בהתעללות שיטתית וגוברת באוכלוסייה אזרחית, (התעללות שמשום מה גם עיתונאי אמיץ כגדעון לוי מכנה אותה בשם המוזר "שיטור"), צבא שמחנך את חייליו שהרג ילדים פלסטינים ומגיניהם – כדוגמת ריצ'ל קורי וג'יימס מילר - איננו פשע, צבא שאיש ממצביאיו לא נענש ולא ייענש לעולם על פשעים נגד האנושות, איננו המקום הראוי לבני שחונך לאהבת אדם, שרבים מחבריו ומחברי אחיו והוריו הם פלסטינים הנתונים לאותו משטר טרור של עינויים יומיומיים. לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
האוניברסיטה העברית - מותו של ברוך קימרלינג - האיש שלא עלה, אלא היגר לכאןקימרלינג העניק תיאורים פוליטיים למה שהסביבה שלו - עיתונות, פוליטיקה ואוניברסיטה - העדיפה לא לתאר, אלא למחזר, להסתיר מאחורי קלישאה. הכיבוש הוא דוגמה מצוינת. קימרלינג הקדיש הרבה מאוד כתיבה מחקרית ופובליציסטית לכיבוש. לפעמים, בקריאה של "טקסטים ביקורתיים", נדמה לך כאילו עצם השימוש במלה "כיבוש" - אחרי שבמשך שנים נחשבה ל"חתרנית", או-הה מה זה חתרנית - עושה את כל המלאכה. לפעמים נדמה כאילו המרצה הרדיקלי עומד בכיתה ואומר "כיבוש" ותלמידיו רושמים כיבוש וכבר נפתר הצורך לומר משהו, ונפטרו הכל מחובת התיאור הפוליטי או הסוציולוגי, לשון אחר מהמשגה. מה פירושו של הכיבוש הישראלי של השטחים הפלשתיניים מקץ ארבעים שנות שלטון פרוע, חסר גבולות, שסניגוריו אוהבים לומר עליו כי הוא "נאור יותר מכל כיבוש אחר", ושוכחים כי נאורות זאת לא נבדקה אף פעם מצדו הפלשתיני של המגף, וגם לא מציינים כי שום כיבוש לא התמשך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה המודרנית. אבל מה הוא בדיוק הכיבוש הזה, הנמשך ארבעים שנה. מה הוא מבחינה היסטורית, או סוציולוגית? לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן
|