אתר שעוקב אחר הגייס החמישי מבין האקדמאים הישראלים

ומתעד את הקיצוניות האנטי-ישראלית במוסדות להשכלה הגבוהה הישראליים

 

מפתח האתר

 

עמוד הבית

 

אודות IsraCampus

 

חיפוש

 

English

 

Русский

 

מוסדות חינוך ישראליים

 

   אוניברסיטת בן גוריון

   אוניברסיטת העברית

   אוניברסיטת תל אביב

   אוניברסיטת חיפה

   מוסדות חינוך אחרים

 

Gallery of Rogues

    A-C

    D-G

    H-K

    L-N

    O-R

    S-V

    W-Z

 

קיצוניות אקדמית ישראלית כללית

 

קיצונים אקדמים ישראליים בחו"ל

 

חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות

 

ALEF Watch

 

IDI Watch

 

מאמרי IsraCampus

 

כתובות לתלונות

 

צור קשר

 

העידכונים האחרונים

אוניברסיטת חיפה - פרופ' דוד פרגי, הרקטור הנכנס, מגנה את האקדמאיים שתומכים בהחרמת אריאל

מחליפו של בן-ארצי בתפקיד, הרקטור הנכנס של אוניברסיטת חיפה, פרופ' דוד פרגי, הוסיף כי "זכותם של מרצים שלא רוצים לנסוע לשטחים מטעמים אידיאולוגיים לעשות זאת, אבל מכאן ועד חרמות - ישנה דרך ארוכה מאוד".

פרגי הסביר כי "מכללת אריאל היא מוסד נפלא שאחראי למחקרים רציניים. אין ספק שהיא לגיטימית, ללא קשר למיקומה הגיאוגרפי. כמו שאנו לא רוצים שיחרימו את אוניברסיטת חיפה בגלל עמדות פוליטיות שרווחות בה, כך אסור להחרים את מכללת אריאל".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פרופ' ארנון סופר חושף את טבעו הצבוע והחתרני של השמאל האקדמי הראדיקלי האנטי-ישראלי תוך הבאת מספר דוגמאות

עייפתי מהצביעות במאמרים הרבים שפורסמו בשבועות האחרונים, המגינים על השמאל הרדיקלי בשם החופש האקדמי. בידי הצטבר חומר רב על פעילות זדונית המתבצעת בידי קבוצה קנאית, העוינת את ישראל "היהודית-הציונית" וחותרת להפיכתה ל"מדינת כל אזרחיה" בכל האמצעים, כשגם אינטרסים אישיים צצים פה ושם.

חודשים לפני שפרשת "אם תרצו" עלתה לכותרות, פניתי במכתב לרקטור אוניברסיטת חיפה ובו גוללתי בפרטים, כולל ציון שמות אנשים, תאריכים, מקומות ונושאים של עשרות כנסים שאורגנו על ידי סגל מהשמאל הרדיקלי בקמפוסים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

המדינה חייבת להתערב כדי למנוע את הניצול לרעה של יחסי המרות שקיימת ב"אנשי אקדמיה בכירים"

מתגובות נוספות שקיבלנו התברר כי קיימות בעיות אתיות לא פשוטות בכך שאנשי אקדמיה בכירים עושים במעמדם האקדמי קרדום פוליטי לחפור בו תוך ניצול סמוי של יחסי מרות (מי הדוקטורנט שלא יחתום על עצומה פוליטית אותה מוביל המנחה שלו?).

מבחינה אקדמית, מציאות זו, של הטיה קיצונית בתכני הלימוד, הדרה והשתקה של דעות אחרות, מהווה לא פחות מאשר כשל שוק. ובמקרה של כשל שוק, אין למדינה ברירה, אלא להתערב. לא לטובת הציונות דווקא, כי אם לטובת האקדמיה והמדע

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – זאב שטרנהל (החוג למדעי המדינה) מסית בגילוי לאלימות והפעלת כוח נגד תנועת "אם תרצו"

רק כוח יעצור כוח

מאת זאב שטרנהל
פורסם 27/08/10

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

ארז תדמור, ראש אגף מדיניות והסברה של "אם תרצו", משיב על הביקורת של חברי הסגל

הפרופסורים כרמי, דה שליט ובן ארצי היו כמובן מעדיפים להמשיך להתעלם מסתימת הפיות של הסטודנטים הציונים, ומההדרה של כל מי שדעותיו ימינה ממרצ ממחלקות שלמות. נוח היה להם לעצום את עיניהם נוכח הפיכת חוגים מרכזיים לחממות של אינדוקטרינציה אנטי-ישראלית.

כעת עליהם לספק לציבור תשובות. מדיניות הטיוח ועצימת העיניים, שהיוותה למעשה הסכמה שבשתיקה עם רמיסת החופש האקדמי, לא תוכל להימשך. על כך יצא קצפם. לכן הם בפניקה. משטרת המחשבות האנטי-ציונית מתחילה לחוש בזעם הציבורי. כשכל פרט שולי הנוגע ל"אם תרצו" הופך לכותרת ראשית בעיתון "הארץ" אפשר לדעת בוודאות: האליטות האנטי-ציוניות מבינות שהכוח נשמט מידיהן.

הרקטורים והפרופסורים התרגלו לצפצף על הציבור ולזלזל בעם. משום מה הם שכנעו את עצמם שמתוך עשרה קבין של חכמה שירדו לעולם, נטלו הם עצמם 11. משום מה הם שכנעו את עצמם שגם הציבור חושב ככה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

יעקב אחימאיר נוזף ומגדף בראשי האוניברסיטה על התחמקות מאחריותם לנהל דיון מעמיק בטענות הסילוף הפוסט־ציונות באקדמיה של "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית"

לכן קברניטי האקדמיה אינם פטורים: אל להם להתחמק מדיון נוקב בטענות נגד הרוח המוטית של האקדמיה באולמי ההרצאות. האחריות עליהם. יש גם להחליט באומץ, ללא חשש, אם מרצה הקורא לחרם אקדמי כולל על המוסד שמעסיקו יכול להיות מועסק באותו מוסד. על כך, למיטב דעתנו, המועצה להשכלה גבוהה כבר נותנת את דעתה. עכשיו תורם של קברניטי האקדמיה להודיע את עמדותיהם בסוגיות שעלו על סדר היום

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

קבוצה גדולה של חברי סגל אקדמאיים חתמו על עצומה מטעם חד"ש, המפלגה הקומוניסטית, הקוראת לשטח יודנריין במזרח ירושלים

בעצומה נכתב: "אנו קוראים להחרים חברות הפועלות בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמזרח ירושלים ומרוויחות מהכיבוש, להימנע מהשקעות בהן ומעסקאות עימן ומרכישת מוצריהן. ההתנחלויות הן לא רק פשע כלפי העם הפלסטיני, אלא גם פגיעה באינטרס הישראלי. קידום החוק האוסר עידוד חרמות מאלץ אותנו לא רק להחרים מוצרי התנחלויות באופן אישי, אלא לקרוא לכך בפומבי. הפרה פומבית היא תגובה הכרחית לחקיקה אנטי-דמוקרטית; אי-ציות מתריס מתחייב לנוכח דיכוי חירות המצפון והביטוי. אנו מקווים כי החוק האוסר ביטויי עידוד ותמיכה בחרם ייבלם, אולם במידה ויחוקק אנו נכונים ואף מקווים לעמוד לדין בעוון הפרת החוק הבלתי דמוקרטי הזה".

אנשי האקדמיה חתומים:
פרופ' קלמן אלטמן (הטכניון)
פרופ
' יעקב כתריאל (הטכניון)
פרופ' אורי רם (אונ' בן-גוריון)
פרופ' גדי אלגזי
(אונ' תל-אביב)
פרופ' יוסף זעירא (האונ' העברית)
פרופ' חווה יבלונקה
(אונ' בן-גוריון)
פרופ' ענת בילצקי (אונ' תל-אביב)
פרופ' רון כוזר (אונ
'
חיפה)
פרופ' חיים גנץ (אונ' תל-אביב)
פרופ' בן-ציון מוניץ (אונ
'
תל-אביב)
פרופ' משה צוקרמן (אונ' תל-אביב)
ד"ר אפרים דוידי (אונ
'
תל-אביב)
ד"ר עופר כסיף (מכללת ספיר)
ד"ר חררדו לייבנר (אונ' תל-אביב
)

ד"ר לב גרינברג (אונ' בן-גוריון)
ד"ר ישי מנוחין (אונ' בן-גוריון)

וד"ר יובל יונאי (אונ' חיפה).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – חנן חבר (החוג לספרות) מוזמן לפרסם בידוייו בעיתון דר שטירמר

לנוכח החרפת המשבר הזה, התגובה הציונית לא איחרה לבוא. המשט, שהביא להקלות מסוימות במצור על עזה, חשף את פעולות הדיכוי ככאלה שאפשר לוותר עליהן, ובעיקר הבהיר את האפקטיביות של הביקורת הכלל-עולמית החריפה על ישראל. התגובה הקבועה לבושת הכישלון, להצלחת ה"אויב" ולהכרה בבידודה של ישראל - ההסתגרות פנימה וההתקשחות של הביטחון באשליית צדקתנו המוחלטת - הביאה עמה את הצורך למצוא אויב מבית, כזה שבאמצעות רדיפתו קל להיטהר מן הבושה, מן הביקורת ומן האשמה.

המשבר הקיצוני שבו נתונה הציונות מביא לכך, שכדי שאפשר יהיה להמשיך ולדכא את העם הפלסטיני בלי שהדבר יעורר תגובות נגד בארץ ובעולם, צריך להשתיק את הקולות הביקורתיים, שאינם מקבלים את האלימות שבאמצעותה מתמודדת הציונות עם חוסר המוצא שבו היא נתונה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פוקעת סבלנות הציבור בפרופסורים הצבועים ומנותקים מהעם

ההתעקשות הצבועה של מי שפועלים כקוזאקים נגזלים ומתריעים על "רדיפה" ו"מקארתיזם" במגמה לשלול את חופש הביטוי והביקורת ממי שזכאי להתבטא במדינה דמוקרטית, צריכה לפנות את מקומה לדיון אחראי ומושכל בטיפול במשבר האמון הנוכחי.

סבלנותו של הציבור הישראלי הולכת ופוקעת בראותו קבוצת פרופסורים מורמת ומנותקת מהעם, המטיפים השכם והערב לפלורליזם, רב-תרבותיות וחירות אקדמית, התובעים במפגיע מכל מוסדות השלטון והתרבות שקיפות ואחריות ציבורית - אולם מנגד, במעשיהם ובאמירותיהם, משקפים רוח של התנשאות, אדנות וזלזול בוטה ברגשותיה ובעמדותיה של החברה שבתוכה ולמענה הם פועלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – חרם סטודנטים על מרצים המשתתפים בהפגנות נגד צה"ל

ייותר מ 1000 חברים בקבוצת הפייסבוק

שנת הלימודים האקדמית טרם נפתחה, אבל באוניברסיטת חיפה הרוחות כבר סוערות. מאות סטודנטים תלמידי האוניברסיטה קראו אתמול (ד') לחבריהם להחרים מרצים שלטענתם הם פרו-פלסטינים ומשתתפים באירועים והפגנות נגד צה"ל וממשלת ישראל.

סטודנטים ערבים מפגינים באוניברסיטת חיפה צילום ארכיון: מקס ילינסוןהסטודנטים הפיצו בין התלמידים רשימה של יותר מ-20 מרצים, מרביתם מהחוגים לסוציולוגיה ומדעי המדינה, אשר השתתפו באירועים ובהפגנות נגד צה"ל וממשלת ישראל או התבטאו בפומבי נגד שני הגופים האלו.

"מי שמקדיש את חייו לאויב שיקדיש גם את פרנסתו", אומר אושר טקאטש, אחד הסטודנטים הקוראים להחרים את המרצים,

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – מוכרחים להציל את האקדמיה מידי המיעוט הכוחני של ניב גורדון והשמאל הקיצוני

אכן, צודקים הפרופסורים בדרישתם להציל את האקדמיה. מוכרחים להציל את האקדמיה - מידי המיעוט הכוחני והצעקני שהשתלט עליה וגזל אותה. ובדיוק לטובת יעד זה של הצלת האקדמיה, פועלים שני ארגונים לא-ממסדיים: 'המכון לאסטרטגיה ציונית' ו'אם תרצו', החושפים סוף-סוף את הכיעור הפוסט-ציוני שפשה באקדמיה

...

מול שתיקת הממסד, קמו כאמור שני גופים חוץ-ממסדיים, שחושבים שאפשר גם אחרת. תנועת 'אם תרצו', שחיברה דוח עובדתי לגבי המצב העגום באוניברסיטת באר שבע, הודיעה שאם תימשך ההסתה, תיידע את היהודים הטובים בתפוצות, התורמים ממיטב כספם לאוניברסיטה, על-אודות ממצאיה, ותציע להם לשקול מחדש את תרומותיהם. "העובדות שנחשפו מציגות לכאורה תמונה שלפיה המחלקה לממשל ולפוליטיקה פועלת נמרצות וביודעין לקידום מסרים אנטי-ציוניים חריפים", כתבו ראשי התנועה רונן שובל וארז תדמור.

למותר לציין שבראש מחלקה זו עומד פרופ' ניב גורדון, ממובילי חרם בינלאומי על ישראל. במחלקתו נמנו תשעה אנשי סגל המעורבים בפעילות פוליטית של השמאל הקיצוני, שישה מרצים החתומים על עצומת תמיכה בסרבנים, שמונה מורים המביעים עמדות השמאל הרדיקלי, ועוד. אין פלורליזם, אין יושר אינטלקטואלי כלפי הסטודנטים, אין איפכא מסתברא – כולנו ניב גורדון.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פניה אישית לנשיאה של אוניברסיטת בן גוריון רבקה כרמי

 IsraCampusרוצה להעמיד מספר שאלות בפני רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון.

נשיאת האוניברסיטה כרמי, בראיון שהענקת לג'רוסלם פוסט שהתפרסם ב  21/8/2010, את מצוטטת כך, "אינני יכולה להדגיש מספיק. כל סטודנט שמרגיש מאוים - שיבוא ישירות אלי. אני מבטיחה חסינות מלאה. ארצה לדעת מיידית אם יש סטודנט שחש בתנכלות ממרצה או מצד חבר סגל כלשהו בעלת אופי של השתקה, זלזול, ליגלוג או איימים. צר לי על הסטודנטים שפונים אל גופים כגון "אם תרצו" במקום להגיש את עניינם או תלונתם ישירות אל הנהלת האוניברסיטה."

יפה מאוד פרופ, כרמי!

לכן אנו דורשים הסבר מדוע לא פעלת כלל נגד פרופ' אורן יפתחאל לאחר שהוגשה תלונה על איומיו נגד תלמידת חו"ל שלמדה אצלו!!

בעקבות דברים אלה, אנו ב IsraCampus דורשים חשיפה של פרטי ניהול החקירה שלך בגין התלונה שהגישה הסטודנטית בעקבות איומים מאורן יפתחאל (החוג לגיאוגרפיה) כאשר היא סירבה להכנע לתכתיבים פוליטיות קיצוניות שלו. דיווח מפורט למקרה נמסר לך ישירות וטרם נעשה בעניין דבר. האם אילו רק הבטחות ריקות כתגובה ל"ההאשמות הריקות", כדבריך, של אם תרצו??

