עמוד הבית

אודות IsraCampus

חיפוש

English

Русский

   אוניברסיטת בן גוריון

   אוניברסיטת העברית

   אוניברסיטת תל אביב

   אוניברסיטת חיפה

   מוסדות חינוך אחרים

    A-C

    D-G

    H-K

    L-N

    O-R

    S-V

    W-Z

קיצוניות אקדמית ישראלית כללית

קיצונים אקדמים ישראליים בחו"ל

חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות

ALEF Watch

IDI Watch

מאמרי IsraCampus

כתובות לתלונות

צור קשר

העידכונים האחרונים

אוניברסיטת בן גוריון – בעיתון מעריב פרופ' ישראל דוד קובע שעל אב"ג לסגור את המחקלה לפוליטיקה וממשל מחמת השיטה "חבר מביא חבר" שבה המחלקה נבנתה

אוניברסיטת בן גוריון נמצאת בימים אלה בפרשת דרכים, כשעליה להגיש תשובות בלתי מתחמקות למועצה להשכלה גבוהה. כזכור, המועצה מינתה ועדת הערכה מקצועית בינלאומית, וזו המליצה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת אם לא יתוקנו בה עיוותים מקצועיים קשים.
…
אך כאמור ישנם באמת כמה אי-איזונים אצלנו. הראשון מהם מתקשר לעובדה הפשוטה שתשעה מ-11 חברי המחלקה הקבועים, ורבים מהלא קבועים, הם פעילי שמאל קיצוני וחתרני. [למעשה כל 11 חברי הסגל הקבועים הם פעילי שמאל קיצוניים – IsraCampus] הסיכוי שמחלקה כזו נוצרה באקראי הוא נמוך מהסיכוי לזכייה בלוטו, ומובן שהתופעה אינה חוזרת בשום אוניברסיטה אחרת. לכן אין מנוס מהחשד שהמחלקה נבנתה בשיטת "חבר מביא חבר", ומכאן קצרה הדרך לבעייתיות מקצועית ומדעית.
…
האיזון השני שחסר לנו כאן, לקהל חוקרי המחלקה הזו באוניברסיטת בן גוריון, הוא איזון במובן של שיווי משקל. שיווי מקשל אופרטיבי ושיווי מקשל נפשי. חוסר האיזון הזה נובע מאי-הבנת הרוב הנ"ל של חברי המחלקה את ייעודם האקדמי. ראש המחלקה פרופ' פילק הגיב בערוץ 2 על דוח הוועדה: "זוהי סתימת פיות". וכאן עצם הבעיה: ייעודנו העיקרי אינו להיות "פיות", אלא חוקרים ומורים. והרבה חמור מזאת: אין זה ייעודנו לרדוף אישית קציני צה"ל מסוימים בעיתונות, תוך שאנו מחליטים שהם "פושעי מלחמה"; או לשבור את מחסומי צה"ל (כגון מה שקרה בראשית ימי המחלקה, בימי "חומת מגן", עם ההסתננות המצולמת למוקטעה לחיזוקו של ערפאת); או לארגן הפגנות פרועות (שנשפטו בינתיים בבי"ד משמעתי).
…
סגירתה או פירוקה של מחלקה אינם עניין של מה בכך, אך יש להם כמה תקדימים בארץ... זה מה שיש לעשות גם אצלנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – הנהלת האוניברסיטה ירדה לשקרים ע"מ להכחיש את האשמות התמיכה בחרם בידי המרצים בחוג לפוליטיקה וממשל

דובר אוניברסיטת בן גוריון, אמיר רוזנבליט, אמר כי אין בסיס להאשמת מרצים במחלקה לפוליטיקה וממשל בתמיכתם בחרם על ישראל. הדברים נאמרו בתגובה ליו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ אלכס מילר, שהאשים את המרצים כי הם חתומים על אמנות חרם נגד המדינה.

רוזנבליט הוסיף כי "מדובר בניסיון נוסף להציג תמונת שווא. מרצי החוג הם קבוצה מוערכת ויוקרתית של חוקרים, בעלת ערך לאוניברסיטה ולאקדמיה בישראל".

כשירות לאדון רוזנבליט, IsraCampus מצרף הראיות להאשמות של ח"כ מילר

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20support%20Neve%20Gordon%20and%20join%20the%20BDS.htm

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/BGU%20-%20Neve%20Gordon%20-%20Resorts%20to%20Boycott.htm

http://isracampus.org.il/hebrew%20third%20level%20pages/hebrew%20-%20Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20call%20to%20boycott%20Ariel%20U.htm

http://isracampus.org.il/hebrew%20third%20level%20pages/hebrew%20-%20Petitions%20-%20Israeli%20Academics%20support%20Neve%20Gordon%20and%20join%20the%20BDS.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עיתון הארץ מדווח על חשיפת השמאל הקיצוני על ידי IsraCampus

מחברי הסגל האקדמי בישראל מוגדרים על ידי הארגונים "אם תרצו", ישרא-קמפוס" ו"מוניטור האקדמיה הישראלית", כאנטי-ציונים ועבודותיהם או התבטאויותיהם מצוטטות לגנאי - כך עולה מבדיקה שערכה לאחרונה קבוצת אקדמאים, יוצרים וסטודנטים.
...
הפרופ' סטיבן פלאוט, מיוזמי ישרא-קמפוס, מסר בתגובה: "תפקידנו העיקרי הוא לצטט את מה שהמרצים האלה אומרים וכותבים אידאולוגית ופוליטית על מנת להביא לידיעת הציבור. לא מדובר בוויכוח אידאולוגי אלא בפרסום הקבוצה האנטי-ישראלית שתומכת באויב באופן גלוי".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' ישראל דוד דורש מצבי הכהן, רקטור האוניברסיטה, הבאת חברי הסגל המתפרעים בהפגנה הבלתי-חוקית נגד 'המשט' להליכי המשמעת המחוייבים ע"י נהלי האוניברסיטה

לצבי שלום.

ביום ה 2.6.2010- התקיימה בקמפוס הפגנה פרועה נגד צה"ל והמדינה בעיקבות אירועי ה"משט". ההפגנה נוהלה ואורגנה ע"י הסגל הזוטר של המחלקה לפוליטיקה וממשל וכיכבו בה דוברים שהמשילו את חיילי צה"ל לנאצים, סטודנט מהמחלקה הנ"ל אף צעד צעידה נאצית בקריאות נגד ראה"מ ושר החוץ. סרטוני ההפגנה הפרועה ההיא ניתנים לצפיה ביוטיוב.
...
עיתון "הארץ" הקדיש לפרשה מאמר מערכת ובו נזף באוניברסיטה על רדיפת הסטודנטים משני הצדדים.

צבי, כל זאת היסטוריה. אך כבר בשעתו הובעה התמרמרות בקמפוס:

איך יכול להיות שהאוניברסיטה רודפת סטודנטים, אך לא מעמידה לדין חברי סגל שעשו אותה עבירה ממש, ואף מחפה עליהם בצורה כל כך פאתטית?

אני חוזר בזאת על שאלתי הפשוטה: מיהם האנשים שבהם מדובר? ולמה לא הועמדו לדין משמעתי למרות שנילונו ע"י יחידת הבטחון?

למכתב המקורי להכן הרקטור מפרופ' ישראל דוד עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – 'הבורות המחפירה' של יהודה שנהב (החוג לסוציולוגיה) מתועדת על ידי רונן שובל, יו"ר 'אם תרצו'

לפני מספר ימים עלה לרשת אגודת הסטודנטים סרטון ההרצאה שלך בקורס מבוא לסוציולוגיה, קורס חובה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

במהלך ההרצאה, על פי הסרטון, אמרת דברי הבל בזו הלשון:

"כשהיה כל הסיפור הזה עם הארגון הטיפשי הזה שנקרא "אם תרצו", שתקף את העובדה, הטיפשי פשיסטי, שתקף את העובדה, אגב במימון של כסף אוונגליסטי אמריקאי, נוצרי רדיקלי, שמוכן לממן את זה כחלק ממלחמתו בערבים בישראל, סיפור מורכב, הם טענו, שבמחלקות למדע המדינה, עשו דו"ח במחלקות למדע המדינה, וטענו שרוב הסגל הוא שמאלני. זה מתחבר לשאלה שלך. רוב הסגל הוא לא שמאלני, הוא ליברלי במחשבתו. כי מדעי החברה הם ליברליים במהותם. כלומר להגיד רוב הסגל הוא שמאלני, ליברלי, זו שטות, כי הרפרטואר ממנו אתה לוקח הוא ליברלי. אחרת תסגור את המחלקות האלו. כי המילה שמאלני היא בעייתית בהקשר הזה, כי מה זה שמאלני בדיוק? אני חושב, זה עוד קצת לבלבל אתכם, שמי שרוצה שתי מדינות לשני עמים הוא ימני. מה שמאלני? אני מתנגד לשתי מדינות לשני עמים. אז אני שמאלני?".

העילגות במקור.

התבטאויות מאין אלו, מול קהל סטודנטים הנמצא בשיעור חובה, ביטאו בורות מחפירה. כ"ליברל דגול", עברת במפורש על הוראת המל"ג, אשר קבעה במפורש בהחלטה מספר 1109/11 מתאריך 21.12.2010, כי "יש לדחות כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה".

בהחלטה זו המועצה להשכלה גבוהה קבעה כי על המרצים לפעול לחשיפת הסטודנטים "למבט מגוון ככל שניתן על תחומי הידע אותם הם לומדים". מה שכמובן לא התרחש. בשיעור האחרון ניצלת את מעמדך באופן חד צדדי והבעת עמדות פוליטיות חד צדדיות תוך התעלמות בוטה מהחלטת המל"ג.

טענת כי "אם תרצו" תקפה את העובדה שחברי הסגל במדע המדינה הינם שמאלנים, או על פי פרשנותך, ליברליים. זהו סילוף בוטה של דו"חות התנועה, ואף חמור מכך של המושג ליברליזם. הדו"ח שפרסמנו לגבי המתרחש במחלקות למדע המדינה לא תקף את עמדותיהם הפוליטיות "השמאלניות" של חברי הסגל, אלא הציג חוסר גיוון בתכני הלימוד תוך הדרה, העלמה והשתקה של חוקרים וגישות מחקריות שאינן אנטי-ציוניות או אנטי-לאומיות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – לעולם השמאל הקיצוני איננו קיצוני מספיק עבור לב גרינגרג (החוג לסוציולוגיה)

בהקשר המקומי "השמאל" הוא חוד החנית של ההתיישבות, המתבססת על גזל הקרקעות הפלסטיניות, הוא אחראי למיסוד הכיבוש ולעידוד ההתנחלות. בדרך נרמסה הדמוקרטיה והתמסדה "דמוקרטיה כובשת", מודל קולוניאלי מקורי תוצרת הארץ. "השמאל" המציא את "הסטטוס קוו" עם החרדים, המממן את בחורי הישיבה ופוטר אותם משירות צבאי תמורת מתן לגיטימציה למדינה כיהודית. בדרך נרמסו היהדות, האוטונומיה של הקהילות החרדיות, ושני עקרונות יסוד של הדמוקרטיה: ריבונות המדינה והשוויון בין האזרחים. כך נוסד משטר הפריווילגיות המכונה מדינה יהודית ודמוקרטית. "השמאל" הוא זה שהפלה, ניצל והשפיל את היהודים שעלו מארצות ערב בשל נחיתותם התרבותית "הערבית". "השמאל" המודרני המערבי מתנשא כלפי כל מה שנתפש בעיניו כפרימיטיבי, כלומר, לא מודרני "כמונו": הדת והאיסלאם, המזרחים, הערבים והחרדים.

צריך לתת לחולה הזה למות. נקים לו מצבה על תרומתו הבלתי ניתנת לערעור להקמת המדינה, על הרומנטיזציה של הסוציאליזם וסמליו, ועל מערכת הבריאות המתקדמת שהניאו-ליברליזם מנסה לפרק. וזהו. הניחו לדור הצעיר לבנות פה חיים חדשים עם תקווה לעתיד, בלי השנאה הנדרשת כדי לתדלק מערכת פוליטית רקובה מן היסוד. לא צריך לא "שמאל" ולא "ימין", מושגים המטשטשים את כל הוויכוחים הענייניים על כלכלה, על חברה, על תרבות, על זכויות אזרח ועל הפרדת דת ממדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון & דני פילק – השמאלנים האנטי-ישראליים מחוג לפוליטיקה וממשל – מבזים את פרופ' זאב מעוז ודרישתו לסטנדרטים אקדמיים אחידים גם באב"ג

הם טוענים שסגירת המחנה לחתרנות בחוג לפוליטיקה וממשל תהווה סכנה לחופש האקדמי, הדמוקרטיה הישראלית ולאנשות בכלל

חציית גבולות דיסציפלינריים וגיבוש תובנות ומתודות מדיסציפלינה אחת לרעותה מאפשרים את קידום הידע האנושי בדרכים מקוריות. לא בכדי, הגישות הבין-דיסציפלינריות הן היום חוד החנית של העשייה המדעית והאינטלקטואלית, ולא רק בתחומי מדעי החברה והרוח. כך הדבר ברפואה, במדעים קוגניטיביים, בעסקים ועוד. לכן אנו גאים בעובדה, שלצד ארבעת המרצים שהתמחו בתחומי הליבה של מדע המדינה יש בסגל המחלקה רופא, גיאוגרף, משפטן, סוציולוג, היסטוריונית וארכיטקט, הבוחנים את ההקשרים הפוליטיים של תחומים אלה.

בגישה הצרה של פרופ' מעוז יש משום סכנה של ממש, שכן משטור הידע גם כובל את הידע, מגביל אפשרויות של חשיבה מקורית, ובסופו של דבר עלול להוביל לניוון המחשבה האנושית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – זאב מעוז (אוניברסיטת קליפורניה והמכללה הבין תחומי הרצליה) תומך בפירוק המחלקה לפוליטיקה וממשל באב"ג

... הדרישה לשינויים מהותיים בתוכנית הלימודים ובהרכב הסגל האקדמי במחלקה זו, וההמלצה לסגור אותה אם שינויים אלו לא יתבצעו - סבירה בהחלט. היא גם התקבלה על בסיס אקדמי טהור.
...
שנית, לפני כתשע שנים, כשהייתי ראש בית הספר לממשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, התבקשתי על ידי המל”ג להעריך את תוכנית הלימודים לתואר ראשון של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. בדקתי את תוכן הלימודים ואת התאמת הסגל להוראת תוכנית לתואר ראשון במדע המדינה והמלצתי לסגור את המחלקה. הסיבות להמלצה היו אקדמיות גרידא.

הממצאים העולים מהדו”ח האחרון להערכת איכות המחלקה כמעט זהים לממצאים העיקריים שלי לפני תשע שנים: מבנה תוכנית הלימודים אינו עומד בקריטריונים הבסיסיים הנדרשים מתואר אקדמי במדע המדינה. הסגל האקדמי ברובו אינו בעל תארים במדע המדינה, ולמעט חברת סגל אחת איש אינו מתמחה בתחומי הליבה של המקצוע.
...
למחלקה זו ניתנו שנים רבות להתמודד עם הבעיות המקצועיות שלה, אבל חבריה בחרו שלא לעשות זאת. גם באווירה של רדיפה פוליטית באקדמיה, יש מקום להתייחס לסוגיות מקצועיות. צריך לשאול את חותמי העצומה אם היו מוכנים לקבל באוניברסיטאות שלהם חוג שאינו עומד בסטנדרטים מקצועיים בסיסיים ושחברי הסגל בו אינם בעלי תואר בתחומי הליבה שבהם עוסק החוג.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אקדמאיים מזרחיים מציעים אנרכיה המונית, כמו זו במצריים ותוניסיה, ככלי להביא לידי סיום 'הכיבוש' וקוטג זול

התבוננו בתמונות מתוניסיה ומכיכר א-תחריר בקנאה, לאור היכולת לארגן התנגדות אזרחית לא אלימה אשר הצליחה להוציא מאות אלפים אל הרחובות והכיכרות, ואילצה בסופו של דבר את השליטים להתפטר. גם אנחנו חיים במציאות שלטונית שעל אף התיימרותה להציג חזות נאורה ודמוקרטית אינה מייצגת חלקים נרחבים מאוכלוסיית המדינה, בשטחים ובתוך הקו הירוק, רומסת את הזכויות הכלכליות של רוב האזרחים, נמצאת בתהליך של צמצום החירויות הדמוקרטיות, ובונה חומות גזעניות מול תרבות המזרח היהודית והערבית. אך בשונה מאזרחי תוניסיה ומצרים אנחנו עדיין רחוקים מן היכולת ליצור סולידריות בין הקבוצות השונות כמו זו שנראתה במצרים ובתוניסיה, להתאחד ולצעוד יחדיו, כלל התושבים, אל הכיכרות בתביעה למשטר צודק, אזרחית, כלכלית ותרבותית.

אנו מאמינים כי המאבק שלנו כמזרחים בישראל על זכויותינו הכלכליות, החברתיות והתרבותיות, נשען על ההבנה ששינוי פוליטי אינו יכול להישען על מעצמות המערב אשר ניצלו את אזורנו ואת אזרחיו לאורך דורות ארוכים. שינוי חייב לנבוע מתוך דיאלוג פנים אזורי, ומתוך חיבור למאבקים השונים המתנהלים כיום בארצות ערב, ובאופן ספציפי גם למאבקים של הפלסטינים אזרחי ישראל, לזכויות פוליטיות וכלכליות שוות בתוך מדינת ישראל, ועצירת דחיקתם הגזענית, ושל הפלסטינים בגדה ובעזה, החיים תחת כיבוש צבאי, בתביעתם לסיום הכיבוש ולעצמאות.

מבין החתומים:
גדי אלגזי (מצרים, יוגוסלביה)
חן משגב (עיראק, פולין)

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הדו"ח המלא מאת הועדה הבין-לאומית של המועצה להשכלה גבוהה שהסיק לערוך שינויים בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בגין חוסר אמות מידה אחידים, תכני לימודים לקויים והטפה אנטי-ישראלית אחידה הקרויה אקטביזם

http://www.scribd.com/doc/74235533/BGU-Report [בשפה האנגלית]

אוניברסיטת בן גוריון - בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מותח ביקורת חריפה על 'מקרתיזם' של השמאל הקיצוני בחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון; מברך על מסקנת המל"ג לערוך שינויים בחוג.

רומז שחברת הועדה במל"ג גליה גולן (המרכז הבינתחומי – החוג לממשל), עם עמדותיה השמאלניות הקיצוניות, איננה נטולת פניות בניסיונה לחתור תחת מסקנות דו"ח הועדה

בתחילת החודש, ימים אחדים לפני פרסום הדוח, קיים אותו חוג את אחד מכנסיו הידועים. הפעם זה היה על "אסירים פוליטיים פלסטינים" (כך מכונים שם רוצחי הג'יהאד והחמאס), לכבוד ספר שפורסם בנושא. המחברת, ענת מטר, היא מתומכות ה-BDS (חרם וסנקציות נגד ישראל). בדיוק כמו מי שהיה ראש החוג עד לאחרונה, ניב גורדון. זה היה כנס "אקדמי" למהדרין. כולו על טהרת השמאל הקיצוני. גורדון היו"ר, מטר הדוברת, ועוד שמות מהאגף ההזוי של הפוליטיקה הישראלית. זה היה ביטוי, עוד אחד, לשטיפת מוח אקדמית. הרי אם מישהו היה עורך כנס דומה שבו יגאל עמיר, הרוצח המתועב, היה מוגדר כ"אסיר פוליטי", המדינה הייתה גועשת. אבל לשמאל האנטי-ציוני מותר. תמיד הוא יכול להסתתר מאחורי חומת הברזל של "חופש הביטוי האקדמי".

... לפני שנים לימד במחלקה ד"ר אודי לבל. ועדה אקדמית למהדרין הראתה לו את הדרך החוצה... בפעם הבאה ש[חסידי האסכולה הפוסט והאנטי-ציונית] מדברים שם על מקרתיזם כדאי שיביטו בעצמם.

... פעם אחרי פעם המליץ הטור הזה - את חופש הביטוי צריך להרחיב. לא לצמצם. עכשיו, מתברר, זו בדיוק ההמלצה של המל"ג. היא מתקבלת בברכה.

פרופסור גליה גולן, שהייתה חברה בוועדת שהגישה את הדוח, סירבה להצטרף לחלק מההמלצות, בעיקר אלה שיצאו נגד ההטיה האקדמית. "הדרישה לאיזון", כתבה גולן בחוות דעת עצמאית, "עלולה לפגוע בחופש האקדמי"... נניח שיש חוג שבו שמונה או תשעה מתוך עשרת חברי הסגל הקבוע הם אנשי שמאל רדיקלי. האם זה מעיד על "מחשבה חופשית"? האם הסילוק, למעשה, של ד"ר לבל מעיד על חופש ביטוי אקדמי, או שמא על מקרתיזם וציד מכשפות? ככה זה אצל הפלנגות של השמאל ההזוי. הם גם שולטים באופן טוטלי. הם גם משתיקים ומסלקים מי שלא מתאים להם.
...
גולן, חובה להזכיר, שייכת בדיוק לאותו אגף הזוי ששולט באותו חוג. מייד עם פתיחת "עופרת יצוקה" היא הצטרפה לעצומה של ארגון נשים בינלאומי (IWC) שקבעה שישראל מבצעת "טבח" בפלסטינים... [גולן] עדיין לא חזרו בהן, עד היום, מהעלילה על ה"טבח". האם יש קשר בין המיקום הפוליטי של גולן לבין העמדה ה"אקדמית" שלה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המועצה להשכלה גבוהה מורה לאוניברסיטת בן גוריון לבצע שינויים במחלקה לפוליטיקה וממשל המוטה פוליטית עד לתחילת הלימודים בשנת 2012 או המחלקה תסגר

שר החינוך ויו"ר המועצה, גדעון סער תקף את מבטלי דו"ח מל"ג והמלצותיו; האוניברסיטה בהכחשה לטענות

המועצה להשכלה גבוהה אימצה דו"ח של ועדה בינלאומית שהמליצה לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניבריסטה בבאר-שבע, אם לא יבוצעו שינויים בתוכן המחקר האקדמי ובסגל עד אפריל הקרוב.

במהלך הדיון תקף שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), גדעון סער, את הביקורת שהביעו גורמים במחלקה... "...ההתקפות על דו"ח הוועדה מצד מי שהיה מושא לביקורתה מלמדים על הלך רוח בעייתי".

אוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה כי "אוניברסיטת בן גוריון עוסקת אך ורק בסטנדרטים אקדמיים וסטנדרטים של מחקר והוראה. כל ניסיון להציג דו"ח אקדמי כדו"ח הכולל המלצה לסגירת המחלקה על שום נטיותיה הפוליטיות, הינו חסר בסיס ומטעה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור, יו"ר תנועת "אם תרצו", מזהיר נגד הסכנות של השתלטות השמאל הראדיקלי על אוניברסיטת בן גוריון

המחלקה לפוליטיקה וממשל הפכה למקום בו מרצים רומסים את עקרונות החופש האקדמי, מנצלים את מעמדם לקידום אינדוקטרינציה רדיקלית ומצפצפים על עקרונות האקדמיה, החלטות המל"ג והציבור הרחב.

... בשנה האחרונה התנהל קמפיין ציבורי נרחב שחשף את פניהם האמיתיות של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל המתהדרים בתואר "ארגוני זכויות אדם" בעודם פועלים כארגוני תעמולה אנטי-ישראליים. תגובתם לביקורת הציבורית הנרחבת היתה דמגוגית, שטחית ופתטית. ולכן נכשלה. במקום להשיב לטענות ולעובדות, ביקשו אותם ארגונים להפוך את כל מבקריהם לפשיסטיים. הממשלה, רוב חברי הכנסת, רוב הציבור שסולד מפעילותם, הפכו בהנפת קולמוס לאויבי הנאורות והדמוקרטיה.

... היכן שישלוט שמאל קיצוני תיעלם הדמוקרטיה... ראינו זאת בברית המועצות, בסין, בקובה ובעוד עשרות מדינות. ההיסטוריה, הפסיכולוגיה של אנשי השמאל הקיצוני, ואופיין של מחלקות מסוימות באוניברסיטאות בישראל, מלמדים כולם: במקום שבו ישלטו אנשי השמאל הקיצוני לא תהיה דמוקרטיה, לא יהיה חופש ביטוי וכמובן שלא יהיה פלורליזם. מובן מאליו שגם זכויות אדם לא יהיו שם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המועצה להשכלה גבוהה שוקלת סגירת המחלה לפוליטיקה וממשל באב"ג בגלל חוסר איזון פוליטי

במחלקה לפוליטיקה וממשל חוששים למתוח ביקורת ישירה על מקצועיות של חברי הדו"ח המל"ג לכן מבטלים תוקף הדו"ח באנונימיות

דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה קרא לשקול לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל בבן גוריון, בגלל חוסר איזון פוליטי ומרצים המביעים עמדות אישיות...

לדברי גורם במחלקה, הדו"ח הוא "חלק מרדיפה פוליטית מזה כשנתיים. הדו"ח עצמו מלא אי דיוקים אמפיריים ו-50% טעויות בנושא הפרסומים וההערכה המחקרית. ישנם טיעונים שאינם מתקבלים על הדעת: חלקם נובעים מכך שהמחלקה שלנו היא אינטרדיסיפלינרית ויש מי שהיה רוצה שהיא לא תהיה כזו".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

כנס באוניברסיטת בן-גוריון לאנשי שמאל בלבד

המחלקה לממשל ופוליטיקה באוניברסיטה שבנגב שוב מעוררת סערה, הפעם על רקע כנס בנושא זכויות אדם, הצפוי להתקיים בשבוע הבא. לכנס הוזמנו נציגים מהארגונים "בצלם", "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", "עדאללה", "שוברים שתיקה", "רופאים לזכויות אדם", "הגדה השמאלית", "שתיל" ו"אמנסטי אינטרנשיונל". נציגי ארגוני ימין לא הוזמנו.

הקו הפוליטי העולה מהתוכנייה של הכנס עורר זעם רב בקרב הסטודנטים באוניברסיטה. אחד הסטודנטים אמר: "התחושה היא שכאילו ראשי החוג עושים דווקא, כדי לצייר את האוניברסיטה כשמאלנית ומנותקת מהמצאות הפוליטית הישראלית. הנושא של הכנס הוא בהחלט חשוב ונוגע בסוגיות רגישות לחברה, אך לא ייתכן שלא הצליחו למצוא אפילו לא נציג אחד של הימין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – עידן לנדו (החוג לספרויות זרות ובלשנות) מצא קונספירציה כלשהי

זאת החשיבות של אירועי אילת באוגוסט; זאת הסיבה שהקדשתי להם כל כך הרבה מלים ותשומת לב. את הלקח הזה אסור לנו לשכוח. הממשלה והצבא משקרים לנו, גם אם רק לעתים נדירות מתאפשר לנו להיווכח בזה. העובדה שחפים מפשע משלמים בחייהם על כך לא עצרה אותם מעולם, וגם לא תעצור את השקרים הבאים. די בעובדות לבדן, לא כל שכן בהסבר שלהן, כדי לנטוע באזרחי ישראל חשד כבד, חשד כרוני, בטוהר כוונותיו של השלטון; הן בזירה החברתית והן בזירה הבטחונית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – "כנס" חד-צדדי נוסף של השמאל-בלבד מאת המחלקה לפוליטיקה וממשל; באילו תירוצים נשיאת האוניברסיטה רבקה כרמי תציג את דיון השמאל על תעמולת השמאל כ"פעילות אקדמית מאוזנת" מקובלת באב"ג

יום העיון לרגל ספרה של ד"ר ענת מטר בנושא האסירים הפלסטיניים בישראל הצליח להרגיז לא מעט סטודנטים. "זה כנס של מרצה שקוראת למחבלים אסירים פוליטיים. זה רק מוכיח שוב את חוסר האיזון במחלקה לפוליטיקה וממשל"

... "בהצגת ספר", הוסיף [דני] פילק [ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון], "האיזון צריך להיות אקדמי... הטענה שיש לאזן את עמדות הדוברים (דבר המחייב לשאול אותם על עמדותיהם), אינו תואם את הדרישות ואת האווירה של מוסד אקדמי."

