Israel Democracy Institute (IDI) Watch

The Israel Democracy Institute (IDI) is Israel’s leading leftist policy think tank. It serves as academic support for the parties of the Left and assists them in promoting their agenda on a wide set of issues. Among its writers and activists are many who are also tenured academics at Israeli universities, including some extremists and radicals.

Isracampus has launched “IDI WATCH” as a project within the framework of its monitoring activities. It will expose the radical political bias in IDI activities and publications, when such warrant exposure.


המכון הישראלי לדמוקרטיה - ההתמודדות של אריק כרמון (נשיא המכון) עם השואה מביאה אותו לתמוך באנולוגיה בין גרמניה הנאצית לחברה הישראלית

למרות שכרמון מתרץ שלא מסכים, הוא בעצם כן.

ההתמודדות עם דילמות ערכיות היא הכרחית הן ברמת היחיד והן ברמת הקולקטיב. בהקשר של זיכרון השואה בכלל ושל הפקת לקחים מוסריים בפרט — האנלוגיה, כולל "זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל ובגרמניה בפרט ומציאת עדות להם פה ב–2016" (סגן הרמטכ"ל), היא הכרחית. החלופה לאנלוגיה היא התעלמות והכחשה, המהוות מכשול לשפיטה מוסרית כלשהי.

האם דומה ישראל של 2016 לגרמניה בתקופת ויימאר? ודאי שלא. האם אפשר לאבחן סיטואציות בישראל כיום, המזכירות תופעות תרבותיות־פוליטיות בגרמניה של אותה תקופה? ודאי שכן. האם עשה סגן הרמטכ"ל השוואה בין צה"ל לבין הצבא הגרמני? ודאי שלא. אבל אין זה לגיטימי להתעלם מהאתגרים המוסריים שהמציאות בשטחים מציבה לפני חיילי צה"ל ולפני החברה הישראלית כולה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Watch – Yedidia Stern (Bar Ilan University) Would Deny Jewish Prayer on Temple Mount

Stern rejects Jewish freedom of worship but contradicts himself by claiming that this would not compromise Jewish rights. Stern blames the rhetoric from national religious camp for clouding "perception of reality."

It is tempting to be seduced by such rhetoric. It has fanned the flames of the intensive attempts to strengthen Jewish presence and renew Jewish prayer on the Temple Mount in recent years, and has swept up some 40% of Jews in Israel, who believe that the status quo on the Temple Mount should be changed. … But we must not let this rhetoric, and the fantasies that it inspires, cloud our perception of reality. The activism of the national-religious community, which is positive in and of itself, must be deeply rooted in knowledge of the facts and careful consideration of their ramifications… The tragedy that ensued when Rabbi Akiva believed that Bar Kokhba was the Messiah and could defeat Rome proves my point.
This exercise of restraint is not an expression of religious timidity or national weakness. Rather, it is a bold and courageous suppression of desire and an expression of the pragmatic wisdom of a nation that loves life.

For more details and to see the full original article, go here


Israeli Academic Leftists Continue to Provide Fodder for Israel Bashers Who Claim Israel is not a Democracy

The author quotes Daniel Bar-Tal (Tel Aviv University) who declares the "occupation" a threat to Israeli Democracy and links it to a rise in abusive relationships in Israel society. The author also uses Yaron Ezrahi's (Hebrew University & IDI Watch) stereotypical generalizations to marginalize the entire Israeli electorate to the right of Meretz. Finally, the author supports his outlandish claims upon data garnered from the Israeli Democracy Institute.

"The consequences of occupation are evident in all aspects of Israeli life, including its political, social, legal, economic, cultural, and psychological spheres," Bar-Tal and Schnell wrote in their 2012 collection of Israeli academic research into this question. "Occupation has shaped Israel's national identity as a whole."

Some of those effects are personal: the researchers found, for example, that spousal abuse has risen as Israeli soldiers accustomed to the daily brutalities of enforcing military occupation come home.

But many effects were much broader and more troubling. The needs of maintaining occupation are "seriously hampering, if not reversing" the "process of self-democratization of the state," according to a chapter in a 2012 study authored by Tamir Magal, Neta Oren, Daniel Bar-Tal, and Eran Halperin.

In other words, their research found, Israel is trading its democracy, piece by piece, to maintain the occupation of the West Bank…

Israelis do not necessarily see themselves as making a choice between democracy and permanent occupation. Yaron Ezrahi, a political scientist at Hebrew University, has described an Israeli ideological divide that is much wider and more profound than the divide between, say, American Democrats and Republicans.

One side, Ezrahi has said, champions "the Enlightenment ideal of progress" and "a deep sense of the limits of military force, and a commitment to liberal-democratic values." And the other, "founded on a long memory of persecution, genocide, and a bitter struggle for survival, is pessimistic, distrustful of non-Jews, and believing only in Jewish power and solidarity."

It is this latter view that Netanyahu represents, and that is increasingly dominant in Israeli politics.

The Israeli Democracy Institute points out, though, that 74 percent of Jewish Israelis say that "crucial national decisions on matters of peace and security should be made by a Jewish majority." Sixty-one percent say Jewish Israelis should be the group that decides on governance and economic issues.

In other words, Jewish Israelis express an abstract desire for democracy, but do not support enacting it in practice. Rather, they want a state that gives Jews greater political rights and authority.

Members of the Israeli left are concerned that they could be the next to be marginalized, and it is easy to see why. Forty-six percent of Israelis support a law banning public criticism of the government, according to the Democracy Institute's findings. New Israeli public school textbooks are teaching Israeli children that their country is meant to be more Jewish than it is democratic. Israeli sociologist Idan Yaron found recently from his research observing high schoolers, "The students think that being left-wing is almost worse than being an Arab."

For more details and to see the full original article, go here


המכון הישראלי לדמוקרטיה - תגמול קפיטליסטי לאריק כרמון (נשיא המכון) הדוגל בסוציאליזם

אריק כרמון הרוויח 1.53 מיליון(!) ש"ח לשנה כנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מבדיקת TheMarker,על פי הנתונים באתר גיידסטאר, עולה כי בין מקבלי השכר הגבוה בארגונים ללא כוונת רווח נמצא נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון בכירים בתנועת הצופים, בית לסין ומעיין החינוך התורני של רשת ש"ס.

שכרו של נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר אריק כרמון, הוא הגבוה ביותר מבין הבכירים בגופי המגזר השלישי שנבדקו, כששכרו ב-2009 הסתכם בכ-1.53 מיליון שקל כ-128,300 שקל בחודש (ברוטו). עלות שכרו של כרמון הסתכמה ב-1.9 מיליון שקל באותה שנה. תקבולי המכון ב-2009 עמדו על 32.3 מיליון שקל. מהמכון נמסר כי תקציב המכון אינו ממומן מתקציבים ציבוריים אלא מתורמים פרטיים, והמשכורות אושרו כדין על ידי הוועד המנהל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


Sapir College & IDI Watch - Ze'ev Tzahor (College President) Defends Massacre the Jews "Art" Exhibit

Tzahor is all for politics on campus as long as it is Leftist incitement and sedition. Tzahor justifies the subversion and believes there is "more than one truth".

The academia cannot be separated from politics. The academia's very essence expresses political thought.

And so, since its inception to this very day, the academia has been suspected of subversion – and rightfully so. The academia is subversive because pursuing the truth undermines the current situation and searches for a different truth through research and studies.