באותו הראיון שהענקת, נשאלת אם יש אמת להאשמות שהחוג לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון משמש כמחנה אינדוקטרינציה בקיצוניות אנטי ישראלית. סירבת לענות, בטענה שלתת תשובה לשאלה הינה מתחת לכבודך. בכל זאת, אנו בIsraCampus  מחכים לשמוע את תשובתך. לעניות דעתינו, ההתעלמות שלך מהעובדות ואי מתן תשובות להאשמות הן הן עלבונות לכל אזרח ישראלי.

 

אוניברסיטת בן גוריון - לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה) דורש לשים קץ למדינה היהודית

למה אין בישראל מדינת לאום מודרנית דמוקרטית? אני חושד שהיהודים החילונים אינם מוכנים לוותר על זכויות היתר שמעניקה להם המדינה היהודית. בהעדר הגדרה אחרת ליהדות, הם מוכנים לקבל עליהם את עול הממסד הדתי ולוותר על הדמוקרטיה והשוויון. בעיני, זוהי המשמעות של המשך ההגנה הבלתי אפשרית על "מדינה יהודית ודמוקרטית".

אוי לציונות שכזאת, שמרנית ושבעה, חסרת מעוף וחזון. אחרי כישלון כל כך צורב, כדאי להתחיל לחשוב על תיקון. תיקון הוא מושג כשר, גם יהודי וגם דמוקרטי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) מתגאה בדרך שבה ביה"ס למשפטים חוסם פלורליזם ושומרת על משטרת המחשבות של הקיצונים הפוסט-ציוניים

חיים גנז הוא שמאלן אנטי-ישראלי קיצוני שמתעב את חופש הדיבור והדמוקרטיה. הוא הוביל את מסע הצלב נגד המינוי של סא"ל פנינה שרביט ברוך לביה"ס למשפטים. כמובן שהוא גם דמות מרכזית במאבק העיקש להשתיק את אלה המבקרים אקדמאיים השמאלניים הקיצוניים.

הוא פרסם מאמר דעת בעיתון הארץ (22.8.2010) שבו, חוץ מלגנות את תנועת "אם תרצו", הוא התרברב על כך שפרס בוכמן שהוענק לו ע"י חבריו השמאלנים בבית הספר למשפטים על כך שפירסם מאמר תעלומה אנטי-ישראלי. משפחת בוכמן היא מהתורמים המובילים של האוניברסיטה. בעצם ביה"ס למשפטים קרוי על שם בוכמן. כשגילו הבוכמנים שהפרס הוענק לגנז, הם יצרו קשר עם דיקן המשפטים פרופ' אריאל פורת. בשם האיזון והפלורליזם, ביקשו להעניק את הפרס בשנה שלאחר מכן לאדם מהצד האחר של הקשת הפוליטי, כלומר ציוני (או - במילים של גנז - "בעל עמדות ימניות"). בגסות רוח, פורת דחה את הדרישה. התורם ביטל את תרומתו.

עוד ניצחון עבור גנז המתלהב, ועבור משטרת המחשבה האחידה באוניברסיטת תל אביב

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

הדה-לגיטמציה של מותחי הביקורת על השמאל מותירה את אמנון רובינשטיין "ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט" אך יהודה שנהב (אוניברסיטת תל אביב – החוג לסוציולוגיה) איננו מתערב פוליטית באקדמיה

אמנון רובינשטיין, ממייסדי מרצ ונציגה בכנסת ובממשלה, אמר בדיוק את מה שנאמר במחקרים של המכון לאסטרטגיה ציונית ושל "אם תרצו". על פי אמת המידה של "הארץ", אמנון רובינשטיין הוא ימני קיצוני, מקארתיסט ופשיסט, כפי שהגדיר העיתון את מותחי הביקורת על האקדמיה. שנים רבות לא הייתה בארץ מתקפה כזו של צביעות ושקר, כמו הניסיון להשתיק את השיח הביקורתי על האקדמיה בישראל; ניסיון שאינו בוחל בכל שיטה מקארתיסטית. במקום להתמודד עם הביקורת, להתווכח איתה, אולי להוכיח שהיא שגויה, יצאו המבוקרים, בהובלה של אור קשתי כתב "הארץ" ובגיבוי מערכת עיתונו, למסע דה-לגיטימציה לעצם הביקורת, וחמור יותר –דה-לגיטמציה למותחי הביקורת. ...

והנה, ראו מחקר של פרופ' יהודה שנהב, מראשי האקדמאים האנטי ציונים בישראל. במחקרו "הסוציולוגיה והכיבוש" הקים שנהב בסיס נתונים הכולל את כל הסוציולוגים שנמנו עם המסלול הרגיל בחמש האוניברסיטאות, ובחן את מידת השתתפותם הפעילה בפעילות פוליטית אקטיבית "נגד הכיבוש"... בחינת תכנית הלימודים כדי לראות האם מרצים מציעים לתלמידיהם ביבליוגרפיה מאוזנת, הנותנת ביטוי הן לעמדות ציוניות והן לעמדות השוללות את הציונותזה מקארתיזם. אבל לבחון כמה מן המרצים מבצעים את תפקידם – להיאבק באופן אקטיבי "נגד הכיבוש", זה כמובן מותר ולגיטימי. זה לא מקארתיזם. זו אינה הפחדה. זו אינה התערבות פוליטית באקדמיה. איזו צביעות!

נקודת המוצא של שנהב, אינה שכל העמדות של האקדמאים לגיטימיות, ועל פיה הוא בוחן מהו ספקטרום הדעות שלהם. נקודת המוצא שלו, היא שההתנגדות לכיבוש היא אמת מוחלטת, חובתם של המרצים לפעול באופן אקטיבי על פי עמדה זו וכל שנותר לו לבחון הוא כמה מתוכם אכן ממלאים את משימתם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

בן דרור ימיני, עורך מעריב, מגנה המקארטיאיזם השאמלנית; מברך על פעילות של גופי המעקב שחושפים ומתעדים את דברי הסתה של האקדמאיים האנטי-ישראליים

אבל יש עוד דבר אחד שמותר לעשות: לחשוף את הקורסים הללו, את מה שכלול בהם, את המוטיבציות וההטיות הפוליטיות, את שטיפת המוח. ומותר לחשוף את העובדה שמשום מה, במסגרת ה"חופש" האקדמי, אין סיכוי למצוא סמינר שמפנה את תלמידיו ל"עבודה מעשית" במסגרת "עטרת כהנים", וגם לפרסם אח"כ ספר משותף עם העמותה. ומותר לחשוף את העובדה שארבעה או חמישה או שמונה מתוך עשרה או עשרים מרצים בחוג למדעי המדינה או סוציולוגיה הם בעלי דעות אנטי-ציוניות מובהקות.

משום שכל מי שאומר משהו אחר, טוען שלו ולשכמותו מותר הכל בכל. אבל לכל מי שחושב משהו שונה, אסור לפתוח את הפה. אסור לבקר. אסור לחשוף. אסור להפריך. משום שהקדושה האקדמית שמורה רק לשמאל הרדיקלי. וכל מילת ביקורת הופכת ל"מקרתיזם" ול"פשיזם" ושאר ירקות ממחלקת החופש האקדמי בלה-בלה-בלה.

פרופסור אמנון רובינשטיין מציין במאמר שעומד להתפרסם בקרוב, על חופש הביטוי האקדמי, שבחוקת גרמניה, חופש אקדמי היא זכות חוקתית, ובלבד (וזה סייג חשוב) שהוא לא מנוצל לערעור הבסיס החוקתי של המדינה. כך שלמעשה, ההגבלה המוטלת על אנשי אקדמיה, בגלל ובמסגרת תפקידם המעצב, גדולה יותר מזו המוטלת על שאר האזרחים. אין כאן הצעה לאמץ את המודל הגרמני. אך יש כאן חומר למחשבה לצורך הדיון הציבורי הנחוץ כל כך.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון - דן מרגלית מגנה את ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) האנטי ישראלי הקיצוני

לטענתם שישה מ11-חברי סגל המחלקה תמכו בסרבנות השירות בצה"ל. שלושה משישה דוקטורנטים מצדדים בגורדון הקורא לחרם על האקדמיה הישראלית.

כיצד זה קרה? האם החוג פועל בשיטת "חבר מביא חבר?"לא ש"החבר" אינו ראוי אבל האם נפסל כל "חבר" אחר שאינו חבר לדעתם השמאלנית?

תגובת הבהלה הרועמת של השמאל הקיצוני שלפיה תביעת "אם תרצו" היא מקארתיסטית מחשידה את הסגל האוניברסיטאי המכהן. שמא יש דברים בגו? שמא ימנים וסתם ציונים אינם יכולים להתמנות למשרה קבועה בסגל המחלקה? אם טענת "אם תרצו" כוזבת - מה החשש לבדוק אותה?

המאבק בישראל מתנהל על רקע עננה באקדמיה העולמית ששועטת לאימוץ עמדות מזוויעות השוללות את זכות ההגדרה של העם היהודי וקיומה של ישראל ולוקות באנטישמיות.

הפרופסור לפילוסופיה אלחנן יקירה מירושלים מחברו של ספר חשוב "פוסט-ציונות פוסט-שואה" חזר בימים אלה מסדנת דיונים על התפשטות האנטישמיות באקדמיה האמריקנית. הוא הביא עימו לארץ שלושה מסמכים מזוויעים. גודש של אנטישמיות. סטודנטים יהודים נאלצים להסתיר את השקפתם. נמ נעים מלהביע דעה. יש מקומות שבהם חברו ישראלים מסוגו של ניב גורדון לניצול החמור של החופש האקדמי האמריקני. לעיתים מדובר בהתרת דמם של ישראלים.

לא צריך לשלול מניב ומרעיו את מעמדם באוניברסיטה בבאר שבע אבל ראוי להבין לאן הם מדרדרים את ארצם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

יואל גולובנסקי, הנשיא המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית, קובע שהטיה האנטי-ציונית באקדמיה הישראלית הינה "בדוקה ומתועדת"

התופעה והדינמיקה של שיבוט עצמי אקדמי נחקרה רבות בעבר, ואין צורך במכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לחשפה (למשל אצל Politically Correct University, Maranto, Redding, Hess; 2009 ובכתביו של פרופ' הרווי מנספלד מהרוורד). ...

השאלות הרלוונטיות להערכת המחקר, הן האם מסקנותיו מדויקות? האם הטיה אנטי ציונית, בדוקה ומתועדת, במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל איננה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה? ללא ספק, חיוני לדעת האם קיימת הטיה עקבית בנושא כלשהו במחלקה אקדמית כלשהי באוניברסיטה ישראלית כלשהי. החשש איננו תיאורטי. לא עוד. הוא מוכח באופן אמפירי במחקר. ...

המחקר מצא כי האקדמיה הישראלית מרפה את ידיהם של המבקשים לחקור מנקודת מבט ציונית, ואף מונעת מן הסטודנטים, דה פקטו, חשיפה הוגנת לפרדיגמות ופרספקטיבות ציוניות. אם עובדות אלה נכונות, אפילו בחלקן, מדובר בסיכול ובהכשלת החופש והמצוינות האקדמיים באופן שחותר תחת אושיות האקדמיה כולה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – חיים משגב – העו"ד, הסופר הנודע והמרצה למשפטים – קורא "לייבש" את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון הבוגדנית; מפקפק בסטנדרטים האקדמיים של המרצים במחלקה

אני גם הייתי בודק שוב, בהזדמנות זו, כיצד זכו חלק מהמרצים שם בתארים האקדמיים שלהם. כלומר, מי העניק להם תארים - ומהו סוג המאמרים שזיכו אותם בתארים אלה.

אינני מאמין שיש עוד מדינה אחת שהייתה מתירה לסוג כזה של "חופש אקדמי" להשתולל במוסדותיה האקדמיים. הלאומיות היא מנכסי צאן הברזל של כל מדינה. היא הדבק המלכד את אזרחיה. אין עם בעולם שיוותר עליה. תחת דגלה יוצאים בניה להגן על מולדתם. ליהודים יש גם ערך מוסף: לא בכדי הם נמצאים בארץ ישראל. תנועתם הלאומית, הציונות, לא שאפה לכבוש ארץ לא להם. כל העולם הכיר בכך ב-1917.

מבלי לקבוע מסמרות אקדמיים, אני מניח שבכל מדינה אחרת היו מקיאים החוצה את כל מי שכופר בערכים המעוגנים במסמכי היסוד המכוננים שלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – חופש הביטוי מפי סדאם חוסיין: ניצה ברקוביץ' (החוג לסוציולוגיה) מגבשת הגדרה של "חופש" שמתאימה לזאת של סדאם חוסיין

לא הייתי נדרש לסדאם, אלמלא מאמרה של ד"ר ניצה ברקוביץ', "מקארתי בתל אביב", בו ביכתה את המתקפה על מה שהיא מכנה "חופש אקדמי" ואת רצונם של גורמים שונים להחדיר פוליטיזציה לאקדמיה. התחוור לי, שלי ולד"ר ברקוביץ' יש כנראה הגדרות שונות למונח "חופש" - אלא שכדי להסבירן כראוי, עליי לנטוש לרגע את סדאם חוסיין ולפנות לאדוארד סעיד. ...

זו רק דוגמה אחת. אין זה מקרה שמרבית הסטודנטים לסוציולוגיה הם סוציאליסטים נלהבים. הם, כמוני, למדו את מרקס, וזה בסדר גמור שלמדו, כי איך אפשר ללמוד סוציולוגיה בלי מרקס? אבל הרי יש גם כמה טיעונים חזקים בזכות הקפיטליזם, ואותם אין לומדים כלל. כך בכל עניין ועניין - את ההוגה הרדיקלי, שמדבר על קיפוח ועל ניצול, ילמדו ויהללו. כל דעה שונה, שתיתן קונטרה ותאפשר לסטודנט להבין שאפשר גם אחרת, איננה בנמצא.

זו בדיוק הבעיה שמגחיכה את הטענות על חופש אקדמי אבוד. חופש הוא תמיד החופש לבחור בין אפשרות אחת לאחרת. לא ייתכן חופש כאשר קיימת מלכתחילה רק אפשרות אחת, אלא אם מדובר בחופש בסגנון סדאם חוסיין. בפקולטה למדעי החברה, לעתים קרובות מדי ישנו נראטיב אחד בלבד, וכך, במקום לפתח את דעתם של הסטודנטים, להציג בפניהם קשת רעיונות ולאפשר להם לבחור ולהוסיף משלהם, כובלים אותם בקו נוקשה יחיד, שאין בינו ובין חופש דבר. הקו הזה לא נוצר במקרה - ועל אלו שיצרו אותו מתרעמים, ובצדק.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – יוסף קלפטר, נשיא האוניברסיטה, מתחזה לאביר של חופש ביטוי כאשר הוא מתגאה ברמיסת החופש הביטוי של חברי הנאמנים של האוניברסיטה; תוקף חבר הנאמנים לשעבר מארק טננבאום שהתפטר בעקבות האירוע

"במושב חבר הנאמנים האחרון, שהתקיים לפני כמה חודשים, הועלתה הצעה על ידי כמה חברים להצר צעדים, ואפילו לפטר, מרצים התומכים בחרם אקדמי על ישראל. לא אפשרתי דיון בנושא. למרות שאני מתנגד לכל סוג של חרם, אני מאמין שזו זכותם של מרצים להביע את דעתם, גם אם היא מרגיזה אותי ואת הסביבה. אחד התורמים אמר לי שלא אקבל תרומות אם אמשיך לתמוך בחופש הביטוי שלהם. אמרתי לו שהאוניברסיטה אכן זקוקה לכסף, אבל שקבלת עמדתו פירושה ניפוץ הבסיס שעליו מושתת כל מוסד אקדמי. התורם הזה אכן העביר את תרומותיו למוסד אחר, אבל מעבר לכך קשה לדעת אם אכן יש ירידה בתרומות בגלל זה, כיוון שגם המשבר הכלכלי העולמי משפיע".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון –ניצה ברקוביץ' (החוג לסוציולוגיה), שמאלנית אנטי ישראלית ראדיקאלית והמשתפת פעולה לעיתים קרובות עם ניב גורדון, פועה "מקארתיזם!"