הזמנה לכנס מאת המחלקה לפוליטיקה וממשל של אוניברסיטת בן גוריון

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חברי הסגל השמאלניים דורשים תשלומי שכר גם בתקופת הרצוי של עונש מאסר בפועל בגין סירוב לשירות מילואים

אנחנו, מרצות ומרצים מהאוניברסיטאות השונות, החתומים מטה, מוחים על התנכלותך לפרופ' עידן לנדו, חבר סגל של האוניברסיטה שאת עומדת בראשה, בתואנה שכליאתו בשל סרובו לשרת בשטחים מנעה ממנו אפשרות לעסוק במחקר, ולכן, בשל "העדרות ממחקר" נוכתה מחצית ממשכורתו השבועית.

... למותר לציין שהמניע להענשה זו קשור לעמדותיו הפוליטיות של פרופ' לנדו ואין לה ולא כלום עם עיסוקו במחקר...

מבין החתומים
פרופ' עדי אופיר, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אריאלה אזולאי, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' גדי אלגזי, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ענת בילצקי, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר ניר גוב, מכון ויצמן
פרופ' רחל גיורא, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חיים גנז, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אייל גרוס, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' אורי הדר, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' שלמה זנד, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' חנן חבר, האוניברסיטה העברית
ד"ר יובל יונאי, אוניברסיטת חיפה
ד"ר אורלי לובין, אוניברסיטת תל-אביב
פרופ' מיכה לשם, אוניברסיטת חיפה
ד"ר חנה ספרן, מכללת עמק יזרעאל
פרופ' אברהם עוז, אוניברסיטת חיפה
פרופ' נורית פלד-אלחנן, האוניברסיטה העברית, כלת פרס סחרוב לחופש המחשבה
פרופ' קובי פתר (פטרזיל), אוניברסיטת חיפה
ד"ר חגי קופרמינץ, אוניברסיטת חיפה
פרופ' ורד קראוס, אוניברסיטת חיפה
פרופ' דוד שולמן, האוניברסיטה העברית

לפרטים נוספים ולמסמך המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניכוי שכרו של עידן לנדו (החוג לספרויות זרות ובלשנות)  בגין הישיבה בכלא בעקבות סירוב שירות מילואים

מעיד שחברי סגל 'רבים' בפקולטה כלל לא מגיעים לקמפוס

לחברי סגל הפקולטה למדעי הרוח והחברה שלום,

תמצית מנהלים

בחודש מאי השנה נכנסתי למשך שבוע לכלא הצבאי בגין סרבנות. האוניברסיטה החליטה לנכות משכרי את חלק המחקר (50%) משבוע זה. בפגישה שהיתה לי עם נשיאת האוניברסיטה שהשבוע מחיתי על ההחלטה, אך ללא הועיל. הודעתי לנשיאה שלאור זאת, איני רואה יותר באוניברסיטה את ביתי האקדמי.

ועכשיו בהרחבה

אני סרבן מילואים משנת 2000. בשנת 2001 נכנסתי לכלא לשבועיים. הייתי אז מילגאי קרייטמן בחוג לספרויות זרות ובלשנות. בשנת 2003 נכנסתי שוב לכלא, לשבועיים. הייתי אז כבר על תקן (במסגרת מלגת אלון). והפעם האחרונה היתה במאי השנה: נכנסתי לכלא לשבוע.

להבדיל מהפעמים הקודמות, הפעם חיכתה לי הפתעה: הודעה מאגף משאבי אנוש שההנהלה החליטה לנכות משכרי שבוע שלם. לאחר שהקמתי קצת רעש והבהרתי שלא נגרם כל נזק להוראה (נתתי שיעורי השלמה) או למחקר שלי (השבוע בכלא היה פורה במיוחד, שקט וכמעט ללא הפרעות) – נאמר לי שההחלטה הוקפאה. בדיעבד הסתבר שמישהו שכח לעדכן אותי, וב-27 ביוני התקבלה סופית החלטת ההנהלה (הנהלה = נשיאה, רקטור ומנכ"ל) לנכות לי מחצית ממשכורת שבועית בגין היעדרות ממחקר. על כך נועד לי רק באוקטובר, ומיד מיקשתי להיפגש עם הנשיאה לקבל הבהרות.

הנימוק הרשמי, שעליו גם חזרה הנשיאה, היא שביטוח לאומי לא משפה את המוסד על תקופת כליאה. מנגד, אני טענתי שלא ברור כלל מדוע יש מקום לשיפוי כאשר אין שום ראיה לנזק; האם המחקר שלי באמת ניזוק בגלל השבוע ששהיתי בכלא? הנחת היסוד המשפטית כאן היא שמחקר אפשר לבצע רק בנוכחות פיזית בשמרד באוניברסיטה. כל בר-דעת (בייחוד בפקולטה שלנו) יודע שאין זה כך; רבים וטובים אינם מגיעים למשרד יותר משלוש פעמים בשבוע. רבים אחרים מגיעים למוסד רק כדי ללמד, ואת המחקר מבצעים בבית.

למסמך המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאת Isracampus אל הסטונדטים
באוניברסיטת תל אביב - נא למחות

לפני ימים אחדים, התפרסמה ענת מטר, חברת הסגל של אוניברסיטת תל אביב בחוג לפילוסופיה, כאשר השתתפה בחגיגת שחרורם של רוצחים ומחבלים בעיסקת שליט. בראיון בעיתונות מטר הצדיקה את השלכת רימון בידי מחבלים על אוטובוס מלא בחיילים. דרך אגב, לא לחשוש שבנה של מטר נפגע במתקפה, כי הורשע וישב בכלא על סירוב לשרת בצה"ל.

אותה חברת סגל המלומדת מצוטטת בתקשורת כאשר היא בעצם מצדיקה את חטיפתו של גלעד שליט ואחזקת בתנאי בידוד במשך 5 שנים מכוון ששליט "לא ירה במבה" בפגזי הטנק שלו, לדבריה.

מסתבר גם שאין לאוניברסיטת תל אביב הסבר מדוע העניקה קביעות בחוג לפילוסופיה לבוגדת שיש לה במבה בין האוזניים.

Isracampus יוצא בזאת בקריאה פומבית לסטודנטים באוניברסיטת תל אביב למחות על דברי ענת מטר ולזרוק במבה עליה. ברור שבאופן בלתי-אלים.

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (החוג לפילוסופיה) מצטרפת לג'יהד ומארגנת חגיגה לאסיר שהורשע בניסיון לרצח חיילים

ד"ר ענת מטר, מרצה בכירה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ארגנה קבוצה של פעילי שמאל ויחד נסעו להשתתף בחגיגות השמחה בבית משפחת בורג'אל.
...מאבק של הטרור הפלשתיני נגד מטרות צבאיות צה"ליות הינו לגיטימי בעיניה. "אני חושבת שלגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש יילחם בכיבוש הזה. על כל המשתמע מזה", אומרת מטר בנחרצות למקור ראשון.
...ואף ייחלה לשחרורו הקרוב של אסיר ערבי-ישראלי אחר בשם ווליד דקה היושב בכלא על חטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ז"ל משנת 84'. לדעת מטר, ווליד דקה הינו חף מפשע והיא מאמינה לגרסתו שלא הוא רצח את החייל משה תמם.

אם אתם מגועלים מעידוד של מעשי טרור וההסתה למעשי רצח של יהודים וגם מוחרדים מכך שמעשים אילו נעשים בידי חברת סגל ממוסד להשכלה גבוהה בארץ, אנא שתפו את ראשי אוניברסיטת תל אביב בדאגותיכם:

אוניברסיטת תל אביב:

נשיא, פרופ' יוסף קלפטר
אוניברסיטת תל אביב
תא דואר 39040
תל אביב 69978
מייל klafter@post.tau.ac.il
טל 972-3-6408254
פקס 972-3-6406466

רקטור, פרופ' אהרן שי
אוניברסיטת תל אביב
תא דואר 39040
תל אביב 69978
מייל  aashai@post.tau.ac.il
        rector@post.tau.ac.il

חברים ובוגרים של אוניברסיטת תל אביב ומשרדיהם בחו"ל
http://www.tau.ac.il/friends-eng.html

עוד ידיעות על מעשיה המתועבים של ענת מטר

http://www.isracampus.org.il/third%20level%20pages/Editorial%20-%20Lee%20Kaplan%20-%20Anat%20Matar.htm

http://isracampus.org.il/Extra%20Files/IsraCampus.Org.il%20-%20Seth%20Frantzman%20-%20TAU%20Ivory%20Towers%20of%20Critique.pdf

http://isracampus.org.il/third%20level%20pages/TAU%20-%20Anat%20Matar%20-%20Gets%20Arrested.htm

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – אייל ניר (החוג לכימיה) יחקר בגין הקריאה "לשבור מפרקות" לפעילי ימין; האוניברסיטה מתנערת מקיום הלכים משמעתיים נגדו

המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, פנה היום (ה') למשטרה בבקשה לפתוח בחקירה נגד ד"ר ניר אייל, בגין כמה תלונות שהתקבלו נגדו - על הדברים שאמר בחודש יוני.

בתלונות נטען כי ד"ר ניר, מרצה באוניברסיטת בן גוריון, פרסם בעמוד ה"פייסבוק" שלו... את הדברים הבאים: "אני קורא לעולם לבוא לעזור לשבור לנבלות האלו את המפרקות".

... נכתב בהודעת משרד המשפטים, סבר ניצן כי הפרסום שפרסם ד"ר ניר לכאורה, מצדיק פתיחה בחקירה, ולפיכך נתבקשה המשטרה לפתוח בחקירה בחשד להסתה לאלימות.

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה כי "ד"ר אייל ניר פירסם את הדברים בפייסבוק שלו כאדם פרטי, האוניברסיטה אינה צד בנושא, ולכן הדיון הראוי צריך להתנהל בערכאות המתאימות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אליה ליבוביץ (החוג לפיזיקה) קובע 'שהבחירה היחידה' היא לסגת מההתישבות מעבר לקו הירוק אחרת הנסיגה תהיה מתוך אינוס לאחר תקיפות בסיגנון 9-11 על גורדי השחקים התל אביביים.

גוזר שאג'נדת השמאל היא 'הבחירה היחידה' להתמודדות עם איומי הבטחון למדינה - רק הכניעה וקבלת המרות לדרישות החמאס יסכל מגה-פיגועים עתידיים

'הבחירה היחידה שישנה בידי הממשלה היא רק בין ביצוע הנסיגה כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם בדרך השלום בתל אביב, לבין ביצוע הנסיגה לאחר קריסתם, שתהיה, קרוב לוודאי, מעשה ידי אדם. ברור שאירוע כזה ישים קץ לאפשרות של ממשלת ישראל לבחור בין שתי אופציות הנסיגה האלה.

במסגרת נסיגה ישראלית שתתבצע כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם, יש בידי הממשלה כוח לקבוע את הקו הירוק כגבול הנסיגה הזאת. אולם אם הנסיגה תתבצע לאחר קריסת המגדלים, גל ההרג וההשמדה שיביא לחורבנם יהיה רק חלק מן הטרגדיה שבה תמצא את עצמה המדינה האומללה הזאת. ישנו ספק רב אם בתנאים שישררו אז הנסיגה תיעצר דווקא על הקו הירוק. '

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הכרות עם חברי סגל פוסט-ציונים מאוניברסיטת בן גוריון

אנשי אקדמיה רבים משלבים בהרצאותיהם תכנים פוליטיים נגד המדינה. "המטרה היא לגרום לסטודנטים להתחיל לחשוב מחדש", מסביר אחד מהם, אבל יש מי שמתנגד לכך וטוען כי מדובר בהפצת שקרים. כדי להלחם בתופעה, אף הוקם אתר המציג את כל אותם מרצים על מנת "לחשוף בפני הציבור הרחב את המתרחש במימונו באוניברסיטאות"
...
פרופסור יפתחאל מסביר כי במהלך הקורס ילמד את הסטודנטים תפיסות צדק חברתיות, ימחיש את אכזריות הקפיטליזם ויבהיר כיצד שיקולי הביטחון הישראלי גוברים על מצוקת הכיבוש של הפלסטינים ומצבם של הבדווים בנגב. "אינני משליך את האידיאולוגיה שלי", הוא מבהיר. "אני לא מפחד לומר את הדעות שלי. אף סטודנט לא יישפט אם לא יהיה בדעותיי אבל יש אמת ויש אידיאולוגיה וצריך לנווט בין השניים".
...
[ד"ר לב גרינברג, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב] מודע לכך שדעותיו אינן מקובלות על פי רוב וגאה בכך שהוא מצליח להשפיע פוליטית על תלמידיו: "המטרה היא לגרום לסטודנטים להתחיל לחשוב מחדש. סטודנטים שבאו לקורס שלי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני עם דעות ימניות, בלי שחשבו על כך הרבה, שינו את דעתם, אך לא בהכרח אימצו את דעותיי. יש שקוראים למה שאני עושה שטיפת מוח".
...
יש עוד שורה ארוכה של מרצים ישראלים באוניברסיטאות ובמכללות השותפים למגמה... "תחת שלל מותגים כמו 'זכויות אזרח', 'זכויות אדם', 'פמיניזם' או 'צדק חברתי' - מועבר מסר כי בכל הרעות החולות של החברה אשמה לא אחרת מאשר הציונות", מסביר ד"ר לבל את הבעייתיות שבהרצאות רבות. "מדובר בפסילת הרעיון הלאומי". לטענתו של ד"ר לבל לא מדובר רק על אופנה אקדמית אלא על חוסר מקצועיות: "הסטודנט הישראלי למדעי המדינה נחשף לתיאוריות ביקורתיות אך לא לרעיון הלאומי או לתורת הציונות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

השידול האקדמאיים הישראליים למען "הכרזת העצמאות הפלסטינית" חותמים על עצומה; איך יתרצו מטחי הטילים הצפויים על "מדינת תל אביב" ממדינת פלסטין הריבונית העתידית?

אנו החתומים מטה, קוראים לכל אדם שוחר שלום וחופש, ולכל האומות – לברך על הכרזת העצמאות הפלסטינית, לתמוך בה, לתת יד ולפעול כדי לעודד את אזרחי שתי המדינות לקיים ביניהם שלום על בסיס גבולות 67', והסדרים המוסכמים בניהן. סופו המלא של הכיבוש הוא תנאי יסודי לשחרור שני העמים, לקיומה של הכרזת העצמאות הישראלית – ולעצמאותה של מדינת ישראל.

רשימת חותמים ראשונית
פרופ' יוסף אגסי
פרופ' חיים אדלר, חתן פרס ישראל
פרופ' ירון אזרחי, חתן פרס מדע המדינה
פרופ' אוה אילוז
פרופ' יהודה אלקנה, נשיא האונ' המרכז-אירופית לשעבר
פרופ' יהודה באואר, חתן פרס ישראל
פרופ' יהודית בובר אגסי
פרופ' דניאל בלטמן, ראש המכון ליהדות זמננו
פרופ' מרים בן פרץ, כלת פרס ישראל
פרופ' חיים בן שחר, נשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר
פרופ' אלי בר נביא, שגריר ישראל בצרפת לשעבר
פרופ' מנחם ברינקר, חתן פרס ישראל
פרופ' עמירם גולדבלום
פרופ' גליה גולן
פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר
פרופ' חיים גנז
פרופ' נעמי גרץ
פרופ' רות הכהן
פרופ' דוד הראל, חתן פרסי א.מ.ת וישראל
פרופ' גלית חזן רוקם
פרופ' נעמי חזן, חברת כנסת לשעבר
פרופ' ירמיהו יובל, חתן פרס ישראל
פרופ' יוסי יונה
פרופ' מנחם יערי, נשיא האקדמיה למדעים לשעבר, חתן פרס ישראל
פרופ' אבנר כ"ץ
פרופ' אליהוא כ"ץ, חתן פרס ישראל
פרופ' רם לוי, חתן פרס ישראל
פרופ' אבישי מרגלית, חתן פרסי א.מ.ת וישראל
פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל
פרופ' מנחם פיש
פרופ' דב פקלמן
פרופ' איתמר פרוקצ'יה, חתן פרס ישראל
פרופ' זאב צחור, נשיא מכללת ספיר
פרופ' יהושע קולודני, חתן פרס ישראל
פרופ' דוד שולמן, חתן פרס א.מ.ת
פרופ' הלל שוקן
פרופ' אליס שלוי, כלת פרס ישראל
פרופ' קרלו שטרנגר
פרופ' זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – בבלוג הרדיקלי שלו, עידן לנדו (החוג לספרויות זרות ובלשנות), מפר-החוק ידוע ומשתמט צה"ל, משמיץ את תושבי ענתות בטענה שהם שונאי נשים

העדויות הקשות שזרמו בימים האחרונים על הלינץ' בענתות חשפו, או אולי רק חידדו, כמה הבטים אפלים במיוחד של מפעל הכיבוש. למשל: העובדה שבתחומי התנחלויות רבות ישנן קרקעות פרטיות של פלסטינים; למשל, העובדה שכוחות הביטחון עומדים מנגד בשעה שערבים או פעילי שמאל חוטפים מכות; למשל, העובדה שחלק ממחטיפי המכות הם קצינים בכירים בעצמם.

אבל פן אחד וקשה במיוחד של העדויות – ובפרט בעדויות הנשים – הוא האלימות המינית. טשטוש הגבולות הזה בין שנאה לאומנית לשנאת נשים הוא לא חדש כמובן (לא במקרה נוכס המונח "שוביניזם", שבמקור ציין קנאות לאומנית, לזירה המגדרית); אירועי ענתות רק הבליטו אותו מאד.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה), אשר קבע שהמכבים בני ימינו הם סוכני הטרור מהחמאס, מתעקש להפיל את גדר ההפרדה מהסיבה ש"זה פשוט עובד"

התעקשות כזאת אופיינית מאוד למשטרים לא דמוקרטיים; הם אינם מתגמשים ולבסוף קורסים. אנחנו רואים זאת סביבנו, בתוניסיה, במצרים ובלוב. יציבות המשטר בישראל מבוססת על בניית חומות הפרדה: הפרדה בין החוץ לפנים, בין ישראלים לפלסטינים, בין חילונים לחרדים, מזרחים ואשכנזים, יהודים וערבים. הממשלה ממשיכה לבנות גדרות הפרדה כי זה פשוט עובד....

המסקנה היא שצריך לשים את חומות ההפרדה במרכז - ולהפיל אותן. אם עצרת האו"ם תאשר את ההחלטה להכיר במדינה פלסטינית, הישראלים צריכים לצאת לרחובות בהפגנות שמחה, כאילו הוחלט על הקמת מדינת ישראל. כי כדי להפיל את חומות האטימות וההפרדה של ממשלת ישראל דרושה עזרה מכל העולם, וגם מהפלסטינים. אולי אז יקשיבו למצוקות של אזרחי המדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת תל אביב משתפים פעולה עם עמותת זוכרות לקיום "כנס" של שינון תעמולה בנושא "הנכבה הפלסטינית", המקוננת את קיומה של ישראל

הספרות העברית והנכבה הפלסטינית
יום עיון

אנו מזמינים את הציבור, חוקרות וחוקרים, תלמידות ותלמידי מחקר, להציע הרצאות שיעסקו בנוכחותה, עקבותיה, וייצוגה של הנכבה הפלסטינית בספרות העברית.

אנו מגדירים את הנכבה בצורה הרחבה ביותר. עניין מיוחד יש לנו בהרצאות אשר יעסקו בגבולות הזמן והמרחב של הנכבה ובאופני הבנתה כטראומה.
...
ועדת הכנס: הודא אבו מוך, מורן בנית, תומר גרדי, חנן חבר, מחמוד כיאל, שירה לפידות, ח'אלד פוראני ויהודה שנהב

מורן בנית Moran.benit@mail.huji.ac.il

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכון ויצמן למדע – ניר גוב (החוג לפיזיקה) – השתדלן הפליסטינאי הראשי בקמפוס לקראת הכרזת המדינה החודש

From: Nir Gov [mailto:Nir.Gov@weizmann.ac.il]x
Sent: Friday, September 02, 2011 12:03 AM
Subject: Declaration of support for the Palestinian state

... ראו מסר למטה

בהצלחה
ניר גוב
-------------------------------------------
... המשך הקיפאון המדיני יוצר קרקע פורייה לכוחות קיצוניים ששואפים לגרור את עמי האיזור לשפיכות דמים ולמלחמות הרות אסון שממיטות חורבן, מנציחות נחשלות ומונעות כל אפשרות לנורמליזציה של החיים ולקידום צדק חברתי. ... מכל הטעמים האלה אנו החתומים מטה מקדמים בברכה הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 67 כולל ירושלים המזרחית וקוראים להנהגתה ולהנהגה הישראלית לחדש מיד עם כינון המדינה הפלסטינית את המשא ומתן לסיום הסיכסוך על בסיס החלטות האו"ם והלגיטימציה הבינלאומית ולהסדר שלום בר-קימא בין שתי המדינות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - אורלי לובין (החוג ללימודי האישה) טוענת שממשלת ישראל מכריזה מלחמה נגד אזרחיה; רגע אחד! לובין הבטיחה לכולם שהיא מתפטרת!!

סדר היום של הממשלה מאפשר רק תגובה אחת לחיבור הזה בין המחאה לבין חוק החרם והכיבוש שהוביל אליו: הכרזת מלחמה. על העם הפלסטיני, על סוריה, על איראן, על מי שלא יהיה. הממשלה הנוכחית, שסדר היום שלה הגיע עם חוק החרם לשיא מטורף, עד כדי כך שגם האזרח הלא מתעניין פקעה סבלנותו, יכולה להחזיר את “הסדר” על כנו רק אם תקרא לצעירים האלה להסתדר בשורות ולצאת לקרב. אלא שאז היא עלולה לגלות שסדר היום הזה נמאס כל כך, עד שגם תרופת הפלא הקבועה לכל חולי אזרחי איננה עובדת יותר, והצעירים שמוחים אינם מוכנים להמיר את האוהל הפרטי שלהם באוהל צבאי - גם אם ימשיכו להצהיר שאין כל קשר בין מחאתם לבין חוק החרם וכלכלת הכיבוש. פשוט מפני שחוק החרם היה הטיפה האחרונה של עיסוק בשטויות לא רלבנטיות שהציבור הזה מוכן לבלוע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – אייל גרוס (החוג למשפטים) תופס טרמפ על המחאה הכלכלית לקדם את סדר היום השמאלני-הקיצוני שלו

אף כי עיקר הבעיה היא מדיניות כלכלית ניאו-ליברלית שמבקשת להקטין את ההוצאה הציבורית ולהקטין את האחריות של המדינה כלפי האזרח, הרי שאם רוצים לדבר על שינוי סדרי עדיפויות, אי אפשר להתעלם מסוגיית הקצאת המשאבים להתנחלויות. חובה לומר גם את הדברים הבאים: הנישול העמוק שמלווה את הכיבוש (כמו גם את אפלייתם של הפלסטינים אזרחי ישראל) כולל פגיעות עמוקות בצדק חברתי.

לאלו מאיתנו שרואים את המאבק כמאבק למשטר סוציאל-דמוקרטי, ברור גם שאין סוציאל-דמוקרטיה בלי דמוקרטיה, ושהכיבוש מעקר את הדמוקרטיה מיסודה. פיצול בין הנושא הכלכלי והנושא המדיני הוא מלאכותי ובלתי-אפשרי. ואולי שעת החסד ההיסטורית הזו בה האזרחים מתעוררים נגד העובדה שהממשלה לא פועלת למענם, עשויה גם לפקוח את עיני האזרחים לכך שגם בכל הנוגע למדיניות החוץ והביטחון, הממשלה אינה פועלת למענם: שהיא לא פועלת באמת למען שלום ולמען מניעת מלחמה. שהביטחון שהיא טוענת שהיא פועלת בשמו אינו הביטחון שלנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – תורתו הקומוניסטית של אמיר בן פורת (החוג לסוציולוגיה – אמריטוס; כעט במכללה למנהל)

לפני כמה חודשים פירסם את הספר "כיצד נעשתה ישראל קפיטליסטית" (הוצאת פרדס), שבו הוא טוען בין היתר כי תנועת העבודה, שמקובל לחשוב שייסדה כאן מדינה סוציאל-דמוקרטית שנהרסה בהמשך על ידי ממשלות הימין, היא זו שבנתה כבר בראשית ימי המדינה את היסודות לקפיטליזם הדורסני של ימינו.

*****

סיבה נוספת לכך שישראל בחרה בקפיטליזם היא שמן היום הראשון הסתייעה המדינה בייעוץ כלכלי של מומחים זרים שבעקבותיהם גברו הקולות שתמכו ב"חשיבה כלכלית רציונאלית" - שם נרדף לכלכלת שוק חופשי - גם בקרב חברי הממשלה והפקידות הבכירה. לא מפתיע אם כך שההסכם הקואליציוני שנרקם בין מפא"י לציונים הכללים הכיל כבר אז קיצוצים בהוצאות ו"איזון התקציב" (פגיעה ברווחה), עידוד היוזמה הפרטית, "ביטול אפליה כלפי גורמים כלכליים וצמצום הפיקוח על מוצרים שונים (הקלה לסוחרים) וכו'. תחת הרטוריקה של "מכורח הנסיבות" הועדפה כבר אז השיטה הקפיטליסטית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאה לרוב הדומם והשפוי להתבטא

באוניברסיטת חיפה השתגעו לגמרי. הרצון להתחשב כביכול בסטודנטים הערבים הלומדים שם גרם לראשיה להימנע מהשמעת ההמנון הלאומי בטקס הסיום בפקולטה למשפטים. אין לדעת של מי היה הרעיון המעוות הזה, אך ברור שהוא מסמל ציון דרך נוסף.

... כאשר הכריז דוד בן גוריון על הקמתה של מדינה יהודית היה ברור לכל, גם לערבים שהתגוררו באותה העת בתחומיה של המדינה הצעירה שזה עתה קמה, שפה יהיה ביתו הלאומי של העם היהודי... מי שבחר להישאר בתחומיה של המדינה היהודית, על כל סמליה הלאומיים, ידע שיש לכך מחיר. מחד, הטבות מפליגות של מדינה מודרנית-מערבית, ומאידך, ויתור על שאיפות לאומיות וקבלת עולה של מדינה שבה הרוב היהודי יקבע את הנורמות שלה.

... אולם הבעיה האמיתית שלי היא לא עם הערבים. אותם אני יכול להבין. מה שהם רוצים, לשנות את אופייה של המדינה היהודית, הוא מאוד לגיטימי, מבחינתם כמובן... הבעיה האמיתית שלי היא עם אותם יהודים עקומי מחשבה, כאלה שמאסו ביהדותם, שיתמכו גם בדרישת הערבים, למשל, לאוטונומיה תרבותית-לאומית לכפרים בגליל או בוואדי ערה...

ולכן אני שואל כעת, נוכח תופעות כה מחליאות, ולא רק באוניברסיטת חיפה, היכן הרוב הדומם? למה לא קמים בנותיו ובניו של העם היהודי, אלה הנמנים עם הרוב השפוי, וקובעים - עד כאן. זכויות אזרחיות מגיעות לערבים. זכויות לאומיות - לא ולא. ומי שלא רוצה לחיות תחת הדגל הכחול-לבן - יתכבד ויעזוב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

תקדים באקדמיה – פיטורים לפרופסור עם קביעות

האוניברסיטה העברית מפטרת את אייל בן-ארי ופסול להנחות סטודנטים לצמיתות

הסוציולוג שהנחה מחקר שקבע שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות, הולך הביתה

בהודעה מטעם המחלקה לדוברות של האוניברסיטה העברית: 'בית הדין לערעורים של עובדי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית קיבל את ערעור האוניברסיטה על קולת העונש שנפסק לפרופ' אייל בן-ארי בגין ניצול יחסי מרות וקיום יחסים אינטימיים עם תלמידות. בגזר הדין שניתן היום קובעים יו''ר בית הדין פרופ' פנחס שיפמן וחברות בית הדין פרופ' אורנה קופרמן ועו''ד מרים ארזי-גיא כי ''בית הדין החליט להטיל על הנילון עונש של פיטורין מן האוניברסיטה... כמו כן אנו קובעים כי הנילון יהיה פסול לצמיתות להנחות או להדריך סטודנטים באוניברסיטה העברית אף אם יתברר שכגמלאי היה רשאי למלא תפקידים אלה''.