The main reason for encouraging political activity at Sapir stemmed from the principle of pursuing the truth and the assumption that there is sometimes more than one truth.

For more details and to see the full original article, go here


האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) דורש הטלת צנזורה שמאלנית על שיר משום שהוא טוען שזה יסית לרצח

קרמניצר הפעיל את הצנזורה השמאלנית במסגרת של מארב רדיופוני שטמנה המגישה יעל דן לזמר עמיר בניון אודות השיר 'אחמד אוהב ישראל'. בראיון בגלי צה"ל, קרמינצר אמר את הדברים המלבים והסית נגד בניון בניסיון להכפיש את זמר ולהגדירו וקהל מעריציו כקיצונים אלים.

קרמניצר האשים את היועץ המשפטי לממשלה שלא העמיד לדין בגין הסתה גם את כותבי 'ספר-המלך' ומוכרי דירות ליהודים בלבד ודרש הכרזה מהיועץ שיתחיל לסתום פיות ולהגביל את חופש הביטוי לימניים. מעניין שלא נשמע מקרמניצר הקריאה להעמיד לדין את התומכים ברצח יהודים והמשבחים לרוצחיהם של רבני הר נוף.

יעל דן העלתה את בניון לשידור בתוכניתה "עושים צהריים" בגלי צה"ל על מנת שיגיב לדברים שאמר פרופסור קרמינצר, מומחה למשפטים וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, על שיר חדש שפרסם. … קרמינצר אמר כי "אם יוכיחו שהכוונה של בניון הוא להסית בביזוי ובגילוי איבה ועוינות כפי אוכלוסייה מסויימת, אז הוא יואשם בהסתה לגזענות". בניון עלה לשידור ומיד, עוד לפני שדן הפנתה אליו שאלה, אמר לקרמינצר: "לפי שיטתך, אתה רוצח בעצמך כי מה שאמרת עכשיו זה שהסתת נגדי, שתדע שלפה שלך יש תוצאות ואת הלוקשים שלך אני לא אוכל".
"בשיר יש תוכן גזעני ברור", מסביר מנגד קרמניצר, מומחה למשפטים וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, "משום שהוא מציג את אחמד בתור אבטיפוס של הערבי, אדם בוגדני כפוי טובה שנהנה מהמדינה ובכל הזדמנות שנקרית לפניו הורג את אזרחיה היהודים. הסתה לגזענות מאופיינת בכך שמי שמפרסם את מה שהוא מפרסם עושה זאת מתוך כוונה להסית לגזענות. וכאשר מתארים את הערבים באופן כזה מזמינים כלפיהם גילויים כמו איבה ועוינות. כך, מתוך אותה תפישת עולם – שכל ערבי הוא רוצח בפוטנציה – פעל ראש עיריית אשקלון, שביקש להרחיק את הפועלים הערבים. על פי השיטה הזו ערבים צריכים להיות מורחקים מכל מקום כדי להגן על עצמנו מהבוגדנות הרצחנית שלהם".
בניון עלה לשידור לאחר שהפרופסור מרדכי קרמינצר, מומחה למשפטים וסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר בגל"צ כי "השיר הזה מבחיל, מביש, שמציג את ה'אחמד' כשם כולל לערבים, כאנשים בוגדניים. כלומר, הוא לוקח את העובדה שיש מחבלים מהאוכלוסייה הערבית ומכליל זאת על כל האוכלוסייה".

קרמינצר הוסיף כי "אם יוכיחו שהכוונה של בניון הוא להסית בביזוי ובגילוי איבה ועוינות כפי אוכלוסייה מסויימת, אז הוא יואשם בהסתה לגזענות". אך לדבריו, "המדיניות הנהוגה בשנים האחרונות על ידי היועץ המשפטי לממשלה ובכלל היא להיות מאופקים בנוגע לצעדים נגד הסתה לגזענות כדי לשמור על חופש הביטוי - כך כותבי הספר 'תורת המלך' ומוכרי הדירות ליהודים בלבד לא הועמדו לדין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


המכון הישראלי לדמוקרטיה - ביקורת אודות הפרדת דת ומדינה ביוזמת אריק כרמון והמכון הישראלי לדמוקרטיה

מכתבו של אריק כרמון לרב בני לאו
"לדידי אין כאן כלל שאלה של רוב ומיעוט, אלא עניין קיומי של ממש: מעמדה של הדמוקרטיה. ואין אפשרות, אסור להתפשר על קרונות היסוד – החילוניים – של הדמוקרטיה. … האלוהים הוא תופעה/יישות/עניין פרטי לחלוטין".

מכתבו של הרב לאו לכרמון
התזה העיקרית שלך היא שהדמוקרטיה מוכרחה להיות משוחררת לגמרי מהדת. אתה חוזר יותר מפעם אחת על הטיעון שהדמוקרטיה ביסודה היא חילונית. אני כופר בכך… את העיקרון הזה למד האדם מתודעת האלוהים שבקרבו.

אתה כותב ש"אין מקום לאלוהים בספירה הציבורית" ואני אומר לך שמרחב ציבורי ללא אלוהים ייכבש על ידי האדם המשתרר על העולם ועל יושביו. חברה נטולת אלוהים היא חברה נטולת רסן, נטולת ענווה ונטולת אחריות וסולידריות.

אני דמוקרט בגלל היותי דתי ולא למרות היותי דתי.

מכיוון שעל פי דבריך הברורים אין במכון מקום לשתי דעות בנושא זה, אצטרך לבחור את דרכי ולהשפיע על המרחב הישראלי ממקומות שמאפשרים זאת באופן ממשי ולא רק ייצוגי…

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Watch - Arye Carmon and the Restricted Democracy for Non-Leftists

The IDI as an example of the Israeli Fascist Left denying Freedom of Speech to non-Leftists

A dispute has recently erupted between founder of the Israel Democracy Institute Dr. Arye Carmon and the religious research fellows of the institute about place of God in the public sphere. The dispute shows us where on the political map the institute is located, what its perception of democracy is, and what fundamental assumption its members are demanded to operate under.

Carmon also declared once and for all that God has no place in a combat order. "The army cannot be in any way tolerant of inculcating God."

Carmon was alerted to the subject because "even the moderate among us are moving toward the side of the threat." That is to say, toward "the extremists in the national-religious camp." … Take note of what the person who wants to teach us what democracy is about writes: "More than one opinion on this subject must absolutely not exist in our institute!! There is no place for two opinions; there is only a place for uncompromising support of democratic values."

Carmon is reinforcing a claim I've made more than once, that given the power, the Israeli Left will shut people up. That's what it has done and continues to do in the media, in academia, and in the court system. Democracy with a grain of salt.

For more details and to see the full original article, go here


המכון הישראלי לדמוקרטיה - הדמוקרטיה בערבון מוגבל של אריק כרמון והמכון הישראלי לדמוקרטיה

עוד דוגמא של הגבלת חופש הביטוי בידי השמאל הישראלי.

לאחרונה התגלעה מחלוקת בין מייסד המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון, לחברים הדתיים במכון באשר למקומו של אלוהים בספֶרה הציבורית. יש במחלוקת כדי ללמד על מיקומו של המכון במפה הפוליטית, על תפיסת הדמוקרטיה שלו והנחות היסוד שעל בסיסן מתבקשים חבריו לפעול…

עוד קבע כרמון באופן גורף שאין מקום לאלוהים בפקודת קרב. "הצבא לא יכול להיות סבלני בשום פנים ואופן להנכחה של האלוהים".