בחודשים האחרונים אנחנו עדים להתקפה חסרת תקדים נגד החופש האקדמי בישראל. ארגונים כמו "אם תרצו" ו"המכון לאסטרטגיה ציונית" מפרסמים עוד ועוד דו"חות קיקיוניים, המסווגים רשימות קריאה של קורסים, חוקרים, כנסים ועבודות של מכוני מחקר, ומסמנים מי בעיניהם לגיטימיים ומי לא.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פרופ' אלישע האס, ויו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, מאשים את השמאל הקיצוני הישראלי ברמאות; תומך בשר החינוך גדעון סער

אולם החופש האקדמי אינו תחליף לאחריות אקדמית. לפרופסור הניצב בפני תלמידיו בכיתה כוח רב להשפיע על עתידם. מכוח החופש האקדמי הוא מכתיב את גופי הידע והדעה שעליהם ללמוד ואילו תשובות שישיבו במבחנים יזכו אותם בתואר אקדמי. כגודל הכוח גודל האחריות.

טוב עשו מי שהעלו את הנושא, וראוי שייערך דיון ציבורי ונדע שהחופש האקדמי אכן נשמר בצורה אחראית. מי שמשווה את אחריותו של השר למקרתיזם מטה את הדיון ביודעין. מי שמתיימרים להיות אבירי ביקורת התרבות והחברה אמורים להיות הראשונים שישמחו להיות הם עצמם מושאי ביקורת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

דו"ח "המכון לאסטרטגיה ציונית" קובע: החוגים לסוציולוגיה במוסדות החינוך בארץ מהווים מרכזי תעמולה אנטי-ישראלית בידי הסגל הפוסט-ציוני; קיטורי "מקארתיזם" כתגובה מצד חברי הסגל המקרסיסטים באוניברסיטת תל אביב

לפני כשבוע שלח המכון טיוטה, כמעט סופית, של דו"ח חדש תחת הכותרת "פוסט-ציונות והאקדמיה". הדו"ח בדק את המאמרים השונים, הנלמדים בקורסים העוסקים בהיבטים שונים של החברה הישראלית, ומיין את מחבריהם לבעלי עמדות "ציוניות" ו"פוסט-ציוניות". "קבוצת הסוציולוגים הביקורתיים השתלטה בהדרגה על המחלקות לסוציולוגיה בחלק מהקמפוסים, שליטה הנמשכת עד היום, על אף ההזדהות הקלושה עם עמדותיה בציבוריות הישראלית", נכתב בנייר העמדה.

בין השאר טוענים מחברי הדו"ח כי "בכל האוניברסיטאות, למעט אוניברסיטת בר-אילן, קיימת הטיה פוסט-ציונית ברורה במחלקות לסוציולוגיה, והיא חריפה במיוחד בקמפוסים של תל אביב ובאר שבע. התוצאה הסופית לכלל הקורסים שנבדקו היתה 146 מקורות ציוניים לעומת 440 מקורות פוסט-ציוניים".

... פרופ' שנהב אמר אתמול בתגובה כי "אין לי ספק שהנשיא והרקטור ביקשו (את הסילבוסים) כדי להגן על החופש האקדמי מפני מקארתיזם".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (חוג להיסטוריה) נעצר בשל ניסיון להשתלט על אדמות המדינה

משטרת ישראל עצרה את פרופ' גדי אלגזי, שהגיע, ביחד עם חברי תנועת תראבוט-התחברות לסייע לבדואים המנושלים מאדמתם ובתיהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) שוב מתעקש שהבוגדנות הינה שיא הפטריוטיזם

הסממן המדאיג ביותר אולי במגמה זו הוא העובדה שהיא מתרחשת בו בזמן בכל המישורים בחברה הישראלית. החל בהתקפות של NGO Monitor ו"אם תרצו" על ארגוני זכויות האדם, עבור בתגובה הלא מרוסנת של המשטרה על ההפגנות בשייח ג'ראח, וכלה באווירה המקרתיסטית בוועדת החינוך של הכנסת. אנו עדים לתופעה שבה מגזרים מתוך החברה האזרחית, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת פועלים יחדיו על פי לוגיקה שאינה שונה בעיקרה מהלוגיקה שהנחתה את איטליה תחת מוסוליני - כולם מצפים שהאזרח יצהיר על נאמנות למדינה, בלי להתחשב במדיניות הממשלה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – חיים גנז (החוג למשפטים) תוקף את פרופ’ אשר מעוז, שר החינוך גדעון סער ופרופ’ אמנון רובינשטיין על הצבת גבולות בין חופש הדיבור או החופש האקדמי לבין הבוגדנות השמאלנית

לאחרונה טען בעמוד זה אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי, כי אמירות של מרצים כמו זו הקובעת כי חיילי השייטת שפשטו על הספינה מרמרה הם רוצחים בדם קר”, או זו המכנה חיילים המפנים מתנחלים “נאצים” - מתיימרות לחסות תחת כנפי החופש האקדמי, אך למעשה אין להן דבר אתו (“מה לחרם ולחופש אקדמי”, “הארץ” 21.7). שר החינוך גדעון סער קדם למעוז בעניין זה. לא מזמן אמר, כי “קריאה לחרם אקדמי, פעולות לחרם על מדינת ישראל, בעיני לא לגיטימיות”. ואמנון רובינשטיין, גם פרופסור למשפט חוקתי וגם שר חינוך בעבר, הצטרף למקהלת הליווי של “ישראל ביתנו” בטיוטת מאמר אקדמי שהפיץ בימים אלה באתר “מדעי החברה - ישראל”. רובינשטיין מציע שם לאפשר לטריבונלים משמעתיים אוניברסיטאיים להעניש מרצים, אפילו בפיטורים, על סוגים מסוימים של התבטאויות, שאינן בגדר עבירה פלילית.

כל הדוברים הללו מסכנים את חופש הביטוי והחופש האקדמי בישראל. הם מטשטשים את ההבחנה היסודית בין הזכות לחופש ביטוי ולחופש אקדמי ובין השאלה אם ראוי לומר דברים אלה או אחרים במסגרת החופש הזה. חופש הביטוי והחופש האקדמי פירושם גם חופש לומר דברים מוטעים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

"בעל זבוב" באוניברסיטת בן גוריון

מדעי ההתנהגות: חבר בוועדת המינויים באוניברסיטת בן גוריון מתנגד לצירופו של חוקר לשורות הסגל בשל פעילותו למען הסרבנים. האוניברסיטה מפזרת את ועדת המינויים. הפרוטוקולים הנפיצים מהדיון דולפים לאינטרנט. כל הצדדים ייפגשו בבית המשפט.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אשר מעוז, הפרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, מפריח את תורתם השגויה של חברי הסגל המגנים בעצומה את הביקורת של נשיאת כרמי על ניב גורדון

דבריה של כרמי זכו לקיתונות של ביקורת, והיו מי שקראו לה ללמוד מממשלת שבדיה חופש ביטוי מהו. בעצומה, שעליה חתמו 185 חברי סגל אקדמי, הם קראו "לכל חברי האקדמיה בישראל להגן על חירות הביטוי ועל החופש האקדמי בישראל".

קשה להבין מה עניין החופש האקדמי לכאן. ד"ר גורדון לא הוגבל במחקר האקדמי ובהוראה שלו. בפרסמו מאמר בעיתון, אין איש אקדמיה שונה מכל אדם אחר. שניהם זכאים לחופש הביטוי. מן הצד האחר, מפני מה מבקשים החותמים לפגוע בחופש הדעה והביטוי של כרמי עצמה? קשה אף להבין כיצד המוחים רואים בהסתייגות מדבריו של גורדון פגיעה בחופש האקדמי. נהפוך הוא. גינוי מאמרו של גורדון מהווה הגנה על חופש זה. קריאה להטיל חרם אקדמי היא הפוגעת בחופש האקדמי (ואני מתעלם לצורך זה, מן העובדה הברורה שגורדון עצמו לא ייפגע מן החרם. הוא ימשיך ליהנות משני העולמות: גם להיות סמוך על שולחנה של אוניברסיטת בן גוריון המוחרמת, וגם להיות יקירם ובן חסותם של המחרימים).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אשר מעוז, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת ת"א, קובע שהחרם האקדמי הוא שפוגע "יותר מכול בחופש האקדמי"

מרצה נוסף קורא להטיל חרם על מדינת ישראל במחאה על הכיבוש; ואילו חברו קורא להטיל חרם אקדמי על האוניברסיטאות בישראל לרבות זו שבה הוא מועסק; תלמידיו של מרצה אחר טוענים שהוא משתיק אותם כאשר הם חולקים על דעותיו. ...
התופעה
שפוגעת יותר מכל בחופש האקדמי הינה החרם האקדמי. נשק זה - גם אם המטיפים לו מכוונים אותו כלפי מדיניות הממשלה - פוגע פגיעה אנושה דווקא בחופש לחקור ולהתפתח, זאת משום שהוא מנתק את החוקר הן ממקורות המימון למחקריו והן משיג ושיח עם עמיתיו, שהוא כה חשוב במחקר האקדמי. לא ניתן אף להתעלם מכך, כי דווקא מי שקורא לחרם לא ייפגע ממנו. הוא נהנה משני העולמות - גם מן הזכויות כחבר האוניברסיטה המוחרמת וגם מכך שעליו לא יחול החרם שהוא מטיף לו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – ח"כ זבולון אורלב וועדת החינוך תדון בפרשת המרצה ד"ר ברץ שפוטר בעקבות "החלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים" שמטילה "עננה כבדה על האוניברסיטה"

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) הגיב על פיטורי המרצה ואמר: "לאחר ששוחחתי וביררתי את העניין עם המרצה ועם חלק מהנוגעים בדבר באוניברסיטה, עולה חשד כבד שמדובר בהחלטה שנגועה בנימוקים פוליטיים לא ענייניים. חובת ההוכחה להבהיר את ההחלטה המוזרה מוטלת על האוניברסיטה. ההחלטה התמוהה מטילה עננה כבדה על האוניברסיטה. בדעתי לכנס ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך כדי לברר את העניין".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

חופש הביטוי או חופש ההסתה במכללת שנקר

לקראת ט' באב מכללת שנקר מציגה: מתנחלים = נאצים

מגן דוד הדומה באופן מחריד לצלב הקרס הנאצי. מתנחלת עם כיסוי ראש הנראית כמו בתמונות הפרופגאנדה של המשטר האכזרי בהיסטוריה. "קול קורא" עליו חתום הרב שלמה אבינר ורבנים נוספים הקוראים לרצוח כופרים. כל זה בתוך תערוכה חדשה של מכללת שנקר. חופש הביטוי? מכללת שנקר: "זו מחאה חזקה". צפו בתמונות.

עבודת הגמר של בוגר מכללת שנקר, יוסי אבן קמה, שמוצגת בתערוכת הבוגרים של המכללה בבית העילית הישן ברמת גן מציגה את ישראל בשנת 2023 הנתונה תחת שלטון הדיקטטורה של המתנחלים.

העבודה של אבן קמה מציגה את ישראל כמדינה דיקטטורית הנשלטת על ידי הציבור הימני דתי. סמל המגן דוד הופך להיות סמל נאצי. כהנא מככב. אישה מתנחלת מוצגת כמו בכרזות הפרופגנדה של התעמולה הנאצית הגרמנית. כרוזים עליהם חתומים רבני הציבור הדתי לאומי כמו הרב שלמה אבינר והרב זלמן מלמד והשר דניאל הרשקוביץ – קוראים להרוג כמה שיותר כופרים ואפיקורסים על פי מצוות הרמב"ם כביכול, כל זה מוצג בעבודת הגמר של הסטודנט

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – מעריב מדווח שדן ברץ (החוג לפילוסופיה) "המרצה הנערץ" פוטר עקב היותו ימני-לאומי! הוחלף במרצה שאיננו "ותיק או מנוסה יותר" ממנו.

הרוחות סוערות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים בעקבות הפסקת העסקתו של מרצה פופולרי לפילוסופיה. ד"ר רן ברץ לא ישוב לשנת הלימודים הבאה בגלל השתייכותו לצד הימני של המפה הפוליטית, כך לפחות סבורים מרצים וסטודנטים במוסד האקדמי.

ברץ נחשב למרצה מוצלח ומוערך מאוד לפילוסופיה יוונית. במשובי הסטודנטים הוא הגיע למקום הראשון, והתלמידים מכנים אותו "המרצה הנערץ". אבל ברץ, תושב כפר אדומים, קצת שונה מחלק מהמרצים מבחינת השתייכותו הפוליטית.

הוא כתב כמה מאמרים בעיתונות בעלי תוכן ימני-לאומי, הוא עמית במכון "שלם", ושמו עלה השנה לכותרות בעקבות שני דוחות מתוקשרים שעוררו סערה באגפים השמאליים של האקדמיה: הדוח שביקר את הקשרים של הקרן החדשה עם ארגוני שמאל קיצוני, שברץ היה אחד ממחבריו, ודוח תנועת "אם תרצו" על המגמות האנטי ציוניות באקדמיה, שברץ נתן ייעוץ אקדמי לחלקים ממנו.
...
"מרצה שהוא באמת עילוי בתחומו, פילוסוף שמתמסר לעבודה האקדמית ומורה נערץ, הוחלף במרצה אחר שהוא לא ותיק או מנוסה יותר, ובניגוד לברץ לא סיים דוקטורט בהצטיינות. אז איפה שיקול הדעת של האוניברסיטה?"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פרופ' אמנון רובינשטיין מאשר: המעקב והחשיפה של קיצוניים באקדמיה הישראלית לגיטימיים

כאשר המעקב, מביא את דבריהם של אנשי האקדמיה בלשונם ומבקר אותם בלשון אקדמית, אין בכך יצירת סביבה עויינת המגבילה את הגיוון האקדמי. בנוסף, לדעת המחבר, אם גופים אלו הם התארגנות להבעת דעה של סטודנטים אזי זו מוגנת לפי סעיפים 5 ו- 6 לחוק זכויות הסטודנט התשס"ז 2007

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון יוצאת למסע צלב נגד חופש ביטוי

רבקה כרמי - איך את מצדיקה את דיכוי החופש האקדמאי באוניברסיטת בן-גוריון?
זו לא הפעם הראשונה שמרצה באוניברסיטת בן גוריון עולה לכותרות בנסיבות לא אקדמיות. רק לפני פחות משנה התפוצצה פרשת מאמרו של פרופ' ניב גורדון.