בית הדין נימק את החלטתו להחמיר את העונש בכך ש''המסר העלול להתקבל הוא שהאוניברסיטה נוהגת בסלחנות כלפי אנשי-סגל שסרחו ומוכנה להעלים עין מפגיעות חמורות בסטודנטיות. לפנינו דפוס-פעולה שיטתי שבו הנילון ניצל לרעה, או ניסה לנצל לרעה, את תלמידותיו." '

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, מודה בירידת תרומות עקב ההתבטאויות האנטי-ישראליות מצד חברי הסגל החתרניים

סטודנטים התלוננו על מרצים שהתייחסו אליהם כימנים קיצוניים. ההמולה גררה ירידה בתרומות, ונשיאת אוניברסיטת בן גוריון רבקה כרמי הכריזה כי “יש חופש אקדמי אך יש גם אחריות אקדמית”

… כרמי הוסיפה כי הפצת השמועות בדבר האוניברסיטה כשמאלנית, אנטי ציונית ואנטישמית עושה עוול גדול לאנשים שנמצאים בה, “מיילים שמקבלים תורמים ביחס להתבטאויות כאלה, יוצרים מצב של ירידה בתרומות המגיעות אלינו וזה יצר בעיה"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת דיוק - רן בר-און (החוג למתמטיקה) מצטרף לג'יהד העולמי

אני קורא לחרם על מדינת ישראל במטרה לפגוע במדינת ישראל באמצעות חרם. אם זה לא מספיק ברור, אבהיר: אני (רן בר-און, מס׳ תעודת־זיהוי:036490597) קורא בזאת לכל אדם באשר הוא להמנע במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או איזור הנמצא בשליטתה, המנעות שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - חיים גנז (החוג למשפטים), אויב החופש האקדמאי ושמאלן קיצוני, טוען שה"ימין" מאיים על ישראל

אפליית הערבים כפרטים על ידי המערכת הפוליטית בישראל נובעת בעיקר מהאמונה הרווחת בציבור כי מדינת ישראל רשומה בטאבו על שמו של העם היהודי, וכי מעמד הערבים ביחס לנכס הזה הוא של מחזיקי רכוש גנוב. הציונות הקניינית שהראל מקדם מניחה הנחה זאת על פי הגיונה הפנימי, והרבה ממהלכיו, לרבות ליבוי השנאה כלפי הערבים בכנס בבוסטון, לא נועדו אלא לממש את מה שנובע מן ההנחה הזאת: השבתה של ארץ ישראל כולה, על כרעיה הטריטוריאליים ועל קרביה המדיניים, לידי בעליה היהודים.

אפליית הערבים כקולקטיב, שרוב האינטלקטואלים הציונים דוגלים בה, נובעת מפירוש הירארכי ולא שוויוני שהם מעניקים לזכות ההגדרה העצמית של היהודים. המדינה היהודית, מגדירה אותה גביזון, היא מדינה ה"מעניקה יתרונות חשובים לעם שהמדינה מזוהה עמו, ומטילה נטל כבד על אזרחי המדינה שאינם בני הלאום הזה". פירוש זה גוזר על הערבים בישראל - כעניין של עיקרון חוקתי - מעמד קולקטיבי נחות מזה של היהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – חגי רם (החוג ללימודי מזרח התיכון) ושותפו יורם מיטל (החוג לחקר מזרח התיכון) ממחזרים את התיאוריות הנלעגות של אדוארד סעיד אשר הכריז שכל המזרחנים במערב גזעניים

מאמר הביקורת לרגל כישלון המזרחנים לנבא את השינויים במזרח התיכון אשר הם בעצמם לא צפו בהם

רבות נכתב באחרונה על כישלונה של המזרחנות האקדמית בישראל בחיזוי האירועים הדרמטיים שמתחוללים ברחבי המזרח התיכון. על מנת להסביר את הכישלון, ניתנו על פי רוב שני נימוקים: האחד, שהמזרחנות הישראלית עודנה שבויה בהנחות אוריינטליסטיות, אנכרוניסטיות וגזעניות ביחס למושאי מחקרה, קרי החברות המוסלמיות;

... בהקשר זה לא ניתן אלא להצר על כך שהתקשורת מעדיפה לשתף פעולה דווקא עם הביטחוניסטים, ותורמת אגב כך להגברת הבורות בקרב הציבור בישראל ביחס לנעשה בחברה, בתרבות ובכלכלה של המזרח התיכון. ולגבי שאלת החיזוי, העולה ונשנית בתקשורת ובקרב המזרחנים-מטעם, הרי שהיא שמורה במקרה הטוב לקהילת המודיעין שבינה לבין שיח אקדמי אין ולא כלום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עוד ביטול של שירת ההמנון הלאומי "התקווה" בטקס אוניברסיטאי רשמי; ראשי האוניברסיטה מתנערים מאחריות

סטודנטים שהשתתפו בטקס הסיום של בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית שמחו מאוד לסיים את תקופת הלימודים המתישה. אך הם לא ציפו כי בטקס ההסמכה שלהם לא תנוגן "התקווה", ההמנון של מדינת ישראל... סטודנטים בבית הספר מספרים כי ההמנון הלאומי לא נוגן גם בטקסי הסיום שהתקיימו בשנים הקודמות. ... סטודנטים הלומדים בחוג מציינים כי מדובר בהחלטה פרטנית של בית הספר. הם הוסיפו כי דיקן בית הספר פרופ' ג'וני גל מודע היטב לדבר, אך לפי שעה לא ברור אם מדובר בהנחייה שלו.

...

"כל יחידה אקדמית באוניברסיטה רשאית ובעלת זכות לקבוע כיצד יתנהלו טקסיה, ימי העיון שלה ואירועים אחרים שתחת חסותה ", נמסר מהאוניברסיטה. "הנהלת האוניברסיטה לא רואה מקום להתערב באופי הטקסים - כל עוד האירוע נעשה באופן המכבד את הנוכחים בו ואת המאורע".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה – פרופ' שלמה אבינרי משווה את ראשי האוניברסיטה האחראים לביטול ההמנון "התקווה" לחסידי נטורי קרתא

יש בבריטניה מיליוני אזרחים מוסלמים, יהודים, קתולים, אתאיסטים ורפובליקאים, אך איש מהם אינו מציע לשנות את ההימנון הבריטי...

חבל שיש אנשים באוניברסיטת חיפה שמובילים את עצמם לעמדה הדומה לזו של נטורי קרתא. דמוקרטיה מחייבת איזון עדין בין הרוב לזכויות המיעוט, ובדברים רבים ישראל נכשלה ולא הצליחה למצוא האיזון הנכון. אבל יש לזכור כי לא רק למיעוטים יש זכויות - גם לרוב, בוודאי ברמת ההסמלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - ארז תדמור, יו"ר תנועת "אם תרצו", מזכיר לניבה אלקין-קורן, דיקן הפקולטה למשפטים, שמשכורתה איננה גדלה על העצים; "שירת ההמנון היא מרכיב בסיסי בחייה של חברה"

כעת להחלטת הפקולטה שלא לשיר את "התקווה" בטקס הסיום של תלמידי התואר השני. בהודעה שכתבה דיקנית הפקולטה הפרופ' ניבה אלקין-קורן נכתב כי: "ההחלטה לסיים את הטקס ללא שירת התקווה משקפת את העמדה כי יש צורך להפריד בין הממלכתי לאזרחי. טקס סיום התואר נועד לציין הישג אקדמי במוסד אקדמי שמטרתו מחקר והוראה. האוניברסיטה איננה מוסד ממלכתי אלא מוסד מדעי".

מעניין אותי לדעת מה הייתה עמדתה של אלקין-קורן לנוכח עיצומי הסגל האקדמי בדרישתו ממשרד האוצר לתוספות שכר משמעותיות למרצים. מאבקים אלו, והשביתות הרבות באוניברסיטאות, התבססו על הנחת יסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לממן במיליארדים את גרעונות הענק של האוניברסיטאות, את תנאי השכר הלא שקופים והגבוהים של הפרופסורים, ובאופן כללי על הנחה שקופת המדינה היא כספומט שעל אזרחי ישראל להעמיד לרשות אנשי האקדמיה.

אתמול בבוקר התקשרתי לכמה פרופסורים וביררתי מהי משכורתו של פרופ' חבר מן המניין בעל ותק, בכיר פחות מדיקנית פקולטה. התשובה הייתה משהו בסביבות ה-30 אלף שקלים, תלוי בהיקף המשרה.

מה שמוביל אותנו לאבסורד שבו פרופ' אלקין קורן, סבורה שהמדינה, כלומר אני ואתם, צריכה לממן את משכורתה הנאה, אך היא לעומת זאת מרשה לעצמה לפעול כאילו משכורתה גדלה על עצים, האוניברסיטה שלה אינה קשורה למדינה, ואת פעילות הפקולטה היא יכולה להקדיש לדאגה לזכויות אסירי החמאס שלא קיבלו מספיק דמי כיס לקנטינה.

דיקנית נכבדה, לא צריך לקבל כסף מהמדינה בשביל להבין ששירת ההמנון היא מרכיב בסיסי בחייה של חברה שמכבדת את עצמה, את זהותה ואת ערכיה. אבל אם את כבר מרשה לעצמך לקבל משכורת של העשירון העליון מקופת המדינה, מעט ענווה מול אזרחי ישראל, ומעט כבוד למדינה שמממנת את שנות השבתון שלך, לא יזיקו.

את רוצה להיות מוסד מדעי נטו שאינו ממלכתי כלל? תפני לאקדמיה הלובית או הסעודית למדעים שתממן לך את המשכורת, השבתון, הסמינרים בחו"ל והאספרסו במחלקה הראשונה. ממילא את עובדת בשבילם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – משלא סיים להתנצל על שקילל את התנ"ך וכבר אלון הראל (החוג למשפטים) מנהל מסע תעמולה נגד ההמנון הלאומי "התקווה"

אי אפשר להתעלם מן העובדה כי הסמלים של החברה הממלכתית שלנו אינם סמלים עימם יכולים להזדהות כל אזרחי המדינה. הן החרדים והן אזרחיה הפלסטינים של מדינת ישראל הם אזרחים שומרי חוק אך הם מנוכרים לסמלים הממלכתיים-לאומיים של מדינת ישראל. מעטים האזרחים הפלסטינים היכולים להזדהות בלב שלם עם התקווה בת שנות אלפים של העם היהודי להיות עם חופשי במולדתו וגם מגן הדוד הכחול במרכזו של דגל ישראל הוא בסופו של יום סמל דתי יהודי.

נשאלת אפוא השאלה כיצד יכול אזרח פלסטיני המנוכר לסמלים הממלכתיים הללו להיות אזרח נאמן למולדתו? התשובה לשאלה זו מחייבת הבחנה בין המישור הממלכתי לאומי למשור האזרחי. ניכור של האזרח הפלסטיני מן הטקסים הממלכתיים לאומיים הוא בלתי נמנע בנסיבות הקיימות. ואולם האזרח הפלסטיני יכול לחיות כאזרח נאמן בחברה האזרחית: בבית הספר, באוניברסיטה, במקום העבודה, במועדון הספורט ובמרכז הקהילתי. תפקידה של החברה האזרחית היא לאפשר לאזרח הפלסטיני חיים של שותפות מלאה בספירה האזרחית מבלי שהסמלים הממלכתיים ישתלטו על הספירה האזרחית כולה.

הבלטת והדגשת הסמלים הממלכתיים-לאומיים דווקא בהקשרים של החברה האזרחית מקשה על המיעוטים להיות שותפים מלאים למרקם האזרחי של החברה הישראלית ופוגעת אנושות ביכולת לחיות חיים משותפים בחברה אחת. לא כל מי שאיננו יכול להזדהות בלב שלם עם שירת התקווה הוא בוגד בעם ובמדינה. דווקא הציונים שבינינו ואילו שקיומה של מדינה יהודית יקרה לליבם חייבים להבטיח כי בני המיעוטים בישראל יוכלו לחיות בישראל בכבוד, בשוויון ומתוך תחושת שותפות ושייכות מלאה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הלוחמים האקדמאים נגד "התקווה"

... מפרסמת קבוצת מרצים ומרצות למשפטים בארץ מכתב תמיכה [באי-השמעת ההמנון] גלוי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

החתומים

פרופ’ דוד אנוך, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ’ מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ ליאורה בילסקי, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
ד”ר ישי בלנק, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ ז’וזה ברונר, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ אייל גרוס, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
ד”ר יוסי דהאן, ‫מרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן
ד”ר גיא דוידוב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד”ר אביחי דורפמן, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ רות הלפרין-קדרי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן
‫ד”ר דפנה הקר, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
‫פרופ’ אלון הראל, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
‫ד”ר גיא הרפז, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
‫פרופ’ נטע זיו, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
‫ד”ר האלה ח’ורי-בשאראת, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל, חיפה
‫ד״ר צבי טריגר, בית הספר למשפטים ע”ש שטריקס, ‫המסלול האקדמי המכללה למינהל
‫ד”ר שי לביא, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ אסף לחובסקי, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
‫פרופ’ ברק מדינה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
‫עו”ד איתי סבירסקי, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
‫ד”ר אמיר פז-פוקס, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
‫ד”ר מיטל פינטו, בית הספר למשפטים, המרכז האקדמי כרמל, חיפה
‫עו”ד רועי פלד, בית הספר למשפטים ע”ש שטריקס, ‫המסלול האקדמי המכללה למינהל
‫פרופ’ רועי קרייטנר, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
‫פרופסור דוד קרצמר, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד”ר איסי רוזן-צבי, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
ד”ר ראם שגב, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
‫ד”ר דוד שור, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ יורם שחר, בית הספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי, הרצליה
ד”ר גילה שטופלר, ‫מרכז האקדמי למשפט ועסקים, רמת גן
ד”ר הילה שמיר, הפקולטה למשפטים, ‫אוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ יובל שני, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה - מרדכי קרמניצר (האוניברסיטה העברית - החוג למשפטים) מתעקש להתעלם מהגייס החמישי הדורש להטיל חרם על ישראל

שלשום עברה בוועדת חוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית, "הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת בישראל באמצעות חרם".

... ההצעה מטילה סנקציות על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות שם. היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. בימים אלה, שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם, ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים.

... זאת, ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין; ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר; ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק; וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה.

... גרוע מכך, הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף "מעוול" - ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן - ובכך לשתק את הגוף לחלוטין. אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – קרלו שטרנגר (החוג לפסיכולוגיה) קובע שמדינת ישראל היא האיום הגדול לעם היהודי

מעולם לא היתה בישראל ממשלה שפעלה כה בבוטות בניגוד לערכי היסוד של הדמוקרטיה הליברלית. מעולם לא אישרה הכנסת חוקים גזעניים כה בוטים כמו זו הנוכחית. היו לישראל שרי חוץ שלא ידעו אנגלית, אך מעולם לא היה לה שר חוץ שמטרתו היחידה לרצות את בוחריו הימנים על ידי זלזול בחוק הבינלאומי וברעיון זכויות האדם, ובהנאה כה רבה. כמו כן מעולם לא היתה ממשלה כה עיוורת ליחסיה עם יהדות העולם. הממשלה הזאת מאשרת חוקים המגבירים את אחיזת החנק של הממסד האורתודוקסי במוסדות הדתיים ועל החיים האישיים, מתעלמת מכך ש-85% מיהודי העולם אינם אורתודוקסים ומבטלת את זהותם היהודית ומוסדותיהם. כתוצאה, מרבית היהודים בעולם חשים שישראל אדישה לערכיהם וזהותם.

...

מרבית היהודים בעולם פשוט אינם מבינים, איך אנחנו, שסבלנו אפליה גזעית ודתית, יכולים לדבר בשפה ולהאמין ברעיונות - כפי שאמר חתן פרס ישראל והיסטוריון הפשיזם זאב שטרנהל - שהופיעו במערב בפעם האחרונה בספרד של פרנקו. ליהדות העולם ברובה, משמעות היידישקייט במחצית השנייה של המאה ה-20 היא, שאסור ליהודים לפגוע בשוויון כל בני האדם בפני החוק ובזכויותיהם הקדושות. אם כך, איך יכולים הם לתמוך במדינה המשלמת משכורת לרבנים הטוענים כי קדושת חיי היהודים עולה על זו של חיי הגויים ואסור להשכיר נכסים לערבים?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – מגמה באב"ג להעמיד לדין משמעתי את חברי הסגל החתרניים

“מרצים שיקראו לחרם אקדמי יועמדו לדין משמעתי”, כך אמרה אמש (ראשון) נשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופסור רבקה כרמי. “אני סבורה שיש חופש אקדמי אבל יש גם אחריות אקדמית. אם אתה קורא לחרם אתה מביא נזק לחבריך. בעצם זה אומר שלא יפרסמו מאמרים. אם לא יעניקו מענקים, לא יאפשרו מחקר”. כרמי ביססה את דבריה על שני סעיפים בקוד האתי של האוניברסיטה שאושרו באחרונה, הנוגעים להתבטאויות של חברי הסגל.

פרופסור כרמי נקראה לאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה, כדי להסביר את התנהלות המוסד האקדמי, נוכח שורה של אירועי התבטאות קיצוניים ובמספר מקרים אף פגיעה בסטודנטים. במהלך הישיבה, היא נאלצה להתמודד עם ביקורת שהטיחו אנשי האגודה במרצים שלטענתם חרגו מהכללים המקובלים במוסד אקדמי: “היה מקרה שבו מרצה איתר סטודנטים שהתבטאו שלא לרוחו והוא התייחס אליהם כאל אנשי ימין קיצוני”, אמר ירון, אחד מחברי האגודה. הוא הוסיף כי הסטודנטים מרגישים מאוימים “כי זה מבטל את האפשרות להבעת דעות סימטריות, כל זמן שמרצה יכול לאתר סטודנטים ולפעול נגדם”.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מגנה את אוניברסיטת חיפה בחוליגניות אקדמית על ביטול שירת ההמנון

סטודנט מהוסס היה על קו הטלפון. ביטלו לנו את שירת התקווה בטקס הסיום, הוא אמר. עוד ציון דרך בשקיעת האקדמיה.

הפעם זו לא עוד גחמה של מרצה. הפעם זה המרחב הציבורי באקדמיה. לאט, אבל בטוח, חלקים באקדמיה הופכים לזרוע של השמאל האנטי-ציוני. מדי שבוע מגיעות תלונות. אבל כל המתלוננים מציגים תנאי מוקדם: בעילום שם. מנגנון ההפחדה פועל. עכשיו הגענו לשלב חדש: הלאומנות הפלסטינית מצליחה לדכא את הביטוי הבסיסי ביותר של מדינת ישראל: ההמנון הלאומי.

...
אין כאן שום הפתעה. משום שבמסגרת אותה פקולטה למשפטים פועלת "הקליניקה לזכויות ושיקום אסירים". הקליניקה מפרסמת ניירות עמדה, שמופיעים באתר האוניברסיטה. על נייר העמדה יש כותרת כפולה - גם של הקליניקה וגם של "עדאלה".

ארגון "עדאלה" הוא גוף לגיטימי. שיתוף הפעולה אינו לגיטימי. משום שמדובר בגוף ששולל את זכות הקיום של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ורואה בעצם קיומה של מדינת ישראל "מפעל קולוניאליסטי". על נייר העמדה חתומה עו"ד עביר בכר, לשעבר ב"עדאלה", והיום בקליניקה המשפטית. כאשר בודקים את הפעילות

באותה קליניקה, לפחות לפי פרסומי דף הבית, מתברר שמדובר בסניף של "עדאלה".

זה לא שכל המרצים שם, באוניברסיטה או בפקולטה, הם אנטי-ציונים. זו הדומיננטיות של האנטי-ציונים, מרצים וסטודנטים, שהופכת לדורסנית. וכל טענה נתקלת בפזמון הידוע: "חופש הביטוי האקדמי". הגיע הזמן שראשי האוניברסיטאות יתעוררו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

איסור לשיר "התקווה" באוניברסיטת חיפה

סטודנטים באוניברסיטת חיפה מחו על כך שבסיום טקס חלוקת התארים למסיימי לימודי משפטים לא נוגן ההמנון הלאומי, כפי שנהוג בכל טקס סיום בפקולטות ברחבי הארץ.

מספר סטודנטים העריכו כי ההחלטה לא לשיר את התקווה בסיום היא החלטה של הנהלת הפקולטה, לא ברור עדיין אם בידיעת ובהנחיית הדיקנית פרופ' ניבה אלקין קורן. "כל הטקס הזה עובר את אישור הנהלת הפקולטה והדיקן ולכן הכל היה ידוע מראש", אמר אחד מהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עד מתי רשעים יעלוזו

הכסף הזורם לאוניברסיטאות – עבור מחקרים עבור המרצים, כדי לקדם לפתח את המדע של המדינה, מגיע גם ביודעין למרצים אנטי ציוניים, שונאי ישראל ועם ישראל – הגרועים יותר מהמשת"פים שהיו לנו בשואה. שהרי אלה, חשבו וקיוו בנאיביות שלהם או בחושי ההישרדות החייתיים הקמאיים, שיוכלו להינצל מזרועות חיות האדם ואילו המרצים הנאורים שונאי ישראל – רוצים בהשמדתה המדעית והרוחנית של החברה בארץ.

ניב גורדון – מאוניברסיטת בן-גוריון, הוא מסית ומדיח בעל וותק בארץ ובעולם ולמרבה הפליאה, עדיין מקבל משכורת מכובדת מתקציב ציבורי למימון הסתה נגד המדינה.

רק בישראל – בדמוקרטיה "המשוגעת" שלנו יכולים להצביע על תופעות מעין אלו. מרצים סוררים, שונאי ישראל, שונאי העם היהודי בארצו – מקבלים שכר מהמדינה.

...
פרופ' שטרנהל – ממליץ לפלסטינאים, לתקוף את המתנחלים מעבר לקו הירוק ובמיוחד רצוי את הגברים עם הכיפות. אבל רוצחי הילדים, באיתמר, כנראה לא הבינו או לא שמעו טוב את דברי הפרופסור הנאור, פרשו את קריאתו לא נכון ורצחו ילדים קטנים בשנתם רק בשל היותם יהודים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מרצים באוניברסיטת בן-גוריון נגד התיישבות של יהודים בתוך שטחי ישראל של הקוו הירוק

ד"ר נחום קרלינסקי, מרצה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, הסביר את התנגדותו בכך שהעמותה היא פוליטית, המדירה סטודנטים לא יהודים מתוכה. "מטרתה העיקרית היא התנחלות יהודית במרחב האורבני ברחבי הארץ", כתב לחברי הסגל, "תוך שימת דגש על המרחב האורבני של ערים מעורבות כמו עכו ובאר שבע". קרלינסקי טען כי מהחלטת הוועדה "עולה ניסיון לרצות את משרד החינוך, תורמים שונים ושאיפה לרסן מעט את ההתקפות של 'אם תרצו' דווקא על האוניברסיטה שלנו".

בעקבות הסערה, הסבירה צמיר כי בין חברי הסגל התעורר דיון בשאלה אם לאפשר לעמותות להיכנס לשיעורים. לדבריה, אחד המרצים הביע דעתו כי פעילות העמותה - המציגה עצמה כציונית ופונה ליהודים בלבד - מתנגשת עם ערכי שוויון, "דווקא בתקופה שאדמותיהם של הבדואים נלקחות מהם שוב ושוב בטענה ש'אין אדמות'. אולי העמותה עצמה לגיטימית, אבל השאלה החשובה היא האם ראוי שהאוניברסיטה תעודד אותה?"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ח"כ בן ארי דורש לעצור את אייל ניר (החוג לכימיה) הד"ר לרצח; שאלת ישראקאמפוס למשנה לפרקליט המדינה שי ניצן - אילו אמצעים נקטת נגד המרצה אייל ניר המסית לרצח?

ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי פנה הערב (מוצאי שבת) במכתב דחוף למשנה לפרקליט המדינה שי ניצן ודרש ממנו להורות על חקירתו ומעצרו של פרופסור איל ניר, פעיל שמאל ידוע ומרצה בכיר לכימיה, שקרא בפרופיל הפייסבוק שלו לחבריו לבוא ולעזור "לשבור את המפרקת" לצועדים בתהלוכת ריקוד הדגלים פעילי ימין, המנופפים בדגלי ישראל מול מסגד שייח ג'ראח.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה הפתוחה – יגיל לוי (החוג לסוציולוגיה) מתבלבל בין האקדמיה למציאות וקורא לחיזוק החאמס

התקפה ישראלית מסיבית, שתחליש את מוסדות החמאס, מנוגדת אפוא לאינטרס הישראלי. נהפוך הוא, בידי ישראל לעשות לחיזוק הלגיטימציה של מוסדות החמאס, כדי לסייע להם להטיל מרות פוליטית שתבטיח שקט. לצד ריסון צבאי - הקלות כלכליות, עידוד הזיקה של עזה לרשות הפלסטינית, כדרך לחיזוק ההנהגה המדינית של החמאס ביחס לזרוע הצבאית, ועסקה לשחרור אסירים הם חלק מהצעדים שיש בידי ישראל לממש. אך זה כבר דורש חשיבה מדינית, לא צבאית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – אייל ניר (החוג לכימיה) מרצה פעיל שמאל מאב"ג מסית לביצוע רצח פעילי ימין

האלימות המילולית בחברה הישראלית כבר מזמן עברה כל גבול, אולם נראה כי כעת היא הגיעה גם למגדל השן של החברה - האקדמיה הישראלית. ד"ר אייל ניר, פעיל שמאל ידוע ומרצה בכיר לכימיה, קרא לאחרונה בפרופיל הפייסבוק שלו לחבריו לבוא ולעזור "לשבור את המפרקת" לצועדים בתהלוכת "ריקוד הדגלים", פעילי ימין, המנופפים בדגלי ישראל מול מסגד שייח ג'ראח.

"אני קורא לעולם לבוא לעזור לשבור לנבלות האלה את המפרקת", כתב ד"ר ניר, המשמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שבבאר-שבע. את פעילי הימין תיאר כ"כנופיות הבנדיטים השורצות בארצנו".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – פרופ' ישראל דוד תובע את ההתפטרות של הנשיאה רבקה כרמי אודות המחדל בטיפולה מול התבטאותיו האנטי-ישראליות של ניב גורדון

פרופ' ישראל דוד כבר לא יכול לשתוק. הרבה מאוד זמן דברים שהוא רוצה להוציא החוצה, אבל הוא התאפק. האמירות האחרונות של נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, בסוגיית חופש הביטוי בין כותלי האוניברסיטה, והתבטאויות של מרצים נגד המדינה, הם אלה שהכריעו בבחינת הקש ששבר את גב הגמל.

עכשיו פרופ' דוד לא מוכן לשבת בצד ולשתוק, גם לו האוניברסיטה חשובה, ולכן הוא החליט לדבר, לשפוך את אשר על לבו, ובעיקר להתריע מפני הבאות. והוא מדגיש שהוא לא חושש וגם לא מרגיש שהוא אמיץ.

צריך להבין את הרקע להחלטה הדרמטית של פרופ' דוד לצאת ולדבר. אמירותיו של פרופ' ניב גורדון שקרא לחרם על ישראל וטען כי חטיפת גלעד שליט אינה מעשה טרור, עוררו מהומה שסירבה להיעלם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – חבר סגל באב"ג מתוודה: מתבייש ללמד באותה אוניברסיטה כמו ניב גורדון

בנאומו אמר פרופ' לין כי לאחר פרסום מאמרו של פרופ' גורדון פנה לרקטור האוניברסיטה בבקשה להעמידו לדין משמעתי. זאת בשל סעיף בתקנון שמחייב את חברי הסגל לא לפגוע באחרים. לדברי לין הוא נענה בשלילה בטענה כי לא נגרם נזק לאוניברסיטה.

היום, טען לין, לאחר שכבר התפרסם שתרומה של מיליוני דולרים מעוכבת בגלל אמירות מסוג זה יש להעמיד את פרופ' גורדון לדין. פרופ' לין אף ציין כי לדעתו גם אם לא נגרם נזק היה צורך בהעמדתו של פרופ' גורדון לדיון משמעתי. הוא אף השווה את התבטאותו של פרופ' גורדון לנהיגה במהירות מופרזת בכביש, התנהגות שגם אם אינה פוגעת באיש היא עדיין עבירה שנענשים בגינה. כמו כן, טען פרופ' לין כי גם לחופש הביטוי ישנם גבולות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קריאה להוקיע את הגייס החמישי מתוכינו

אסור, חלילה, לפגוע בהם פיזית, אבל הגיע הזמן שהחברה הישראלית תגיב כמו ציבור שיש בו רצון בסיסי לשרידות ולהגנה עצמית. מי ששובר את כללי המשחק ומקיא אותנו מקהיליית העמים, נקיא אותו מתוכנו.