כרמון נזעק לנושא, משום שאפילו במכון שלו, "המתונים בקרבנו זזים לעבר הקצה המאיים". כלומר לכיוון "הקיצוניים במחנה הדתי־לאומי"… שימו לב מה כותב מי שמבקש ללמד אותנו מהי דמוקרטיה: "בנושא האמור אסור באיסור חמור שבמכון שלנו תהיה יותר מדעה אחת!! אין כאן מקום לשתי דעות; יש מקום רק לתמיכה בלתי מתפשרת בעקרונות הדמוקרטיה"…

כרמון מאשש טענה שהשמעתי לא אחת, כי בהינתן הכוח, השמאל הישראלי יסתום פיות. כך עשה וכך ממשיך לעשות בתקשורת, באקדמיה ובמערכת המשפטית. דמוקרטיה בעירבון מוגבל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) דורש לצמצם את חופש הביטוי למי שיכול לשלם על כך בפרסומת

קרמניצר נתפס בניסיון לערפול חושים תחת הכותרות של הומניזם ואוניברסליות כאשר בלב העניין בעל אופי ממוני גרידא. דודו אלחרר, השדרן והמפיק, מאשים את קרמניצר והמכון הישראלי לדמוקרטיה בעיוות הדמוקרטיה. הניב 'בעל המאה הוא בעל הדעה' מסכם את ההומניזם בגרסת קרמניצר.

מן התגובה הזאת שנשלחה לעיתון המקוון 'העין השביעית' וזכתה להתעלמות, אפשר להבין משהו על נבזות התקשורת בישראל … ג. המכון הישראלי לדמוקרטיה מעוות את הדמוקרטיה… ד. סגן נשיא המכון לדמוקרטיה חסין בפני ביקורת, כמו השמאל כולו.

אך היכן מצא סגן הנשיא בהכרעת הדין סתירה כלשהי הנוגדת ערכים או מסרים הומניסטיים־אוניברסליים? מה ענין "מסרים הומניסטיים־אוניברסליים" לדיון בנושא חוקיות שידורי פרסומת בתשלום על-ידי מי שידו משגת? מי מפריע לאירגון 'בְּצֶלֶם' "להביע" צער בכל מרחבי 'שוק הדעות'? אירגון 'בְּצֶלֶם' ביקש להביע צער על-ידי פרסום שמות של ילדים ערבים שנהרגו במלחמת 'צוק איתן', ופרסם מודעות כאלו לרוב. אלא שאירגון 'בְּצֶלֶם' תבע לשדר את הצער גם במסגרת תשדיר פרסומת ונדחה. בצדק רב.

בתוך פסק הדין נכתבו משפטים רלבנטים המפריכים את הזיקה בין דברי סגן הנשיא, הפרופסור קרמניצר, לבין התרת שימוש בפרסומת מסחרית לענין השנוי במחלוקת פוליטית. הפרופסור בחר להתעלם מאמירות אלו ומן ההגינות כלפי כבודם של שופטי בג"צ ומעמדו של בית המשפט העליון, ראוי להביאם בפני הקוראים. בין היתר נכתב בהכרעת הדין כי – "פרסומת אינה חלק משוק הדעות, שמקומו שמור בשידורים עצמם." וכן – "פרסומת מסחרית ומחלוקת פוליטית הן על פיהן – על פי הוראות הדין – תרתי דסתרי …".

"בעמדת היועץ המשפטי לממשלה (4.8.14) נאמר, כי אין עילה להתערבות בהחלטה לפסול את התשדיר והחשש הוא כי בעל המאה יהפוך לבעל הדעה."

חופש הביטוי, היקר לכל חפץ דמוקרטיה ושוק דעות חופשי, במקומו מונח  …
אך מגרש הפרסומות, שאינו מגרש שויוני, ודבר זה יש להטעים הטעמה יתרה, ובעל המאה יהא בעל הדעה הנקלטת שתשודר שוב ושוב – אינו מקומו הטבעי.

כז. ולענייננו שלנו, דעת לנבון נקל, כי קריאתה של רשימת הילדים ההרוגים, עם שנכמר עליהם הלב מאוד, היא למטרה פוליטית ולא למידע גרידא. מטרתה, שאין צורך בחכמת הנסתר כדי לעמוד עליה, היא להביא את הציבור לגרום לממשלה להפסיק את לחימת צה"ל בעזה, בשל האבידות לאוכלוסיה האזרחית שם ובמיוחד ילדים. הניתן לומר כי דבר זה – קרי, המשך הלחימה – אינו שנוי במחלוקת פוליטית?"

הנה כי כן, בית המשפט העליון לא נדרש להכריע בשאלת כותרת המאמר "אוניברסליות שווה שמאלנות?" וממילא לא הכריע. השאלה היתה פשוטה בתכלית ואינה נוגעת לחופש הביטוי שלא נפגע כהוא זה. הסוגייה שעמדה על הפרק בפני בית הדין הגבוה לצדק היתה – שידור ענין השנוי במחלוקת פוליטית במסגרת שידורי פרסומת. פסק הדין קובע כי המטרה של 'בְּצֶלֶם' "היא להביא את הציבור לגרום לממשלה להפסיק את לחימת צה"ל בעזה" וזוהי מטרה פוליטית במובהק. והמטרה הזאת, הגם שהיא לגיטימית במסגרת חופש הביטוי –אסורה במסגרת שידורי פרסומת בתשלום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) תוקף את בג"ץ והשופט רובינשטיין

קרמניצר מתעצבן כי בג"ץ סירב להתיר את הכפייה השמאלנית של קרמניצר על החברה הישראלית ודחה פרסום מסרים מתלהמים של השמאל הקיצוני בהסוואה של "מסר אוניברסלי פשוט" לכאורה. קרמניצר רומז שאין לשופט רובינשטיין "האנושיות טבועה" בו. כמה משעשע להשקיף מהצד ולצפות אילו התקפות מתיר השמאל הקיצוני כשבג"ץ אינו משמש כחותמת גומי לכל הגוי רדיקלי שמאלני.

השופט רובינשטיין ייחס ל"בצלם" כוונה פוליטית להביא להפסקת הלחימה. אך זהו ייחוס המנוגד לכוונה המוסרית של "בצלם"… אותו ייחוס מגמתי ופסול ניתן היה להצמיד לדבריו של השופט רובינשטיין עצמו.

כמה עצוב, כמה מבייש, שלא ניתן לשדר בישראל מסר אוניברסלי-הומניסטי פשוט, ולפיו ילד עזתי הוא קודם כל ילד, גם בעת לחימה. הוא אדם. יש לו שם. מותו מצער כל אדם שהאנושיות טבועה בו. כמה חבל שכל מסר ניתן לתיוג כפוליטי, שהיגדים אוניברסליים-הומניסטיים מתוארים כשנויים במחלוקת. אם על הכל יש מחלוקת – מה כן משותף לחברה הישראלית? באיזה מובן היא חברה אנושית?

היתה לבית המשפט הזדמנות פז לשרטט בעבור החברה בישראל את המינימום האנושי, שאינו יכול להיות שנוי במחלוקת, הנמצא מעל לפוליטיקה, שהוא ראשית לכל ואחרית לכל, שהוא פנינו כבני אדם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


Hebrew University and IDI Watch - Yuval Shany (Dept of Law - Dean) Refuses to Sack Anti-Israel William Schabas from Advisory Board

The blatantly anti-Israel Schabas has participated in the shamelessly biased Russell Tribune on Palestine, and targeted both PM Binyamin Netanyahu and President Shimon Peres to stand trial at international courts. Schabas has recently been appointed to head an UN "Human Rights" Kangaroo Court on Israeli violations during Operation Protective Edge.