"זה שונה, זה בכלל לא דומה. הנסיון לומר שהאוניברסיטה הזו היא פוסט ציונית, כאשר היא משאירה את פרופ' גורדון בתפקידו, ומצד שני, מפטרת מרצה שהוא תושב התנחלות ביהודה ושומרון, זה פופוליסטיקה ושטויות. אין שום דמיון בין שני המקרים. פרופ' ניב גורדון לא עבר על הקוד האתי".
פרופ' ניב גורדון מסיים בקרוב את תפקידו כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל
באוניברסיטת בן גוריון. מאמרו, שפורסם בשלהי חודש אוגוסט אשתקד בעיתון הנפוץ 'לוס אנג'לס טיימס', שקרא להחרמת מדינת ישראל בשל מדיניותה בשטחים, עורר סערה ציבורית והיו גם מי שקראו לפיטוריו. לבסוף, הוא נשאר בתפקידו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – אריה ארנון (החוג לכלכלה) הכלכלן המרקסיסטי, מסלף עובדות בסיכום העשור שלו

אם למדנו משהו בעשור המבוזבז (שאלו את אולמרט), הוא שנקודת ההתחלה והסיום בפשרה הטריטוריאלית נמצאת קרוב מאוד לגבולות "הקו הירוק". לכן המסכות שנפלו אז חשפו כי מי שרוצה שלום ו"שתי מדינות" חייב לקבל נסיגה לגבולות ההם; חלוקת הארץ 77% לנו 23% להם ופשרה בבירה.

במקום לשאול אם יש פרטנר, צריך לשאול אם ישראל מסכימה לתוכנית קלינטון. ממשלת נתניהו אינה מסכימה לתנאים שבתוכנית. הקואליציה, המונהגת על ידי השביעייה, אומרת בגלוי שזו אינה פשרה שמקובלת עליה. הם רוצים אולי הסכם בתנאים אחרים, אך אפילו אינם אומרים מהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

גוברים הקולות לפסול את החרם בשם "החופש האקדמי"

מזה שנים עומדים מוסדות אקדמיים ישראליים תחת מתקפה של חברי סגל ישראלים, שמסתובבים בעולם וקוראים לאיגודי מרצים להחרים את האוניברסיטאות הישראליות. חלק מהם מגדילים לעשות ומעודדים גופים כלכליים למשוך השקעות מהארץ בכלל ומהאוניברסיטאות בפרט, להחרים את ישראל ואת מוסדותיה האקדמיים ולהטיל עליה ועליהם סנקציות. את פעילותם הם מצדיקים בכך שהחירות האקדמית מקנה להם זכות אפילו לקעקע את היציבות הכלכלית של המוסדות שמהם הם מקבלים את משכורותיהם, והמדינה – המממנת את משכורותיהם – חייבת לפרנס אותם למרות שהם מסיתים נגדה ומסכנים את קיומה.
...
אין שום סיבה המחייבת מדינה, כמו גם כל ארגון אחר, לפרנס ולממן את מי שמסתובב בעולם וקורא להטיל עליה חרמות וסנקציות, שכן הוא מעמיד בסכנה את הלגיטימיות שלה ובכך גם את קיומה
.
...
על שר החינוך שממונה על תקציבי האוניברסיטאות להקים באופן דחוף ועדה שתקבע כללי אתיקה לפעילות החוץ אקדמית של כמה עשרות חברי סגל, כדי להגן על החופש האקדמי מפני ניצולו לרעה, ולהגן על מוסדות ההשכלה הגבוהה מפני קריסה כלכלית ומדעית. זאת כתוצאה מפעילותם חסרת האחריות של מי שהפכו עצמם לפוליטיקאים במסווה אקדמי

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – חברי חבר המנהלים של אוניברסיטת תל אביב תומכים בגדעון סער וקוראים לאקדמאים התומכים בחרם על ישראל להתפטר או להיות מפוטר

 

דרור אידר, חוקר הספרות, העורך והמלחין הנודע, חושף את הצביעות באקדמיה הישראלית: חירויות המחשבה וחופש הביטוי שמורות "רק לאנשי שמאל"

לא חירות המחשבה והביטוי עמדו לנגד עיני החותמים אלא שמירה על אנשי הגילדה שלהם, ובעיקר על חירויות המחשבה, שבקרב חברי הגילדה הזאת שמורות כמעט תמיד רק לאנשי שמאל, בעיקר מהאגף הרדיקלי. האקדמיה הישראלית מלאה לאין שיעור בחוקרים החותרים תחת קיומה במסווה של חירות אקדמית. עד כאן. אומה החפצה חיים צריכה ללמד עצמה לומר למערעריה "ניצרו לשונכם מרע". ומי אמור לעשות זאת אם לא מנהיגיה?

דבריו האמיצים של שר החינוך, גדעון סער, כי דווקא תומכי החרם הם אלה שפוגעים בחופש האקדמי, מייצגים את דעת רוב אזרחי ישראל וגם רבים באקדמיה. כמה עצוב שגם חותמי העצומה הנוכחית שותפים לפגיעה זאת

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (החוג לפילוסופיה) תולה חוברת המאשימה את חיילי צה"ל בפשעי מלחמה בכניסה למשרד בקמפוס

 

בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מתאר את המקרתיזם האקדמי האמיתי הנעשה בידי שמאלנים אקדמאיים אנטי-דמוקרטיים

שורה של מרצים בכירים באוניברסיטאות ישראליות מחרפים ומגדפים את ישראל. התרגלנו כבר חלקם גם דורשים את החרמת ישראל. גם לזה התרגלנו. כאשר מישהו מעז לומר עליהם מילת ביקורת, בין שזה שר החינוך גדעון סער או בין שזה הפרופסור אלן דרשוביץ, הם מייללים על הפגיעה בחופש האקדמי שלהם.
...
בשם העצמאות האקדמית יפוטרו מרצים שחורגים מהקו. מרצים צעירים כבר התלוננו בפני הח"מ שאין להם סיכוי לקבל משרה משום שהם אינם חלק מהמקהלה. הפיטורים של ד"ר לויט מוכיחים שהמקרתיזם כבר כאן. הוא פועל בחסות "החופש האקדמי".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גרויון – הפרופ' ישראל דויד (המח' להנדסת תעשייה וניהול) גוער בהנהלת האוניברסיטה לטפל בתופעות המסוכנות של השמאל הקיצוני המתנהלות תחת הכותרות השגויות של "חופש אקדמי" או "חופש הדיבור"

כחלק מההפגנות בעקבות ה"משט" מטורקיה, הפגינו מול בנין הסנאט של אוניברסיטת בן גוריון פעילים שצעדו תוך הצדעה במועל יד וצעקו "הייל ביבי". היו אלה ככל הנראה פרובוקטורים מבחוץ שהוזמנו מבפנים, אך בהפגנה עצמה השתתפו אנשי סגל האוניברסיטה.
 ...
ברחבת בנין הסנאט ניצבת כרזה בגובה כמטר ובה תמונת ראש הממשלה נתניהו, שעליה מרוחה בגדול הכתובת "קטסטרופה". כל אחד יכול לבוא ולראות את התערוכה שנועדה מיסודה לפאר את דוד בן-גוריון. המחאות של כ-90% מחותמי ספר התערוכה אינן מרשימות את ההנהלה, שבתגובתה ענתה שזהו "חופש אמנותי".

ראוי לה להנהלת האוניברסיטה שלי שתפסיק להגחיך ולהמאיס את עצמה, ותתעמק במשמעותם המורכבת של מושגים כמו "חופש אקדמי", "חופש דיבור", "חופש אמנותי", "שיקול אקדמי", "צנעת הפרט", כנגד תפיסתה הפשטנית הנוכחית.

במחלקה למתמטיקה מכהן פרופסור שבנו מת מות גיבורים ב"עופרת יצוקה", כשהוא מגן על אוניברסיטת בן-גוריון מוכת הקסאמים. היהיה זה מוגזם לבקש מהנהלת המוסד ומן הדובר שלה, שלצד החופש האקדמי המהולל של מרצים לקלל את צה"ל ברבים, יישקל גם החופש של הפרופסור השכול שלא לשמוע מעמיתיו בעבודה כי בנו היה "פושע נאצי"?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – לב גרינברג (החוג לסוציולוגיה) מאשים כי הממשלה לא משחררת את גלעד שליט מכוון שהיא למעוניינת בשלום

ממשלת ישראל איננה רוצה להכיר בחמאס, אבל פועלת להשארתו בשלטון בעזה, מבודד ומנותק מהגדה המערבית. אחרת עוד עלול להופיע פרטנר לשלום וניאלץ לשלם את המחיר. שמירת גלעד שליט בשבי הפכה אמצעי מניעה של יחסי שלום.

מוקד הבעיה של שחרור שליט הוא סירובה של הממשלה לדבר עם החמאס. כשנבחר בינואר 2006, ... החייל השבוי הפך לנשק במלחמת ההסברה של ישראל, ולא נושא למיקוח. הממשלה אינה רוצה להחזירו אלא להוכיח לכל כמה מנוולים אנשי החמאס

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

רונן שובל, ראש תנועת "אם תרצו", מאשים את הפוסט-ציוניים "בבריחה מדיון ענייני" מהשאלות הנוקבות

הניסיון לברוח מדיון ענייני בנושאי ההטיה האנטי ציונית בחלק מהחוגים, ותחושת ההדרה וההשפלה שחשים סטודנטים רבים, לא יצלח. גם הטחת הגידופים בנוסח "מקארתיזם", "פאשיזם" ו"סטליניזם" ח"י פעמים ביום לא תמנע מהציבור ומהסטודנטים הדורשים תשובות לשאול שוב ושוב את השאלות הבאות: האם במקומות מסוימים באקדמיה קיים ייצוג יתר להשקפות פוסט ציוניות ללא פרופורציה כלשהי לייצוגן של ההשקפות הללו בציבור? ממה מצב זה נובע? האומנם מצוינות אקדמית קיימת בעיקר אצל בעלי השקפות כאלה, או שמא בעלי השקפות כאלה מקדמים את אנשי שלומם?

האם נכון הוא שחברי סגל אקדמי, שהם בעלי עניין מובהקים, הם שיתחמו את גבולותיו של "החופש האקדמי", או ליתר דיוק יקבעו שבשם ה"חופש" הזה הכל מותר? האם לציבור, לשר החינוך ולארגונים לא ממשלתיים אין זכות להשתתף בתחימת גבולותיו של "החופש האקדמי"? האם עצם העלאת השאלה היא בגדר סתימת פיות וציד מכשפות? ואולי דווקא צעקות ה"מקארתיזם" הן הניסיון לסתום פיות?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – הסופר מנחם בן מחזק את השר החינוך גדעון סער; שולח את ניב גורדון הביתה

צריך בהחלט להגיד לפרופ' גורדון: אמרת שאתה בעד החרמת ישראל? או קיי. אז אתה לא יכול ללמד אצלנו. הרי אתה מחרים אותנו. יאללה ביי. מה צודק מזה?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

נבחרת למונדניאל שנאת ישראל באוניברסיטת בן גוריון

יש להניח כי מכתב זה, ואחרים כמותו, לא הקפיצו את כבוד הנשיאה, כמו אותו "איום" על חייו של גורדון. גם העובדה שהגורדונים למיניהם ערכו כנס סגור בתוך הקמפוס מעידה על מידת הפלורליזם בו היא גאה. על קריאתו משכבר הימים לחרם היא הגיבה בנזיפה פדגוגית. היא לא ממש הזדעזעה גם מהתייצבותו של מגלומן זה לצד החמאס, מתמיכתו בהתקפה נגד החיילים על סיפון ה"מרמרה", או מניסיונו להביא לדין קצין צה"ל בכיר. להיפך, גורדון אפילו קודם בסולם הדרגות. עד ממש לאחרונה הוא היה רק "דוקטור" והנה הוא הופך ל"פרופסור", לפני סיום תפקידו כראש החוג. אכן יש שכר לפעילותם של המשמיצים והחתרנים. בעצם, התפוח לא נפל רחוק מהעץ. אביו, חיים, היה אף הוא מרצה באותו קמפוס ובשעתו הוא איחל לאריאל שרון התקף לב וכינה את נתניהו "חלאה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – פרופ' אפי יער (החוג לסוציולוגיה) חושף את משטר החשיבה השמאלנית באוניברסיטת תל אביב

יש כאן שימוש לא הוגן בסמכות, במטרה לחנך לחשיבה חד-ממדית, בלי לתת לתלמידים אפשרות לבחור בין גישות שונות בניסיון לחתור לאמת. ככל שמגמה זו תתחזק, רמת המחקר בחוגי הלימוד שבהם היא קיימת תרד, והם יאבדו את אמון הקהילה האקדמית ואת אמון הציבור הרחב.

כמה אירוני הוא, שהמרצים המייצגים מגמה זאת, המכונים "ביקורתיים", אינם מוכנים לקבל חשיבה ביקורתית כשזאת מופנית כלפיהם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – ראש מח' הביטחון של אוניברסיטת בן גוריון מאשר בכתב שחברי סגל מהשמאל הקיצוני התעסקו בפעילות פוליטית בלתי חוקית

דיווח סטטוס מאוניברסיטת בן גוריון: ראש מחלקת הביטחון מאשר בכתב שחברי סגל מהשמאל הקיצוני תועדו בקמפוס במהלך פעילות פוליטית בלתי חוקית, כולל ההצעדה במועל יד. ראה את המסמך המצורף.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

 

 

 

 

 

 

הפרקליטות האשימה את אוניברסיטת בן גוריון במתן חסות אקדמית לפעילות נגד המדינה

פרקליטות מחוז הדרום זועמת על נשיאת אוניברסיטת בן גוריון. בשבוע שעבר נשלח אליה מכתב ובו היא מואשמת במתן חסות אקדמית לפעילות נגד המדינה. הרקע - כנס סגור בנושא הבדואים בנגב. ... מדינת ישראל מנהלת בשנים האחרונות מלחמה בבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב. מדובר ביותר מ-80 אלף בדואים שגרים בשטח של עשרות אלפי דונמים, תוך השתלטות לא חוקית על הקרקע ובכנס באוניברסיטת באר שבע זכו אותם תושבים לשיעור אקדמי ומשפטי כיצד להילחם במדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – במכתב לנשיאת האוניברסיטה "האוניברסיטה הסותמת פיות ציוניים"

החרמות, הסתה, חתירה נגד אושיות המדינה, סתימת פיות של סטודנטים שחוששים להביע את דעתם באוזני מרצים ומתרגלים - לזה אפשר לקרוא פלורליזם! אז הנה, נְעזֵר בחופש הביטוי, נשלח את המכתב הזה לשר החינוך גדעון סער, ליושב-ראש ועדת החינוך בכנסת זבולון אורלב, נפיץ את הדברים הללו בתפוצה המונית ונבקש לא לשלוח את ילדינו למוסד אקדמי שדוגל בסתימת פיות ציוֹנִיים, בהסתה נגד צה"ל, שנוטף ארס ומטיף להרס. ובשם האמת הצרופה, ומכיוון שכספנו לטעמכם מוכתם בדם חפים מפשע, ראוי אפוא שתפנו ותקבלו את שכרכם מידיים טהורות מכל עוון

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

קלמן ליבסקינד, כתב מעריב, מביע דעת על הגילויים האנטי-ישראליים ע"י אקדמאים ישראליים שמוזכרים בדו"ח של "אם תרצו"