הדבר הזה פשוט וקל לביצוע, וכל אחד יכול לתרום. קחו למשל אדם כמו פרופ' עמנואל פרג'ון מהאוניברסיטה העברית. הוא התראיין לערוץ 2 והודה שהוא מנסה להוריד אותנו על ארבע, באמצעות חרם בינלאומי. לפרופ' פרג'ון יש תלמידים, עמיתים, עוזרי מחקר, שכנים, קרובי משפחה.

יש חנויות שבהן הוא קונה, בתי קפה שבהם הוא יושב. בכל אחד מהמקומות האלה הוא צריך להפוך לאישיות בלתי רצויה. והיכן שאפשר מבחינה חוקית, צריך לסרב להגיש לו, לא לספק לו עבודה, להפנות לו כתף קרה. כך גם פרופ' ניב גורדון מאוניברסיטת בן גוריון. האיש שפועל בין היתר להעמדה לדין של קציני צה"ל בבתי דין זרים. כך גם קובי סניץ, מתמטיקאי ישראלי שנמנה עם אלה שהובילו לביטול הופעת הפיקסיז.

הגיע הזמן שסטודנטים יסרבו להיכנס להרצאות של ניב גורדון, שאנשים יסרבו לעבוד ולהתרועע עם קובי סניץ, שהדודות, הקרובים והמכרים ינתקו להם את השיחה. זו, כמובן, לא כל הרשימה. יש בה יחידים וגופים נוספים, כמו למשל "יש גבול". כל אלו כופרים בזכות הבלעדית של החברה הישראלית והיהודית לקבוע את גורלה. כל אלו מנסים לכופף את ידינו באמצעות בתי משפט וממשלות זרות. כל אלו הפכו להיות הרבה יותר מסוכנים מאחמדינג'אד ומנסראללה, והגיע הזמן שנגיב בהתאם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ראש מועצת עומר קורא להחרים את אוניברסיטת בן גוריון

ראש מועצת עומר פיני בדש מכריז מלחמה על אוניברסיטת בן גוריון: בצעד חריג קורא בדש לתורמים יהודים בעולם ובארץ, שלא להעביר תרומות לאוניברסיטה, בנימוק שזו מעסיקה מרצים שמאלנים המסיתים נגד מדינת ישראל ופוגעים בביטחונה. "מדובר באוניברסיטה שמעסיקה מרצים שמסיתים נגד המדינה ויש להחרים אותה ולא לתרום לה כסף", אמר השבוע.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אקדמאיים ישראליים שמאלניים בעד השתקת פיות ומניעת החופש האקדמי; קוראים ל"מניעת הפוליטיזציה" במערכת האקדמית אך שומרים לעצמם הזכות להטיל חרם על מרכז האקדמאי אריאל בשומרון

אל: ראשי האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל
הנושא: מניעת פוליטיזציה של המערכת האקדמית בישראל

... ברצוננו להדגיש שהן הימנעות והן נכונות לשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים בהתנחלויות, אלו הן פעולות פוליטיות, שכל חבר סגל זכאי להחליט לגביהן באופן חופשי. זכות זו אמנם נראית ברורה מאליה, אך לאחרונה הוטלה בספק: פורסמה קריאה מטעם ור"ה להימנע מחתימה על עצומה המצהירה על חוסר נכונות לשתף פעולה עם מכללת אריאל, וכמו-כן מתנהל תהליך לחוקק חוק האוסר על כל קריאה לחרם על מוסדות ישראלים בשטחים, חוק אנטי-דמוקרטי שמטרתו למנוע דיון פוליטי בעתיד השטחים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חברי סגל ישראליים שמאלניים קוראים להחרים את המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון אך אף לא מילה בגנות "אוניברסיטת אל-קודס" או "אוניברסיטאות" ערביות אחרות המקדמות טרור

מבין החותמים
ניב גורדון, פוליטיקה וממשל, אונ' בן-גוריון
אורן יפתחאל, גאוגרפיה, אונ' בן-גוריון
דני פילק, פוליטיקה וממשל, אונ' בן-גוריון
ענת מטר, פילוסופיה, אונ' תל אביב
מיכה לשם, פסיכולוגיה, אונ' חיפה
יובל יונאי, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אונ' חיפה
אברהם עוז, תיאטרון וספרות עברית, אונ' חיפה
חגי רם, לימודי המזרח התיכון, אונ' בן-גוריון
חנה ספרן, מדע המדינה, מכ' עמק-יזרעאל

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – הרצאה סודית מפיו של סלאח ממנהיגי התנועה האיסלאמית באישורה של אוניברסיטת ת"א

ועדה מיוחדת אישרה את קיום האירוע באופן חשאי. השייח' ראאד סלאח קרא למאות המשתתפים להמשיך במאבק למען זכות השיבה עד לשחרור ירושלים, ונתן פרשנות משלו לנאום אובמה.

... "יש לנו זכות להתפלל במסגד אל אקצה", אמר סלאח בכנס, שעסק בהיסטוריה של המגזר הערבי, לקול תשואות הקהל. "אנחנו חייבים לעמוד לצד ירושלים ומסגד אל אקצה, ולהתנגד למדיניות הכיבוש הישראלית", הוסיף. סלאח התייחס גם לאפשרות של הקמת מדינה פלסטינית ואמר: " יש להמשיך במאבק עד לסילוק הכיבוש הישראלי ושחרור ירושלים הקדושה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הגייס החמישי בגלימת האקדמיה

גורדון ומאות שונאי ישראל אחרים חברי פקולטות בישראל, ממשיכים ליהנות מתמיכתן של רשויות הקמפוס. במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בן -גוריון קיימת  מדיניות לפיה מי שאינו שמאלן המתנגד לישראל אינו יכול ללמד. חברי פקולטה שונאי ישראל מצויים בה כמעט כמו באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת חיפה. אפשר אף למצוא קומץ בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן. אחידות אנטי -ישראלית קשוחה  ותמימות דעים שמאלנית עשויה מקשה אחת ניתן למצוא במחלקות אקדמיות רבות באוניברסיטאות הישראליות, בעיקר במדעי הרוח, במדעי החברה הקלים יותר ובחינוך.

אנטישמים שמאלנים ישראלים משמשים כמכשיר בליבוי הדליקות האנטישמיות בכל רחבי העולם ובהנהגת המערכה לדה -לגיטימציה של ישראל. קיצונים ישראלים בעלי משרות  קבועות באוניברסיטאות, ממשיכים לשתף פעולה עם אויבי מדינתם בעת מלחמה.

עד היום נעשה מעט מאד כדי לעצור בעדם. הקמפוס הישראלי נעשה בעל אופי פוליטי מאד, והחלטות הפקולטות לגבי מינויים וקידום כפופות לנטיות פוליטיות ולמחוות של סולידריות פוליטית. קיצונים ישראלים בעלי הישגים אקדמיים בינוניים נשכרים וזוכים לקידום כפעולות של סולידריות, על -ידי שמאלנים אחרים בתוך המערכת  האוניברסיטאית. יש גם מקרים של חסימה זדונית וחבלה בקריירות אקדמיות של מותחי ביקורת על השמאל. האקדמאים הקיצונים הישראלים שגויסו באמצעות תהליך בעל אופי פוליטי זה מנצלים לרעה את דוכניהם כדי להפיץ דיבה וארס נגד ישראל, בעודם מסייעים לשונאי ישראל ולשונאי יהודים מכל רחבי העולם, לרבות מי שחותרים להטלת חרם ולדה -לגיטימציה של ישראל.

הפעילויות של הקיצונים והאנטי -ישראליים בפקולטות  בקמפוס ממומנות באמצעות תמיכות של המדינה והקצאות תקציב לאוניברסיטאות מכספם של משלמי המסים, וכן מתרומות לאוניברסיטאות המתקבלות מתורמים ומנדבנים. פעילויות אלה כוללות ארגון סטודנטים למטרות של הפרת חוק וסרבנות לשרת את ארצם בצבא. בכמה מקרים קיצוניים, חברי פקולטה במשרה קבועה באוניברסיטות בישראל היו מעורבים בהפרות חוק ובאלימות, כולל התקפות על חיילים ושוטרים המגינים על גדר הביטחון של ישראל מפני ונדליזם של "אנרכיסטים" קיצונים. מרצים ופרופסורים השתתפו בחבלה בזדון בגדר הביטחון של ישראל. עשרות קיצונים בעלי משרה קבועה באוניברסיטה, שיבחו את טלי פחימה, קיצונית ישראלית, שנעצרה בגין שיתוף פעולה עם טרוריסטים, ורבים הזדהו עם המרגל המורשע והבוגד מרדכי ואנונו.

למאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - המרצה הבכיר עידן לנדו סירב להתייצב לשירות מילואים – ונכלא

ד"ר עידן לנדו, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, עצור בכלא צבאי, לאחר שבחר מסיבות מצפוניות שלא להתייצב לשירות מילואים. ד"ר לנדו קרא במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לאנשי מילואים, שלא להתייצב לשירות. לוואלה! חדשות נודע כי ד"ר לנדו, בלשן המרצה במחלקה לספרויות זרות באוניברסיטה, נשפט בשבוע שעבר לשבעה ימי מחבוש.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת ספיר – ברשימת התפוצה של מדעי החברה ג'וליה צ'ייטין (החוג לעבודה סוציאלית) מצדיקה אי כיבוד הנספים בשואה; משווה בין השואה ל"נכבה"

הפלסטינים חוו אסון, אבדו את יקיריהם, את הבתים, הכפרים והשכונות שלהם, אבדו את מולדתם, הפכו כמעט כולם לפליטים. נכון ב – 1948 הייתה מלחמה. נכון הייתה אלימות הדדית. אך גם נכון שמדובר על אנשים, בשר ודם, שחוו טראומה מאסיבית, עם השלכות קשות ביותר עד היום (כמו שהשואה עדיין מהדהדת אצלנו היהודים). להכיר בכאב ובאובדן של העם הפלסטיני אינו הופך אותנו (היהודים) לשום דבר רע – רק לאנשים המסוגלים להיות קצת יותר אמפתיים ולהבין שהניצחון במלחמה (של 48 וגם של 67) לא הייתה צריכה לגרור אחריה שנים רבות כל כך של דיכוי עם אחר.

כואב לי שאנשים (ממש לא משנה מאיזה קבוצה הם באים) מזלזלים בכאב התהומי של השואה. כואב לי שאנשים (ולא משנה מאיזה קבוצה הם באים) אינם יכולים להבין את עומק הכאב שהנכבה השאירה אחריה עבור דורות של פלסטינים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בר אילן – מהומה בבר אילן בעקבות הזמנה של נציבת זכויות האדם של האו"ם האנטי-ישראלית להשתתף בפאנל שולחן עגול בפקולטה למשפטים

המהומה התחילה כשפרופ' רות הלפרין-קדרי - העומדת בראש מרכז רקמן - הזמינה את נציבת זכויות האדם של האו"ם נבי פלאי לפאנל שולחן עגול בפקולטה למשפטים באוניברסיטה. תא סטודנטים העונה לשם "הפורום למען ארץ ישראל" פנה להנהלת האוניברסיטה בבקשה לבטל את הזמנתה. לטענת הסטודנטים, השופט גולדסטון הוא חובב-ציון בהשוואה לנבי פלאי. הם הפנו את ההנהלה להתבטאויות אנטי ישראליות קשות של הנציבה, הכוללות בין השאר את האשמת ישראל ב'רצח בדם קר' של פלשתינים, ב'הפצצת בתי חולים ללא סיבה', ב'הוצאות להורג ללא משפט', ב'אלימות חסרת מעצורים כנגד משלחת סיוע הומניטרי' [במשט המרמרה] ועוד.

... הסטודנטים טוענים שדיקן הפקולטה פרופ' אריה רייך איים עליהם באופן אישי ואמר להם בשיחת מסדרון: "אני מקווה שיש לכם הרבה כסף לממן הגנה בתביעת דיבה". לטענתם, הוא אף הורה לעובדות הניקיון לתלוש מיידית את כל המודעות ולהשליכן לאשפה. הם פרסמו סרטון ב'יוטיוב' שבו אחת המנקות מודה שהיא קיבלה הוראה לתלוש את המודעות

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – מהומה פנימית חדשה באב"ג: פרופסור מהפקולטה להנדסה מתנגד לתמיכתו בעל כורחו בפקולטה למדעי הרוח והחברה הפוסט-ציונית

הדיקן החדש של הפקולטה למדעי הרוח והחברה הוא אדם שהופיע בטלויזיה הבריטית יחד עם שונאי ישראל וצידד בעמדתם. נציג בריטי בחבר הנאמנים באוניברסיטה שלנו, שצפה בתכנית, אף איחל למדען שלנו מעבר מהיר לעולם הבא. כבר לא מדובר בקומץ קיצוני, אלא בפקולטה שלמה שרוב חבריה בחרו באיש זה לעמוד בראשם, לייצג אותם ולהתוות את פיתוחה וקידומה של הפקולטה שלהם. ... ישנם יחסי גומלין מאד ברורים בין הפקולטה להנדסה לבין הפקולטה למדעי הרוח והחברה. יחסים אלו מתבטאים בכך שהאוניברסיטה מקבלת תקצוב מכובד מות"ת כנגד דיווחים על מספר בוגרי הנדסה, בעוד שחלק נכבד מכספים אלו מועבר לפקולטה למדעי הרוח והחברה. במילים אחרות, החינוך של תלמידי הנדסה מופקר על מנת שפקולטה, שבראשה עומד הדיקן שתארתי, תרפד את מאות התקנים המנופחים שלה בכספים שלא נועדו לה. אכן, לפקולטה הזו ישנו חופש אקדמי בתנאי לוקסוס.

האם החופש האקדמי של הפרופסורים להנדסה אינו כולל את הזכות להעניק לתלמידינו חינוך ראוי לשמו, מכספים ציבוריים שנועדו במקור עבורם? האם איננו בוגדים בשליחותינו? כמו כן, האם העובדה שהאוניברסיטה דוחסת סטודנטים לתוך הפקולטה להנדסה, על מנת לממן באמצעותם בין השאר פקולטה שהעמידה בראשה דיקן פוסט-ציוני, אינה מהווה פגיעה בחופש המצפון של אותם פרופסורים להנדסה שמוצאים את עצמם בעל כורחם שותפים לדבר עבירה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חברי סגל ישראליים נמנים בין הדורשים מאוניברסיטת ניו יורק להחרים את ישראל

בין החתומים בעצומה ניתן למנות פרופסורים מארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, שוויץ, שוודיה, בלגיה, איטליה, ספרד, יוון, אירלנד, סקוטלנד, נורבגיה, מצרים, לבנון, אוסטרליה, יפן, ארגנטינה, דרום אפריקה, בחריין, איחוד האמירויות הערביות, פרופסורים מהרשות הפלשתינית ו-ישראל.

עם הפרופסורים הישראלים החתומים בעצומה נימנים: דן רבינוביץ' מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב; פרופ' ווסלי אלנה, מאוניברסיטת תל אביב; פרופ' ראיינהרט טיאנה מאוניברסיטה תל אביב; פרופ' לבלשנות גיורא רחל מאוניברסיטת תל אביב; אבן ענת, יוצרת סרטים ומרצה ממכללת קאמרה אובסקורה; פרופ' רא'ד בסאם מהמחלקה לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים; פארג'ואן עמנואל פרופ' למתמתיקה מהאוניברסיטה העברית; דולב דיאנה ממכללת ויצו בחיפה; פרופ' פאפה אילן מאוניברסיטת חיפה; פרופ' לסוציולוגיה קראוס ורד מאוניברסיטת חיפה; ריבה באחראק, פסיכולוגית קלינית ממכללת בית ברל וקאווריקאן נאדרה ממכללה בירושלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה) מאשים את ישראל ברצח עם; קורא למדינות אירופה להתערב

גרינברג, מרצה במחלקה לסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת בן-גוריון, שימש כדובר בתנועת "יש גבול" ובעבר (1987) נכלא על שסרב לשרת בשטחים. גרינברג תומך בחיילים המסרבים לשרת בשטחים.

מאמרו של גרינברג תוקף בחריפות את מדיניות הממשלה, ובו נכתב: "האנשים היחידים שסבלו מהשואה מבצעים כעת רצח עם בקרב הפלשתינים. זוהי פעולה פלילית. אני תובע מאירופה והקהילה הבינלאומית להציל את ישראל מעצמה ומממשלתה".

"ממשלת ישראל באופן א-סימטרי פורעת והורסת את העם הפלשתיני. ישראל המציאה את הג'רגון הבירוקרטי וזאת כדי להסוות את פעולותיה הקרימינליות. רצח נקרא חיסול יעד, כיבוש ודיכוי נקראים סיום הפסקת האש. ממשלת ישראל מובילה את המזרח התיכון לג'יהאד. העולם חייב לעצור את שרון ומיד

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן דרור ימיני, עורך מעריב, תומך בזכויות התורמים לא לממן את האוניברסיטאות המתעלמות מדיכוי חופש הביטוי בידי האנטי-ציוניים

האם יש זכות לתורמים להכתיב קו? בוודאי שלא. העניין הוא שהבעיה הפוכה. לא מדובר בסוגיה של חופש הביטוי. מדובר בסוגיה הרבה יותר קשה, של סתימת פיות. כאשר חוגים מסוימים הופכים לבמת תעמולה פוליטית, ורבים, סטודנטים ואנשי אקדמיה, מעדיפים לסגור את הפה, הבעיה איננה חופש הביטוי, אלא דיכוי הביטוי.

ראשי האוניברסיטאות מדקלמים קו אחיד: מדובר בחופש אקדמי, אנחנו לא מתערבים. אלא שזו סיסמה ריקה מתוכן. משום שיש צורך בחופש. השאלה היא אם באווירה דכאנית בחוגים מסוימים, כאשר הגישה השלטת היא אנטי-ישראלית, שמתחזית ל"ביקורתית" או ל"אקדמית", אפשר להמשיך עם הסיסמאות הישנות.

... והסרטן הזה מתפשט. ראשי האוניברסיטאות יודעים שיש בעיה. הם יודעים שמדובר בפגיעה בחופש המחשבה, לרעת גישה בולשביקית. הם יודעים שמרצים מסוימים מרגישים שמותר להם הכל. אבל הם, ראשי האוניברסיטאות, מ-פ-ח-ד-ים. הבולשביקים מנצחים. החופש האקדמי מובס בשמה של סיסמת "חופש הביטוי האקדמי".

במצב הזה אין שום הפתעה בחדשות הרעות. לתורמים נמאס.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - מעריב מדווח שאונ' בן-גוריון מפסידה מיליונים בתרומות בגלל פעילות חתרנית של הקיצוניים האנטי-ישראליים בסגל

הוויכוח על החופש האקדמי מגיע לכיס של המוסדות להשכלה גבוהה. תרומה של מיליוני שקלים, המיועדת להקמת ספרייה חדשה באוניברסיטת בן-גוריון, מעוכבת ונמצאת בסכנת ביטול. הסיבה: התורם האמריקאי מתנגד להתבטאויות הפוליטיות של כמה מהמרצים, ומתנה את העברת הכסף בהסתייגות מהן.

הפרשה החלה לפני מספר חודשים, כאשר התורם והנהלת האוניברסיטה ניהלו מגעים בנוגע לתרומה הנכבדת, בגובה מיליוני שקלים, המיועדת לבניית ספרייה חדשה לתחום המדעים.

אלא שהפעם הציב התורם הוותיק, שנמצא ביחסי הידברות טובים עם הנהלת האוניברסיטה, תנאי לתרומתו. הוא דרש שהמוסד האקדמי יביע התנגדות תקיפה למרצים שמביעים עמדות פוליטיות שמאלניות קיצוניות.

אחת ההערכות הייתה כי התורם התייחס באופן נקודתי למרצה פרופ' ניב גורדון, ואף דרש את פיטוריו. גורדון הוא מרצה בכיר באוניברסיטה, שנחשב לסמן קיצוני בהתנגדות למדיניות ישראל. במאמר שפרסם לפני כשנה וחצי ב"לוס אנג'לס טיימס" הוא אף קרא לחרם על ישראל, אותה כינה במאמר "מדינת אפרטהייד".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - קריאות מתרחבות! ב"מחלקה ראשונה": לא תורמים למשמיצים ופטרוניהם

הדרך להוקיא את משמיצי המדינה מתוך מוסדות האקדמיה היא לפנות את התורמים ולידע אותם כי התרומה למוסדות אלו משרתת אנטישמים ועוכרי ישראל

האפשרות היחידה שנשארה לכל אחד מאיתנו לגרום לכך שהמוסדות האקדמאים בארץ יקיאו מתוכם את משמיצי המדינה היא לפנות לתורמים שלהם בארץ ובתפוצות ולהעמידם על העובדה שתרומותיהם למוסדות אלו משרתות אנטישמים ואויבי מדינת-ישראל.
...
לאחרונה קראנו במעריב על תורם יהודי בארה"ב אשר מעכב תרומת ענק לאוניב' בן-גוריון בגלל מערכת ההסתה האנטי-ישראלית והפרו-אשפי"ת שמנהל מתוכה ד"ר ניב גורדון, כאשר מנהלת האוניברסיטה, רבקה כרמי, המזוהה עם השמאל, מגוננת עליו ועל פעילותו המתועבת, וטוענת בשמו לדמוקרטיה וחופש הביטוי (טיעון שהוא מפלטם של כל הנבלים המסיתים נגדנו).

בחודש הבא יבואו מכל התפוצות חבורה נכבדת מאד של תורמים לכנס חבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון. בדעתי, (וכל מי שיכול להצטרף למאמצי), להסביר לנציגים האלו מכל העולם שתמיכתם במוסד זה צריכה להיות תלויה בהרחקתם של המסית ניב גורדון והמנהלת כרמי התומכת בו.

בל הקישקושים על הסברה חיובית, על פשרות ועל שכנוע ידידותי, עבר זמנם! אנחנו במלחמה על עתידנו ותדמיתנו ולכן את האויב יש לנטרל ואנו מבינים מיהו כיום וכיצד לפעול נגדו

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – תלמידי "אם תרצו" מעניקים "אות מועמר קדאפי" לניב גורדון (החוג למדעי המדינה) בזכות מאמציו לדכא זכויות האדם של יהודים

אנשי תנועת "אם תרצו" הגיעו לכנס של המחלקה לפוליטיקה וממשל וחילקו תעודות הנושאות את הכותרת "פרס קדאפי לזכויות אדם עבור ניב גורדון". אנשי התנועה טוענים כי באוניברסיטה קיימת הטיה ברורה שמאלה והיעדר ביטוי לקולות המגיעים מהמרכז ומהימין של המפה הפוליטית.

הכנס השנתי של המחלקה לפוליטיקה וממשל עורר ביקורת גם בקרב צמרת האוניברסיטה ובהודעה שנמסרה נכתב: "הנהלת אוניברסיטת בן גוריון בנגב פנתה למארגני הכנס השנתי של המחלקה לפוליטיקה וממשל 'זכויות אדם וארגוני שינוי חברתי' שהתקיים אתמול והיום בדרישה לאזן את הכנס מבחינת הרכב משתתפיו".

"דרישה זו באה בהמשך מדיניות האוניברסיטה להביא לידי ביטוי מגוון דעות בנושאים השנויים במחלוקת ולקיים איזונים בכנסים המתנהלים בין כתליה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אתר לאטמה מדווח על בדיחת החוג למדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריון

מבוגר אחראי כזה יכול היה, למשל, לספר כי גורדון לא סתם "התנגד למדיניותה של ישראל", תואר ריק שאפשר להחיל על כל אזרח במדינת ישראל, אלא כינה את ישראל, במאמר שפירסם בעיתון אמריקאי נחשב, "מדינת אפרטהייד" וקרא לעולם הנאור להחרים אותה. פרופסור אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר מטעם מרצ, פירסם מכתב המסביר למה קריאתו זו של גורדון לא מוגנת על ידי ה"חופש האקדמי" והישווה אותה להכחשת שואה. בינדר יכול היה גם לספר לקוראיו, במשפט אחד, כי חברי כנסת ממפלגות מרכזיות הצטרפו לקריאתם של עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה לפטר את גורדון לאחר שקשרו בין קריאתו לחרם לבין החרם שאכן הוטל על אוניברסיטת בן גוריון מטעם אוניברסיטת יוהנסבורג (אוניברסיטה שהאפרטהייד אכן לא זר לה). לכל הפחות יכול היה בינדר להזכיר את השערוריה האחרונה שהקים גורדון כשאמר שחטיפתו של גלעד שליט אינה פעולת טרור.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - ענת מטר (החוג לפסיכולוגיה) מובילה את הקרב נגד אהבה; היא מעדיפה שנאה

התחלנו להריץ בפייסבוק קמפיין המיועד לשכנע אמנים לבטל את השתתפותם בפסטיבל 'אהבה' בים המלח שנועד להתקיים בפסח, ולהביא לידיעת קהל שוחרי המוסיקה שעתיד להגיע לפסטיבל שמדובר בפסטיבל המתקיים בהתנחלות בשטח כבוש, בתקווה שידיר רגליו מהפסטיבל. נוסח הקמפיין מצורף למייל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - עמירם גולדבלום (החוג לרוקחות) - מי שפעם דרש שייאסר על נוצרים פרו-ישראליים להכנס לישראל, דורש עכשו מחיקת כל ההתנחלויות ושוכח להזכיר לקוראים שהיה בין המי ומי ב"שלום עכשו"

חוץ מהאירוע הבודד הזה, השפעה אמריקאית על הפעילות הישראלית בשטחים - יוק. ברק אובמה מאכזב יותר מקודמיו, בגלל הציפיות שיצר. הוא טעה כשהחליט לנאום בקהיר ולא בירושלים ושגה, כשהטיל וטו על החלטת האו"ם נגד ההתנחלויות. התוצאות של חוסר פעולה נמרצת מצד אובמה כבר מתפוצצות בפני כולנו. במקום שייצוק תוכן מעשי להצהרות הפומביות בדבר חשיבות השלום בין ישראל לפלסטין, הממשל של אובמה נכנע ללחץ של יהודים בארה"ב, שילדיהם לא ייפגעו במלחמות הבאות, ושל ימין אמריקאי דתי קיצוני, שמקווה למלחמת גוג ומגוג כדי להחזיר את המשיח.

נותרה עוד הזדמנות, כמעט אחרונה, לפעול לקידום השלום בין ישראל לשכניה בפלסטין. תמיכה מסיבית בהכרזה על מדינה פלסטינית בספטמבר עשויה להטות את הכף ולהביא, בפעולה בינלאומית מתואמת, לשובו של הסיכוי לפירוק ההתנחלויות ולשלום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - דוד שולמן (החוג לדתות השוואתיות) מוביל הפגנות למען המחבל ג'ואד סיאם

 http://religions.huji.ac.il/faculty/shulman.html

להזכירכם-- יתקיים סיור מודרך בשכונת סילואן ביום שישי הקרוב, בין השאר כאות הזדהות עם ג'ואד סיאם, אחד הפעילים המרכזיים בחזית השלום בשכונה זו הסובלת מהתנכלויות יום-יומיות של המתנחלים. ג'ואד נעצר פעמים רבות בחדשים האחרונים והוא נתון במעצר בית זה זמן רב. השבוע נפתח משפטו-- משפט פוליטי לכל דבר.

***
מי שרוצה לדעת מי זה באמת סיאם - תקראו פה:
 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/230/312.html?hp=1&cat=402
רגע לפני שאתם מוציאים את הממחטות, אני מציע לכם לערוך היכרות קטנה עם מה שב"הארץ" בחרו לא לספר. ובכן, ביום ראשון בבוקר, ממש בשעה שקוראי העיתון קראו על סיאם האומלל, הוקרא בבית משפט השלום בירושלים כתב האישום נגדו, המתאר כיצד תפס סיאם את מאזן קאק, תושב ירושלים שלטענת סיאם מוכר שטחים ליהודים, ועם אחרים חנק אותו, הכה אותו ובעט בו.

כשקאק נפל על הקרקע המשיך סיאם להכות אותו ולבעוט בו בכל חלקי גופו. קאק סבל משטפי דם בצוואר ובירכיים ומחבלות בחזה. סיאם, שאולי חשש שבטיפול הזה אין די, ניגש אל רכבה של רעייתו של קאק, שישבה בו עם בתה הפעוטה, הכה בו במוט ברזל, שבר את שמשת החלון ועיקם את הפח.