The Israel Law Review, which is published under Hebrew University auspices and management, has announced it has no intention of removing William Schabas from its International Advisory Board, following his appointment to head a UNHRC commission investigating the operation in Gaza.

According to a report in Israel Hayom, following Schabas's appointment, Attorney David Shonberg contacted the university requesting that Schabas be removed from the institution's Faculty of Law, but Faculty Dean Prof. Yuval Shany, who is on the board of the far-left B'Tselem organization, rejected the request.

Shany wrote to Shonberg, "Professor Schabas was appointed to the law faculty's advisory board due to his expertise in human rights law, not because of his political views."

For more details and to see the full original article, go here


האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה - יובל שני (דיקן החוג למשפטים) מסרב לפטר את ווליאם שאבאס האנטי-ישראלי מתפקידו באוניברסיטה

שאבאס, ראש ועדת הבזיון לחקירת פשעי מלחמה ישראליים במבצע צוק איתן בעזה, השתתף בטריבונת ראסל האנטי-ישראלית וקרא להעמיד את ר"מ נתניהו ונשיא פרס למשפטים בינלאומיים, מונה גם לוועדה האקדמית המייעצת של כתב העת של הפקטולה למשפטים. שני לא רואה בכך שום ניגוד אינטרסים.

האוניברסיטה העברית הודיעה כי אין בכוונתה להחרים את פרופ' וויליאם שאבאס, שמונה לראשות ועדת האו"ם שתחקור את צוק איתן.

העיתון "ישראל היום" מדווח כי בעקבות מינויו של שאבאס פנה עו"ד דוד שונברג להנהלת האוניברסיטה העברית ודרש להדיח את שבאס מתפקידו כחבר מערכת בכתב העת של המוסד, אך דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה, פרופ' יובל שני, דחה בקשה זו.

שני כתב לשונברג כי "פרופ' שאבאס מונה לוועדה האקדמית המייעצת של כתב העת על רקע מומחיותו המובהקת בדיני זכויות האדם - ולא בשל עמדותיו הפוליטיות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


המכון הישראלי לדמוקרטיה - עמיר פוקס קורא להגביל את חופש הדיבור לרבנים בהצעה פאשיסטית שמאלנית

פוקס מאשים את הרבנים וממשלת ישראל באחראיות לגרפיטי של ה"תג מחיר", "המאיים" על הציונות והדמוקרטיה הישראלית. אם יש שחר לטענות כפי שמאשים פוקס, אז באותו מידה אנשי רוח ואקדמאיים ישראליים שמאלנים קיצוניים ואנטי-ציוניים הם "חוד החנית" האחראים לרסוס צלבי קרס, השחתת בתי כנסת ולוונדליזם האנטישמי המתרחש בארץ. פוקס משמיץ גם את העמותות "נגד התבוללות" בפעילות גזענית.

תופעת פשעי השנאה כלפי אזרחי ישראל הערבים הולכת ומתפשטת. בין שמדובר במעשה מאורגן ובין שמדובר ביוזמות מקומיות המחקות יוזמות קודמות, ברור שהתופעה חמורה ומדאיגה ומחייבת טיפול תקיף מצד גורמי אכיפת החוק. עם זאת, מי שמתאר את המעשים כאקט של "קיצונים", מבלי לראות שמדובר ב"חוד החנית" של תופעה רחבה הרבה יותר - מיתמם או שוגה שגיאה חמורה.

התופעה של פשעי שנאה בישראל אינה צומחת יש מאין… היא באה לידי ביטוי באמירות מפורשות של רבנים, בהם רבנים ראשיים וכאלה שאינם נחשבים קיצונים, בקריאה שלא להשכיר דירות לערבים, וכן בפעולתן של עמותות "נגד התבוללות", שלמעשה מתגוללות על כל קשר בין יהודים וערבים, על בסיס תפישה מפורשת של טוהר־הגזע.

על כן, מעבר לקריאה לטיפול גורמי אכיפת החוק, נבחרינו חייבים לעשות חשבון נפש באשר לתפקידם בליבוי הגזענות ובמיגורה. הכנסת והממשלה צריכות לחדול מן המסר של רדיפת אזרחי ישראל הערבים. בנוסף, חשוב שחלק מתהליך זה ייעשה באמצעות מערכת החינוך. במקום להוסיף לתוכנית הלימודים עוד ועוד תכנים לאומיים וציוניים (שכבודם במקומם מונח), יש לחזק את החינוך לדמוקרטיה, לערכים ליברליים לסבלנות ולהכרת וקבלת השונה… כמו כן יש לשקול שנית את המדיניות המקלה שנוקט היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לאי ההעמדה לדין על אמירות קשות של הסתה לגזענות מצד רבנים.

ללא שינוי מגמה שכזה, פעולות הענשה בלבד על מעשים קיצוניים לא ימגרו את התופעה. כדי שנוכל לשמור על ערכי הציונות, על מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו חייבים לצאת למלחמה אמיתית נגד הגזענות ונגד מקורותיה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


המכון הישראלי לדמוקרטיה - אריק כרמון (נשיא המכון) יקבע לתלמידים מהן המחשבות הפוליטיות הנכונות

אריק כרמון מונה ליו"ר הועדה האמורה להציב מחדש למשרד החינוך את הגבולות של "עקרונות החינוך הפוליטי" ויקבע המותר והאסור בהוראה בפני תלמידים בבית הספר הישראלי. בדעת כרמון, מטרת בית הספר היא להכשיר את התלמיד "להשתלב לחברה האזרחית" ולפי כך, "חינוך הדמוקרטיה" תחתור "להסכמה או פשרה". מתוך חקר ה"חינוך לשלום", ידוע ששיטות הוראה אלה גורמים ל"שינוי חשיבתי", קרי שטיפת מוחות או אינדוקטרינציה, ומכשיר תלמידים לוותורים וכניעה מול דרישות האירידנטיסטיות ערביות.

מאמר המערכת "ועדה לצמצום השיח" ("הארץ", 18.2) מבקר את החלטת שר החינוך, שי פירון, להקים ועדה, אשר עם יו"ר המזכירות הפדגוגית, רחל מתוקי, התבקשתי לשמש לה יושב ראש. הביקורת במאמר (בין היתר: "תחת אצטלה של הרחבת גבולות הדיון בבתי הספר, מבקש פירון למעשה לצמצמם") נובעת מן ההנחה השגויה, שהוועדה מתבקשת להתמקד בהגדרת גבולות השיח הפוליטי בבית הספר. למעשה תציג הוועדה, שתחל את דיוניה בשבועות הקרבים, לשר החינוך הצעה מקיפה לעקרונות החינוך הפוליטי בבית הספר הישראלי. בכך אמורה הוועדה לחדש חידוש של ממש - להרחיב, ולא לצמצם, ולצרף את החינוך בישראל למה שקיים בדמוקרטיות מפותחות רבות.