המחברים מזכירים את הפרס שהוענק למחקר שנערך באוניברסיטה העברית ואשר "גילה" כי חיילי צה"ל נמנעים מלאנוס נשים פלשתיניות רק מטעמים גזעניים. הם מספרים על מרצה שלכיתתו לא יכול היה להיכנס חייל במדים, על מרצה שתיקנה במבחן את הביטוי "ארץ ישראל השלימה", שכתב סטודנט, ל"פלסטין המאוחדת",  על מרצה שאצלה למלחמת העצמאות קוראים "מלחמת 48", על קליניקה באוניברסיטת חיפה העוסקת בסיוע לאסירים ביטחוניים ועל תכנית באוניברסיטת ת"א שבמסגרתה מתנדבים התלמידים בארגוני השמאל הרדיקלי ומקבלים על כך מילגה. הדו"ח כולל מחקר, שפורסם לפני שנתיים, אשר בדק את חומרי הלימוד הנלמדים בחוגים למדעי המדינה. הממצאים הראו ש-80 אחוזים מהחומר העוסק בלאומיות ובציונות מבוסס על רשימת מקורות המייצגת גישות פוסט ציוניות או אנטי לאומיות

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

דני קשמרו מחדשות ערוץ 2 חושף פעילים מהשמאל האנטי-ישראלי: קובי סניץ (אוניברסיטת בן גוריון, החוג למתמטיקה), עמנואל פרג'ון (האוניברסיטה העברית, חוג למתמטיקה) וחיים בראשית (אוניברסיטת מזרח לונדון, החוג ללימודי תרבות)

זה היה עוד שבוע קשה לתדמית של ישראל בעולם. להקות ביטלו ביקור כאן, ארגונים בעולם קראו להחרים מוצרים תוצרת הארץ, ונציגים ישראלים בחו"ל ספגו גידופים ואפילו מכות. אנחנו פגשנו את הישראלים שלא רק מצדיקים את המהלכים האלה - אלא יוזמים אותם בעצמם. עד כמה זה דמוקרטי? או לגיטימי? מה שבטוח, לא תישארו אדישים... והדברים האלה צריכים להטריד את כולנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

הגייס החמישי באדקמיה הישראלית מגנה את ישראל על "פשעי מלחמה"

"אנחנו, מרצים וסטודנטים הח"מ, מעריכים ומכירים תודה לאותם טייסים וחיילים אמיצים המצייתים לקול מצפונם ומסרבים לקחת חלק בהרג ודיכוי של עם אחר".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – קריאות מצד הסטודנטים להתפטרות ניב גורדון (החוג למדעי המדינה) במהלך הפגנת התמיכה בפעולה נגד המשט

"רצינו להראות את התמיכה שלנו בממשלת ישראל אחרי האירוע, להראות שהסטודנטים בישראל תומכים בממשלה ברגעים קשים אלה", סיפר אלון שוורצר, סטודנט בשנה א' לפוליטיקה וממשל ומרכז תנועת "אם תרצו" בקמפוס. הסטודנטים קראו קריאות "עם ישראל חי" ו"ניב גורדון תתפטר". "אתמול נחצה קו אדום, ולא לראשונה באוניברסיטה, וסטודנטים הזדעזעו אתמול לראות מרצים יחד עם סטודנטים מהשמאל וסטודנטים ערבים שצועקים קריאות בגנות ישראל". לדבריו, "אנחנו לא מפגינים נגד אלא בעד המדינה. זה הביא סטודנטים לצאת מהאדישות שלהם

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת מזרח לונדון – חיים בראשית (החוג החוג ללימודי תרבות) מונה את הסיבות להטיל חרם על ישראל בראיון למעריב

בראשית גם מוחה על כך שבארץ מגדירים אותו כקיצוני. `לנו קוראים קיצונים, אך אף אחד לא קרא לארנון סופר מאוניברסיטת חיפה קיצוני`. הוא גם מאשים את התקשורת, שלדבריו יש לה `אחריות להראות לחברה את פניה, להכריח אותה להתבונן בראי`.

גם את הטענות כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי האקדמי הוא דוחה. `אנחנו לא רוצים להשתיק. ההיפך. לא יהיה חרם על אנשים אלא על אוניברסיטאות. מעולם לא התקבלה החלטה של סנאט של אוניברסיטה בארץ נגד הכיבוש`.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פרופ' אברהם דיסקין מעיד על השתלטות האנטי-ציונים באקדמיה

הפרסום ב"ישראל היום" של דו"ח "אם תרצו" גרר תגובות אין קץ ברשת השיח של אנשי מדעי החברה באינטרנט. די להתבונן בתגובות שהתקבלו, כדי לדעת לאן נושבת הרוח. דו"ח "אם תרצו", למרות פגמיו, משקף לצערי תופעה אמיתית. [השתלטות השמאל האנטי-ציוני הקיצוני על האקדמיה]

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

השמאל באקדמיה – הסערה

בעקבות הכתבה ב"ישראל היום" על השמאל הקיצוני באוניברסיטאות: בימין מאשימים - "הם המקארתיסטים האמיתיים" אבל בשמאל מזלזלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

דוח חדש של תנועת "אם תרצו" מעיד על 80% של ההוראה בגישה אנטי-ציונית במחלקות למדעי המדינה באקדמיה

באוניברסיטה בבאר שבע, הנקראת על שמו של דוד בן גוריון, שמעו תלמידי הקורס "מבוא לפוליטיקה וממשל" שאותו בן גוריון היה "חרא של בן אדם", כדברי המרצה איילת הראל שלו (שוהה בחו"ל ולא העבירה את תגובתה לתלונות בדו"ח). הם גם נאלצו לצפות, כחלק מחובות השיעור וכחלק מחומר הבחינה, בסרט "שיחות עם עזמי בשארה".

עוד בחומר הלימוד של הקורס, ובמסגרת נוכחות החובה: ניתוח כתבה עיתונאית המעודדת סרבנות והאזנה להרצאה מפי ח"כ דוב חנין, איש מפלגת חד"ש, על משנתו הפוליטית.

לינק לדוח של "אם תרצו"
http://www.stuffings.co.il/Im-Tirzu/AcademicSpeechGag.pdf

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

צעדה של אקדמי השמאל בשכונת שמעון הצדיק בירושלים תחת הכותרת "הכיבוש זה כאן" [או בכותרת חלופית: שטח נקי מיהודים]

עשרות אנשי אקדמיה בכירים יקיימו ביום רביעי צעדה בשכונת שייח' ג'ראח במחאה על פינוי המשפחות הערביות מבתיהן. הצעדה תיערך תחת הכותרת: "הכיבוש זה כאן, 3 דקות מהר הצופים" [ועוד פחות מאתר הפיגוע של שיירת הדסה]

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

אוניברסיטת תל אביב - נשיא הטכניון נוזף בענת מטר ורחל גיורא על מכתב ההשמצה שהפיצו

רק למחרת, כשכבר המשכתי בדרכי, התחילו להגיע אלי מסרים טלפוניים על אודות מכתב שנשלח למוזיאון המדע בבוסטון, לפני האירוע, ביוזמתו של פרופסור נעם חומסקי מ-MIT, חברות וחברי סגל משתי אוניברסיטאות ישראליות ואנשים נוספים. במכתב הביעו חומסקי וחבריו מחאה חריפה על כך שהמוזיאון איפשר לנשיא הטכניון, "האוניברסיטה המכינה כלי רצח", להרצות בו. עוד נאמר במכתב, כי האירוע שהעלה על נס את תרומתה העצומה של מדינת ישראל לטכנולוגיה העולמית ולמדע, "שימש כיסוי והסוואה לפשעיה של ישראל נגד האנושות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

איזי ליבלר משתמש בסגל האנטי-ישראלי באוניברסיטת תל אביב בתור דוגמא לאקדמאים שחצו את הגבולות שבין החופש האקדמי לבין "פעילות חתרנית"

למרבה הצער, האירוע באוניברסיטת תל אביב הוא רק דוגמה ומשל. אולי ראוי לציין כאן כי ענת קם, שהתהדרה בגניבת מידע מסווג מצה"ל בשם חופש הביטוי וניסתה להציג עצמה כדמות הרואית, למדה בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב, חוג שבו מרצים קראו לחרם גלובלי על ישראל. חופש הביטוי הוא מרכיב חשוב ביותר בדמוקרטיה, אך יש למתוח קו ברור בין חירות אקדמית לבין עבירה על החוק ופעילות חתרנית.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – גדי אלגזי (החוג להיסטוריה) על קצה המזלג

האם לא שמעתם לאחרונה על ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב? בודאי ששמעתם. גם הוא לא אהב את מה שלפרופסור דרשוביץ' היה לומר עליו ועל חבריו, אבל רק לאחרונה הוא קרא ל'ארגון לשיתוף פעולה כלכלי" (OECD) שלא לקבל את ישראל לשורותיו ובכך אישר כל מילה שנאמרה עליהם. הוא קרא לאירופה שלא להעניק לישראל שום יחס מסחרי מועדף, סבור שישראל זוממת לתקוף את איראן, טוען שביצעה ומבצעת פשעי מלחמה בשטחים, מרוצה מ"הצלחת ההתקוממות" של ה"חיזבאללה", מאשים שהמדינה גנבה 94% מאדמות הבדווים וקורא להכניס לכלא חיילים מורדים. לא, חלילה, סרבני שרות בשטחים כמוהו, אלא לובשי מדים המסרבים לפנות מתנחלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת לונדון מזרח – חיים בראשית (החוג ללימודי תרבות) מזלזל באוניברסיטת אריאל; מאיים על האקדמאיה הישראלית וקובע שהיא "כסוכן של הכיבוש"

"יש בישראל אלפי אקדמאים, חלקם הגדול מוכרים בעולם. אם הם יאכלו את השרץ הזה, אנחנו נמשיך לפעול כנגד האקדמיה הישראלית כסוכן של הכיבוש". כך אמר ל-ynet הפרופסור הישראלי-בריטי חיים בראשית, לאחר ששר הביטחון אהוד ברק אישר להכריז על מכללת אריאל כאוניברסיטה. בראשית היה מיוזמי החרם האקדמי הבריטי לפני יותר משנתיים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – אורי בר-יוסף (החוג למדעי המדינה) מפברק "הסטוריה חדשה"; קובע שישראל עצמה אחראית למעשה במלחמת יום כיפור מכוון שסרבה להשכין שלום עם מצרים

במלים אחרות, לפני ישראל עמדו שתי אופציות: להתקדם בתהליך מדיני שהבטיח לה, כבר מלכתחילה, הסכם שלום עם מצרים בתמורה לפינוי כל סיני, או להיכנס למלחמה שאותה ייזום הצד הערבי במטרה להניע אותה להיכנס לתהליך מדיני כזה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – מרצים רצו וקיבלו חרם

ג'רוסלם פוסט דיווח על התפטרותו של מרק טננבאום מחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב ומתפקידיו במוסד. זאת על רקע הוויכוח בשאלה אם החירות האקדמית מתירה למרצים לקרוא לסנקציות על ישראל, להחרים אותה ואת המוסדות האקדמיים שלה, ולקרוא למדינות, לאנשים ולגופים כלכליים בעולם למשוך מהם השקעות ותרומות.

טננבאום העלה בפני חבר הנאמנים הצעת החלטה לבקש מסנאט האוניברסיטה לבדוק את הפעילות הפוליטית של מרצים הנעשית בשם האוניברסיטה: כמה מהם דרשו להטיל חרם על ישראל ועל האוניברסיטה שלהם, שממנה ומהכסף שתורמים לה אנשים כמו טננבאום הם אוכלים את לחמם. טענתו איננה נגד עמדותיהם הפוליטיות, אלא נגד העובדה שהם מנצלים את השיוך האקדמי שלהם כחברי סגל באוניברסיטת תל אביב כדי לקדם את החרם על ישראל ועל אוניברסיטה זו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב - אקדמאיים מאוניברסיטת תל אביב קובעים שהטכניון "יצר טכנולוגיות לרצח"

פרופסורים מאוניברסיטת תל-אביב וממכון ויצמן חתמו על על מכתב גינוי שנשלח למוזיאון המדע של בוסטון המארח בימים אלה תערוכה הסוקרת המצאות ישראליות פורצות דרך בתחומי האנרגיה הנקייה, הרפואה והטכנולוגיה - בטענה כי זו מהווה "ניסיון של ישראל להסיח את הדעת מפשעי מלחמה" שהיא אחראית להם. ... בל מה שנראה כגאווה ישראלית אמיתית התקבל בהתלהבות פחותה בהרבה בקרב אנשי אקדמיה שונים, ביניהם הבלשן היהודי נועם חומסקי וחברי סגל אקדמי במוסדות בישראל - ד"ר קובי סניץ ממכון ויצמן, פרופסור רחל גיורא וד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל-אביב.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – אלן דרשוביץ מצהיר הסטודנטים זכאים שלא לעבור תעמולה שמאלנית על ידי מרצים באוניברסיטה

דרשוביץ, שנאם בשם מקבלי תואר הכבוד, המשיך את טיעוניו ואמר כי יש מרצים יהודים בעולם שמשתמשים בחופש האקדמי שניתן להם, ובהיותם יהודים, כדי לבקר את המדיניות הישראלית בכיתות ובמאמרים ואמר כי החופש האקדמי לא כולל רק את הזכות לבקר "אלא גם את הזכות להגן על הממשלה, לעבוד עם הממשלה והזכות להיות פטריוט", וזכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל.

"החופש האקדמי שייך גם לסטודנטים", אמר. "יש להם חופש לבטא את הזכויות שלהם. זה כולל גם את הזכות לא לעבור תעמולה בכיתה על ידי המרצים", אמר דרשוביץ. "אם יש פרופ' שמאיים להעניש תלמיד שלא מסכים עם דעותיו הוא אשם בהטרדה", הוסיף והשווה את עבירת ההטרדה במקרה זה להטרדה מינית. "הסטודנטים הם הצרכנים של האוניברסיטה ולצרכנים יש זכויות", הוסיף.

דרשוביץ ביקר בחריפות מרצים מתונים מן המרכז, שאינם מביעים את דעותיהם בפומבי, ומשאירים את הבמה ריקה למבקרים את המדיניות הישראלית. "לסטודנטים יש גם את הזכות לתמיכה של מרצים מתונים מהמרכז שמסכימים עם דעותיהם".

דרשוביץ תקף במיוחד את מרצים פרו ישראלים בארה"ב, שלפי דבריו אינם משתתפים בדיון הציבורי על ישראל. "אני לא יכול לדבר על מה שמתרחש בישראל, אבל אני יכול להגיד שבארה"ב אני נבוך מהשתיקה של פרופסורים פרו-ישראלים, שבשקט ובפרטיות מבטאים את הדעות שלהם, אבל חוששים לבטא אותם בציבור, בגלל חשש לאבד פופלריות".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – יהודה שנהב הסוציולוג המרקסיסט מהלל ומגן על המאושמים בריגול לאירגון החיזבללה

על מילת הכבוד של שנהב שפגישת הנאשמים עם נציגי החיזבללה הייתה למטרות שלום. שנהב טוען שכל הפרשה היא בדותה והמצאה פשיסטית של השב"כ.

"ניתן לזהות בתקופה האחרונה קפיצת מדרגה ברדיפות השב"כ אחרי המנהיגות הפוליטית של הפלסטינים אזרחי ישראל (ערביי 48'). פעילים פוליטיים פלסטינים מופחדים, מגורשים, מועלמים או נעצרים ודבר מעצרם מושתק. פגישות פוליטיות או פגישות עם נציגי ארגוני זכויות אדם ערבים מוגדרות כריגול. פגישות עם אנשי שמאל בעולם מוגדרות כסכנה לביטחון המדינה."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – אקדמאיים בעלי קביעות שמאלנים קיצונים משמיצים את אלן דורשוביץ; טוענים שלבקר את השמאל זה פאשיזם!