חודש אחר כך פגש סיאם את קאק, ותבע ממנו לבטל את התלונה שהגיש למשטרה. כשקאק סירב, אמר לו סיאם: "יש לך יומיים, אם לא תוותר על התלונה הזאת, אני אהפוך את החיים שלך לגיהינום, ואני אחטוף ילד מילדיך". עד כאן כתב האישום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

עוד "כנס" שמאלני אנטי-ישראלי חד-צדדי באוניברסיטת בן-גוריון של שטיפת מוח שהנשיאה רבקה כרמי ממש לא שמעה עליו

הקו הפוליטי העולה מהתוכנייה של הכנס עורר זעם רב בקרב הסטודנטים באוניברסיטה. אחד הסטודנטים אמר: "התחושה היא שכאילו ראשי החוג עושים דווקא, כדי לצייר את האוניברסיטה כשמאלנית ומנותקת מהמצאות הפוליטית הישראלית. הנושא של הכנס הוא בהחלט חשוב ונוגע בסוגיות רגישות לחברה, אך לא ייתכן שלא הצליחו למצוא אפילו לא נציג אחד של הימין".

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר אמר כי מדובר בכנס חד-צדדי. "מדובר בכנס ארגוני שמאל קיצוני, בחסות האוניברסיטה ועל חשבון משלם המסים, המנותק מכל רצון לתת במה לשיח פוליטי פלורליסטי ורב גוני. העדות לכך היא בהיעדר של ארגונים ועמותות ציוניות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - סטודנטים מאשימים בעיתון המקומי ידיעות הנגב את רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, בחרם האקדמי הדרום אפריקאי שהוטל על האוניברסיטה

טל קניאס, סטודנט באוניברסיטה, שלח השבוע מכתב לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, עליו חתמו כמה עשרות סטודנטים, בו האשים את הנהלת המוסד האקדמי במצב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) מצדיק את חטיפת גלעד שליט בידי אנשי הטרור מטעם החמס

הרוחות באוניברסיטת בן גוריון שוב סוערות לאחר התבטאות של פרופ' ניב גורדון מהמחלקה לפוליטיקה וממשל. בהרצאה בקורס חובה לסטודנטים לשנה א' במחלקה אמר גורדון כי פעולת חטיפתו של גלעד שליט אינה פעולת טרור. לדבריו זאת מכיוון ששליט הוא איש צבא, והתקפה על מוצב צבאי על פי הגדרתה אינה פעולת טרור.

הדברים זעזעו לא מעט מהסטודנטים. אחד הסטודנטים אמר "שמעתי על ההתבטאויות של פרופ' גורדון בעבר, אבל עד שלא נתקלתי באמירה כזו לא הבנתי עד כמה הוא פרובוקטור. להגיד שזו לא פעולת טרור זה פשוט מבזה. מצער שמרצה כזה הוא חלק מהאקדמיה. איך מישהו יכול להגיד דבר כזה? על פי אלה הגדרות הוא בדיוק מדבר?"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) מנהיג סניף אוניברסיטת בן-גוריון של התנזים, מצדיק חטיפת גילעד שליט. אין זו טרור כלל; ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך, דורש מנשיאת אוניברסיטת בן גוריון נקיטת צעדים משמעתיים נגד גורדון

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) התייחס היום (חמישי) לדבריו של פרופ' ניב גורדון, לפיהם חטיפת גלעד שליט אינה פעולת טרור. לדבריו, "פרופ' גורדון ידוע כפרובוקטור שאינו מפספס אף הזדמנות לגדף את מדינת ישראל מעל כל במה אפשרית. לא ייתכן שמרצה המקבל משכורת מהמדינה יצדיק וייתן לגיטימציה לחטיפת חיילים ולטרור". ח"כ מילר פנה לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון בה מועסק גורדון ודרש "לנקוט צעדים משמעתיים, עד כדי פיטורין, על מנת למנוע מקרים כאלו בעתיד ולהפסיק את התעמולה הארסית והחד צדדית שהוא משליט בקמפוס".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – סטודנטים מב"ג דורשים לפעול נגד ניב גורדון ואחרים שגרמו לחרם על האוניברסיטה

עשרות סטודנטים חתמו על עצומה שנשלחה לנשיאת המוסד הפרופסור רבקה כרמי, בה הם תובעים ממנה למצות את הדין עם מרצים שלדבריהם הביאו להחרמת האוניברסיטה, ובראשם הפרופסור ניב גורדון

עשרות סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב חתמו באחרונה על עצומה שנשלחה לנשיאה, הפרופסור רבקה כרמי, ובה הם קוראים לה למצות את הדין עם מרצים לשטענתם הובילו לבידוד המוסד, עד לחרם שהטילה עליו בשבוע שעבר אוניברסיטת יוהניסבורג.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – מכתב מרבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה, מאוגוסט 2009, בתפוצה עולמית

המאמר קורא לעולם כולו להטיל חרם על מדינת ישראל, שאותה מגדיר דר גורדון כמדינת אפרטהייד. מכאן ואילך ובמהלך כל סוף השבוע קיבלתי, ואני ממשיכה לקבל, זרם חסר תקדים של מיילים זועמים מידידים ושוחרים של האוניברסיטה וגם מכאלה שרק שמעו את שמעה. גם בטלפון נאלצתי לשמוע דברים קשים מאד מתורמים ואנשי ציבור יהודים בארץ ובעולם.

אין זו הפעם הראשונה שאני וחברי להנהלה הבכירה של האוניברסיטה עומדים בפני מתקפות חזיתיות בהקשרים דומים. מעולם לא שיתפתי אתכם בעניין, מכיוון שאני סבורה שהתמודדות עם הסוגיה הזו מהווה חלק מתפקידי. עם זאת, המתקפה הפעם היא ללא תקדים בהיקפה ובחומרתה הן משום הקו הקיצוני המאפיין את הכתבה, שנתפש על ידי קוראים רבים כמעשה בגידה במדינת ישראל, והן משום שהכתבה התפרסמה בעיתון בעל תפוצה רחבה ביותר, בעיקר בקהילה היהודית. יש לי סיבות קונקרטיות, אמיתיות להרגשה שמעבר לכל, הכתבה הזאת עלולה לגרום לפגיעה הרסנית בגיום תרומות לאוניברסיטה, ופוטנציאל הנזק שלה לתקציב האוניברסיטה תקופה הקשה בתולדותיה, ואולי גם בהמשך - עצום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עיתון הארץ מסכם את פרשת גדעון ערן (החוג לסוציולוגיה)

האוניברסיטה העברית בירושלים שילמה כ-38 אלף שקלים לסטודנטית אשר התלוננה כי המרצה שאצלו למדה בחוג לסוציולוגיה ניהל עמה קשר אינטימי והתנכל לה בהמשך. זאת, במסגרת הסכם גישור בין הצדדים, שנשמר עד כה בחשאיות. התשלום לסטודנטית, אורטל בן דיין, הוגדר כפיצוי "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה".

עוד נכללת בהסכם הכרה רשמית בנכונות פרטי התלונה שהגישה בן דיין, ומנגד - בוטל ההליך המשמעתי נגד המרצה, ד"ר גדעון ארן. על פי האוניברסיטה, ההסכמות שהושגו בגישור "מספקות את האינטרס הציבורי".
...
בתגובה לאי-מייל, כתבה בן דיין לארן כי "בשל האופי האלים של מכתב זה ובשל פנייתך הטלפונית שנעשתה בטון מאיים, אבקש שלא תפנה אלי יותר בשום צורה ואופן". העתק נשלח גם לראש המחלקה לסוציולוגיה דאז, פרופ' זלי גורביץ - אשר לא הגיב. כעבור כמה ימים פנתה בן דיין, אז מאסטרנטית במחלקה, פעם נוספת לפרופ' גורביץ, ששוב לא הגיב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - ד"ר אורית קמיר (החוג למשפטים) חושפת שד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) המעורב בפרשת ההצקה המינית של תלמידה הינו נשוי לגיסתו של אהוד אולמרט

אבל גדעון ארן, שאומרים שהוא אוהב להזכיר שהוא גיסו של ראש הממשלה (כן, גם לזה יש חשיבות ציבורית בעיני, כעדות ל"איך יוצרים בסטודנטיות תחושה שהמרצה הוא "משהו משהו"), וככל הנראה לא אוהב שמתייחסים אליו כאל סתם אזרח, וחושב שהוא זכאי למעמד מיוחד, לא מוכן לקבל את העובדה שאני משתמשת בחופש הביטוי ובחופש האינטרנט כדי להגיד אמת למטרות ציבוריות בעלות ערך. (הוא, לעומת זאת, לא חשב פעמיים לפני, שלפי טענתה של א', סיפר על ה"רומן" שלו אתה למרצים בחוג, וגרם לה לתחושת בושה והשפלה על שחייה האינטימיים נפרשו בפני המרצים בחוג בו היא לומדת ומתרגלת. מתברר שארן סבור שהפריווילגיה לחשוף את א' היא בלעדית שלו, ואילו זהותו צריכה להשאר חשאית. כי בו הפרסום פוגע; בה, כנראה לא. לו, כנראה, יש שם מקצועי ואישי להגן עליהם; לה, כנראה לא. מעניין).

בעבר, כשהזכרתי את שמו, הוא מיד התקשר לביתי כדי לאיים שאחדל. היום, הוא שכר שירותי משרד עורכי דין כדי לאיים גם עלי וגם על אתר "רשימות", במכתב אלים ומתלהם, על פיו הוא יתבע גם אותי וגם אותם בסכומי עתק על הנזק האדיר שהם גורמים, לכאורה, לשמו הטוב (בכך, כזכור, שהם מאפשרים לי להשתמש בחופש הביטוי כדי להגיד את האמת שיש לה ערך ציבורי). בסיס משפטי כלשהו – אין לו...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - מהומה על תשלום "דמי שתיקה" לתלמידת ד"ר גדעון ארן (החוג לסוציולוגיה) שסבלה מהצקה מינית ממנו

במאי 2009 קבעו חברי בית הדין של האוניברסיטה כי "המקרה שלנו איננו חד-פעמי, אלא התנהגות נמשכת לאורך כשנתיים. בניגוד למקרים אלה (כלומר, האחרים, א"ק), ההתנהגות במקרה שלנו כוונה לא נגד קבוצה בלתי מסוימת של אנשים, אלא נגד אדם אחד מוגדר. בניגוד למקרים הללו, המקרה הזה עסק לא בדעות מעליבות באופן כללי אלא בהפצת מידע אינטימי על אדם ספציפי; בניגוד למקרים הללו, במקרה הנדון, התנהגות הנתבע לא פסקה גם לאחר שהמתלוננת מחתה על כך; בניגוד למקרים הללו, במקרה שלנו הנתבע יצר סביב המתלוננת סביבה לימודית ואישית מביכה ומאיימת".

לדברי ד"ר אורית קמיר, מרצה למשפטים המתמחה בנושא הטרדה מינית, טענת האוניברסיטה כי הקשר בין בן דיין לארן היה בהסכמה, ועל כן אינו נחשב הטרדה מינית, היא "שטחית ומגוחכת על רקע קביעת בית הדין המשמעתי, לפיה ארן ניצל לרעה את סמכותו ומעמדו כמורה. השאלה איננה האם היתה הסכמה, אלא האם היא ניתנה במסגרת ניצול יחסי מרות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית הטילה עונש קל ומגוחך על פרופ' אייל בן-ארי (החוג לסוציולוגיה) אולם מעריב מראיין את קרבנותיו וחושף את האמת

"הדעה שלו הייתה חשובה לי. תמיד חשבתי שהוא לצדי. שהוא מכבד אותי. הוא היה האדם האחרון שהייתי מצפה ממנו לעשות משהו לפגוע בי". לדברי א' תקופה קצרה לאחר מכן התוודה המרצה בפניה שהוא מאוהב בה ודרש ממנה לוותר על הטיסה לארצות הברית. בסופו של דבר הציע בן ארי לא' להצטרף אליו לנסיעה לצרכי מחקר באמסטרדם.

"התאהבתי בה, סיפרתי גם לאשתי"
"באותה תקופה הוא כבר רצה אותי" סיפרה א'. " היה ברור שיש לו רגשות כלפיי. הוא אמר שמעולם לא התעסק עם סטודנטיות ואני הראשונה. לא רציתי לנסוע אבל הרגשתי שאין לי ברירה. הרגשתי שבצורה אלגנטית הוא סוחט אותי. הוא הבטיח שזה יהיה משהו חד פעמי שאני אבוא איתו לאמסטרדם וזהו. ואני אמרתי לעצמי אולי זה מחיר ששווה לשלם. בהולנד סיכמנו מראש שלא יהיו יחסי מין מלאים. הייתי נחמדה כל הזמן לא הייתה לי ברירה".

...
גם ד', סטודנטית נוספת שהתלוננה נגד בן ארי, טוענת שראתה בו דמות אב. ד' הייתה אמורה לנסוע עם בן ארי לסמינר מתוכנן בגרמניה. לטענתה עוד קודם לכן הציע הפרופ' לד' לחלוק עמו חדר. "מאוד הערכתי אותו" סיפרה ד' לחוקריה.

"כשהוא הציע לחלוק איתי חדר באמצעות אי מייל הרגשתי לא בנוח אבל עניתי בחיוב. לא פירשתי את ההצעה כתמימה. זו הרי הצעה לא ראויה. מנחה ומונחה לא חולקים חדרים". חברי בית הדין הרשיעו את בן ארי בניצול לרעה של מעמדו אך גם במקרה זה הוחלט שלא להאשימו בהטרדה מינית

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - תנועת "אם תירצו" מחלקת עלון לתלמידי אוניברסיטת ת"א על הפעילויות החתרניות של פרופ' רחל גיורא

פרופ' ג'ראלד שטיינברג מסביר מדוע הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הינה יללות השמאל נגד שקיפות במימיון ארגונים חתרניים

לכל הממשלות יש אינטרסים והן מנצלות את יכולתן לממשם. פקידים משוודיה, משווייץ, מדנמרק, מנורווגיה ומכתריסר מדינות נוספות משתמשים ב"כוח הרך" שלהם כדי לממן עשרות ארגונים ישראליים כמו "שוברים שתיקה", "יש דין" ו"הוועד הציבורי נגד עינויים", שראשיהם מתארים את ישראל כמדינה של פושעי מלחמה. כך מקדמים הארגונים האלה גם את האינטרסים של נותני החסות שלהם. לעומת זאת, ממשלת ארה"ב אינה מממנת בדרך כלל ארגונים לא-ממשלתיים ישראליים.

פעם אחר פעם, בכל מערכת בחירות, אזרחי ישראל בוחרים ממשלות שדעותיהן מנוגדות לעמדות האירופיות. אירופה מנסה להתערב בתוצאות הלגיטימיות של הבחירות בישראל ולשנותן, באמצעות מימון מסיבי לארגוני החברה האזרחית האופוזיציוניים, שרבים מהם טוענים שהם מקדמים את זכויות האדם (אם כי הם עושים זאת בצורה סלקטיבית). בעצם, אחדים מראשי הארגונים הלא-ממשלתיים הם לא יותר מאשר פוליטיקאים שלא הצליחו להגיע לכנסת או שנשרו ממנה, ולאחר מכן השתמשו בכספים זרים כדי להפעיל את הכוח שלא יכלו להשיג בצורה אחרת.

... החקיקה החדשה, המבוססת על "חוק רישום סוכנים זרים" האמריקאי, נועדה למנוע חריגים כאלה ולקדם את זכות הציבור לדעת מי ומה הם הכוחות העומדים מאחורי מסעות ההסברה הפוליטיים רבי העוצמה הנערכים מחוץ למדינה.

אילו תמכו הארגונים הלא-ממשלתיים בחקיקה המקדמת שקיפות ולא היו מגנים אותה בטענה שהיא לא-דמוקרטית, החקירות המוצעות, שכוונו רק נגד צד אחד של המפה הפוליטית לא היו מועלות להצבעה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - דרור זאבי (החוג למזרח תיכון): הצהרת האנטי-ציונות של עוד שמאלן מאוניברסיטת בן גוריון

אין צורך לחזור ולפרט כאן דברים שכולנו יודעים בעומק ליבנו: השנים הארוכות בהן אנו שולטים בשטחים הובילו לערעור הבסיס המוסרי של הציונות. מנרדפים הפכנו לרודפים. מניצולים למדכאים. העובדות הללו נכונות גם אם נטען, במידה זו או אחרת של צדק, שלא רצינו בכך, ושתמיד חיפשנו דרכים לשלום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת ספיר נהפכת למרכז לקידום החמאס במשך 4 ימים!

בארגונים שישתתפו בכנס שיימשך ארבעה ימים, ושנוכחותם הכעיסה את "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל", ניתן למצוא את עמותת "זוכרות", ארגון אונר"א ו"רופאים למען זכויות אדם". במכתב זועם ששלח הפורום נכתב כי "מכללה במימון ממשלתי, אל לה לתת יד לכינוסים פוליטיים חד-צדדיים מובהקים הנמצאים בקצה השמאלי הקיצוני של קשת הדעות בישראל. וזאת מבלי לאפשר לגורמים מאזנים לקחת גם הם חלק בשיח הציבורי שהמארגנים מבקשים לקיים"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן דרור ימיני, עורך מעריב, קוטל עוד פרופסור אנטי-ישראלי פאנאטי מאוניברסיטת בן גוריון - הפעם צבי בנטואיץ (החוג מדעי המדינה)

אם אתה אכן חרד, פרופסור בנטואיץ, לשלומם של הפלסטינים, הגיע הזמן שתאמר להם את האמת הפשוטה: מי שמטיף לגזענות, לחיסול ישראל, לאנטישמיות, לפנטזיות על חיסול ישראל באמצעות שיבה - הוא זה שנושא באחריות. אם אתה באמת חפץ בשלום ובפיוס, אתה מוזמן להסביר לפלסטינים שהם מתבקשים לעשות דבר פשוט: להכיר בהסכמים קודמים, לזנוח את דרך האלימות, ולעלות על דרך ההכרה ההדדית והשלום. אגב, אלה לא תנאים של ישראל, ולא שלי. אלה תנאי הקווארטט.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה את הפאשיזם נוסח פרופ' זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה): "האיש שמצדיק טרור"

האיש שמצדיק טרור

ובעצם, זה לא ששטרנהל, באצילותו, כאיש שמאל שפוי, מגן על השמאל הסהרורי. הלוואי. הבעיה היא ששטרנהל מוחק את ההבדל בינו לבינם. זה לא התחיל השבוע. פעם הוא כתב מאמר בזכות מלחמת אזרחים: "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" ("דבר" 1988). בשנת 2001, נאמן לדרכו, הוא מינה את עצמו לקצין תצפית של המחבלים, תוך שהוא מנסה לכוון את הפיגועים אל עבר המתנחלים: "אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד התנחלויות". הוא גם הוסיף הצדקה אידיאולוגית: "אין ספק בדבר הלגיטימיות של ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם". ההצדקה ל"התנגדות" הפלסטינית, כלומר טרור, פורסמה חודשים בודדים לאחר שהפלסטינים דחו את מתווה קלינטון. סרבני שלום. איך וכיצד מעניקה להם הסרבנות הזאת "לגיטימיות להתנגדות מזוינת"? אין סיכוי שנקבל הסבר. זה האיש.

צריך לדחות על הסף את הקביעה של ליברמן על "סייעני טרור". אבל נדמה שאדם שמצדיק ומעודד את הטרור - וזהו שטרנהל - ראוי לתואר הזה. לאחר אותו מאמר אלים הוא התפתל וניסה לחזור בו. למרות שאוצר המילים שלו מסתכם בצווחות "פשיזם, מקרתיזם", הוא קיבל את פרס ישראל. בסיכומו של דבר, הוא ניסה להציג את הרושם שהוא נגד הכיבוש. לא נגד ישראל. באותם ימים אפילו הגנתי עליו. שטרנהל מתעקש להוכיח שטעיתי. האיש הוא שור מועד.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - הפרופסורית לפמיניזם פרנסיס ראדאי (החוג למשפטים) סבורה שהגנה על נשים יהודיות באמצעות "מצור" על עזה היא בלתי חוקית! רק כניעה למחבלים היא כשרה??

"נכון, כי על פי המשפט הבינלאומי, והוועדה מתייחסת לכך, אם הסבל שנגרם לאוכלוסייה האזרחית מופרז לעומת היתרון הצבאי הישיר והקונקרטי אזי הסגר בלתי חוקי."
...
"יכול להיות שאם היו בוועדה אשה או גבר עם זווית ראייה פמיניסטית הם היו לוקחים ברצינות רבה יותר את משמעויות הסגר, את מניעת הכנסת חומרי החינוך לעזה, את מניעת הכנסת חומרי הבנייה להקמת מוסדות חינוך ודיור ומניעת הכנסת צעצועים. מישהו בעל ראייה פמיניסטית היה מבין שסגר לתקופה ארוכה בהיקף כזה גורם סבל שאולי לא פרופורציונלי ליתרון הצבאי שבו".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – דרוד זאבי (החוג להיסטוריה) רואה "אויבים נגד הדמוקרטיה" בכל אדם החולק על דיעותיו של השמאל הקיצוני

עבור כל אחת מהקבוצות הללו מהווה הדמוקרטיה בעיה שונה. בעיני המתנחלים וחלק מהעולים מחבר המדינות היא אולי קישוט נחמד למדינה, אבל אינה ניצבת במקום הראשון. לפניה עומדת הישרדות הלאום לנוכח הסכנות הרבות, בעיקר מן הגיס החמישי בפנים. רבים מן הדתיים, לעומת זאת, מוכנים לוותר על הדמוקרטיה בעיקר מתוך אמונה שההלכה, או השריעה במקרה המוסלמי, צריכה להיות החוקה האמיתית של המדינה

יכול להיות שזה נובע מבורות, ואולי מאכזבה מתמשכת מניהול המדינה. בין כך ובין כך, על בסיס החיבור המוזר בין ליברמנים לחרדים ולמתנחלים נולדה לה הרפסודה הזאת שעיקרה הדגשת הפן היהודי במדינה ומחיקת הפן הדמוקרטי. היא נישאת לה ברוח הלאומיות על גלים של אדישות ציבורית לניצחון סוחף על הדוגלים בדמוקרטיה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת ייל - איתמר מן, דוקטרנט קיצוני בחוג למשפטים, דורש שישראל תוכר "כבמדינה רודפת"

האמת היא, שכבר זמן רב רודפת מדינת ישראל פעילים פוליטיים לא אלימים - הן בשטחים והן בתחומיה, תוך עצירתם ושלילת חירותם. המעצרים הללו בולטים במאבק הבלתי אלים נגד גדר ההפרדה ובשכונות מזרח ירושלים - בסילוואן ובשייח ג'ראח. מבחינה משפטית, מצדיקים המעצרים הללו מתן מקלט מדיני אישי. ואולם, הרדיפה נמשכת גם באמצעות מעשים שאין בהם שלילת חירות ממש, החל מאלימות יום-יומית מצד המשטרה והמתנחלים, שלה חשופות אוכלוסיות "בלתי רצויות", וכלה בוועדת החקירה החדשה של הכנסת נגד ארגוני זכויות האדם. מבחינה פוליטית, המדיניות המשותפת לכל הצעדים הללו מחייבת הוקעה וגינוי מצד מדינות העולם - בצורת הכרה אישית בפליטים שיוצרת ישראל.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ראשי האוניברסיטה משתדלים לצמצם את הנזק מהתבטאותיהם של חברי הסגל מהשמאל הקיצוני

בשנה האחרונה סבלה אוניברסיטת בן-גוריון משורת התבטאויות של מרציה, אשר יצרה לה תדמית של אוניברסיטה המזוהה עם פלגים קיצוניים בקשת הפוליטית. ל-ynet נודע כי בעקבות ההתבטאויות, החליטו במוסד האקדמי לשנות את קוד האתי כך שיאסר על מרצים להביע דעות פוליטיות במהלך השיעורים ולהשתמש בשמה של האוניברסיטה כשהם מתבטאים בנושאים פוליטיים בצורה פומבית.

גורם באוניברסיטה אמר ל- ynet כי הסיבה לשינוי בקוד האתי נובעת בין היתר מכך שבחודשים האחרונים נפגעה תדמיתה של האוניברסיטה, לאחר שמרצים בעלי דעות קיצוניות עשו שימוש לא נאות בשמה ושלא בטובתה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חבר כנסת דניאל דנון דורש חקירת מקורות המימון של אירגוני השמאל הקיצוני

הם מכנים עצמם ארגונים חברתיים, שומרי זכויות אדם מתוקף מצפונם.

אך את ארגוני השמאל הקיצוני, אלו הנתמכים בכספי מדינות זרות בעלות אינטרסים פוליטיים אנטי־ישראליים, אפשר להגדיר, ליתר דיוק, כגורמים הפועלים נגדנו מבפנים ומחלישים את המדינה אשר ממנה הם ינקו ויונקים.

ארגוני שמאל אלו, בהם "בצלם" ו"יש דין", נוקטים במשך שנים פעולות נגד מדיניות הממשלה, ובכללה מדיניות צה"ל, וזאת בתחומים הנוגעים להתמודדותה של המדינה עם הדילמות הביטחוניות היומיומיות במזרח התיכון. אם זה היה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות, חלק מפעולותיהם, ודאי אלו שמומנו בכספי מדינות זרות, היו מעוררות רצון להטלת סנקציות חמורות או לפחות הוקעה ציבורית חריפה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) מפגין עם פוסטר המגנה את ראשי ממשלת ישראל בתור "פושעי מלחמה"; מפגין ליד פוסטר בערבית המעודד אלימות חבלנית תחת הכותרת "בדם וברוח"

ניב גורדון, העומד בשמאל הקיצוני של תמונה, משתתף בהפגנה התומכת במחבלי המשט ומגנה פעולות חיל הים שעצרו אותם. גורדון מפגין עם פוסטר המגנה את מנהיגי ישראל כ"פושעי מלחמה". הוא עומד ליד כרוז המסית לפעילות חבלנית תחת הכותרת "בדם וברוח" בערבית.

עוד על עצרת התמיכה בעד הטרור, והשילוט והסיסמאות שבה, עקוב אחר הלינקים הבאים:

הקליפ הראשון צולם בעקבות ההפגנה הראשונה בעד המשט מהתאריך 31/05/10. ניב גורדון משתתף בהפגנה המשמיעה סיסמאות התומכות בטרור, כגון "ברוח ובדם נפגה אותך"
http://www.youtube.com/watch?v=S82WXqUOCY8

הקליפ השני צולם בהפגנה מהתאריך 02/06/10 ומורכב בעיקר מתלמידים וחברי הסגל של החוג לפוליטיקה וממשל. ההפגנה בעד המשט התקיים בלב הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון.
http://www.youtube.com/watch?v=34LcRhZ_hYE

אני מודים לפרופ' ישראל דוד מאוניברסיטת בן גוריון אודות העריכה והתרגום של הקטעים שצולמו.

מכון ויצמן למדע – ניר גוב (החוג לפיזיקה) מארגן 155 אקדמיים הקוראים להטיל חרם על המרכז האוניברסיטאי אריאל

החותמים מביעים מחאה על הפער שקיים בין אריאל לכפרים הפלסטיניים באזור: "אריאל הוקמה על שטח כבוש. במרחק קילומטרים ספורים מאריאל הפורחת והמשגשגת, מתגוררים פלסטינים בכפרים ובמחנות פליטים, בתנאי מחיה קשים מנשוא וללא זכויות אדם בסיסיות. לא רק שהם אינם זוכים לנגישות להשכלה גבוהה, חלקם אף אינם זוכים למים זורמים. שתי מציאויות שונות שיוצרות מדיניות אפרטהייד". ...

את העצומה החדשה יזם וארגן ד"ר ניר גוב מהמחלקה לפיזיקה כימית במכון ויצמן. בשונה מהתארגנויות אחרות, בולט ברשימה חלקם של אנשי סגל ממדעי הטבע והמדעים המדויקים - למעלה משליש מהחותמים באים מתחומים אלה.

בין החתומים: ניב גורדון, אורי רם, אורן יפתחאל ונסים קלדרון מאוניברסיטת בן גוריון; מירי אליאב-פלדון, מרסלו דסקל, רונן שמיר וישראל גרשוני מאוניברסיטת תל אביב; חנן חבר וגלית חזן-רוקם מהאוניברסיטה העברית; אבי עוז ופרלה נשר מאוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור מאשים את דניאל בלטמן (האוניברסיתה העברית) במחזור היסטרי של סיסמאות אנטישמיות שקריות

בתחילת השבוע שעבר פרסם הפרופסור דניאל בלטמן מאמר בעיתון "הארץ" שכותרתו "1932 כבר כאן". במאמר, קבע בלטמן כי המציאות הפנימית בישראל היום זהה למציאות הפנימית במתרחש בגרמניה בשנת 1932. "בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד", הרשה לעצמו בלטמן להיסחף.