הספרות המקצועית העוסקת בתפקידי בית הספר בהכנת תלמידיו להשתלב בחברה האזרחית היא רחבה ומגוונת. אחת ממושכלות היסוד שלה היא, שהחינוך הפוליטי, הקרוי גם בשם "חינוך לדמוקרטיה", מכוון להכשיר את התלמידים להשתלב באורח פעיל בחברה האזרחית. בישראל כבר הוקמה ועדה שעסקה בנושא בצורה יסודית ורחבה, ובראשה עמד עמיתי וחברי פרופ' מרדכי קרמניצר. מאז הוגש דו"ח קרמניצר כיהנו בישראל שמונה שרי חינוך, וכל אחד מהם טילטל את המערכת לכיוונים פוליטיים שונים ומנוגדים - והדו"ח נותר מבויש על המדף.

החינוך הפוליטי מכוון להכשיר כל תלמיד ותלמידה להשתלב באורח פעיל בחברה האזרחית ולתפקד על פי השקפת עולמם במציאות חברתית־תרבותית־פוליטית מורכבת, שיש בה סוגיות שנויות במחלוקת, בהתאמה לערכי מדינתנו, תוך כדי כיבוד השקפות ודעות שונות וסובלנות כלפיהן. החינוך הפוליטי איננו בשום פנים חינוך מפלגתי או אידיאולוגי חד־ערכי. מטרותיו כוללות, בין היתר, טיפוח היכולת להכיל אינטרסים מנוגדים, בלא אלימות (מילולית ו/או פיסית), טיפוח היכולת להתמודד ולהשלים עם דילמות ערכיות וסתירות, טיפוח היכולת לחולל דיון ציבורי המכיל את השונות, וטיפוח היכולת להתדיין על בסיס חתירה מתמדת להסכמה או לפשרה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


המכון הישראלי לדמוקרטיה - לשאול את הבוחרים ישירות הוא הליך אנטי-דמוקרטי ומשאל עם הינו תהליך דמוקרטי נפגם

אריק כרמון, נשיא המכון, מצוטט כל חיסרון, ליקוי ופגם בדמוקרטיה הישראלית ע"מ לדחות את הצעד של משאל עם בכנסת. הוא מעדיף פוליטיקה המושתת על מתן כוח פוליטי מנופח, מניפולטיבי ולא תמיד משקף בסיס קהל הבוחרים שבדמוקרטיה פרלמנטרית על שימוש ממוקד בדמוקרטיה ישירה. כרמון רואה במשאל עם את כל הרעות החלות בעולם - העמקת השסעים בחברה, דחיקת האופוזיציה לשוליים, הדרת המיעוטים ופגיעה במעמדה של הכנסת. הוא לא רק מאשים את הכנסת וממשלת ישראל אלא גם מפיל האשמות על בתי המשפט. לפחות כרמון מודע למיקום בעייתי של בית המשפט בתהליך של קבלת חוקים במדינה.

השבוע יימשך בכנסת מה שהוגדר מראש כדיון חפוז בחוק יסוד: משאל עם. "דיון חפוז" ו"משאל עם" הם מושגים שתהום פעורה ביניהם. הגישור המלאכותי על התהום משקף את התשתית החוקתית הרעועה, משענת קנה רצוץ של הדמוקרטיה שלנו. משאל עם הוא "בן חורג" בדמוקרטיה הפרלמנטרית, שבה הנציגים הנבחרים הם גורם מתווך בין "העם" לבין הליכי קבלת ההחלטות. משאל העם הוא הביטוי הקיצוני של דמוקרטיה ישירה. בעוד שלטון הנציגים מושתת על חתירה קבועה להגיע להסכמות וליצור קואליציות על בסיס פשרה, במשאל העם יש תמיד "מנצחים" ו"מובסים".
שאלת הגבולות העתידיים של המדינה נמצאת במוקד של שסע חברתי־פוליטי עמוק, ובמסגרת המאבקים הפוליטיים הנמשכים, מגייסים נציגי הכוחות הנאבקים מכשירים מארגזי הכלים של משטרים אחרים, ללא חשבון ובלי שיקול דעת באשר למחירים החוקתיים ארוכי הטווח שיהיה על כולנו לשלם. ואכן, מותר לשער שהחוק הרגיל, שכבר התקבל, הוא מתכון לפגיעה במעמדה של הכנסת, להעמקת השסעים בחברה, לדחיקת האופוזיציה לשוליים, להדרת המיעוטים, ולאיום מוחשי על הפוליטיקה של הכללה והסכמיות, נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית.

שנית, משהתקבל החוק בכנסת, ובהעדר חוקה המכילה את אמות המידה לפרשנותו על ידי בית המשפט, היה צריך בית המשפט לדחות את הפנייה אליו על הסף. לרוע המזל, גם בית המשפט משתתף במשחק... המקום הטבעי שבו ניתן הביטוי הפוליטי למחלוקות הללו הוא הכנסת...

וכאשר הכנסת שוגה בהחלטה שזיקתה לזכויות האדם או לזכויות המיעוטים היא במקרה הטוב עקיפה, אל לא לבית המשפט להתערב. אבל בית המשפט נקט בדרך שונה והחליט להתערב. את החלטתו זו צריך לראות כהנחת משקל נוסף על הכתפיים השבריריות, הנעדרות עמוד שדרה חוקתי, של הדמוקרטיה שלנו... ולנגד עינינו נתהוותה דוגמה נוספת למערכת יחסים בעייתית בין שתי רשויות חשובות - גלגול פוליטי של חד־גדיא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


האוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) יוצר עובדות חסרות יסוד וסותם פיות המותחות ביקורת על מערכת המשפט

קלמן ליבסקינד מעביר ביקורת על החוברת החדשה של קרמניצר על נתן אלטרמן. ליבסקינד מוצא שדרכי החשיבה של קרמניצר רדודות, תוך ניצול של סטריאוטיפים והצגת מסקנות מופרכות שלא ברור מהיכן הוסקו.

"דמוקרטיה, דיני מלחמה וזכויות מיעוט לפי משנתו של נתן אלתרמן", זה שמה של חוברת קצרה שהוציא לאור לאחרונה סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הפרופ' מרדכי קרמניצר. קרמניצר הוא איש שקשה לאתר אצלו יותר מדי גוונים של אפור. יש לבנים (המחזיקים בתפיסת עולמו) ויש שחורים כהים (האחרים). מטרת החוברת, שהוציא עכשיו, לחנך את הימין הישראלי וללמד אותו שניתן להיות איש לאומי ועדיין להחזיק בערכים שקרמניצר שיכנע את עצמו שאנשים לאומיים לא מחזיקים בהם.

קרמניצר מוצא דרך קלה להתמודד עם יריביו האידיאולוגיים (להלן יכונו הימין הישראלי). הוא ממציא להם סט ערכים, כזה שיהיה לו נוח להתמודד מולו, ואז נכנס לתפקיד המחנך. כך, לדוגמא, הוא פותח את החוברת שלו בהנחת יסוד ראשונה, שאיתה יהיה קל ונעים להתווכח. "בישראל של ימינו רווחת ההנחה שתפיסות לאומיות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם ערכי הדמוקרטיה". באמת? ואיפה בדיוק רווחת ההנחה הזו? אין הסבר. וקרמניצר ממשיך. "לפי הנטען, בטחון המדינה וההגנה על תדמיתה מצדיקים, ואף מחייבים, השתקה של מידע מביך וחשדות לעבירות שבוצעו בידי חיילים...". שוב, גם כאן, לא ברור איפה בדיוק "נטען" ומיהו במחנה הלאומי הטוען שצריך להשתיק עבירות שמבצעים חיילים.