כהיסטוריונים, שמכירים היטב תקופות בעבר אשר בהן החלה התדרדרות מדמוקרטיה נאורה למשטר אפל, אנו מודאגים ביותר מחלק מן הדברים שנאמרו. מר דרשוביץ תקף בחריפות את אנשי האוניברסיטה המותחים ביקורת על מדיניות הממשלה, נקב במפורש בכמה שמות של אנשי סגל, והאשים אותם, כי הם מובילים מדי יום לעריצות מחשבתית כיוון שהם כופים דעותיהם על הסטודנטים (והוא השווה כפייה כזו להטרדה מינית).
...
רוחות רעות, אנטי-אינטלקטואליות
ואנטי-דמוקרטיות, מנשבות כיום במדינת ישראל ובמערב בכלל. האוניברסיטאות הןכדבריך - המעוז המגן מפניהן. פסילה של השקפות אלה או אחרות והתקפה על המביעים אותן מעל במת הכבוד של האוניברסיטה מערערות את חומות המגן הללו.

בין החותמים:
פרופ
` גדי אלגזי
פרופ` ענת בילצקי, החוג לפילוסופיה
פרופ` דניאל בר-טל, בית-הספר לחינוך
פרופ` ג`אד נאמן, הפקולטה לאמנויות

[הטענה שמטר וגיורא "מובילים מדי יום לעצירות מחשבתית" היא שיקרית ביסודה. הציטוט "Free Speech for me, but not for thee" התיחס לפעילות הנחרצת של מטר וגיורא למנוע את המינוי של שרביט-ברוך לחוג המשפטים. אולי החתומי העצומה הם יודעי דבר על דרכי ההוראה האמיתיות של המוזכרים בנאום של דרשוביץ. לא יזיק לחתומים לשפר את האנגלית שלהם.]

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – גבריאל שפר (החוג למדעי המדינה) מאשים את ישראל בפיתוח בפצצה הגרעינית האיראנית

'הגישה הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים בגילויי אנטישמיות, גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו האחרונה לגילויים אלה.
...
בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-הערבי-הפלסטיני, הרי שישראל תרמה ותורמת לחוסר היכולת להגיע לפתרון ואפילו לניהול סביר והוגן של הסכסוך. ... דברים אלה חלים גם על עמדת ישראל ביחס לשאיפתה - הבלתי רצויה כשלעצמה - של איראן (ואולי גם של סוריה) להשיג נשק גרעיני. פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן הוא, בחלקו, תגובה ליכולת הגרעינית המיוחסת על פי פרסומים זרים לישראל

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית - הקיטש של פרופ' מרגלית (החוג לפילוסופיה)

השמאל הישראלי הקיצוני ממשיך לחלק מתנות לעצמו. אחרי זאב שטרנהל (לפני שנתיים) ויהודה נאמן (לפני שנה) הגיע תורו של אבישי מרגלית לקבל את פרס ישראל. הפרופסור לפילוסופיה, כמו שני קודמיו, לא יחמיץ הזדמנות להאשים את ישראל בכל המתרחש במזרח-התיכון. כמותם הוא ישמח מאד לקבל את הפרס ואת המעטפה. אולם בניגוד להם, הוא גם מוצא לנכון לפגוע בזכר השואה ובחיילי צה"ל הנופלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – בן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, זועם על האירוח של כנס החמס באוניברסיטת תל אביב ע"י החוג לפילוסופיה ומנוהל ע"י אורי הדר (חוג לפסיכולוגיה)

בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב יתקיים היום (ה') כנס תחת הכותרת "קולות מעזה", על טהרת דוברי השמאל הרדיקלי. זה יהיה כנס במתכונת של "וידיאו קונפרנס". חלק מהדוברים מוכרים כסנגורים של החמאס והחיזבאללה בארצות הברית, וחלקם יופיעו בשידור ישיר מעזה.

מנחה הכנס מהצד הישראלי הוא פרופ' אורי הדר, שחתום כמעט על כל עצומה של השמאל הרדיקלי, ובכלל זה הזדהות עם עזמי בשארה וטלי פחימה ותמיכה בסרבנים. למעריב נודע שגורמים רבים בצמרת האקדמית של האוניברסיטה זועמים על הכנס, אך הם חוששים להביע את דעתם בפומבי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

רשימת האקדמאים "שאטי הנפש" שחתמו על העצומה לגינוי צומת ספרים

אנו החתומים מטה, אנשי אקדמיה, חוקרים ואנשי ציבור, דוחים בשאט נפש את החלטת הנהלת צומת ספרים להסיר מהמדפים את הספר השמאל הלאומי.

הסרה של כל ספר ממדפי הספרים בחנויות בשל לחצים אידיאולוגיים-פוליטיים, פסולה ופוגעת בלב ליבה של הדמוקרטיה ומהווה פגיעה אנושה בחופש הביטוי ובחופש הבחירה של הציבור.

בין החתומים
פרופ' מרדכי קרמניצר

פרופ' ירון אזרחי
פרופ' נעמי חזן
פרופ' דוד נחמיאס

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

ראוי לצל"ש! פרופ' אילן גור-זאב קוטל את ה"פילוסופיות" האופנתיות האנטישמיות האקדמאיות

מאמפתיה לסבל הקורבנות של הקולוניאליזם היא מגיעה להזדהות עם "אלימות-הנגד" ומשם היא ממשיכה. לאן? היא ממשיכה להעדפת הרטוריקה על פני הפילוסופיה, ובסופו של דבר להזדהות עם ההיספגות בתוככי האלימות כמטרת האלימות. הפילוסוף הפרוגרסיבי ז'יז'ק אומר לנו זאת במפורש: אל לנו לברוח מהאלימות או לנסות לצמצמה, אלא להפך, עלינו להתגייס לאלימות דמוקרטית מהפכנית חדשה שאין לה יומרה לאמת. וחברנו אדם טננבאום, המעמיק שבגיבורי התרבות התל-אביבית, מדייק עוד יותר מאילן פפה, יהודה שנהב ועדי אופיר, ומציג את הייעוד הפוסט-מטאפיזי העליון: אלימות שהשתחררה מכל גבול, אמת מידה או מטרה; אלימות טהורה כמטרת האלימות. היא, שהשתחררה מהפרימיטיביות של אשליית אלימות-הנגד הפוסט-קולוניאליסטית, רשאית להתיימר באמת הקסם לחולל מעין הטהרות עוצמתית בעולם שאין בו מקום לאשליית האמת, הצדק והקדושה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית – נורית פלד-אלחנן (החוג לחינוך) קובעת שמדינת ישראל רוצחת נוער ערבי מכיוון שמתייחסים אליהם "ככינים"

בישראל נוהגים מאז ומתמיד בילדים פלסטינים על פי האמרה "בני כינים ככינים". יש האומרים זאת בריש גלי ויש השותפים לדעה בשתיקה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביבבן דרור ימיני, עורך עיתון מעריב, מגנה את ההשתתפות של גדי אלגזי (ראש החוג להיסטוריה) בהפגנות "יום האדמה"

הפעם, כמו בחלק מהפעמים הקודמות, הפרובוקטורים המסוכנים באמת היו דווקא "נציגי המגזר היהודי". למשל, ראש החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, גדי אלגזי. כדי לעורר מדון, הוא טען שם שהבדואים נושלו מ-94% מאדמותיהם. לפי ההיגיון הזה, כל מקום שבו עברה כף רגלו של גמל נודד, הוא קניין בדואי. כל הנגב הוא בדואי. בקרוב גם החולות מסביב לראשון לציון, משום שגם לשם מגיעים כבר מאהלים. כך שביום האדמה הבא ידרשו הפרובוקטורים פיצויים גם על רשל"צ.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – קרלו שטרנגר (חוג לפסיכולוגיה) בורר את חופש הביטוי: טוב לשמאל; אסור לימין

בדעת שטרנגר, כל ביטויי הימין הם בגדר הסתה לאלימות (ראה כתבה קודמת של שטרנגר שדווח ע"י IsraCampus). אך בעיתון הארץ כתגובה למבקרים של ביטויי השמאל הוא מכריז:
"בדמוקרטיה, כל הכרזה פומבית שאינה מסיתה לאלימות או מעודדת שנאה באופן פעיל היא לגיטימית. מהות הדמוקרטיה היא, שהשיח הציבורי פתוח לדעות מנוגדות. לכן במשטר דמוקרטי אמיתי יש תמיד אופוזיציה. רק בפסאודו-דמוקרטיות, כמו בסוריה, הנשיא נבחר פה אחד ורק הקו הממשלתי מיוצג בדיון הציבורי."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון (חוג למדעי המדינה) מצדיק את סרבני הגיוס

ד"ר ניב גורדון התייחס אמש למפגש של הסרבנים עם הסטודנטים הדרום אפריקאים ואמר כי "עד שלא יהיה מחיר לכיבוש הזה, אז הוא לא ייגמר. אני חושב שהפתרון לא יבוא מבפנים, אנחנו צריכים את העזרה של הקהילה הבינלאומית, במיוחד את החברה האזרחית הבינלאומית, שתפעל כדי לעזור לנו לסיים את המצב של האפרטהייד. בין הירדן לים חיים 5.6 מיליון יהודים ו-5.2 מיליון פלסטינים. 3.5 מיליון מהפלסטינים הללו חיים על פי כל הגדרה בינלאומית תחת חוק אחר, זה אפרטהייד".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

מכללת ספיר - סטודנטים ממכללת ספיר נטשו את האולם בשעה שזאב צחור קיבל פרס "יקיר הנגב" במחאה לדעותיו השמאלניות הקיוצוניות.

מחו על גיבוי שנתן נשיא מכללת ספיר למרצה ערבי שסירב ללמד חייל מילואים

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – שלמה זנד (חוג להיסטוריה) מביע זלזול כלפי התנ"ך וההיסטוריה היהודית ע"ג YNET

נתניהו יכול היה להשקיע מיליונים בתיקצוב לימודי ההיסטוריה ההולכים ומידלדלים. אולם אתרי אבן פולחניים היו תמיד יעילים יותר לייצור ושעתוק של זיכרון לאומי קשיח ואטום

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון - גדי רבינוביץ' (ראש החוג להנדסת תעשייה וניהול) בניסיון להשתיק ולרמוס את חופש הביטוי, מונע מפרופ' ישראל דויד לכהן בועדת המינויים בגלל דיעותיו הפוליטיות

פרופ' ישראל דויד, המכהן כפרופסור-חבר במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, הגיש תביעה נגד ראש המחלקה שלו, פרופ' גדי רבינוביץ', על-סך 100,000 שקלים, בטענה שזה האחרון הוציא דיבתו רעה, בעקבות התנגדותו להענקת מינוי קבוע במחלקה לד"ר אסף אורון - אשר משמיץ את ישראל דרך קבע ואשר משווה את פעולות צה"ל לפשעי הנאצים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

האוניברסיטה העברית– זאב שטרנהל (חוג למדעי המדינה) משווה בין הסרבנות השמאלנית "המוסרית" לבין הסרבנות האידיולוגית של דתיים "הפולטית" ולא מוסרית

בין התקוממות מוסרית, המעוגנת בדבקות בנורמות אוניוורסליות, בעלת אופי אישי לחלוטין ומלווה בנכונות לשלם את מלוא מחירה, לבין המרד האלים והמאורגן, הפוליטי במהותו, המתרחש היום בהתנחלויות, אין ולא כלום. ... הישיבה היא מסגרת חיים, לא מוסד שבשעריו באים ללמוד ורק ללמוד. זהו מוסד מונוליטי, מונהג בידי שליט יחיד, המקיף את כל תחומי חייו של התלמיד. כאן לומדים לציית, לא למרוד במוסכמות או במרות אינטלקטואלית כזאת או אחרת.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – דייויד נוימן (חוג למדעי המדינה) מושך אש מחברי הנאמנים של האוניברסיטה על שיתופו בסרט דוקומנטרי אנטישמי ששודר בצ'אנל 4 באנגליה

פרופסור דייויד ניומן, מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון, כבר חווה רדיפה מצד איש חבר הנאמנים במוסד שבו הוא מלמד. לפני כחודש קיבל מייל נאצה ממייקל גרוס, היושב בחבר הנאמנים של האוניברסיטה, בעקבות הופעה טלוויזיונית שהעניק לצ`אנל 4 הבריטי. `אשתמש בכל ההשפעה שיש לי באוניברסיטת בן גוריון כדי לגרום לזה שתיזרק החוצה`, כתב לו גרוס, `אם יש משהו יותר גרוע מגוי אנטישמי זה יהודי אנטישמי בוגדני. אני מקווה שתיכחד. אני מקלל אותך`. במייל אחר גרוס מוסיף `ככל שתסתלק יותר מהר מהאוניברסיטה ומפני כדור הארץ כך ייטב`.

חברי הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטה מארגנים כעת עצומה שתישלח ליו`ר חבר הנאמנים, רוי צוקרברג, המתגורר בניו-יורק, במחאה על המיילים של גרוס. `זאת דוגמא לאיך שתורם של האוניברסיטה הנמצא בחו`ל (גרוס מתגורר באנגליה) מנסה להשתלט על סדר היום של האוניברסיטה`, אומר אחד מחברי הפקולטה. ניומן הסכים רק לומר השבוע: `עושים מאבק למעני, לא אני עבור אחרים, ואני מעדיף לא לדבר על כך`.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – דוד בוקעי (חוג למדעי המדינה) – בו דרור ימיני, עורך מעריב, יוצא נגד האח הגדול המגביל את החופש האקדמי באופן מפלה

אנשי אקדמיה ישראלים מהשמאל שמפרסמים דברי בלע כנגד המדינה אינם זוכים לתגובת השלטונות. ... כל דברי הבלע והארס הללו לא זכו מעולם לחקירת משטרה. חופש הביטוי האקדמי, בגרסה הישראלית, כולל הכל או כמעט הכל - עד שמגיעים לד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה. במרס 2005 הוא "זכה" להיות המרצה הראשון שנפתחה נגדו חקירה בעקבות דברים שנאמרו במסגרת אקדמית. השבוע נשבר עוד שיא, כאשר בוקעי התבקש על ידי פרקליטות המדינה לחתום על הצהרה המנסה להגביל את החופש האקדמי שלו. ... המשטרה, לגמרי כצפוי, המליצה על סגירת התיק. המרצה מחיפה זכה גם לטיהור וגם למכתבי התנצלות, אבל המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן החליט על פרוצדורה חדשה: לא סגירת תיק, אלא סגירה על תנאי. ניצן רוצה להפוך את בוקעי למרצה על תנאי. כך שבישראל מותר לומר דברי בלע על ישראל מצד שמאל, אבל התבטאות מימין תביא להליך פלילי מצד האח הגדול.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – דוד בוקעי (חוג למדעי המדינה) עובר אינקוויזיציה בישראל

בצעד חריג מבקשת פרקליטות המדינה מהמזרחן ד"ר דוד בוקעי מאוניברסיטת חיפה להביע צער על התבטאויותיו מהעבר בגנותם של הערבים, ואף שיחתום על הצהרה כי לא ישוב בעתיד על התבטאויות דומות, ואם יחזור עליהן - יועמד לדין. כל זאת אף שתיק החקירה שנפתח נגדו לפני כארבע שנים בטענה להסתה נסגר בלי אשמה. ... לדברי ד"ר בוקעי, נוסח ההצהרה היה "אני מביע בזה את צערי על כל ההצהרות שנתתי בכיתה, ומוזהר שאם בפעם הבאה אצהיר הצהרות כאלה - אעמוד לדין על הסתה". בוקעי סירב לחתום על ההצהרה ועזב את התחנה כשהוא זועם ונעלב. "מעולם לא אמרתי את הדברים אשר יוחסו לי", אמר ד"ר בוקעי אתמול למעריב, "ואני עומד לתבוע את כל מי שייחס לי דברים שאין בהם אמת. שמי מופיע באתרים נאציים בעקבות דברים שכלל לא אמרתי. אני לא נוסע לאירופה בגלל הדברים שיוחסו לי, ואני לא מתכוון לשתוק עוד".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – פרופ' אמנון רובינסטין, שר החינוך לשעבר, המומחה הישראלי למשפט החוקתי ודיקן המרכז הבינתחומי הרצליה, מצהיר חברי סגל אנטי-ישראליים מנצלים את "דוכן המרצה לדוכן של תעמולה אנטי-ישראלית זולה"

לא התפלאתי למקרא הכתבה. קבוצה קטנה של מרצים אנטי-ציוניים ואנטי-ישראלים הפכה את אוניברסיטת ת"א לקרדום לחפור בו ומבזה את התפקיד האקדמי על ידי הפיכת דוכן המרצה לדוכן של תעמולה אנטי-ישראלית זולה. בין השאר, חתמו שלושים פרופסורים על כרוז פרו-איראני שהזהיר מפני הרפתקנות אמריקנית-ישראלית נגד איראן, מבלי אפילו להזכיר במילה אחת את איום אחמדיניג'אד, מכחיש השואה, להשמיד את ישראל. זה רק מקרה אחד המאשש את תלונות הסטודנטים והגורם לי להצטער צער רב (הייתי בין מייסדי האוניברסיטה).