בלטמן הוא אולי פרופסור בכיר, ומעמדו עשוי להקנות לדבריו חשיבות בעיני אנשים בעלי חשיבה סמכותנית, אך הטון ההיסטרי והסיסמאות הדמגוגיות בהן עטף את מאמרו לא מצליחות להסתיר את חוסר הביסוס לקביעותיו מרחיקות הלכת.

אלא שיותר מאשר בלטמן לא מבוסס והיסטרי, הוא פשוט לא מקורי. כתיבתו היא ביטוי נוסף לדלות ולהתדלדלות הרוח באקדמיה הישראלית. לעובדה שהאינטלקטואלים הבכירים ביותר בישראל, (בלטמן לדוגמה הוא ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית), הם אנשים הממחזרים סיסמאות שקריות שאחרים ניסחו, מדקלמים ומקללים בלשון גבוהה מחשבות של אחרים, ושבויים באופנות פסאודו-אינטלקטואליות שייצרו תועמלנים מוכשרים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – דניאל בלטמן (החוג ליהדות זמננו) האנטי-ציוני מאשים את החברה הישראלית בתכנון ג'נוסייד

אין חברה המחוסנת מפני הידרדרות לגזענות אלימה. בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד. קיימות בה קבוצות מיעוט (ערבים וזרים) מנודות על ידי הרוב, אידיאולוגיה גזענית שהולכת ומתפשטת, ניסיונות להצר את הפעילות הפוליטית של המיעוט ולצמצם את זכויותיו האזרחיות, מציאות ביטחונית מתוחה, וגורמים פוליטיים חזקים בעלי אינטרס של התפשטות טריטוריאלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - קלמן ליבסקינד חושף תרמית של תורמים בידי אוניברסיטת בן גוריון ונציגיו; במכתב לתורמים האוניברסיטה מציגה את חברי הסגל מהשמאל הקיצוני בתור אנשי ימין

באוניברסיטה למדו שאפשר למכור מבאר שבע ועד פאריס קלישאות על חופש אקדמי אבל בסופו של יום העובדות חזקות מכל. כשחבורה גדולה של מרצים, אנשי שמאל רדיקלי, חותמת על עצומות נגד פעילות צה"ל, קשה לספר סיפורים. ובמקום שבו נגמרים התירוצים מתחילים השקרים. ...

דונט מתקנת במכתבה את התורמים, שטענו שבמחלקה לפוליטיקה וממשל יש מספר גדול של מרצים אנטי ציונים. הקביעה הזו אינה נכונה, היא כותבת להם. ישנו רק אחד כזה, פרופ' ניב גורדון. דונט החליטה ללכת רחוק, גם למחוזות של סילוף בוטה של האמת, כדי לשכנע את התורמים עד כמה טענתם מופרכת. יש במחלקה, כתבה, "פרופסורים השייכים לימין כמו רנה פוזננסקי, דוד ניומן ודני פילק". מדובר, למי שבמקרה לא מכיר את השלושה, באנשי שמאל קיצוני החתומים על עצומה לפיה "אנו מביעים את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים". פילק היה יו"ר ארגון השמאל הקיצוני "רופאים לזכויות אדם". ... היה חשוב לה, לשליחת האוניברסיטה, להדגיש כי פרופ' ניומן, זה שחתום על עצומת הסרבנות, איננו סתם איש ימין אלא "ידוע בדעותיו הימניות הקיצוניות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – תנועת "אם תרצו" תעתר לבג"ץ על ההתמהמהות של ראשי האוניברסיטה בגיוון של החוג למדעי המדינה האנטי-ישראלי הקיצוני ובהטלת עונשים על המרצים התומכים בחרם על ישראל

בתחילת השבוע שלחו ראשי "אם תרצו", רונן שובל וארז תדמור, מכתב לנשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי. החלק הראשון של המכתב מתבסס על גילוי הדעת של המל"ג... בחלקו השני כותבים השניים כי ביולי האחרון "הצבענו על כך כי במחלקה לפוליטיקה וממשל ישנה פוליטיזציה בוטה". לדבריהם, "מרצים בכירים במחלקה מביעים, בניגוד להחלטת המל"ג, תמיכה בחרם אקדמי על ישראל".

בהמשך מפרטים ראשי "אם תרצו" את דרישותיהם, ובהן "הפסקת הפוליטיזציה" במחלקה לפוליטיקה וממשל, וגיוון בעלי התפקידים בה; שינוי הליך הבחירה של המרצים ופרסום הפרוטוקולים של הדיונים בנושא; הכללת חוקרים ומחקרים "שהודרו עד עתה מהסילבוסים", וכן "גיבוש נוהל מסודר, אשר יאפשר פיטוריו של מרצה שקורא לחרם על האוניברסיטאות בישראל". שובל ותדמור מוסיפים כי הם "מצפים למילוי החלטת המל"ג ללא דיחוי, ומשוכנעים כי לא יהיה צורך בפנייה לבג"ץ בעניין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (חוג לפילוסופיה) היא הזוכה בכתר "הנבלה האקדמאית" לשנת 2010

בחירת מטיף השטנה של הקמפוס הישראלי לשנה העומדת להסתיים לא הייתה קלה. לתואר הזה היו מועמדים רבים והמאבק ביניהם על הצמרת היה קשה מתמיד. לבסוף נפלה ההכרעה, אבל גם זה היה ב"פוטו פיניש"...

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) מכפישה את צה"ל במילים "הצבא הכמעט הכי לא מוסרי בעולם" ומעודדת את הסרבנות לשרת בצה"ל

מינויו של יאיר נווה הוא מינוי הולם. אין הולם ממנו לעמוד כמעט בראש הצבא הכמעט הכי לא מוסרי בעולם. על כן לא יאיר נווה אלא אנחנו - אנחנו צריכים להתפטר מתפקיד מספקי החיילים, מולידי החיילים ומחנכי החיילים לעתיד, לאזור אומץ ולומר לילדינו: סרבו. סרבו להיות חלק מארגון שבראשו עומדים פושעי מלחמה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג לספרות), הפאשיסט השמאלני, מקדם אחידות המחשבה וקובע שכל מי שיחשוב אחרת שייך לימין הפאשיסטי; מעודד החרם והתערבות גורמים חיצוניים בענייני הפנים של ישראל

חוק האזרחות החדש הוא חוק טוב. בחשבון אחרון, הוא פועל לטובת מדינת ישראל. בראש ובראשונה החוק תורם להבהרת מצב העניינים במדינה, שבשנה האחרונה, ליתר דיוק מקיץ 2010, מתגבר הפן הפשיסטי שלה. החוק יגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל, ונראה שכעת זה המוצא היחיד שאולי יחלץ אותה ממצבה העגום.

...

התקווה היחידה לבלימת הפשיזם לא תבוא מבפנים. היחלשות הכוחות הליברליים והדמוקרטיים, הלכודים בצבת המחויבות התיאולוגית שלהם ליהודיות המדינה, היא הסימן הראשון לכך. למעשה, מעטים המקרים בהיסטוריה של המאה ה-20 של פשיזם שנבלם מבפנים, ולא על ידי מלחמה חיצונית שגברה עליו. לכן, ככל שהאופי הפשיסטי של מדינת ישראל יתבהר יותר, כך יגדל הסיכוי שכוחות חיצוניים יפעלו נגד המדינה, אם בחרם כלכלי, שכבר צובר תאוצה, ואם באמצעים אחרים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - אלון הראל (החוג למשפטים) מפטיר חצי-ברכה פוגענית בתנ"ך

על פי התנהגותו התוקפנית ומזלזלת במהלך ההפגנה בשכונת שמעון הצדיק, אפשר לשאר כיצד הוא מתנהג בתור מרצה במהלך דיון

לסרטון המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – אלון הראל (החוג למשפטים) ממשיך להשתלח בתנ"ך או באלה שקוראים בו

בימים האחרונים פורסם סרטון ובו מוצג קטע מדברים שאמרתי במהלך הפגנה שנערכה בשייח ג'ראח לפני כמה חודשים, המבטאים זלזול בתנ"ך.

... הביטוי הנפוץ יותר לחילול קודשי ישראל הוא השימוש היומיומי בתנ"ך לצרכים פוליטיים סקטוריאליים, כמו הצדקת גירוש אנשים מבתיהם, הצדקת אפליה שיטתית כנגד ערבים בדיור ותעסוקה ושימוש בתנ"ך כהצדקה להשגת פתרון דיור נוח במרכז ירושלים על חשבונן של משפחות פלסטיניות.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מסע ההסברה של פרופ' מרדכי קידר נגד ההסתה האקדמית השאמלנית

הקורבן השבוע היה פרופ' משה צוקרמן מאוניברסיטת תל אביב, שחזה בהרצאה בגרמניה את סופה של המדינה. "אנו מזמינים את קוראינו הנכבדים לכתוב הודעה סותרת לטיעונים האנטי-ישראלים של האקדמיה בישראל", נמסר בהודעת הדואר האלקטרוני, שנכתבה דווקא באנגלית.

"כל מה שאנחנו עושים זה לחשוף ברבים את ערוותם של אלה שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס", מסביר קידר, תוך שימוש במשל התלמודי על הצביעות. "אחד התורמים של אוניברסיטת תל אביב, שנוכח לדעת מה עושים עם התרומות שלו, דרש לדון בנושא בחבר הנאמנים. מרגע שבהנהלת האוניברסיטה סתמו לו את הפה, הוא הסיק את המסקנות, לקח את הכסף שלו, ועבר לתרום לאוניברסיטה אחרת".

...

מרדכי קידר צילום: אלי דסהלדברי קידר, אנשי האקדמיה מהשמאל מוכנים למכור את המדינה לצורך קידומם האישי. "היום, בלא מעט מחלקות באקדמיה הישראלית, יש רוח אנטי ישראלית, אנטי ציונית ואנטי יהודית".

...

"אני אגיד לך איפה מתחילה להיות בעיה. כשיש איש אקדמיה שפונה לקרן הפנסיה של עובדי המכרות בפינלנד, ומבקש מהם למשוך את הכסף שלהם מהשקעות בישראל, כאן הוא לא פועל כאיש אקדמיה אלא כאיש פוליטי. במקרה כזה, שיואיל לעזוב את האקדמיה וילך לפוליטיקה. ברגע שהוא הולך לקרנות הפנסיה בפינלנד, הוא לא פועל כאיש אקדמיה, ולכן הוא לא יכול ליהנות מהחירות האקדמית".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – דן כספי (החוג לתקשורת) מאשים גם את הימין בגל הדה-לגטימציה הבנלאומית התוקף את ישראל

הטלת האשמה על השמאל הליברלי בחו"ל ועל גורמים ישראליים מתעלמת מחלקו של הימין בארץ למגמה המסוכנת בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. לכאורה, אפשר ואין שסע עמוק וחריף יותר בחברה הישראלית מאשר עוינות בין הימין לבין השמאל בארץ. די לעקוב אחרי תגובות הקוראים והגולשים, גם לטור זה, כדי להתרשם מעוצמת הקיטוב והשנאה בין שני המחנות. העימות החריף בין ימין לשמאל מתמקד בעיקר בסוגיית ניהול הסכסוך עם הערבים ועתיד השטחים, יהיו הם כבושים או משוחררים.

בדיעבד, גם הימין תורם לא פחות מהשמאל, ואולי אף יותר, תחמושת לשוללי קיומה של מדינת ישראל. שכן, חרף ההישגים בקלפי מזה שנים, הימין הישראלי שרוי במשבר כרוני, כנראה בשל אי אונות שלו, בשל הפער בין התשוקות הנדל"ניות לבין היכולת לספק אותן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – עמיאל ורדי (החוג לאומנות) נעצר

לאורך כל השנה האחרונה פועל צה'ל לטרפד את הפעילות ההומניטרית של אנשי תעיוש, באזור הר חברון, באמצעות צווי 'שטח צבאי סגור'. עשרות פעמים השנה, גורשו הפעילים והחקלאים הפלסטינים מאדמותיהם, ע' הצבא, שמשתמש בצווים באופן הנוגד את הנהלים. במקום לשמור עליהם מפני התנכלויות המתנחלים, הצבא מגרש את החקלאים משדותיהם ומבורות המים שלהם. ... עזרא נעצר ואחריו נעצר גם עמיאל ורדי שרץ אל הכרם במחאה. בתחנת משטרת חברון העיד הסג'מ שהביא את עזרא, עדות מפלילה שיכולה היתה להחזיר אותו לכלא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן-דרור ימיני, עורך מעריב, מתריע על שטיפת המוח באקדמיה הישראלית

הטרגדיה היא שקורס כזה איננו הזיה. מדובר בקורס שעומד להיפתח במכללת ספיר, באישור הדיקאן. זו לא תהיה עמותת "עטרת כהנים" מימין שיזמה את הקורס הזה. זו עמותת "זוכרות", שמטיפה בגלוי ל"זכות שיבה" פלסטינית למדינת ישראל, ולמעשה, לחיסולה של המדינה היהודית דמוקרטית לטובת החלום של שונאי ישראל על "מדינה אחת".

פנינו למכללת ספיר, והתשובה, כצפוי, הייתה במסורת הבלה-בלה האוטומטי: "עמותות וגופים הרשומים כחוק רשאים להציע לציבור באי הקמפוס קורסים והשתלמויות בנושאים מגוונים. תפישה זו תואמת את עקרון הפלורליזם והחופש המחשבתי שהם תשתית הדיסציפלינה האקדמית. התנאי לקבלת היתר הוא עמידה בתנאי החוק. לדוגמא: לא תתאפשר פעילות שיש בה משום הסתה לאלימות, גזענות, הטרדה מינית, הטפה לביצוע עבירות ופשעים". פתיחות מדהימה. הסתה לאלימות אסורה. שיתוף פעולה עם עמותה שמטרתה הגלויה היא חורבן מדינת ישראל - באמצעות זכות שיבה - זה בסדר. הדובר הבהיר שאם עמותה ימנית רוצה לפתוח קורס דומה, היא מוזמנת לפנות לדיקאן. כמה יפה מצדם. הסטודנטים עצמם דווקא לא גילו התלהבות. אין מספיק נרשמים לקורס, וספק אם הוא ייפתח.

לעמותות מהסוג ההרסני יש זכות קיום בחברה דמוקרטית. הבעיה היא שיש באקדמיה מי שמתעקשים למתוח את גבולות החופש האקדמי למקומות מטורפים. זו לא החדירה הראשונה של העמותה הזאת למערכת החינוך. מדובר בתהליך. עוד צעד ועוד מתחם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קולות ממפלגת העבודה: האשמה בשמאל הקיצוני בהסתה נגד המדינה וצה"ל

אני מאשים את הפקולטות למדעי החברה והרוח באוניברסיטאות, בכך שהן נהפכו לחממות אנטי ציוניות, המממנות ומטפחות מרצים בעלי דעות קיצוניות, הפועלים נגד מדינת ישראל ומשמיצים אותה בכל הבמות האקדמיות והתקשורתיות בעולם. בין השאר אחראים מרצים כאלה לארגון סימפוזיונים במסגרת "שבוע האפרטהייד הישראלי"; לחתימה על עצומות נגד "פשעי מלחמה" שביצעה ישראל; לארגון מסע עולמי למען החרמתה; להשתתפות בהפגנות נגדה תחת דגלי פלסטין; לתמיכה בסרבנים; למאמרים ונאומים המביעים הזדהות עם הנכבה הפלסטינית ומאשימים את ישראל ביצירתה; ל"מחקרים" שלפיהם העם היהודי הוא "המצאה" מאוחרת; לתיאור ישראל כמדינה מיטליטריסטית, מושחתת וגזענית; לניצול הבמה האקדמית, שבה הם מלמדים, להשמעת דעותיהם בפני הסטודנטים ועוד. רוב המרצים הללו זוכים לעידוד ולתמיכה בכל החוגים האנטי ציוניים (אנטי ישראליים), בשמאל האנרכיסטי, בימין הניאו-פשיסטי ובקרב האיסלאם הרדיקלי. רק בזכות דעותיהם הקיצוניות נגד ישראל זכו מרצים אלה לפרסום בעולם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מתי דוד, חבר בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות, מציג את רשימת "האידיוטים המועילים" הפעילים למען "זכויות" של אויבינו

לנין, מנהיג המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, אמר בזמנו על אנשים אלה שתמכו בקומוניזם, שהם "אידיוטים מועילים". גם בתוכנו פועלים פרופסורים הזויים ואידיוטים, למען "זכויות" של אויבינו.

אני מאשים, מוקיע ובז את הפרופסורים והדוקטורים הבאים:

פרופ' חיים גנז.
פרופ' אורי הדר.
פרופ' גדי אלגזי.
פרופ' ג'אד נאמן.
פרופ' עדי אופיר.
פרופ' ענת בילצקי.
פרופ' משה צוקרמן.
פרופ' שלמה זנד.
פרופ' נורית פלד.
פרופ' אורן יפתחאל.
ד"ר אורלי לובין.
ד"ר ענת מטר

... דמוקרטיה אינה אנרכיה. היא חייבת להגן על עצמה מפני יריביה ואויביה היושבים בתוכה, פוגעים בחוסנה ובמעמדה, ומסייעים בפועל לאויביה מבית ומחוץ. אין שום קדושה וחסינות לאנשי אקדמיה מופקרים שכאלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מתן פלג, רכז 'אם תרצו' סניף חיפה, פונה במכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה בן ארצי בעקבות התבטויותיו נגד התנועה

אני בהחלט חושב שלסניף הצעיר והקטן שלנו בקמפוס (מונה כ-30 פעילים אקטיביים בלבד) יש חלק נכבד ביותר בשינוי התודעתי שהתרחש בדימוי הציבורי של האוניברסיטה בחיפה. הרי לפתע מתרחשים ירידים ציוניים, מחולקים עלונים פרו-ישראלים, סטודנטים מתראיינים בחדשות מקומיות וארציות בנושאי התנדבויות והפגנות תמיכה במדינה. לפתע נראה כי פעילי אם תרצו מאוניברסיטת חיפה הפכו לשגרירי האוניברסיטה הטובים ביותר.

מדוע את רומז כי אנו "מלשנים" ועוד מגנה את התופעה? רצה ראש החוג למזרח-תיכון שיקראו למלחמת העצמאות "מלחמת 48" כדי לסמן שיש שני "נרטיבים". לפרסם זאת בציבור זו מלשנות? הרי אם יש כאן נקודה שיש לשמור בסוד מהציבור - כנראה שלא אנו הבעיה אלא מי שנתן את ההנחיה. ... לפרסם זאת ולהביא את המתרחש לידיעת הציבור אינם בגדר מלשנות! אם הפרופסורית וורד קראוס מדביקה על דלת משרדה בצד החיצוני, מפת ישראל בערבית שרשום עליה "פלסטין לפני הנכבה",זכותנו המלאה להביא זאת לידיעת הציבור. ... אתה מכנה את שעשינו "תופעת מלשנות" ומגנה אותה, אך צר לי אדוני, כי לדעתי זכותו של הציבור לדעת היטב את המתרחש בכותלי אוניברסיטת חיפה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ועדת החינוך של הכנסת דנה בחופש האקדמי ודיכוייו ע"י חברי הסגל הקיצוניים והאנטי-ישראליים

התלונות שהגיעו לוועדה היו על חוגים כמו סוציולוגיה, מדע המדינה ומשפטים. במסגרת "שותפות עם ארגונים", סטודנטים המתנדבים לארגונים אלה זוכים למלגות, ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב הם מקבלים גם נקודות זכות. לבית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית, מתברר, יש שותפויות, כפי שמעיד אתר האינטרנט שלו, עם עשרות עמותות מהשמאל הקיצוני ובהן: בצלם, אמנסטי, יש דין, מחסום ווטש, האגודה לזכויות האזרח. אחדות, כמו עדאלה ומדה אל-כרמל, שוללות את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית.

מרצים לא מעטים בחוגים אלה מלמדים, שישראל היא ראש החץ של הקולוניאליזם במזרח התיכון, שהציונות היא תנועה גזענית ומנשלת, שחוק השבות הוא גזעני, הם מטיפים לביטול "התקווה" ויתר סמלי המדינה הציוניים ומצטטים מובאות "מחקריות" על כך שישראל מחרחרת מלחמות. ואם לא די בכך, מתלוננים סטודנטים, מי שמעז למחות על כך ננזף, באים עמו חשבון בציונים, ומרצים שאינם הולכים בתלם אינם מקודמים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

וועדת החינוך דנה בחוסר הייצוג לעמדות שכנגד הפוסט-ציוניות; שר החינוך גדעון סער ייפרסם קוד אתי לחופש האקדמי

עדי ארבל מהמכון לאסטרטגיה ציונית טען כי יש הטייה באקדמיה לטובת עמדות פוסט-ציוניות, ואין ייצוג לעמדות שכנגד. "בחנו את מכוני המחקר שפועלים בחסות האקדמית ומצאנו חמישה מכוני מחקר שתומכים באג'נדה פוסט-ציונית. באמצעות הייצוג שניתן בפאנלים ובכנסים לנושאים השונים נבחן הנושא בהתאם למתודולוגיה שהוצגה.

הפאנלים נמצאו לא מאוזנים בצורה קיצונית". הוא טען כי מרצים "ציוניים" לא מקבלים משרות באקדמיה. "יש מספר דוגמאות של אנשים ששמם ידוע, עלה גם בתקשורת, שבגלל העמדות שלהם לא זכו לקבל משרות מן המניין, לדוגמה פרופ' אברהם דיסקין מהאוני' העברית שמסיבות כאלה ואחרות הוא לא זכה לפרופ' מן המניין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - חברי סגל שמאלניים מאוניברסיטת חיפה מתלוננים בעיתון המקומי "כלבו" בגין נכחות סטודנטים בהרצאות שלהם

אוניברסיטת חיפה בודקת פנייה של מרצה מהחוג למדע המדינה על איום מוסווה שקבלה מסטודנטים. בתום שיעורה היו חילופי דברים בינה לבין תלמידים שהזדהו כחברים ב"אם תרצו" שנכחו בכיתה.

שני פעילי "אם תרצו" הרשומים לקורס שלה, ... הודו בחיוך שהם אמורים לדווח על קורסים וסיליבוסים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – אורן יפתאל (החוג לגיאוגרפיה), אחד האנטי-ציוניים המרכזיים באקדמיה הישראלית, מכחיש את ההאשמות שיש "הטיה פוטס-ציונית"

עבודות רבות שהוכתרו כ"פוסט-ציוניות" עוסקות בעיוותים כגון דיכוי, ריבוד ואפליה הנובעים מהדגשת היתר של הלאומיות. באופן פרדוקסלי, הדו"ח הלאומני הזה רק מספק עוד חומר למחקרים האלו - ומאשש, במקום לסתור, את המחקר הביקורתי אותו הוא מבקש לשלול!

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מרטין שרמן קובע: אנשי האקדמיה הישראלית "לוקים בחוסר-יושר מקצועי או בחוסר כושר-מקצועי"

ברחבי הממסד האקדמי כמעט ולא נשמעו קולותיהן של דמויות בעלות משקל שהעלו הרהורי כפירה לגבי כישלונו הצפוי. עובדה זו מעידה על אחת משתי חלופות אומללות:

או ששתיקת המומחים נבעה מהטייה פוליטית, שבגינה גזרו על עצמם דממה מקצועית כדי לא להכשיל מהלך שתאם את השקפתם המדינית, על-אף שזיהו והבינו את הפגמים המהותיים והמסוכנים הכרוכים בו;

או ששתיקתם לא נבעה מהטייה פוליטית: היא העידה על כך שהם כשלו בתפקידם, ולא הבינו את הפגמים המהותיים והמסוכנים שרבים אחרים הצליחו לזהות.

המסקנה הנובעת ברורה וחד משמעית. אנשי האקדמיה הישראלית לוקים בחוסר-יושר מקצועי או בחוסר כושר-מקצועי. שום פלפולים מלומדים לא יטשטשו את האמת העגומה הזו.

היעדרה המוחלט של דמות כלשהי בין כותלי מוסדות ההשכלה הגבוהה, שסבורה כי יש לערוך חשבון נפש אודות אותו כישלון מקצועי אדיר, מדאיגה אף יותר.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית - מרדכי קרמניצר (החוג למשפטים) מתלונן על הצהרת האמונים למדינת ישראל; על פיו הנאמנות נוגדת את "חופש המצפון והדעה"

להבדיל ממדינות אחרות, בזהותה של ישראל קיים יסוד פרטיקולרי ואידיאולוגי, נוסף על היסוד הקונטינגנטי של רוב יהודי. זאת ועוד, טיבה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית עדיין לא התקבע, והוא נתון במחלוקת קשה בציבור הישראלי. אחדים מהמפרשים יוצקים לביטוי משמעות דתית או לאומנית ואופי דמוקרטי דל ביותר. בשל יסוד זה, ההצעה יוצרת בעיה חמורה מבחינת חופש המצפון והדעה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בר אילן – מנחם קליין (החוג למדעי המדינה) יודנריין ביהודה ושומרון הוא צעד מקדים למדינה ערבית

מי משתי הממשלות מוכנה לעצמאות? אף לא אחת מהן. ישראל שולטת על הגבולות החיצוניים של שני האזורים, על המרחב האווירי שלהם, על רישום האוכלוסין, על המרחב האלקטרו-מגנטי, על רוב הכבישים, על מקורות המים והחשמל. לכן, השאלה המתבקשת היא היכן צריך להתחולל שינוי גדול יותר כדי לקרב את העצמאות הפלסטינית. על פי הניתוח הזה - בגדה המערבית. אלא שכגודל השינוי הנחוץ בגדה המערבית, כן קטנה ההסתברות שהוא יתרחש במסגרת המשא ומתן הנוכחי. זאת משום שבאופן עקבי, כאמור, המשא ומתן גורם להעמקת אחיזתה של תשלובת ההתנחלויות-ביטחון בגדה המערבית, במקום להוציא אותה משם. פינוי מוחלט של תשלובת הוא לא רק תנאי הכרחי, אלא אף תנאי מקדים להקמתה של מדינה פלסטינית ריבונית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – הרקטור השמאלני האנטי-דמוקרטי באוניברסיטת בן גוריון מלגלג וסותם פיות של הסטודנטים הלא שמאלניים ואחרים; רומז שמי שלא חושב כמוהו אשם ב"פשיזם" ו"הסתה"

סטודנטים שנכחו בטקס סיפרו ... הרקטור ... התייחס להסתה שקדמה לרצח רבין ואמר כי אם הפשיזם הגיע לשאר המדינות והוא יכול להגיע גם לישראל. מיד לאחר מכן אף אמר כי הפשיזם כבר כאן. כמו כן, טען שגם בימינו יש הסתה. ...

לדברי פרץ, למרות שפרופ' הכהן לא הזכיר במפורש את תנועת "אם תרצו", ברור לכולם כי החיצים הופנו אליה: "הרקטור אומר איך לא השכלנו להפיק לקחים, ואני ... שואלת איך הוא לא מפיק לקחים כשבקמפוס צועקים לשר הביטחון 'רוצח' ולחיילי צה"ל 'רוצחי ילדים', מדוע זה נחשב חופש אקדמי וכשקוראים קריאות אחרות אז הפשיזם כאן?"

'אם תרצו' מסרו בתגובה כי "מוטב שפרופסור הכהן יטול קורה מבין עיניו, ויפעל להפסקת סתימת הפיות וההשתקה של הקולות הציוניים באוניברסיטת בן גוריון. בן גוריון ויצחק רבין היו מזדעזעים לו היו יודעים שאוניברסיטת בן גוריון תיהפך לחממת הסתה אנטי-ישראלית כפי שהיא כיום. התבטאותו של הרקטור מהווה דוגמא קלאסית לדרך שבה מנצלים גורמים באקדמיה את מעמדם על מנת להכפיש ולהשתיק את מי שמבקש לקדם את הציונות ואת הפלורליזם באקדמיה".