קרמניצר, חסיד גישה משפטית מאד מסוימת, משוכנע שמי שאינו מסכים איתו, נמנה עם מי שמבקשים להחריב את מערכת המשפט באשר היא. לפיכך, הוא מזכיר לו את שורותיו של אלתרמן לפיהן "מאזני המשפט וכס השופט...הם הסימנים הראשונים המעידים על קיום חברתי בר הכרה, והם גם הסימנים האחרונים... ". ובכן, נדמה לי שאני מכיר לא רע את המחנה שמול קרמניצר ואני לא מכיר שם מישהו שמבקש לבטל את מאזני המשפט. למחנה הזה יש ביקורת על הדרך שבה מתנהל בית המשפט העליון וטענות על השקפותיו הפוליטיות ועל עולם הערכים שלו. אפשר להסכים עם זה, אפשר גם לחלוק על זה. אבל מי שחולק על העליון איננו אנטי דמוקרטי. נהפוך הוא. הוא רק מבקש להשמיע את עמדתו, או במילותיו של אלתרמן במקום אחר: "תחי הרוח הבלתי נכבשת אשר קוראים לה חופש דעה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


הקריה האקדמית אונו & המכון הישראלי לדמוקרטיה - מסע הצלב של אמיר פוקס (חוג למשפטים) נגד הציונות

פוקס מנסה להציג את הצעת החוק היסוד "ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" כחוק גזעני, אנטי-דמוקרטי ואנטי-ציוני. מזל שהוא מסכים לכך שישראל הייתה וצריכה להשאר מדינת הלאום של העם היהודי.

הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, החדשה, שהגישו השבוע חברי הכנסת יריב לוין ואילת שקד, מבקשת לחולל לא פחות מאשר מהפכה באופיה של מדינת ישראל. יש לציין לטובה, כי בניגוד לחלק גדול ממהלכי החקיקה של הקואליציה הנוכחית והקודמת, הצעה זו נמנעת מלהסתתר מאחורי ניסוחים מפותלים, והיא משדרת במוצהר, כי מטרתה להפוך את ישראל למדינה שהיא קודם כל יהודית, ואופיה הדמוקרטי מגומד בהצעה ל"בעלת משטר דמוקרטי".

אין כל איזון: עליונות ה"יהודית" על ה"דמוקרטית" היא מוחלטת. לדברי ח"כ לוין, יש בכך תגובה למהלכי בית המשפט, שהוא מכנה, שלא בצדק, "פוסט ציוני". אלא שדווקא מהלך זה עלול לזהות ציונות עם גזענות ולאומנות. הצעת החוק אינה רק אנטי דמוקרטית, היא אף אנטי ציונית – היא חותרת תחת יסודות הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי במגילת העצמאות.

ברצוני להבהיר: ישראל היא אכן מדינת הלאום של העם היהודי, ועליה להישאר כזאת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


הקריה האקדמית אונו & המכון הישראלי לדמוקרטיה - אמיר פז-פוקס (חוג למשפטים) פוסל את תמריצי הממשלה לעודד את השירות הצבאית ושיוויון בנטל מטעמים של גזענות, אפליה והפגיעה בדמוקרטיה

פוקס מנציח את ההתבדלות של קבוצות קיצון לסרב לתרום להחברה הישראלית אך להמשיך להחליב הטבות ממנה. על פי פוקס, שירות צבאית (או תחליף כלשהו) איננה יכולה להוות בסיס לאומי כלל ישראלי.

והנה, במהלך הזוי, אישרה שלשום ועדת השרים לעניני חקיקה את "הצעת חוק התורמים למדינה" של יו"ר הקואליציה יריב לוין. הצעה זו, אם תאושר כחוק חלילה, תציב באופן רשמי סימן שאלה גדול על היותה של ישראל מדינה דמוקרטית. היא תאפשר אפליה ממוסדת של האזרחים הערבים על ידי המדינה ועל ידי גופים פרטיים.

הטכניקה המתוחכמת אך לא בלתי שקופה של ההצעה, היא הענקת סמכות להפלות לטובה את מי שמוגדרים "תורמים למדינה", דהיינו מי ששירתו בצבא או בשירות אזרחי ארוך, וזאת "על אף האמור בכל דין" – דהיינו, למרות האמור בכל חוק אחר האוסר על אפליה והמקדם שוויון. כאשר מחברים נתון זה לעובדה שישראל, מיוזמתה, החליטה לפטור קבוצות מסוימות משירות צבאי, והיא אינה מחייבת אותן בשירות אזרחי (ובמקרים רבים גם אינה מקצה תקנים למי שמעוניינים בכך), ברור כי הכוונה היא לאפשר למדינה להעדיף יהודים בקבלה לעבודה בשירות המדינה, בהקצאת קרקעות ועוד.

מובן שיש לתגמל כראוי את החיילים – בשכר, בהטבות, במענקי שחרור ובתמיכה בלימודים – אך יש מרחק גדול בין כל אלה לבין אישור להפלות את מי שלא שירתו בצבא בכל תחומי החיים, למשך כל החיים. למעשה, ההצעה משקפת תפישה לפיה הזכות לשוויון ולכבוד אינה עומדת למי שלא "תרם למדינה".
... יש לשער שגם אם החוק לא יאושר סופית, הוא יגרום נזק חמור ובלתי הפיך לתדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית. הממשלה חייבת להסיר הצעה זו מסדר היום, ובהקדם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע 'משטרת אפליה' ע"מ לכפות תעסוקת ערבים על המעסיקים

המכון מסיק שהעדר תלונות בנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מעיד על האפליה הגורפת בחברה הישראלית נגד ערבים.

עובדים ערבים אינם מתלוננים בצינורות הרשמיים על אי קבלתם לעבודה או על אפלייתם במקומות העבודה, בגלל היעדר אמון מצדם כלפי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שהיא הכתובת הרשמית לקובלנות בתחום זה.

ממחקר שביצעה במכון הישראלי לדמוקרטיה טליה שטיינר, בהנחיית פרופ' מרדכי קרמניצר, עולה כי התלונות המוגשות נגד מעסיקים בשל אפלייה על בסיס לאום, מהוות רק 3% מכלל התלונות שעובדים הגישו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ב-2011, לעומת 46% מהתלונות, שקשורות לאפלייה על רקע מינו של העובד. רק שלוש מתוך יותר מ-30 תביעות משפטיות שהנציבות יזמה או היתה מעורבת בהן, נגעו לאפליה נגד מועמדים או עובדים ערבים.
על פי המחקר ... מנגנון האכיפה ‏(של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‏) מסתמך על הגשת תלונה מצד הנפגע, אלא שחסמים שונים גורמים לכך שאנשים שנפגעו מאפליה, נמנעים מלהניע את גלגלי האכיפה... משמעות הכשלים, על פי המחקר, היא שהתמודדות עם אפליה על רקע לאום צריכה להיעשות במסגרת מודל יוזם ולא כזה המסתפק בתגובה. אין להסתפק בפיקוח חיצוני על התנהגות מעסיקים באמצעות איום בתביעה, אלא יש לגייסם כשותפים חיוניים לשינוי עמוק בדפוסי ההעסקה במשק. יש לדרוש מהמעסיקים להוביל תהליך פנים־ארגוני להסרת החסמים הנמצאים אצלם, ולעשות זאת בהנחיית הרגולטור.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Watch - Pseudo-Research at the IDI about "Discrimination"

The new IDI "research" by [Tanya] Steiner (with input from [Mordecai] Kremnitzer) concerns the activities of Israel's Commission on Equal Opportunities in Employment. This is a relatively new regulatory body set up supposedly to promote equality in the workplace… Steiner's "research" on the commission appears as a chapter in a propaganda book that has been published by Macmillan called "Palestinians in the Israeli Labor Market." You will not be surprised to hear that the book has nothing to say about Palestinians in the Israeli Labor Market. Rather it discusses Israeli Arabs in the Israeli labor market. It adopts the now trendy rhetorical invention by Israel's far Left of referring to Israeli Arabs as Israeli Palestinians…

A Hebrew synopsis of the "research" appears in a report in Haaretz' Marker today (in Hebrew this is at The main "finding" of Steiner is that Israel is such a racist and discriminatory place that only 3% of all of the complaints from people claiming to be victims of discrimination come from Israeli Arabs (who are around 18% of the workforce)! Really!