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

תנועת הסטודנטים אם תרצו קורא לסטודנטים לדווח על חברי סגל אנטי-ישראליים

מצורף פוסטר מטעם תנועת הסטודנטים אם תרצו שפורסם השבוע בכל האוניברסיטאות ומכללות השבוע. נאמר בפוסטר שסטודנטים אשר חוו הטפה פוליטית או במהלך הרצה או מתוך תכניות לימודים מוזמנים להשאיר עידות אצל תנועת אם תרצו.

לעיין בפוסטר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

תנועת אם תרצו מגישה לח"כ אורלב, יו"ר ועדת החינוך, דרישה לחקור כל המקרים של סתימת פיות של הקול הציוני בכל האוניברסיטות ומכללות

בכתבות שפורסמו בעיתון "הארץ" בתאריכים 9-10.11.09 עולה כי באוניברסיטת תל-אביב קיימת תופעה של סתימת פיות סטודנטים המביעים עמדות ימניות. ברצוננו לחדד עניין זה ולהצביע על כך שהתופעה הבאה לידי ביטוי בכתבות ב"הארץ" איננה ייחודית כלל לאוניברסיטת תל-אביב ונפוצה גם באוניברסיטאות ובמכללות אחרות. הבעיה חמורה אף יותר מן המובא בכתבות, שכן לא מדובר רק על סתימת פיות של הימין, אלא סתימת פיות של עמדות הקול הציוני, מצד שמאלנים וימנים כאחד וזאת אל מול הקול המרכזי שבא לידי ביטוי באוניברסיטאות ובמכללות שהינו קול אנטי ציוני חד וברור, שבמסגרתו מובעות עמדות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית ואף שוללות את זכותו של צה"ל מלפעול ולהגן על המדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – אגודת הסטודנטים אם תרצו דורשת בהודעה לתקשורת מרקטור אוניברסיטת ת"א לחקור כל מקרה של דיקוי הקול הציוני באוניברסיטה

תגובתו של רקטור אוניברסיטת תל-אביב לעיתון "הארץ" וטענתו כי יבדוק את הטענה על סתימת פיות לסטודנטים ימנים, הינה הוספת חטא על פשע וניסיון להסיט את עין הציבור מהמצב אמיתי. הבעיה חמורה אף יותר מן המוצג בכתבות ומהמשתמע מתגובתו של הרקטור, שכן לא מדובר רק על סתימת פיות של הימין, אלא סתימת פיות של עמדות הקול הציוני, מצד שמאלנים וימנים כאחד וזאת אל מול הקול המרכזי שבא לידי ביטוי באוניברסיטאות ובמכללות והינו קול אנטי ציוני חד וברור, שבמסגרתו מובעות עמדות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-ציונית ואף שוללות את זכותו של צה"ל מלפעול ולהגן על המדינה.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – עיתון הארץ מדווח שוב על ההשתקה והדיכוי של סטודנטים ע"י חברי סגל שמאלניים קיצוניים אך נותן ספין שעיקר התלונות מגיעות מ"סטודנטים בעלי השקפות ימניות"

זה היום השני ברציפות, עיתון "הארץ" מדווח בכתבה ראשית על תלונות הסטודנים של אוניברסיטת תל אביב כנגד המסע ההפחדה ואוירת האיומים שמייצרים חברי הסגל השמאלניים הקיצוניים בכיתותיהם באוניברסיטה. העיתון מדווח היום כי הרקטור הפרופסור דני לויתן תבדוק ותחקור את הטענות כפי שדווחו בעיתון הארץ. בכתבה הקודמת, כתב הארץ ציין שנחקרה התופעה בעיקבות סיפור אתרים העוקבים וחוספים חברי סגל שמאלניים קיצוניים שהתפרסם קודם לכן במדיה. כמובן הכוונה היא לאתר IsraCampus.Org.il והסטודנט שהגיש תלונה לראשי אוניברסיטת חיפה עקב פרסם מודעה של IsraCampus ביומן הסטודנטים. יש לשים לב איך עיתון הארץ מצייר את תופעה כתלונות מ"סטודנטים בעלי השקפות ימניות" בלבד.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב – כתבת החשיפה אודות ישראקמפוס בעיתון הארץ הניעה בכירה באוניברסיטת תל אביב לחסוף גילויים של הפחדת סטודנטים ע"י מרצים וחברי סגל שמאלניים קיצוניים והשתקת העניין מפני הציבור

בתכתובת פנימית בין חברי הסגל האקדמי במוסד, טענה האחראית על הערכת ההוראה כי ממשובי הסטודנטים עולה שרבים מהם חוששים להביע דעות ימניות פן ייפגעו ציוניהם. "יש תלמידים לא מעטים של מרצים (בעלי דעות שמאליות) שמתלוננים מרה, ומדווחים שהם נפגעים מאוד מהצגת הדברים המנוגדת לדעתם אבל חוששים להביע דעות מנוגדות בשיעורים, פן הדבר יפגע בציונים שלהם או בדברים אחרים שהמרצה יכול להשפיע לגביהם". כך כתבה ראש המרכז לקידום ההוראה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' נירה חטיבה, האחראית על סקרי המשוב הנערכים למרצים. ההתבטאות יוצאת הדופן, שנכתבה לאחרונה במסגרת רשימת תפוצה פנימית של חברי הסגל האקדמי, עוררה ויכוח בין המרצים, וכמה מהם אף הביעו חשש מפני פרסומה. ... הרקע לדברים שכתבה פרופ' חטיבה ברשימת התפוצה הפנימית של חברי הסגל האקדמי, היה כתבה שפורסמה במהדורה האנגלית של "הארץ", אשר עסקה במעקב שמנהלים גורמי ימין אחר מרצים בעלי דעות שמאליות, כמו גם כתבה ב"מעריב" על דעותיו הימניות של ד"ר דן שיפטן.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה מפרסם תגובה שקרית לגבי פרסום IsraCampus.Org.il ביומן הסטודנטים

ארגון הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטת חיפה פרסמה תגובה למודעה של IsraCampus.Org.il ביומן הסטודנטים ובה הארגון מגנה את המודעה מטעם "פגיעה אנושה בחופש הביטוי". תגובת הארגון ממשיכה בטענה שהמודעה מסיתה ומזמינה פגיעה באותם מרצים.

במכתב מחאה לארגון הסגל האקדמי הבכיר מטעם IsraCampus נכתב:

חסרה בתגובה גם הגנה על זכותם של המפרסמים לגנות ולבקר את המרצים האנטי-ציוניים הקיצוניים. דמוקרטיה זו לא רק הזכות לבקר אלא גם הזכות לבקר מבקרים.

מכל מקום, אין במודעה הנודנה כל קריאה לפגוע במרצה כלשהו ואין בה הסתה, והמכתב שלכם הטוען שאכן יש הינו שקרי, וראוי שתתנצלו על כך.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה - Ynet מצטט את הנהלת האוניברסיטה וראשי אגודת הסטודנטים המגינים על זכות ישראקמפוס לפרסם מודעה ביומן האגודה המגנה ומבקרת חברי סגל אנטי-ישראליים

סטודנטים באוניברסיטת חיפה זועמים על תוכן מודעה, שפורסמה ביומן שחילקה אגודת הסטודנטים עם פתיחת שנת הלימודים. ביומן מודעה הקוראת להכיר את "המרצים האנטי-ישראליים" מכל האוניברסיטאות בארץ. חלקם אגב, מרצים באוניברסיטת חיפה עצמה. תלונה נשלחה לנשיא האוניברסיטה, פרופ' אהרון בן-זאב, בטענה להסתה. ... באגודת הסטודנטים בחיפה, טוענים כי לא מדובר בהסתה, אלא בהבעת דעה לגיטימית. יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה, פליקס קוריטני, אמר בתגובה: "זו מודעה פרסומית שקנו וביקשו לפרסם ביומן, כמו אצל מפרסמים אחרים. עברנו על התוכן , וזה בסדר מבחינתנו. זה נותן הסבר לסטודנטים - כמו שיש אתרים שמספרים על שחיתות ועבירות מוסר. יש מרצים, הם עובדי ציבור ואם הם מתבטאים בצורה כזו או אחרת, אין לנו בעיה שציבור הסטודנטים יידע. הם צריכים לדעת אצל מי הם לומדים. אנחנו אוהבים את מדינת ישראל ותומכים בה ולא רואים פסול במודעה". מאוניברסיטת חיפה נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניותה ובהתאם לחוק זכויות הסטודנט, מאפשרת אוניברסיטת חיפה את חופש הביטוי בקמפוס, גם כשאין היא מסכימה ואף מתנגדת לתוכן הדעות המובעות, כל עוד אין בהן עבירה על חוקי המדינה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אנשי השמאל הקבועים חותמים על עצומת תמיכה בניב גורדון והחרם; מצטרפים לקריאה להטלת לחץ חיצוני על ישראל

קבוצת BOYCOTT! מביעה את תמיכתה והערכתה לד"ר ניב גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע על פרסום עמדתו בזכות חרם, מניעת השקעות, ועיצומים נגד מדינת ישראל, כפי שהובעה במאמר דעה בעיתון לוס-אנג'לס טיימס. כחלק ממתקפה בוטה ביותר על חופש הדיבור בישראל, ספג ד"ר ניב גורדון גינויים בתקשורת הישראלית מפיהם של שר החינוך ונציגי מפלגות ימין. על אף שכתב על נושא המצוי ישירות בתחום התמחותו האקדמית, נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, תקפה אותו ואף הצהירה כי "ייתכן שהאוניברסיטה אינה מעוניינת עוד בשירותיו". הניסיון להשתיק את ד"ר ניב גורדון והאיומים שהושמו כנגדו מדגימים את התנגדותה של החברה הישראלית ומוסדותיה לניסיונות לחולל בה שינוי ומאשרים את הנחיצות בלחץ חיצוני על מנת לכפות על מדינת ישראל לחדול ממדיניות האפרטהייד והקולוניאליזם כדי להשיג פתרון צודק לפלסטינים.

 

חתומים
1. פרופ' רחל גיורא - אוניברסיטת תל אביב
2. דר' ענת מטר, אוניברסיטת תל אביב
3. ד”ר קובי סניץ, - טכניון
5. פרופ' עמנואל פרג'ון – אוניברסיטת העברית
6. ד”ר אהרן שבתאי – אוניברסיטת תל אביב (חוג לספרות)
8. ד"ר חיים יעקובי – אוניברסיטת בן גוריון (חוג למדעי המדינה)
9. עופר ניימן, אוניברסיטת העברית (חוג למדעי המחשב)
11. ד"ר דלית באום, אוניברסיטת חיפה (חול ללימודי נשים)
12. פרופ' אורי דייויס, רמלה
15. ד"ר אורלי לובין – אוניברסיטת תל אביב (חוג לספרות)
16. ד"ר חיים דעואל לוסקי - אוניברסיטת תל אביב (חוג ללימודים כלליים)
17. ד"ר רוחמה מרטון - אוניברסיטת תל אביב (חוג למזרח התיכון)
18. חגי מטר, תל אביב
22. ד”ר מרסלו סבירסקי – אוניברסיטת קרדיף (סגל אוניבריסטת חיפה לשעבר)
33. ד"ר דורותי נאור, הרצליה
35. ד"ר איל ניר, תל אביב
36. ד"ר דוד ניר – אוניברסיטת העברית (חוג למתמטיקה)
37. איריס בר – אוניברסיטת חיפה

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון מקבל אבחון של "פסיכולוגיה בגרוש" בכתבה נרחבת של עיתון מקור ראשון

פסיכולוגים בגרוש אולי יאמרו שכל הסיפור של ד"ר ניב גורדון הוא תחרות עם אבא. בשלהי כהונת נתניהו הקודמת התראיין בטליויזיה פרופ' חיים גורדון, אז מרצה לפילוסיפיה של חינוך באוניברסיטת בן גוריון, ותקף בחריפות את המדיניות "הכובשת והמדכאת" של ישראל. בין היתר אמר איש החינוך שישמח אם שר החוץ אריאל שרון ימות מהתקף לב, כינה את נתניהו "חלאה", ולמתיישבים ביש"ע הצמיד כינוי שדפי העיתון אינם סובלים.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

פרופ' אשר מעוז תוהה מי מגן על חופש הגינוי

קשה להבין מה עניין החופש האקדמי לכאן. ד"ר גורדון לא הוגבל במחקר האקדמי ובהוראה שלו. בפרסמו מאמר בעיתון, אין איש אקדמיה שונה מכל אדם אחר. שניהם זכאים לחופש הביטוי. מן הצד האחר, מפני מה מבקשים החותמים לפגוע בחופש הדעה והביטוי של כרמי עצמה? קשה אף להבין כיצד המוחים רואים בהסתייגות מדבריו של גורדון פגיעה בחופש האקדמי. נהפוך הוא. גינוי מאמרו של גורדון מהווה הגנה על חופש זה. קריאה להטיל חרם אקדמי היא הפוגעת בחופש האקדמי.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – שר החינוך גדעון סער גינה את "מאמר האפרטהייד" של ניב גורדון; נשיאת האוניברסיטה רבקה כרמי "המשתמש באופן ציני בחופש הביטוי"