פרופ' צבי הכהן מסר בתגובה שזה בסדר שמי שהדברים לא מצאו חן בעיניו קם והלך. לדבריו הבעיה היא ש"גופים קיוקוניים" דורשים איזון, אך למעשה מפרים אותו ודורשים הטייה."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

מכללת תל חי – יומנים המציינים אירועים אנטי-ישראליים בחסות אגודת הסטודנטים

סטודנטים במכללת תל-חי גילו היום (ד') כי לוח השנה של אגודת הסטודנטים כולל אירועים ומועדים חגיגיים בהם גם "יום הנכבה", "יום האדמה", ו"יום הזיכרון לחללי ארועי אוקטובר". הסטודנטים הזועמים החזירו בתגובה את תעודות הסטודנט שברשותם וטענו: "לא ייתכן שדווקא ביישוב שהפך לסמל הציונות מקדשים את סמליהם של אויבי ישראל".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית & מעקב IDI – הפרופסור האנטי-ישראלי ירון אזרחי (החוג למדעי המדינה) מגנה את המדינה כ"פשיסטית " ולא דמוקרטית

פרופ' ירון אזרחי אמר בעצרת: "ישראל מידרדרת מחזון של מדינה דמוקרטית למדינה פשיסטית. או שילדינו יעזבו את המקום הנורא הזה, או שיהיו בבתי סוהר או שיילחמו ברחובות כמו באיראן".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - דני גוטוויין (החוג להיסטוריה) משתוקק להשאיר את הדיון על מהו "חופש אדקמי" בין כותלי ההגמוניה השמאלנית באקדמיה הישראלית

בקשת נשיא אוניברסיטת תל אביב מהחוג לסוציולוגיה להעביר לו רשימות קריאה של קורסים ש"המכון לאסטרטגיה ציונית" האשים ב"הטיה פוסט-ציונית" משולה לבדיקת חשד ל"הטיה דרוויניסטית" בחוגים לביולוגיה בעקבות מסמך שפירסמה כנסייה פונדמנטליסטית. היה על הנשיא לדחות את נייר העמדה של המכון: אין הוא אלא חלק ממגמה עכורה של ציד מכשפות המאיים על יסודות המחקר המדעי ועניינו לרתום את ההוראה באוניברסיטאות ל"עיצוב המערכת הפוליטית בישראל". ...

הסמנים שבאמצעותם המסמך חושף את המגמות הפוסט-ציוניות מעידים על הזרות של כותביו ליסודות המחקר ההיסטורי והחברתי. המסמך מחשיד כ"פוסט-ציונית" כל צורה של דיון ביקורתי בתולדות התנועה הציונית והחברה הישראלית, גם של חוקרים שהוא מגדיר כ"ציונים" (בהם, גילוי נאות, גם הח"מ). כך מרדד המסמך את "התפישות הציוניות הקלאסיות" ומקנה להן אופי דוגמטי, צדקני, מתגונן ומקובע. ...

אמת המידה שכופים "המכון לאסטרטגיה ציונית" ו"אם תרצו" על האקדמיה מסבה נזק דווקא לעמדה הציונית, שאינה נזקקת למשענת הקנה הרצוץ שלהם, אך מוצגת על ידם כעמדה שאינה מסוגלת להתמודד בוויכוח מדעי בלא סיוע של קומיסרים חיצוניים. את הוויכוח בין העמדות הציוניות לבין הפוסט-ציוניות והאחרות באוניברסיטאות יש להשאיר כדיון אקדמי חופשי, בלא החשדה, הפחדה ואיום.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – בתגובה לדו"ח מא"צ, אמנון רז-קרקוצין (החוג להיסטוריה), אנטי ציוני מוביל, מרגיש צורך לגונן על הגמוניה האנטי-ישראלית הקיצונית בחוגים לסוציולוגיה

עלי לציין שאני שותף לרבות מבין ה"האשמות" שאתם מטיחים במסמך זה, כאילו עצם ההצבעה עליהן היא עדות למשהו: אני מאמין בשוויון אזרחי ולאומי מלא בין יהודים וערבים, בכל הסדר שלא יהיה; חרף מאמצי אני מתקשה לקבל את הגישה שישראל היא "מדינת לאום" (וזאת מעבר לעצם הביקורת על מושג מדינת הלאום); אני סבור שאי אפשר לדבר על הקמתה של מדינת ישראל ללא דיון בנכבה ובשאלת הפליטים. אני סבור שאי אפשר להתעלם מהממד הקולוניאלי של הציונות (גם אם אני מקבל את חריגותה של הציונות בתוך הקשר זה), אני סבור שהדיכוטומיה האוריינטליסטית בין מערב למזרח עומדת בבסיס התודעה הישראלית-ציונית, ויש לה השלכות הן על היחס כלפי ערבים והן בנוגע לדיכוי ולדחיקה של מזרחים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) ההתגלמות של המושג "מקארתיזם"

(תת אלוף אביב) כוכבי הוא ... קורבן לרדיפה פוליטית על ידי המקארתיזם האקדמי בישראל.

החופש האקדמי של כוכבי נרדס ונרמס על ידי אדם אנטי דמוקרטי, אויב חופש הביטוי. כוכבי הושמץ על לא עוול בכפו והותקף על ידי ד"ר ניב גורדון – אקדמאי ישראלי אנטי ישראלי מאוניברסיטת בן גוריון, מרצה שבנה קריירה שלמה על פרסום השמצות של ישראל ושל יהודים. גורדון הוביל את מסע הרדיפה נגד כוכבי, ואף על פי כן היום הוא מציג את עצמו כנרדף על ידי "מקארתיסטים אקדמיים", כביכול. ב-2002 פרסם גורדון כתבה בעיתון "כל העיר", שבה האשים את אביב כוכבי, אז אלוף משנה, בפשעי מלחמה. ... מיותר לציין כי כוכבי מעולם לא הואשם וודאי לא הורשע, מלבד על ידי גורדון, בפשעי מלחמה. בתוך כמה שבועות הופיעה אותה כתבת שטנה בתרגום לאנגלית בשרות רבות של עיתונים ואתרי אינטרנט בעולם.

בשנת 2006, ביקש כוכבי לצאת לחופשת למיודים באנגליה ... אך נאלץ לבטל את תוכניותיו בגלל שקריו של גורדון. פעילים אנטישמים ואנטי ישראלים מקומיים ביקשו אז שיואשם ושיורשע בבית משפט באנגליה בגין "פשעי מלחמה". פעילים אלה הסתמכו על מאמרי השטנה של גורדון נגד כוכבי. ... בגלל האיומים וזכות ההשמצות של גורדון הופר החופש האקדמי של אביב כוכבי באופן מקארתיסטי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (החוג להיסטוריה), לאחר הקביעה שהעם היהודי הוא המצאת הציונים, מכריז שמדינה יהודית איננה יכולה להיות גם דמוקרטית

לא, לא, יגידו לי רוב הישראלים; היהדות או היהודיות אינה דת אלא עם. לכן ישראל לא צריכה להיות שייכת לכלל אזרחיה אלא ליהודי העולם, המעדיפים כידוע שלא לחיות בה. מוזר, לא ידעתי עד כה שלעם אפשר להצטרף רק באמצעות המרת דת ולא על ידי נטילת חלק בתרבות היום-יום המשותפת. ואולי כן קיימת תרבות-עם חילונית יהודית שלא ידועה לי?...

הבעיה היא שהמפעל הציוני, שיצר פה עם חדש, כלל אינו מרוצה ממעשה ידיו, לכן הוא מתייחס אליו כאל ממזר ומעדיף לדבוק ברעיון של עם-גזע יהודי, שבינתיים ניתן להפיק רווחים מקיומו המדומיין. יש לזכור, הסולידריות העזה הקיימת בין האוונגליסטים, או שותפות הגורל שבין הבהאיים, אינן הופכות אותם לעמים או ללאומים. ... זו סיבה נוספת להתעקש על כך שישראל היא מדינת העם היהודי ולא דמוקרטיה ישראלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העבירית – אייל בן ארי, הסוציולוג שהנחה מחקר שקבע שהעדר אונס נשים ערביות בידי חיילי צה”ל הינו גזענות, עומד בפני ועדת משמעת על האשמות סטודנטיות על "אונס", "כפיית יחסי מין"

אף תלמידה של פרופ’ אייל בן ארי מהאוניברסיטה העברית לא הסכימה להעיד נגדו בחשד להטרדות מיניות - והתיק נסגר. באחרונה חזרה בה אחת מהן, ומסרה עדות בוועדה פנימית. גורמים במשטרה: התיק עשוי להיפתח.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – צבי הכהן, רקטור האוניברסיטה, מצטרף לקולות האנטי-דמוקרטיים; מתאר את הביקורת על האקדמאיים הקיצוניים כ"מקרתיסטית"

רקטור בן-גוריון לסגל: “גופים מקרתיסטיים קמים עלינו, ואינם בוחלים בסחיטה ואיומים”

“ימים לא קלים עוברים על האקדמיה בישראל ובעיקר על אוניברסיטת בן-גוריון. גופים מקרתיסטיים קמים על האקדמיה ?לתקנה מן היסוד’, ותוך כדי כך אינם בוחלים בשיטות של סחיטה ואיומים” - כך כתב רקטור האוניברסיטה החדש, פרופ’ צבי הכהן, לחברי הסגל. בדברים אלה מתייחס פרופ’ הכהן לדרישת תנועת “אם תרצו” מנשיאת האוניברסיטה, פרופ’ רבקה כרמי, לתקן את ההטיה האנטי-ציונית כביכול במחלקה לפוליטיקה וממשל, תוך איום לפעול לעצירת התרומות למוסד האקדמי.

“הרצאותיהם של חברי סגל מוקלטות, לא כדי לשננן, אלא כדי שיהיה ניתן לדלות מהן אמירות שיאפשרו המשך המתקפה על החופש האקדמי”, כתב פרופ’ הכהן, “חברי סגל אחרים אף קיבלו איומים על חייהם ומרחבי האינטרנט שורצים בהסתה נגדם ובקריאות לפגיעה בהם. המרחק מכאן ועד לפגיעה ממשית הוא קטן, ובסופו של דבר עלול להימצא עשב שוטה אשר יעשה מעשה”.

פרופ’ הכהן מתייחס גם לתמיכה של מרצים בחרם על ישראל. “לחברי הסגל עומדת גם הזכות לחופש הדיבור והביטוי, גם אם דבריהם אינם תואמים לקונסנזוס או להשקפת עולם של ממונים מטעם עצמם על הדעות הנכונות. עם זאת, הזכות לחופש דיבור אינה כוללת את החובה לכך. לא ראוי לחבר סגל לקרוא לחרם על האוניברסיטה, במישרין או בעקיפין”, כתב פרופ’ הכהן

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

רונן שובל, יו"ר "אם תרצו", משיב לתגובות המתלהמות המתוזמנות במסע השתקה מול "אם תרצו"

את הלך הרוח ההיסטרי הובילו ראש אמ”ן לשעבר שלמה גזית, שקורא להשבית את האוניברסיטאות לאלתר, ופרופ’ זאב שטרנהל שקורא להשתמש בכוח, לא פחות, נגד תנועת “אם תרצו”. פסוודו-אינטלקטואלים אחרים זועקים בשם חופש הביטוי והפלורליזם - ועל ראש כולם יחד בוער הכובע. בגרון ניחר הם קוראים לחופש ביטוי ובמעשיהם הם עוסקים בסתימת פיות אלימה.
...
לפי המידע שהגיע לידינו, פרופסור ניב גורדון, ראש המחלקה, הוא פעיל בולט בהובלת החרם הבינלאומי על האוניברסיטאות בישראל, ד”ר דני פילק הוא יו”ר עמותת השמאל הקיצוני “רופאים לזכויות אדם”, שנתמכת על ידי הקרן החדשה, ד”ר לין שלר חתומה על עצומה, הקובעת כי ישראל מבצעת טיהור אתני בפלסטינים, פרופסור רנה פוזננסקי תומכת בחיילים המסרבים לשרת בשטחים, ד”ר זינה זיסרמן ברודסקי היא סגנית יו”ר עמותת השמאל הקיצוני “מורשתנו”, ד”ר הנרייט דהאן-כלב היא חברה לשעבר ב”בצלם” וחברת “המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית”, ד”ר ישי מנוחין הוא מנכ”ל עמותת השמאל הקיצוני “הוועד הציבורי נגד עינויים”, הנתמך על ידי הקרן החדשה, ד”ר יוסי אמיתי חתום על עצומת תמיכה בטלי פחימה וד”ר עמליה זיו חתומה אף היא על עצומה למען טלי פחימה, וגם למען עזמי בשארה.

האם בזאת מסתיימת הרשימה? לא. פשוט נדמה לי שהעיקרון הובן

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת וויטווטרסרנד – רן גרינשטיין (החוג לסוציולוגיה), היורד האנטי-ישראלי, מחפיש את שלמה אבינרי ואקדמאיים מוכחים אחרים מנאות הדשא הדרום אפריקאיים הרחוקים

אולם כפי שאבינרי ודאי יודע היטב, להיות יהודי בישראל משמעותו הרבה יותר מליהנות מיתרונות סמליים. שאלת היהודיות נוגעת לשאלות יסודיות של הזכות לאזרחות מלאה, נגישות למשאבים, לגיטימיות פוליטית וחברות בקהילה הלאומית. אי אפשר להאשים חוקר בעל שם כאבינרי בבורות בשאלות אלו, מה שמשאיר אותנו, אם אנחנו מעוניינים בהבנת מאמרו, עם אופציה אחת אחרת בלבד, הוא מעוות ביודעין את העובדות ועושה שימוש בטיעוני סרק על מנת לקדם אג’נדה פוליטית, להציג בפנינו ליברמניזם עם פנים אנושיות.
...
כיצד אפשר אם כן להסביר את דברי השטות המונומנטאליים הללו? לדעתי הם משקפים את הייאוש מאי היכולת לספק טיעונים רציונאליים. אחרי הכול, אם אנחנו מעוניינים במדינה שבה היהודים ייהנו מפריבילגיות פוליטית על חשבון הערבים, אין צורך באפולוגטיקה ליברלית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה - פרופ' דוד פרגי, הרקטור הנכנס, מגנה את האקדמאיים שתומכים בהחרמת אריאל

מחליפו של בן-ארצי בתפקיד, הרקטור הנכנס של אוניברסיטת חיפה, פרופ' דוד פרגי, הוסיף כי "זכותם של מרצים שלא רוצים לנסוע לשטחים מטעמים אידיאולוגיים לעשות זאת, אבל מכאן ועד חרמות - ישנה דרך ארוכה מאוד".

פרגי הסביר כי "מכללת אריאל היא מוסד נפלא שאחראי למחקרים רציניים. אין ספק שהיא לגיטימית, ללא קשר למיקומה הגיאוגרפי. כמו שאנו לא רוצים שיחרימו את אוניברסיטת חיפה בגלל עמדות פוליטיות שרווחות בה, כך אסור להחרים את מכללת אריאל".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ' ארנון סופר חושף את טבעו הצבוע והחתרני של השמאל האקדמי הראדיקלי האנטי-ישראלי תוך הבאת מספר דוגמאות

עייפתי מהצביעות במאמרים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים, המגינים על השמאל הרדיקלי בשם החופש האקדמי. בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, העוינת את ישראל "היהודית-הציונית" וחותרת להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה" בכל האמצעים, כשגם אינטרסים אישיים צצים פה ושם.

חודשים לפני שפרשת "אם תרצו" עלתה לכותרות, פניתי במכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה ובו גוללתי בפרטים, כולל ציון שמות אנשים, תאריכים, מקומות ונושאים של עשרות כנסים שאורגנו על ידי סגל מהשמאל הרדיקלי בקמפוסים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

המדינה חייבת להתערב כדי למנוע את הניצול לרעה של יחסי המרות שקיימת ב"אנשי אקדמיה בכירים"

מתגובות נוספות שקיבלנו התברר כי קיימות בעיות אתיות לא פשוטות בכך שאנשי אקדמיה בכירים עושים במעמדם האקדמי קרדום פוליטי לחפור בו תוך ניצול סמוי של יחסי מרות (מי הדוקטורנט שלא יחתום על עצומה פוליטית אותה מוביל המנחה שלו?).

מבחינה אקדמית, מציאות זו, של הטיה קיצונית בתכני הלימוד, הדרה והשתקה של דעות אחרות, מהווה לא פחות מאשר כשל שוק. ובמקרה של כשל שוק, אין למדינה ברירה, אלא להתערב. לא לטובת הציונות דווקא, כי אם לטובת האקדמיה והמדע

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מסית בגילוי לאלימות והפעלת כוח נגד תנועת "אם תרצו"

רק כוח יעצור כוח

מאת זאב שטרנהל
פורסם 27/08/10

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

ארז תדמור, ראש אגף מדיניות והסברה של "אם תרצו", משיב על הביקורת של חברי הסגל

הפרופסורים כרמי, דה שליט ובן ארצי היו כמובן מעדיפים להמשיך להתעלם מסתימת הפיות של הסטודנטים הציונים, ומההדרה של כל מי שדעותיו ימינה ממרצ ממחלקות שלמות. נוח היה להם לעצום את עיניהם נוכח הפיכת חוגים מרכזיים לחממות של אינדוקטרינציה אנטי-ישראלית.

כעת עליהם לספק לציבור תשובות. מדיניות הטיוח ועצימת העיניים, שהיוותה למעשה הסכמה שבשתיקה עם רמיסת החופש האקדמי, לא תוכל להימשך. על כך יצא קצפם. לכן הם בפניקה. משטרת המחשבות האנטי-ציונית מתחילה לחוש בזעם הציבורי. כשכל פרט שולי הנוגע ל"אם תרצו" הופך לכותרת ראשית בעיתון "הארץ" אפשר לדעת בוודאות: האליטות האנטי-ציוניות מבינות שהכוח נשמט מידיהן.

הרקטורים והפרופסורים התרגלו לצפצף על הציבור ולזלזל בעם. משום מה הם שכנעו את עצמם שמתוך עשרה קבין של חכמה שירדו לעולם, נטלו הם עצמם 11. משום מה הם שכנעו את עצמם שגם הציבור חושב ככה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

יעקב אחימאיר נוזף ומגדף בראשי האוניברסיטה על התחמקות מאחריותם לנהל דיון מעמיק בטענות הסילוף הפוסט־ציונות באקדמיה של "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית"

לכן קברניטי האקדמיה אינם פטורים: אל להם להתחמק מדיון נוקב בטענות נגד הרוח המוטית של האקדמיה באולמי ההרצאות. האחריות עליהם. יש גם להחליט באומץ, ללא חשש, אם מרצה הקורא לחרם אקדמי כולל על המוסד שמעסיקו יכול להיות מועסק באותו מוסד. על כך, למיטב דעתנו, המועצה להשכלה גבוהה כבר נותנת את דעתה. עכשיו תורם של קברניטי האקדמיה להודיע את עמדותיהם בסוגיות שעלו על סדר היום

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

קבוצה גדולה של חברי סגל אקדמאיים חתמו על עצומה מטעם חד"ש, המפלגה הקומוניסטית, הקוראת לשטח יודנריין במזרח ירושלים

בעצומה נכתב: "אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

אנשי האקדמיה חתומים:
פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון)
פרופ' יעקב כתריאל (הטכניון)
פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון)
פרופ' גדי אלגזי (אונ' תל-אביב)
פרופ' יוסף זעירא (האונ' העברית)
פרופ' חווה יבלונקה (אונ' בן-גוריון)
פרופ' ענת בילצקי (אונ' תל-אביב)
פרופ' רון כוזר (אונ' חיפה)
פרופ' חיים גנץ (אונ' תל-אביב)
פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ' תל-אביב)
פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב)
ד"ר אפרים דוידי (אונ' תל-אביב)
ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר)
ד"ר חררדו לייבנר (אונ' תל-אביב)
ד"ר לב גרינברג (אונ' בן-גוריון)
ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון)
וד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג לספרות) מוזמן לפרסם בידוייו בעיתון דר שטירמר

לנוכח החרפת המשבר הזה, התגובה הציונית לא איחרה לבוא. המשט, שהביא להקלות מסוימות במצור על עזה, חשף את פעולות הדיכוי ככאלה שאפשר לוותר עליהן, ובעיקר הבהיר את האפקטיביות של הביקורת הכלל-עולמית החריפה על ישראל. התגובה הקבועה לבושת הכישלון, להצלחת ה"אויב" ולהכרה בבידודה של ישראל - ההסתגרות פנימה וההתקשחות של הביטחון באשליית צדקתנו המוחלטת - הביאה עמה את הצורך למצוא אויב מבית, כזה שבאמצעות רדיפתו קל להיטהר מן הבושה, מן הביקורת ומן האשמה.

המשבר הקיצוני שבו נתונה הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את העם הפלסטיני בלי שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות הביקורתיים, שאינם מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא שבו היא נתונה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פוקעת סבלנות הציבור בפרופסורים הצבועים ומנותקים מהעם

ההתעקשות הצבועה של מי שפועלים כקוזאקים נגזלים ומתריעים על "רדיפה" ו"מקארתיזם" במגמה לשלול את חופש הביטוי והביקורת ממי שזכאי להתבטא במדינה דמוקרטית, צריכה לפנות את מקומה לדיון אחראי ומושכל בטיפול במשבר האמון הנוכחי.

סבלנותו של הציבור הישראלי הולכת ופוקעת בראותו קבוצת פרופסורים מורמת ומנותקת מהעם, המטיפים השכם והערב לפלורליזם, רב-תרבותיות וחירות אקדמית, התובעים במפגיע מכל מוסדות השלטון והתרבות שקיפות ואחריות ציבורית - אולם מנגד, במעשיהם ובאמירותיהם, משקפים רוח של התנשאות, אדנות וזלזול בוטה ברגשותיה ובעמדותיה של החברה שבתוכה ולמענה הם פועלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת חיפה – חרם סטודנטים על מרצים המשתתפים בהפגנות נגד צה"ל

ייותר מ 1000 חברים בקבוצת הפייסבוק

שנת הלימודים האקדמית טרם נפתחה, אבל באוניברסיטת חיפה הרוחות כבר סוערות. מאות סטודנטים תלמידי האוניברסיטה קראו אתמול (ד') לחבריהם להחרים מרצים שלטענתם הם פרו-פלסטינים ומשתתפים באירועים והפגנות נגד צה"ל וממשלת ישראל.

סטודנטים ערבים מפגינים באוניברסיטת חיפה צילום ארכיון: מקס ילינסוןהסטודנטים הפיצו בין התלמידים רשימה של יותר מ-20 מרצים, מרביתם מהחוגים לסוציולוגיה ומדעי המדינה, אשר השתתפו באירועים ובהפגנות נגד צה"ל וממשלת ישראל או התבטאו בפומבי נגד שני הגופים האלו.

"מי שמקדיש את חייו לאויב שיקדיש גם את פרנסתו", אומר אושר טקאטש, אחד הסטודנטים הקוראים להחרים את המרצים,

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – מוכרחים להציל את האקדמיה מידי המיעוט הכוחני של ניב גורדון והשמאל הקיצוני

אכן, צודקים הפרופסורים בדרישתם להציל את האקדמיה. מוכרחים להציל את האקדמיה - מידי המיעוט הכוחני והצעקני שהשתלט עליה וגזל אותה. ובדיוק לטובת יעד זה של הצלת האקדמיה, פועלים שני ארגונים לא-ממסדיים: 'המכון לאסטרטגיה ציונית' ו'אם תרצו', החושפים סוף-סוף את הכיעור הפוסט-ציוני שפשה באקדמיה

...

מול שתיקת הממסד, קמו כאמור שני גופים חוץ-ממסדיים, שחושבים שאפשר גם אחרת. תנועת 'אם תרצו', שחיברה דוח עובדתי לגבי המצב העגום באוניברסיטת באר שבע, הודיעה שאם תימשך ההסתה, תיידע את היהודים הטובים בתפוצות, התורמים ממיטב כספם לאוניברסיטה, על-אודות ממצאיה, ותציע להם לשקול מחדש את תרומותיהם. "העובדות שנחשפו מציגות לכאורה תמונה שלפיה המחלקה לממשל ולפוליטיקה פועלת נמרצות וביודעין לקידום מסרים אנטי-ציוניים חריפים", כתבו ראשי התנועה רונן שובל וארז תדמור.

למותר לציין שבראש מחלקה זו עומד פרופ' ניב גורדון, ממובילי חרם בינלאומי על ישראל. במחלקתו נמנו תשעה אנשי סגל המעורבים בפעילות פוליטית של השמאל הקיצוני, שישה מרצים החתומים על עצומת תמיכה בסרבנים, שמונה מורים המביעים עמדות השמאל הרדיקלי, ועוד. אין פלורליזם, אין יושר אינטלקטואלי כלפי הסטודנטים, אין איפכא מסתברא – כולנו ניב גורדון.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פניה אישית לנשיאה של אוניברסיטת בן גוריון רבקה כרמי

 IsraCampusרוצה להעמיד מספר שאלות בפני רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון.

נשיאת האוניברסיטה כרמי, בראיון שהענקת לג'רוסלם פוסט שהתפרסם ב  21/8/2010, את מצוטטת כך, "אינני יכולה להדגיש מספיק. כל סטודנט שמרגיש מאוים - שיבוא ישירות אלי. אני מבטיחה חסינות מלאה. ארצה לדעת מיידית אם יש סטודנט שחש בתנכלות ממרצה או מצד חבר סגל כלשהו בעלת אופי של השתקה, זלזול, ליגלוג או איימים. צר לי על הסטודנטים שפונים אל גופים כגון "אם תרצו" במקום להגיש את עניינם או תלונתם ישירות אל הנהלת האוניברסיטה."

יפה מאוד פרופ, כרמי!

לכן אנו דורשים הסבר מדוע לא פעלת כלל נגד פרופ' אורן יפתחאל לאחר שהוגשה תלונה על איומיו נגד תלמידת חו"ל שלמדה אצלו!!

בעקבות דברים אלה, אנו ב IsraCampus דורשים חשיפה של פרטי ניהול החקירה שלך בגין התלונה שהגישה הסטודנטית בעקבות איומים מאורן יפתחאל (החוג לגיאוגרפיה) כאשר היא סירבה להכנע לתכתיבים פוליטיות קיצוניות שלו. דיווח מפורט למקרה נמסר לך ישירות וטרם נעשה בעניין דבר. האם אילו רק הבטחות ריקות כתגובה ל"ההאשמות הריקות", כדבריך, של אם תרצו??

באותו הראיון שהענקת, נשאלת אם יש אמת להאשמות שהחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון משמש כמחנה אינדוקטרינציה בקיצוניות אנטי ישראלית. סירבת לענות, בטענה שלתת תשובה לשאלה הינה מתחת לכבודך. בכל זאת, אנו בIsraCampus  מחכים לשמוע את תשובתך. לעניות דעתינו, ההתעלמות שלך מהעובדות ואי מתן תשובות להאשמות הן הן עלבונות לכל אזרח ישראלי.

אוניברסיטת בן גוריון - לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה) דורש לשים קץ למדינה היהודית

למה אין בישראל מדינת לאום מודרנית דמוקרטית? אני חושד שהיהודים החילונים אינם מוכנים לוותר על זכויות היתר שמעניקה להם המדינה היהודית. בהעדר הגדרה אחרת ליהדות, הם מוכנים לקבל עליהם את עול הממסד הדתי ולוותר על הדמוקרטיה והשוויון. בעיני, זוהי המשמעות של המשך ההגנה הבלתי אפשרית על "מדינה יהודית ודמוקרטית".

אוי לציונות שכזאת, שמרנית ושבעה, חסרת מעוף וחזון. אחרי כישלון כל כך צורב, כדאי להתחיל לחשוב על תיקון. תיקון הוא מושג כשר, גם יהודי וגם דמוקרטי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) מתגאה בדרך שבה ביה"ס למשפטים חוסם פלורליזם ושומרת על משטרת המחשבות של הקיצונים הפוסט-ציוניים

חיים גנז הוא שמאלן אנטי-ישראלי קיצוני שמתעב את חופש הדיבור והדמוקרטיה. הוא הוביל את מסע הצלב נגד המינוי של סא"ל פנינה שרביט ברוך לביה"ס למשפטים. כמובן שהוא גם דמות מרכזית במאבק העיקש להשתיק את אלה המבקרים אקדמאיים השמאלניים הקיצוניים.

הוא פרסם מאמר דעת בעיתון הארץ (22.8.2010) שבו, חוץ מלגנות את תנועת "אם תרצו", הוא התרברב על כך שפרס בוכמן שהוענק לו ע"י חבריו השמאלנים בבית הספר למשפטים על כך שפירסם מאמר תעלומה אנטי-ישראלי. משפחת בוכמן היא מהתורמים המובילים של האוניברסיטה. בעצם ביה"ס למשפטים קרוי על שם בוכמן. כשגילו הבוכמנים שהפרס הוענק לגנז, הם יצרו קשר עם דיקן המשפטים פרופ' אריאל פורת. בשם האיזון והפלורליזם, ביקשו להעניק את הפרס בשנה שלאחר מכן לאדם מהצד האחר של הקשת הפוליטי, כלומר ציוני (או - במילים של גנז - "בעל עמדות ימניות"). בגסות רוח, פורת דחה את הדרישה. התורם ביטל את תרומתו.