Yes, it turns out that only a tiny proportion of complaints sent to the Commissioner on Equal Opportunity in Employment in 2011 (the year investigated) were submitted by Arabs. A full 46% were sent in by Jewish women, the rest by others (she does not report how many were sent in by Orthodox Jews!). Only three of the complaints received in the entire 2011 year by the commission about alleged discrimination against Arabs were deemed worthy of investigation. Now an ordinary citizen might be tempted to interpret this as a great success for Israel and for Israeli Arabs, where the numbers indicate how rare are cases where there are even allegations of discrimination against Arabs in the workplace.

Ah, but not for the IDI and for Sistuh Steiner. Her "research" concludes that the low numbers just show how hopeless Israeli Arabs regard their dire circumstances, where they do not even think it is worthwhile filing complaints about the massive universal discrimination against them. In short, the absence of complaints about discrimination against Arabs in Israel proves how widespread and awful is discrimination against Arabs.

For more details and to see the full original article, go here


Cracks in the Leftist Ivory Hegemony over Where Protest & Free Speech End and Incitement & Treason Begin

Even leftist Stern from IDI thinks the signers are traitors. Calls petition to IDF pilots led by Chaim Gans (Tel Aviv University - Dept of Law) and others an "act of betrayal"

The online petition, effectively a call to mutiny, was organized by several academics, led by Tel Aviv University law professors Menachem Mautner, former head of the Law Department, and Chaim Gans. The letter says that an attack on Iran would be a "mistaken gamble," and that Israel would pay a heavy price for an attack that would at best delay Iran's nuclear program.

The petition says that while those signing could be jeopardizing their military service and even civilian careers, they would be "rendering an important and vital service to the State of Israel and all who live here" by showing Israelis that they do not have to "blindly obey" the government's apparent intention to embark on a highly questionable mission. It does not raise the issue of a democratically elected government's right to make decisions that law-abiding citizens obey and the lawful methods to fight decisions with which a citizen disagrees

For more details and to see the full original article, go here


IDI Watch - IDI grants award to a leader in Israel's Stalinist Communist Party MAKI

MK Dr. Dov Khenin (Hadash) won the Israeli Democracy Institute’s (IDI) Parliamentary Award. On Saturday, Khenin was declared exceptional MK. Khenin will receive their awards at an IDI ceremony February 2

NGO researched all 120 MKs’ parliamentary activity, and rated quality activity, specifically in supervising the government, as opposed to passing private legislation, which is less likely to become law than government bills. The IDI also rated MKs’ connections with voters and budgetary responsibility, as well as speeches and parliamentary questions.

For more details and to see the full original article, go here


Ben Gurion University - Dahlia Scheindlin (“Conflict Resolution” lecturer) just Wants To Flotilla Along with the Jihadis

A lot of Israel’s academic-fifth-column has its origins in the left-wing Marxist ideology that has taken over humanities disciplines in American universities… A living breathing example of the product of this situation is Tel Aviv University doctoral candidate Dahlia Scheindlin... She is a “researcher” (meaning political advocate) with the leftwing Israel Democracy Institute and lectures at Ben Gurion… “Peace and Conflict Studies”, Ms. Scheindlin’s pseudo-field of research, is an American university touchy-feely invention that originally emerged out of marriage counseling. Its underlying fundamental idea is that in any conflict both sides have to be accepted as having some valid arguments and they need only to listen compassionately to one another to settle their differences.

So when Arab hordes scream, “Itboch al Yahud!” (Massacre the Jews!), they are simply letting off steam and hoping for productive dialogue and feeling the pain of the Other. Peace is achieved by always recognizing the legitimacy of at least some of the grievances of the other side unless the other side is Israel, which has no legitimate demands, even the right to exist as a Jewish state.

... A case in point is Scheindlin’s writing in the leftwing Huffington Post in an article titled, “Dismantling Israel’s Myths.” There she defends the pro-Hamas Gaza flotillas and their bands of violent terrorist passengers, the “human shields for Hamas” who help keep the conflict roiling forever... This is a woman who makes her living “researching” conflict resolution? The fact that Ben Gurion University would have her lecture students is another example of the absence of serious academic standards at that school.

For more details and to see the full original article, go here


המכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (האוניברסיטה העברית - החוג למשפטים) מתעקש להתעלם מהגייס החמישי הדורש להטיל חרם על ישראל

שלשום עברה בוועדת חוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית, "הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת בישראל באמצעות חרם".

... ההצעה מטילה סנקציות על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות שם. היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. בימים אלה, שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם, ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים.

... זאת, ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין; ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר; ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק; וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה.

... גרוע מכך, הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף "מעוול" - ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן - ובכך לשתק את הגוף לחלוטין. אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Watch / Tel Aviv University - Yehouda Shenhav (Dept of Sociology) invents an Ashkenazi Conspiracy

Prof. Yehuda Shenhav of the Van Leer Institute says the past five years have seen a revival of the Ashkenaz culture, and more people are searching for their Ashkenaz roots.

Shenhav says the revival is also expressed in the establishment of a new Ashkenaz movement in Israel.

For more details and to see the full original article, go here


The IDI's Academic Swat Team - Carmon, Kremnitzer (Hebrew University) & Stern (Bar-Ilan University) - Stoops to McCarthyism in its Assault against the Freedom of Speech of Non-Leftists

This decision joins a series of proposed bills designed to inflame the volatile relationship between Jewish and Arab citizens. Similarly provocative bills include the so-called "loyalty oath," the "nakba" bill and the initiative to allow small communities to reject candidates for residency based on "incompatibility" with the community's social fabric. Although clearly targeted against one particular group, such bills inevitably create an opening for discrimination against others.
This talk of "loyalty" and "treason" invites violence. It is difficult not to recall the days prior to the assassination of Yitzhak Rabin. The populist exploitation of fear, suspicion and animosity toward Arab Israelis, asylum-seekers and others, all under the banner of patriotism, is eroding support for the principle of equality – a basic tenet of the Declaration of Independence.

For more details and to see the full original article, go here


האוניברסיטה העברית - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) מתלונן על הצהרת האמונים למדינת ישראל; על פיו הנאמנות נוגדת את "חופש המצפון והדעה"

להבדיל ממדינות אחרות, בזהותה של ישראל קיים יסוד פרטיקולרי ואידיאולוגי, נוסף על היסוד הקונטינגנטי של רוב יהודי. זאת ועוד, טיבה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עדיין לא התקבע, והוא נתון במחלוקת קשה בציבור הישראלי. אחדים מהמפרשים יוצקים לביטוי משמעות דתית או לאומנית ואופי דמוקרטי דל ביותר. בשל יסוד זה, ההצעה יוצרת בעיה חמורה מבחינת חופש המצפון והדעה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


Hebrew University & IDI Watch - Anti-Israel Prof. Yaron Ezrachi (Dept of Political Science) denounces Israel as a country "going fascist"

"Israel is deteriorating from the vision of a democratic state to a fascist state. Our children will either leave this terrible place, be put in jail or fight in the streets like in Iran," Professor Yaron Ezrachi told the rally, which was held outside the Eretz Israel Museum

For more details and to see the full original article, go here


האוניברסיטה העברית & מעקב IDI – הפרופסור האנטי-ישראלי ירון אזרחי (החוג למדעי המדינה) מגנה את המדינה כ"פשיסטית " ולא דמוקרטית

פרופ' ירון אזרחי אמר בעצרת: "ישראל מידרדרת מחזון של מדינה דמוקרטית למדינה פשיסטית. או שילדינו יעזבו את המקום הנורא הזה, או שיהיו בבתי סוהר או שיילחמו ברחובות כמו באיראן".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Honchos come out against a Pledge of Loyalty in Israel

According to Hebrew University professor and Israel Democracy Institute deputy president Mordechai Kremnitzer, most laws are meant to solve problems.

"This law is unique in the sense that it creates problems," he said.

He started out with the premise that the bill would not affect Palestinians seeking to marry Israelis and move to Israel, because family reunification was already blocked by another law.

As for other foreigners, he continued, "There is no phenomenon of a new Israeli who proved disloyal to the state after becoming a citizen. Therefore, there is no problem that needs solving."

The bill's real target is the Israeli Arabs, Kremnitzer charged. He quoted a statement made earlier Thursday by Foreign Minister Avigdor Lieberman, whose party sponsored a far more sweeping bill.

Lieberman, said Kremnitzer, did not refer to new citizens in the context of the proposed new pledge but to Israeli Arab MK Haneen Zoabi (Balad).

"The idea is tell us all, 'Look, these citizens are not really loyal to Israel, because if they were forced to make a pledge, they would refuse.' The bill is meant to cast a shadow on the loyalty of the Israeli Arabs."

Bar-Ilan University professor and Israel Democracy Institute deputy president Yedidya Stern said he had no problem with the pledge of allegiance proposed by the government, but added that it was not necessary and was being introduced for the wrong reasons.

"The pledge raises no legal problems," he said. "In other words, a state may decide that whoever wants to become a citizen should be able to make a statement of loyalty. Moreover, the state can define itself according to the constitution...

"We should be proud that this is the definition we chose for ourselves. We have placed it in the top hierarchy of Israeli legislation. We shouldn't attack it. It is not against anybody."

Nonetheless, he continued, precisely because of its importance, it should not be exploited for political purposes.

"I think it's too serious for that," he continued. "It's too important to let people like Lieberman use it. It belongs to us. It's everyone's."

Stern warned that overusing the concept might harm Israel.

"We have to show ourselves and the world our self-confidence by not pushing it," he said. "[The fact that Israel is a Jewish and democratic state] is known. We don't hide it and we have nothing to hide."

For more details and to see the full original article, go here


Review of the 2010 Israel Democracy Institute Conference on the Demise of The Jewish State of Israel
University of Haifa – Sami Smooha (Department of Sociology) claims the Jewish State of Israel cannot be “both democratic and Jewish”

Sami Smooha, who is professor of sociology at the University of Haifa, said that Israel is neither a liberal nor a constitutional democracy, but something special. In the past he has termed Israel an “ethnic democracy,” but he now declined to use any term containing the word “democracy” to describe Israel. He emphasizes that he is a sociologist, not a political philosopher, and as such he maintains that Israel cannot be both democratic and Jewish. ... As an antidote to Israel’s specialness Smooha recommends a special kind of anti-Semitism. Smooha argues that Israel’s Jews don’t want a Jewish and democratic state but rather a Zionist and democratic state, which is somehow worse. A “Zionist” state maintains that it is connected to all the world’s Jews and engages in Zionist “projects,” such as settling Jews in Israel, trying to create an amalgamated Jewish identity out of new immigrants, and consolidating Jewish dominance through law and politics. ... Smooha’s call for an “end to the millet system” is code for repealing legislation that takes into account the Jewish identity of Israeli citizens. ...Smooha’s vision is an Israel without a national or ethnic identity, albeit a state with a lot of Jews—much like Florida. There would be this significant difference: Unlike Florida, in this state a particular ethnic minority does get to be recognized as an official “national minority,” with cultural autonomy and other semi-national rights.

... He wants the Palestinians to be Palestinians and the Jews to be democratic, and essentially he calls on Israel’s Jews to discriminate against themselves. His justification is that the Jews are colonial settlers and therefore don’t really have rights. He did say that he thinks Israel’s Jews have the right to self-determination though not sovereignty. But it is hard to see how Jewish self-determination could find expression if his laundry list of policy recommendations were adopted.

For more details and to see the full original article, go here


IDI Watch - IDI and researcher Anat Roth can’t let go of the Gaza disengagement; claims reporting on the disengagement belongs to IDI

The Israel Democracy Institute and one of its researchers, Anat Roth, are suing attorney Michael Sfard and Col (res.) Shaul Arieli, two well-known left-wing activists, for copyright violation. … This material included "substantial sections" of Roth's 2005 study of settler campaigns against the fence and the disengagement from the Gaza Strip, including "exclusive, unique interviews" that she conducted with settler leaders over many months.

For more details and to see the full original article, go here


מעקב אחר המכון הישראלי לדמוקרטיה – מירב ארלוזורוב תוהה למה הממשלה השקיעה את זמנה בכנס מטעם המכון במקום בהעברת התקציב המדינה

מעניין מדוע הסכימו כל קובעי המדיניות הכלכלית בישראל - מראש הממשלה ומטה - להתאים את לוח הזמנים שלהם לזה שנוח למכון הישראלי לדמוקרטיה, ולא להפך. מעניין מדוע הם סברו כי חשוב יותר לבלות יומיים באילת, בדיוני הכנס, מאשר להשקיע שעות נוספות בניסיון לשכנע חברי כנסת לתמוך בסעיפים שונים בתקציב. ומעניין איזה כוח מאגי יש למכון הישראלי לדמוקרטיה על הדמוקרטיה הישראלית, עד שהיא רוקדת כולה לפי הצלילים שהוא קבע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן


IDI Watch – Yedidia Stern (Bar Ilan University) takes a pot shot at the anti-Nakba laws; dismisses Arab loyalty concerns

Nevertheless, a murky wave of nationalistic fervor against Arab citizens is gaining steam. The voices hoping to use the Knesset's powers to legislate bizarre, racist laws - laws aimed at extinguishing a threat that does not exist - are gaining strength. If these bills are passed, they will harm the State of Israel's moral and international legitimacy.

For more details and to see the full original article, go here


The Israeli Left just awarded to itself the Israel Prize once again

A panel of people appointed by Labor Party Minister of Education Yuli Tamir, all of whom had personal ties to the Israel Democracy Institute and had received money from it, decided to award this year's Israel Prize to - (drumroll) - the Israel Democracy Institute (IDI). The IDI is a leftist political SWAT team, promoting the Left's agenda.

For more details and to see the full original article, go here