שר החינוך, גדעון סער, גינה היום (ראשון) בחריפות את מאמרו של ד"ר ניב גורדון בלוס אנג'לס טיימס, בו קרא להחרים את ישראל מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית על רקע היותה מדינת "אפרטהייד". לדברי סער, מאמרו של גורדון המשמש כמרצה באוניברסיטת בן גוריון, מעורר שאט נפש וראוי להוקעה. ... הנהלת אוניברסיטת בן-גוריון הודיעה בתגובה כי היא מגנה בתוקף את דבריו של ד"ר גורדון. "אנחנו מזועזעים מדבריו הבלתי אחראים של ד"ר ניב גורדון, הראויים מוסרית לכל גינוי", אמרה נשיאת אוניברסיטת בו-גוריון, פרופ' רבקה כרמי. "אנחנו מתנערים בתוקף מהשקפותיו ההרסניות של גורדון המשתמש באופן ציני בחופש הביטוי הקיים בישראל ובאוניברסיטת בן-גוריון".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – הפולמוס על ניב גורדון עוד לא נגמר ובאוניברסיטת בן גוריון שוקלים הבאת עוד מרצים אנטי-ישראליים

בחודשים האחרונים בוחנים באוניברסיטה את הבאתו של ד"ר אסף אורון, מרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת וושינגטון בארה"ב, שפרסם בשנים האחרונות מספר מאמרים הקוראים לסירוב מאורגן לשרת בצה"ל והיוצאים נגד מדיניות ישראל בשטחים. אורון אף ערך, כתב ותרגם מאמרים עבור אתר "מסרבים למען ישראל" של תנועת "אומץ לסרב" (בו התפרסמו בעבר גם מאמרים של ד"ר גורדון - ר.ג) ועבור האתר "יש גבול", הפועל נגד דיכוי פלסטינים בשטחים. ... ראש המחלקה והדיקן סירבו להתייחס לנושא ואף הפצירו בחבר הוועדה להתפטר כיוון שהוא שוקל שיקולים פוליטיים ולא שיקולים אקדמיים בהחלטותיו. משמיאן לעשות זאת, החליטו השניים על פיזור הוועדה וקיום בחירות חדשות, בין היתר, בטענה כי הבחירות הקודמות לא נעשו בהתאם לתקנון.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון - אגודת הסטודנטים "אם תרצו" מצטרפת לקריאה לפטר את ניב גורדון

פעילי 'אם תרצו' שיגרו לנשיאת אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' רבקה כרמי, מכתב בו דרשו את פיטוריו של ד"ר ניב גורדון שהגדיר את מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים כ'אפרטהייד' וקרא לעולם האקדמי להחרים את ישראל. ... "גם אנחנו, כפי שציינתם בתגובתכם, מכירים ומוקירים את החופש האקדמי הניתן למרצים באקדמיה. כפי שנלחמנו בקריאות לפיטורי אל"מ עו"ד פנינה ברוך שביט מתפקידה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, עקב תפקידה בצה"ל, כך אנו מכירים גם בזכותו של ד"ר גורדון לפרסם מאמרים או לבצע מחקרים עימם איננו מסכימים, אך מקרה זה שונה מהותית. בכל חופש ביטוי ולכל חופש אקדמי חייבים להיות קווים אדומים שאותם אסור לחצות. בכל דמוקרטיה הסייג עובר בהסתה וכפי שציינתם בעצמכם, ד"ר גורדון חצה במופגן את כל הקווים האדומים במקרה הזה, עבר על זכויותיו מתוקף החופש האקדמי אשר ניתן לו ולא בפעם הראשונה".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה - 'הסוצילוגיה של הכיבוש': קורס אובייקטיבי או חתרנות לשמה

עם כותרת כמו "הסוצויולוגיה של הכיבוש" כנראה שקצת יהיה קשה לשמור על אובייקטיביות. גם החומר הנלמד מראה לאן הרוח נושבת באוניברסיטת חיפה. הספרים וחומרי הלימוד שייכים למרצים היודעים בהזדהותם הפוליטית עם השמאל הקיצוני ... עם זאת מודים באוניברסיטת חיפה כי הקורס לא יוכל להיות אובייקטיבי ולכן כל אלו שחושבים אחרת יאלצו להיאזר בסבלנות: "הקורס בנוי על ההנחה שהפרדה גמורה בין מדע לאידיאולוגיה אינה אפשרית, מכיוון שתפיסות אידיאולוגיות משפיעות על האופן בו עובדות נתפשות ומקבלות משמעות. בשל כך נשתדל לשמור בקורס על סובלנות מקסימאלית. נקשיב בסבלנות לכל טיעון שיועלה, גם אם הוא נראה לנו דמגוגי, אבסורדי, ואפילו מסוכן."

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – נשיאת האוניבריסטה כרמי לא עשתה די בעוד מועד ע"מ לרסן את התבטאותיו של ניב גורדון; סיכום תמיכת השמאל בגורדון

חולשתם המופלגת של הנשיאים היא זו שהפכה את המוסד ללעג וקלס בעיני רבים, אך גם מקור לזעם גדול בקרב התורמים והיהודים בכל העולם. אלה מהם המתגוררים בקליפורניה, שקראו את המאמרו של גורדון, הסמיקו מרוב בושה. אחרים הזדרזו לקרוא אותו באתר העיתון. כמה מהם המוגדרים על ידי קונסול ישראל בעיר כ"דואגים לישראל,” טרחו להתקשר אליו מלאי זעם. לא עבור מוסד חתרני שכזה הם נהגו לפתוח את הארנקים. הקונסול עצמו שיגר מכתב בהול לנשיא רבקה כרמי בו טען כי הצהרות כאלו עלולות להיות גורליות עבור הספינה אותה היא מנווטת בקשיים כספיים רבים בעידן המשבר הכלכלי ומעילותיו של ברנרד מיידוף. כרמי עצמה יכולה הייתה להטיל את כל כובד משקלה נגד בחירתו של גורדון לראש החוג. יכלה גם לחקור איך אדם כזה גוייס וקודם בדרגה מלהתחילה במוסד אקדמאי, כאשר רוב תרומותיו ה"אקדמאיות" הן ייצורי תעמולה אנטי-ישראליים. בנוסף, היה זה לאחר שבילה שנת שבתון באוניברסיטת מישיגן בה לא החמיץ הזדמנות לחרף ולגדף את ישראל. הוא עלב בסטודנטים שחלקו על דעתו באולמי ההרצאות והפך את עצמו לאחד הפעילים הפרו-פלסטינים הבולטים בעיר. כך השתתף בעצרות ובכנסים המעלים על נס את המאבק הערבי נגד "מובלעת האפרטהייד" שהוקמה בתוכם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בן גוריון – ניב גורדון ה"סותם פיות" ומעשהו "הפשיסטי" הפסול

במדה והמרצה שהפך עצמו לבילתי ניכבד, היה נילחם על דעותיו במסגרת החופש הדמוקרטי והאקדמי במדינת ישראל הרי שלא היה כל פסול בהתנהלותו או בהבעת דעותיו. גם אם איננו מסכימים עימן הרי שאנו מסכימים ללא עוררין אודות זכותו להביען. אך לא כך הם פני הדברים. ניב גורדון בחר ב'מסלול עוקף דמוקרטיה', הוא המסלול האנטי-'חופש אקדמי' ואנטי-'חופש הדיבור' הבא לסתום פיות במקום לפתוח דיון ציבורי לגיטימי. בכך שפונה לפריצי העולם לשכנעם להטיל חרמות על ישראל הרי שבמודע, מונע הוא ברגל גסה את שניתן לו על ידי השלטון הדמוקרטי הישראלי ורוחב לבו הדמוקרטי של העם היושב בציון, היא זכות הבעת הדעה. והרי כי כן, הצבועים בינינו מדברים על חופש אקדמי אך הלכה ולמעשה מכוונים לסתימת פיות הציבור, למעט פיותיהם שלהם. ובאם זה אינו פשיזם, הרי פשיזם מהו?

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת חיפה – יובל יונאי (חוג לסוציולוגיה) מפיץ מכתב תמיכה עבור ניב גורדון

לא קונסול ישראל ובוודאי שלא האוניברסיטה רשאים לגנות איש אקדמיה אשר ניצל את זכותו לבטא עמדה פוליטית. האוניברסיטה כמוסד זכאית, כמובן, לפעול בעצמה  נגד חרם על ישראל, אך אין זה מתפקידה לנקוט בעמדה כלפי דעותיו של חבר סגל לגבי אופי המשטר הישראלי או לגבי כל סוגיה פוליטית אחרת. טענת האוניברסיטה לפיה חבר אקדמיה מחויב לומר במפורש כי הוא איננו מבטא את עמדת האוניברסיטה היא מגוחכת ואיננה משקפת את הנורמות הנוהגות כיום. ... אנו קוראים לכל חברי האקדמיה בישראל להגן על חירות הביטוי ועל החופש האקדמי בישראל. ... להכרזת מלחמה כזו יהיו השלכות קשות על האקדמיה הישראלית ועל מעמדה בעולם.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (חוג למשפטים) תומך בטענות שמדמות מדינת ישראל ל"אפרטהייד"

דיני הכיבוש לא צופים ואף אוסרים מצב כז של יישוב האוכלוסיה של המדינה הכובשת, וברור שברגע שיישבו יהיה יחס שונה כלפיהם וכו'. זה המצב שיוצר מצב דומה לאפרטהייד - בהחלט עם הבדלים חשובים. ... האפרטהייד אופייין דווקא בכך שחלק מהשטחים שקודם היו חלק מדרא"פ הוכרזו כטריטוריות עצמאיות כביכול, ומתושביהם נשללה האזרחות הדרא"פ. ... אני סובר שיש סממנים המזכירים את שני המשטרים האלו, אבל בעיקר חשוב לי להדגיש שהפרו את עקרונת היסוד של דיני הכיבוש.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת תל אביב - אייל גרוס (חוג למשפטים) תומך בקריאתו של ניב גורדון; תוהה למה ראשי אוניברסיטת בן גריון מתערבים

אמנון - אף כי ברשימתו של ניב היתה קריאה לחרם, היא היתה להבנתי עמומה ולא היה ברור אם התיחסה לחרם האקדמי או חרם צרכני. מכל מקום, הרשימה עסקה גם בתיאור של ישראל כמדינת אפרטהייד. אני חושב שהאוניברסיטה יכולה וצריכה לפעול נגד חרם אקדמי. היא לא יכולה ולא צריכה לפעול נגד מרצה שתומך בו. מה שמטריד אותי עוד יותר הוא שדברי האוניברסיטה לא ניתקו בין הדברים השונים של ניב גורדון, ונראה שהם מתיחסים למכלול דבריו, ושהאוניברסיטה נוקטת עמדה בקשר לשאלה האם ישראל היא מדינת אפרטהייד והאם מותר או אסור לניב גורדון לומר את זה. לאוניברסיטה לא צריכה להיות עמדה לגבי מרצה שאמר זאת כפי שלא יכולה להיות לה עמדה על מרצה שאומר שישראל היא דמוקרטיה ליברלית. שתי העמדות הן עמדות לגבי ישראל ששתיהן אפשריות והאוניברסיטה לא צריכה להפחיד מרצים שלוקחים את עמדה א' או עמדה ב'.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

הקריה האקדמית אונו - אמיר פז-פוקס (חוג למשפטים) מאמין שהגבלות לחופש הביטוי הן רק לדעות ימיניות; חתם על מכתב התמיכה בניב גורדון מאת אלון הראל

אחרי שצירפתי את חתימתי לקריאתו של אלון הראל, אני מבקש לומר משהו על ההיסטריה של הימין כפי שהיא מובעת מטה. לא כל הבעת דעה שלא מסכימים איתה, ולא כל מעשה שמתנגדים לו, מקביל לשואה. ... לגופו של עניין: אין במכתבו של ניב גורדון קריאה לשנאה ולאלימות. מובעת בו דווקא סלידה משנאה ואלימות, כמו גם מדיכוי ושלילת זכויות עקבית, מזה עשרות שנים. אין כאן קריאה לשנאה אלא דווקא זעקה (אולי נואשת, אולי נואשת מדי) להפסקת השנאה, הכיבוש והדיכוי. אבל זה באמת לגופו של עניין, ואפשר לא להסכים. לחופש הביטוי אכן יש גבולות, אך הן אינן הגבולות של "מתי אני לא מסכים"

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

אוניברסיטת בו גוריון – ניב גורדון קורא להטלת חרם עולמי על ישראל; אין גבול לבגידה האקדמאית תחת הכותרת של "חופש אקדמי" ביר-זית של הנגב?

"אני משוכנע שהדרך היחידה לבלום את מגמת האפרטהייד בישראל היא באמצעות לחץ בינלאומי כבד. המילים והגינויים של ממשל אובמה והאיחוד האירופי לא הניבו תוצאות, אפילו לא הקפאת ההתנחלויות, לא כל שכן החלטה לנסיגה מהשטחים הכבושים", כתב גורדון. הוא סיכם: "שום דבר אחר לא עבד. לחץ בינלאומי מסיבי על ישראל זו הדרך היחידה להבטיח שהדור הבא של ישראלים ופלסטינים, ושני בני בכלל זה, לא יגדלו במשטר אפרטהייד".

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

איזי ליבלר, סגן נשיא לשעבר של הקונגרס היהודי העולמי, כותב  בעיתון "ישראל היום" לחוקק חוק נגד הפצת השמצות שקריות על חיילי צה"ל [כמעשה ענת מטר - אוניברסיטת ת"א]; משווה את ההשמצות של אותם אקדמיים "אוכלי שנאה עצמית" כמעשי בגידה

מה שהופך את המצב לסוריאליסטי אפילו יותר הוא התנהגותה של קבוצה קטנה אך קולנית של ישראלים, התומכים ומעניקים אמינות לעלילות המתועבות המתואמות על ידי אלו שמבקשים להשמציץ את פעולות ההגנה העצמית הלגיטימיות של המדינה שלהם.
אני לא נרתע מהמושג שלעיתים נעשה בו שימוש לרעה, "יהודים אוכלי שנאה עצמית", על מנת לתאר את אנשי האקדמיה, העיתונאים והארגונים הלא-ממשלתיים הישראליים אשר משתפים פעולה עם קבוצות אנטי-ישראליות בחו"ל, במטרה לקדם דמוניזציה, החמרה ודה-לגיטימציה של המדינה שלהם עצמם.
בדמוקרטיה שי חוקים המגינים על כל אדם מפני השמצה, ומענישים את מי שמכפיש את שמו של חף מפשע. ישראל נמצאת במלחמה, והקרב על דעת הקהל הוא מרכיב חשוב בסכסוך. להכתים אומה על ידי הצגה שגרית של חייליה כרוצחים גחמניים זו השמצה שהיתה עשויה להיחשב בגידה במדינות רבות. אם מאפשרים להכפיש או להפיץ שקרים גמורים, הדבר לא רק מערער את המוסד הלאומי אלא גם מסכן את ביטחוננו. יש לקדם חקיקה שתאפשר להעמיד לדין את מי שבאופן מודע מפיץ הכפשות ומשמיץ את המדינה, ובמקביל להשתדל לא לפגוע חופש הביטוי. יש גם לחייב קבוצות המקבלות מימון מממשלות זרות להצהיר על כך, כדי שנדע שהם ממונים על ידי גורמים זרים.
המאבק לשמירה על המוניטין שלנו כעם הגון ומסורי הוא מרכיב חשוב במאבקנו לשלום וביטחון. אם לא נצליח לנקות את החצר האחורית שלנו, ניתן יתרון לאויבינו ולאנטישמים המנסים לחסל אותנו.

לפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן

 

 

 

 


 

site stats