עוד ניצחון עבור גנז המתלהב, ועבור משטרת המחשבה האחידה באוניברסיטת תל אביב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

הדה-לגיטמציה של מותחי הביקורת על השמאל מותירה את אמנון רובינשטיין "ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט" אך יהודה שנהב (אוניברסיטת תל אביב – החוג לסוציולוגיה) איננו מתערב פוליטית באקדמיה

אמנון רובינשטיין, ממייסדי מרצ ונציגה בכנסת ובממשלה, אמר בדיוק את מה שנאמר במחקרים של המכון לאסטרטגיה ציונית ושל "אם תרצו". על פי אמת המידה של "הארץ", אמנון רובינשטיין הוא ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט, כפי שהגדיר העיתון את מותחי הביקורת על האקדמיה. שנים רבות לא הייתה בארץ מתקפה כזו של צביעות ושקר, כמו הניסיון להשתיק את השיח הביקורתי על האקדמיה בישראל; ניסיון שאינו בוחל בכל שיטה מקארתיסטית. במקום להתמודד עם הביקורת, להתווכח איתה, אולי להוכיח שהיא שגויה, יצאו המבוקרים, בהובלה של אור קשתי כתב "הארץ" ובגיבוי מערכת עיתונו, למסע דה-לגיטימציה לעצם הביקורת, וחמור יותר –דה-לגיטמציה למותחי הביקורת. ...

והנה, ראו מחקר של פרופ' יהודה שנהב, מראשי האקדמאים האנטי ציונים בישראל. במחקרו "הסוציולוגיה והכיבוש" הקים שנהב בסיס נתונים הכולל את כל הסוציולוגים שנמנו עם המסלול הרגיל בחמש האוניברסיטאות, ובחן את מידת השתתפותם הפעילה בפעילות פוליטית אקטיבית "נגד הכיבוש"... בחינת תכנית הלימודים כדי לראות האם מרצים מציעים לתלמידיהם ביבליוגרפיה מאוזנת, הנותנת ביטוי הן לעמדות ציוניות והן לעמדות השוללות את הציונות – זה מקארתיזם. אבל לבחון כמה מן המרצים מבצעים את תפקידם – להיאבק באופן אקטיבי "נגד הכיבוש", זה כמובן מותר ולגיטימי. זה לא מקארתיזם. זו אינה הפחדה. זו אינה התערבות פוליטית באקדמיה. איזו צביעות!

נקודת המוצא של שנהב, אינה שכל העמדות של האקדמאים לגיטימיות, ועל פיה הוא בוחן מהו ספקטרום הדעות שלהם. נקודת המוצא שלו, היא שההתנגדות לכיבוש היא אמת מוחלטת, חובתם של המרצים לפעול באופן אקטיבי על פי עמדה זו וכל שנותר לו לבחון הוא כמה מתוכם אכן ממלאים את משימתם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה המקארטיאיזם השאמלנית; מברך על פעילות של גופי המעקב שחושפים ומתעדים את דברי הסתה של האקדמאיים האנטי-ישראליים

אבל יש עוד דבר אחד שמותר לעשות: לחשוף את הקורסים הללו, את מה שכלול בהם, את המוטיבציות וההטיות הפוליטיות, את שטיפת המוח. ומותר לחשוף את העובדה שמשום מה, במסגרת ה"חופש" האקדמי, אין סיכוי למצוא סמינר שמפנה את תלמידיו ל"עבודה מעשית" במסגרת "עטרת כהנים", וגם לפרסם אח"כ ספר משותף עם העמותה. ומותר לחשוף את העובדה שארבעה או חמישה או שמונה מתוך עשרה או עשרים מרצים בחוג למדעי המדינה או סוציולוגיה הם בעלי דעות אנטי-ציוניות מובהקות.

משום שכל מי שאומר משהו אחר, טוען שלו ולשכמותו מותר הכל בכל. אבל לכל מי שחושב משהו שונה, אסור לפתוח את הפה. אסור לבקר. אסור לחשוף. אסור להפריך. משום שהקדושה האקדמית שמורה רק לשמאל הרדיקלי. וכל מילת ביקורת הופכת ל"מקרתיזם" ול"פשיזם" ושאר ירקות ממחלקת החופש האקדמי בלה-בלה-בלה.

פרופסור אמנון רובינשטיין מציין במאמר שעומד להתפרסם בקרוב, על חופש הביטוי האקדמי, שבחוקת גרמניה, חופש אקדמי היא זכות חוקתית, ובלבד (וזה סייג חשוב) שהוא לא מנוצל לערעור הבסיס החוקתי של המדינה. כך שלמעשה, ההגבלה המוטלת על אנשי אקדמיה, בגלל ובמסגרת תפקידם המעצב, גדולה יותר מזו המוטלת על שאר האזרחים. אין כאן הצעה לאמץ את המודל הגרמני. אך יש כאן חומר למחשבה לצורך הדיון הציבורי הנחוץ כל כך.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון - דן מרגלית מגנה את ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) האנטי ישראלי הקיצוני

לטענתם שישה מ11-חברי סגל המחלקה תמכו בסרבנות השירות בצה"ל. שלושה משישה דוקטורנטים מצדדים בגורדון הקורא לחרם על האקדמיה הישראלית.

כיצד זה קרה? האם החוג פועל בשיטת "חבר מביא חבר?"לא ש"החבר" אינו ראוי אבל האם נפסל כל "חבר" אחר שאינו חבר לדעתם השמאלנית?

תגובת הבהלה הרועמת של השמאל הקיצוני שלפיה תביעת "אם תרצו" היא מקארתיסטית מחשידה את הסגל האוניברסיטאי המכהן. שמא יש דברים בגו? שמא ימנים וסתם ציונים אינם יכולים להתמנות למשרה קבועה בסגל המחלקה? אם טענת "אם תרצו" כוזבת - מה החשש לבדוק אותה?

המאבק בישראל מתנהל על רקע עננה באקדמיה העולמית ששועטת לאימוץ עמדות מזוויעות השוללות את זכות ההגדרה של העם היהודי וקיומה של ישראל ולוקות באנטישמיות.

הפרופסור לפילוסופיה אלחנן יקירה מירושלים מחברו של ספר חשוב "פוסט-ציונות פוסט-שואה" חזר בימים אלה מסדנת דיונים על התפשטות האנטישמיות באקדמיה האמריקנית. הוא הביא עימו לארץ שלושה מסמכים מזוויעים. גודש של אנטישמיות. סטודנטים יהודים נאלצים להסתיר את השקפתם. נמ נעים מלהביע דעה. יש מקומות שבהם חברו ישראלים מסוגו של ניב גורדון לניצול החמור של החופש האקדמי האמריקני. לעיתים מדובר בהתרת דמם של ישראלים.

לא צריך לשלול מניב ומרעיו את מעמדם באוניברסיטה בבאר שבע אבל ראוי להבין לאן הם מדרדרים את ארצם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

יואל גולובנסקי, הנשיא המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית, קובע שהטיה האנטי-ציונית באקדמיה הישראלית הינה "בדוקה ומתועדת"

התופעה והדינמיקה של שיבוט עצמי אקדמי נחקרה רבות בעבר, ואין צורך במכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לחשפה (למשל אצל Politically Correct University, Maranto, Redding, Hess; 2009 ובכתביו של פרופ' הרווי מנספלד מהרוורד). ...

השאלות הרלוונטיות להערכת המחקר, הן האם מסקנותיו מדויקות? האם הטיה אנטי ציונית, בדוקה ומתועדת, במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל איננה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה? ללא ספק, חיוני לדעת האם קיימת הטיה עקבית בנושא כלשהו במחלקה אקדמית כלשהי באוניברסיטה ישראלית כלשהי. החשש איננו תיאורטי. לא עוד. הוא מוכח באופן אמפירי במחקר. ...

המחקר מצא כי האקדמיה הישראלית מרפה את ידיהם של המבקשים לחקור מנקודת מבט ציונית, ואף מונעת מן הסטודנטים, דה פקטו, חשיפה הוגנת לפרדיגמות ופרספקטיבות ציוניות. אם עובדות אלה נכונות, אפילו בחלקן, מדובר בסיכול ובהכשלת החופש והמצוינות האקדמיים באופן שחותר תחת אושיות האקדמיה כולה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – חיים משגב – העו"ד, הסופר הנודע והמרצה למשפטים – קורא "לייבש" את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון הבוגדנית; מפקפק בסטנדרטים האקדמיים של המרצים במחלקה

אני גם הייתי בודק שוב, בהזדמנות זו, כיצד זכו חלק מהמרצים שם בתארים האקדמיים שלהם. כלומר, מי העניק להם תארים - ומהו סוג המאמרים שזיכו אותם בתארים אלה.

אינני מאמין שיש עוד מדינה אחת שהייתה מתירה לסוג כזה של "חופש אקדמי" להשתולל במוסדותיה האקדמיים. הלאומיות היא מנכסי צאן הברזל של כל מדינה. היא הדבק המלכד את אזרחיה. אין עם בעולם שיוותר עליה. תחת דגלה יוצאים בניה להגן על מולדתם. ליהודים יש גם ערך מוסף: לא בכדי הם נמצאים בארץ ישראל. תנועתם הלאומית, הציונות, לא שאפה לכבוש ארץ לא להם. כל העולם הכיר בכך ב-1917.

מבלי לקבוע מסמרות אקדמיים, אני מניח שבכל מדינה אחרת היו מקיאים החוצה את כל מי שכופר בערכים המעוגנים במסמכי היסוד המכוננים שלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – חופש הביטוי מפי סדאם חוסיין: ניצה ברקוביץ' (החוג לסוציולוגיה) מגבשת הגדרה של "חופש" שמתאימה לזאת של סדאם חוסיין

לא הייתי נדרש לסדאם, אלמלא מאמרה של ד"ר ניצה ברקוביץ', "מקארתי בתל אביב", בו ביכתה את המתקפה על מה שהיא מכנה "חופש אקדמי" ואת רצונם של גורמים שונים להחדיר פוליטיזציה לאקדמיה. התחוור לי, שלי ולד"ר ברקוביץ' יש כנראה הגדרות שונות למונח "חופש" - אלא שכדי להסבירן כראוי, עליי לנטוש לרגע את סדאם חוסיין ולפנות לאדוארד סעיד. ...

זו רק דוגמה אחת. אין זה מקרה שמרבית הסטודנטים לסוציולוגיה הם סוציאליסטים נלהבים. הם, כמוני, למדו את מרקס, וזה בסדר גמור שלמדו, כי איך אפשר ללמוד סוציולוגיה בלי מרקס? אבל הרי יש גם כמה טיעונים חזקים בזכות הקפיטליזם, ואותם אין לומדים כלל. כך בכל עניין ועניין - את ההוגה הרדיקלי, שמדבר על קיפוח ועל ניצול, ילמדו ויהללו. כל דעה שונה, שתיתן קונטרה ותאפשר לסטודנט להבין שאפשר גם אחרת, איננה בנמצא.

זו בדיוק הבעיה שמגחיכה את הטענות על חופש אקדמי אבוד. חופש הוא תמיד החופש לבחור בין אפשרות אחת לאחרת. לא ייתכן חופש כאשר קיימת מלכתחילה רק אפשרות אחת, אלא אם מדובר בחופש בסגנון סדאם חוסיין. בפקולטה למדעי החברה, לעתים קרובות מדי ישנו נראטיב אחד בלבד, וכך, במקום לפתח את דעתם של הסטודנטים, להציג בפניהם קשת רעיונות ולאפשר להם לבחור ולהוסיף משלהם, כובלים אותם בקו נוקשה יחיד, שאין בינו ובין חופש דבר. הקו הזה לא נוצר במקרה - ועל אלו שיצרו אותו מתרעמים, ובצדק.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – יוסף קלפטר, נשיא האוניברסיטה, מתחזה לאביר של חופש ביטוי כאשר הוא מתגאה ברמיסת החופש הביטוי של חברי הנאמנים של האוניברסיטה; תוקף חבר הנאמנים לשעבר מארק טננבאום שהתפטר בעקבות האירוע

"במושב חבר הנאמנים האחרון, שהתקיים לפני כמה חודשים, הועלתה הצעה על ידי כמה חברים להצר צעדים, ואפילו לפטר, מרצים התומכים בחרם אקדמי על ישראל. לא אפשרתי דיון בנושא. למרות שאני מתנגד לכל סוג של חרם, אני מאמין שזו זכותם של מרצים להביע את דעתם, גם אם היא מרגיזה אותי ואת הסביבה. אחד התורמים אמר לי שלא אקבל תרומות אם אמשיך לתמוך בחופש הביטוי שלהם. אמרתי לו שהאוניברסיטה אכן זקוקה לכסף, אבל שקבלת עמדתו פירושה ניפוץ הבסיס שעליו מושתת כל מוסד אקדמי. התורם הזה אכן העביר את תרומותיו למוסד אחר, אבל מעבר לכך קשה לדעת אם אכן יש ירידה בתרומות בגלל זה, כיוון שגם המשבר הכלכלי העולמי משפיע".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון –ניצה ברקוביץ' (החוג לסוציולוגיה), שמאלנית אנטי ישראלית ראדיקאלית והמשתפת פעולה לעיתים קרובות עם ניב גורדון, פועה "מקארתיזם!"

בחודשים האחרונים אנחנו עדים להתקפה חסרת תקדים נגד החופש האקדמי בישראל. ארגונים כמו "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית" מפרסמים עוד ועוד דו"חות קיקיוניים, המסווגים רשימות קריאה של קורסים, חוקרים, כנסים ועבודות של מכוני מחקר, ומסמנים מי בעיניהם לגיטימיים ומי לא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ' אלישע האס, ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, מאשים את השמאל הקיצוני הישראלי ברמאות; תומך בשר החינוך גדעון סער

אולם החופש האקדמי אינו תחליף לאחריות אקדמית. לפרופסור הניצב בפני תלמידיו בכיתה כוח רב להשפיע על עתידם. מכוח החופש האקדמי הוא מכתיב את גופי הידע והדעה שעליהם ללמוד ואילו תשובות שישיבו במבחנים יזכו אותם בתואר אקדמי. כגודל הכוח גודל האחריות.

טוב עשו מי שהעלו את הנושא, וראוי שייערך דיון ציבורי ונדע שהחופש האקדמי אכן נשמר בצורה אחראית. מי שמשווה את אחריותו של השר למקרתיזם מטה את הדיון ביודעין. מי שמתיימרים להיות אבירי ביקורת התרבות והחברה אמורים להיות הראשונים שישמחו להיות הם עצמם מושאי ביקורת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

דו"ח "המכון לאסטרטגיה ציונית" קובע: החוגים לסוציולוגיה במוסדות החינוך בארץ מהווים מרכזי תעמולה אנטי-ישראלית בידי הסגל הפוסט-ציוני; קיטורי "מקארתיזם" כתגובה מצד חברי הסגל המקרסיסטים באוניברסיטת תל אביב

לפני כשבוע שלח המכון טיוטה, כמעט סופית, של דו"ח חדש תחת הכותרת "פוסט-ציונות והאקדמיה". הדו"ח בדק את המאמרים השונים, הנלמדים בקורסים העוסקים בהיבטים שונים של החברה הישראלית, ומיין את מחבריהם לבעלי עמדות "ציוניות" ו"פוסט-ציוניות". "קבוצת הסוציולוגים הביקורתיים השתלטה בהדרגה על המחלקות לסוציולוגיה בחלק מהקמפוסים, שליטה הנמשכת עד היום, על אף ההזדהות הקלושה עם עמדותיה בציבוריות הישראלית", נכתב בנייר העמדה.

בין השאר טוענים מחברי הדו"ח כי "בכל האוניברסיטאות, למעט אוניברסיטת בר-אילן, קיימת הטיה פוסט-ציונית ברורה במחלקות לסוציולוגיה, והיא חריפה במיוחד בקמפוסים של תל אביב ובאר שבע. התוצאה הסופית לכלל הקורסים שנבדקו היתה 146 מקורות ציוניים לעומת 440 מקורות פוסט-ציוניים".

... פרופ' שנהב אמר אתמול בתגובה כי "אין לי ספק שהנשיא והרקטור ביקשו (את הסילבוסים) כדי להגן על החופש האקדמי מפני מקארתיזם".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) נעצר בשל ניסיון להשתלט על אדמות המדינה

משטרת ישראל עצרה את פרופ' גדי אלגזי, שהגיע, ביחד עם חברי תנועת תראבוט-התחברות לסייע לבדואים המנושלים מאדמתם ובתיהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) שוב מתעקש שהבוגדנות הינה שיא הפטריוטיזם

הסממן המדאיג ביותר אולי במגמה זו הוא העובדה שהיא מתרחשת בו בזמן בכל המישורים בחברה הישראלית. החל בהתקפות של NGO Monitor ו"אם תרצו" על ארגוני זכויות האדם, עבור בתגובה הלא מרוסנת של המשטרה על ההפגנות בשייח ג'ראח, וכלה באווירה המקרתיסטית בוועדת החינוך של הכנסת. אנו עדים לתופעה שבה מגזרים מתוך החברה האזרחית, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת פועלים יחדיו על פי לוגיקה שאינה שונה בעיקרה מהלוגיקה שהנחתה את איטליה תחת מוסוליני - כולם מצפים שהאזרח יצהיר על נאמנות למדינה, בלי להתחשב במדיניות הממשלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) תוקף את פרופ’ אשר מעוז, שר החינוך גדעון סער ופרופ’ אמנון רובינשטיין על הצבת גבולות בין חופש הדיבור או החופש האקדמי לבין הבוגדנות השמאלנית

לאחרונה טען בעמוד זה אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי, כי אמירות של מרצים כמו זו הקובעת כי חיילי השייטת שפשטו על הספינה מרמרה הם “רוצחים בדם קר”, או זו המכנה חיילים המפנים מתנחלים “נאצים” - מתיימרות לחסות תחת כנפי החופש האקדמי, אך למעשה אין להן דבר אתו (“מה לחרם ולחופש אקדמי”, “הארץ” 21.7). שר החינוך גדעון סער קדם למעוז בעניין זה. לא מזמן אמר, כי “קריאה לחרם אקדמי, פעולות לחרם על מדינת ישראל, בעיני לא לגיטימיות”. ואמנון רובינשטיין, גם פרופסור למשפט חוקתי וגם שר חינוך בעבר, הצטרף למקהלת הליווי של “ישראל ביתנו” בטיוטת מאמר אקדמי שהפיץ בימים אלה באתר “מדעי החברה - ישראל”. רובינשטיין מציע שם לאפשר לטריבונלים משמעתיים אוניברסיטאיים להעניש מרצים, אפילו בפיטורים, על סוגים מסוימים של התבטאויות, שאינן בגדר עבירה פלילית.

כל הדוברים הללו מסכנים את חופש הביטוי והחופש האקדמי בישראל. הם מטשטשים את ההבחנה היסודית בין הזכות לחופש ביטוי ולחופש אקדמי ובין השאלה אם ראוי לומר דברים אלה או אחרים במסגרת החופש הזה. חופש הביטוי והחופש האקדמי פירושם גם חופש לומר דברים מוטעים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

"בעל זבוב" באוניברסיטת בן גוריון

מדעי ההתנהגות: חבר בוועדת המינויים באוניברסיטת בן גוריון מתנגד לצירופו של חוקר לשורות הסגל בשל פעילותו למען הסרבנים. האוניברסיטה מפזרת את ועדת המינויים. הפרוטוקולים הנפיצים מהדיון דולפים לאינטרנט. כל הצדדים ייפגשו בבית המשפט.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אשר מעוז, הפרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, מפריח את תורתם השגויה של חברי הסגל המגנים בעצומה את הביקורת של נשיאת כרמי על ניב גורדון

דבריה של כרמי זכו לקיתונות של ביקורת, והיו מי שקראו לה ללמוד מממשלת שבדיה חופש ביטוי מהו. בעצומה, שעליה חתמו 185 חברי סגל אקדמי, הם קראו "לכל חברי האקדמיה בישראל להגן על חירות הביטוי ועל החופש האקדמי בישראל".

קשה להבין מה עניין החופש האקדמי לכאן. ד"ר גורדון לא הוגבל במחקר האקדמי ובהוראה שלו. בפרסמו מאמר בעיתון, אין איש אקדמיה שונה מכל אדם אחר. שניהם זכאים לחופש הביטוי. מן הצד האחר, מפני מה מבקשים החותמים לפגוע בחופש הדעה והביטוי של כרמי עצמה? קשה אף להבין כיצד המוחים רואים בהסתייגות מדבריו של גורדון פגיעה בחופש האקדמי. נהפוך הוא. גינוי מאמרו של גורדון מהווה הגנה על חופש זה. קריאה להטיל חרם אקדמי היא הפוגעת בחופש האקדמי (ואני מתעלם לצורך זה, מן העובדה הברורה שגורדון עצמו לא ייפגע מן החרם. הוא ימשיך ליהנות משני העולמות: גם להיות סמוך על שולחנה של אוניברסיטת בן גוריון המוחרמת, וגם להיות יקירם ובן חסותם של המחרימים).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, קובע שהחרם האקדמי הוא שפוגע "יותר מכול בחופש האקדמי"

מרצה נוסף קורא להטיל חרם על מדינת ישראל במחאה על הכיבוש; ואילו חברו קורא להטיל חרם אקדמי על האוניברסיטאות בישראל לרבות זו שבה הוא מועסק; תלמידיו של מרצה אחר טוענים שהוא משתיק אותם כאשר הם חולקים על דעותיו. ...
התופעה שפוגעת יותר מכל בחופש האקדמי הינה החרם האקדמי. נשק זה - גם אם המטיפים לו מכוונים אותו כלפי מדיניות הממשלה - פוגע פגיעה אנושה דווקא בחופש לחקור ולהתפתח, זאת משום שהוא מנתק את החוקר הן ממקורות המימון למחקריו והן משיג ושיח עם עמיתיו, שהוא כה חשוב במחקר האקדמי. לא ניתן אף להתעלם מכך, כי דווקא מי שקורא לחרם לא ייפגע ממנו. הוא נהנה משני העולמות - גם מן הזכויות כחבר האוניברסיטה המוחרמת וגם מכך שעליו לא יחול החרם שהוא מטיף לו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – ח"כ זבולון אורלב וועדת החינוך תדון בפרשת המרצה ד"ר ברץ שפוטר בעקבות "החלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים" שמטילה "עננה כבדה על האוניברסיטה"

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיב על פיטורי המרצה ואמר: "לאחר ששוחחתי וביררתי את העניין עם המרצה ועם חלק מהנוגעים בדבר באוניברסיטה, עולה חשד כבד שמדובר בהחלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים. חובת ההוכחה להבהיר את ההחלטה המוזרה מוטלת על האוניברסיטה. ההחלטה התמוהה מטילה עננה כבדה על האוניברסיטה. בדעתי לכנס ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך כדי לברר את העניין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

חופש הביטוי או חופש ההסתה במכללת שנקר

לקראת ט' באב מכללת שנקר מציגה: מתנחלים = נאצים

מגן דוד הדומה באופן מחריד לצלב הקרס הנאצי. מתנחלת עם כיסוי ראש הנראית כמו בתמונות הפרופגאנדה של המשטר האכזרי בהיסטוריה. "קול קורא" עליו חתום הרב שלמה אבינר ורבנים נוספים הקוראים לרצוח כופרים. כל זה בתוך תערוכה חדשה של מכללת שנקר. חופש הביטוי? מכללת שנקר: "זו מחאה חזקה". צפו בתמונות.

עבודת הגמר של בוגר מכללת שנקר, יוסי אבן קמה, שמוצגת בתערוכת הבוגרים של המכללה בבית העילית הישן ברמת גן מציגה את ישראל בשנת 2023 הנתונה תחת שלטון הדיקטטורה של המתנחלים.

העבודה של אבן קמה מציגה את ישראל כמדינה דיקטטורית הנשלטת על ידי הציבור הימני דתי. סמל המגן דוד הופך להיות סמל נאצי. כהנא מככב. אישה מתנחלת מוצגת כמו בכרזות הפרופגנדה של התעמולה הנאצית הגרמנית. כרוזים עליהם חתומים רבני הציבור הדתי לאומי כמו הרב שלמה אבינר והרב זלמן מלמד והשר דניאל הרשקוביץ – קוראים להרוג כמה שיותר כופרים ואפיקורסים על פי מצוות הרמב"ם כביכול, כל זה מוצג בעבודת הגמר של הסטודנט

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

האוניברסיטה העברית – מעריב מדווח שדן ברץ (החוג לפילוסופיה) "המרצה הנערץ" פוטר עקב היותו ימני-לאומי! הוחלף במרצה שאיננו "ותיק או מנוסה יותר" ממנו.

הרוחות סוערות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות הפסקת העסקתו של מרצה פופולרי לפילוסופיה. ד"ר רן ברץ לא ישוב לשנת הלימודים הבאה בגלל השתייכותו לצד הימני של המפה הפוליטית, כך לפחות סבורים מרצים וסטודנטים במוסד האקדמי.

ברץ נחשב למרצה מוצלח ומוערך מאוד לפילוסופיה יוונית. במשובי הסטודנטים הוא הגיע למקום הראשון, והתלמידים מכנים אותו "המרצה הנערץ". אבל ברץ, תושב כפר אדומים, קצת שונה מחלק מהמרצים מבחינת השתייכותו הפוליטית.

הוא כתב כמה מאמרים בעיתונות בעלי תוכן ימני-לאומי, הוא עמית במכון "שלם", ושמו עלה השנה לכותרות בעקבות שני דוחות מתוקשרים שעוררו סערה באגפים השמאליים של האקדמיה: הדוח שביקר את הקשרים של הקרן החדשה עם ארגוני שמאל קיצוני, שברץ היה אחד ממחבריו, ודוח תנועת "אם תרצו" על המגמות האנטי ציוניות באקדמיה, שברץ נתן ייעוץ אקדמי לחלקים ממנו.
...
"מרצה שהוא באמת עילוי בתחומו, פילוסוף שמתמסר לעבודה האקדמית ומורה נערץ, הוחלף במרצה אחר שהוא לא ותיק או מנוסה יותר, ובניגוד לברץ לא סיים דוקטורט בהצטיינות. אז איפה שיקול הדעת של האוניברסיטה?"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

פרופ' אמנון רובינשטיין מאשר: המעקב והחשיפה של קיצוניים באקדמיה הישראלית לגיטימיים

כאשר המעקב, מביא את דבריהם של אנשי האקדמיה בלשונם ומבקר אותם בלשון אקדמית, אין בכך יצירת סביבה עויינת המגבילה את הגיוון האקדמי. בנוסף, לדעת המחבר, אם גופים אלו הם התארגנות להבעת דעה של סטודנטים אזי זו מוגנת לפי סעיפים 5 ו- 6 לחוק זכויות הסטודנט התשס"ז 2007

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת בן גוריון יוצאת למסע צלב נגד חופש ביטוי

רבקה כרמי - איך את מצדיקה את דיכוי החופש האקדמאי באוניברסיטת בן-גוריון?
זו לא הפעם הראשונה שמרצה באוניברסיטת בן גוריון עולה לכותרות בנסיבות לא אקדמיות. רק לפני פחות משנה התפוצצה פרשת מאמרו של פרופ' ניב גורדון.

"זה שונה, זה בכלל לא דומה. הנסיון לומר שהאוניברסיטה הזו היא פוסט ציונית, כאשר היא משאירה את פרופ' גורדון בתפקידו, ומצד שני, מפטרת מרצה שהוא תושב התנחלות ביהודה ושומרון, זה פופוליסטיקה ושטויות. אין שום דמיון בין שני המקרים. פרופ' ניב גורדון לא עבר על הקוד האתי".
פרופ' ניב גורדון מסיים בקרוב את תפקידו כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. מאמרו, שפורסם בשלהי חודש אוגוסט אשתקד בעיתון הנפוץ 'לוס אנג'לס טיימס', שקרא להחרמת מדינת ישראל בשל מדיניותה בשטחים, עורר סערה ציבורית והיו גם מי שקראו לפיטוריו. לבסוף, הוא נשאר בתפקידו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן