IsraCampus.Org.il

רומז שחברת הועדה במל"ג גליה גולן (המרכז הבינתחומי – החוג לממשל), עם עמדותיה השמאלניות הקיצוניות, איננה נטולת פניות בניסיונה לחתור תחת מסקנות דו"ח הועדה

בתחילת החודש, ימים אחדים לפני פרסום הדוח, קיים אותו חוג את אחד מכנסיו הידועים. הפעם זה היה על "אסירים פוליטיים פלסטינים" (כך מכונים שם רוצחי הג'יהאד והחמאס), לכבוד ספר שפורסם בנושא. המחברת, ענת מטר, היא מתומכות ה-BDS (חרם וסנקציות נגד ישראל). בדיוק כמו מי שהיה ראש החוג עד לאחרונה, ניב גורדון. זה היה כנס "אקדמי" למהדרין. כולו על טהרת השמאל הקיצוני. גורדון היו"ר, מטר הדוברת, ועוד שמות מהאגף ההזוי של הפוליטיקה הישראלית. זה היה ביטוי, עוד אחד, לשטיפת מוח אקדמית. הרי אם מישהו היה עורך כנס דומה שבו יגאל עמיר, הרוצח המתועב, היה מוגדר כ"אסיר פוליטי", המדינה הייתה גועשת. אבל לשמאל האנטי-ציוני מותר. תמיד הוא יכול להסתתר מאחורי חומת הברזל של "חופש הביטוי האקדמי".

... לפני שנים לימד במחלקה ד"ר אודי לבל. ועדה אקדמית למהדרין הראתה לו את הדרך החוצה... בפעם הבאה ש[חסידי האסכולה הפוסט והאנטי-ציונית] מדברים שם על מקרתיזם כדאי שיביטו בעצמם.

... פעם אחרי פעם המליץ הטור הזה - את חופש הביטוי צריך להרחיב. לא לצמצם. עכשיו, מתברר, זו בדיוק ההמלצה של המל"ג. היא מתקבלת בברכה.

פרופסור גליה גולן, שהייתה חברה בוועדת שהגישה את הדוח, סירבה להצטרף לחלק מההמלצות, בעיקר אלה שיצאו נגד ההטיה האקדמית. "הדרישה לאיזון", כתבה גולן בחוות דעת עצמאית, "עלולה לפגוע בחופש האקדמי"... נניח שיש חוג שבו שמונה או תשעה מתוך עשרת חברי הסגל הקבוע הם אנשי שמאל רדיקלי. האם זה מעיד על "מחשבה חופשית"? האם הסילוק, למעשה, של ד"ר לבל מעיד על חופש ביטוי אקדמי, או שמא על מקרתיזם וציד מכשפות? ככה זה אצל הפלנגות של השמאל ההזוי. הם גם שולטים באופן טוטלי. הם גם משתיקים ומסלקים מי שלא מתאים להם.
...
גולן, חובה להזכיר, שייכת בדיוק לאותו אגף הזוי ששולט באותו חוג. מייד עם פתיחת "עופרת יצוקה" היא הצטרפה לעצומה של ארגון נשים בינלאומי (IWC) שקבעה שישראל מבצעת "טבח" בפלסטינים... [גולן] עדיין לא חזרו בהן, עד היום, מהעלילה על ה"טבח". האם יש קשר בין המיקום הפוליטי של גולן לבין העמדה ה"אקדמית" שלה?

למאמר המקורי בעיתון מעריב עקוב אחר הלינק כאן

ציד מכשפות
* האם המועצה להשכלה גבוהה הצטרפה למקרתיזם נגד האקדמיה? *

בן-דרור ימיני
02/12/11

[מתוך המאמר]
* * *
שנים של ביקורת על מחלקות שונות באקדמיה, שהפכו לפוליטיות, נתקלו בתגובה הקבועה: "אל תתערבו. מדובר בחופש ביטוי אקדמי". עם או בלי קשר לביקורת, החליטה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) למנות ועדה לבדיקת הקורה בחוגים למדעי המדינה. בראש הוועדה עמד פרופסור תומס ריסה, מהאוניברסיטה הפתוחה בברלין. הדוח, בעיקר נגד החוג בבן-גוריון, היה קשה מנשוא. אפילו ב"אם תרצו" לא האמינו שהדוח יאשר כמעט את כל מה שהם טענו.

פרופסור מכובד מאוניברסיטת בן-גוריון סיפר לי השבוע שבחדר סמוך לחדרו הייתה תלויה כרזת נכבה גדולה, בה נראה קשיש ערבי ליד בית הרוס, ומעליה הכיתוב: "לא נשכח ולא נסלח", בערבית ובאנגלית. בדקתי. החדר שבו מדובר היה חדר הסמינרים של החוג. נכבה ללא הפסקה.

והמצעד נמשך. בתחילת החודש, ימים אחדים לפני פרסום הדוח, קיים אותו חוג את אחד מכנסיו הידועים. הפעם זה היה על "אסירים פוליטיים פלסטינים" (כך מכונים שם רוצחי הג'יהאד והחמאס), לכבוד ספר שפורסם בנושא. המחברת, ענת מטר, היא מתומכות ה-BDS (חרם וסנקציות נגד ישראל). בדיוק כמו מי שהיה ראש החוג עד לאחרונה, ניב גורדון. זה היה כנס "אקדמי" למהדרין. כולו על טהרת השמאל הקיצוני. גורדון היו"ר, מטר הדוברת, ועוד שמות מהאגף ההזוי של הפוליטיקה הישראלית. זה היה ביטוי, עוד אחד, לשטיפת מוח אקדמית. הרי אם מישהו היה עורך כנס דומה שבו יגאל עמיר, הרוצח המתועב, היה מוגדר כ"אסיר פוליטי", המדינה הייתה גועשת. אבל לשמאל האנטי-ציוני מותר. תמיד הוא יכול להסתתר מאחורי חומת הברזל של "חופש הביטוי האקדמי".

* * *

בהחלטת המל"ג שפורסמה השבוע יש קביעה מדהימה שנעלמה מהכותרות: "הוועדה חוששת שגיוס סגל וקידומם במחלקות למדע המדינה מושפע לעתים משיקולים פוליטיים ולא אקדמיים טהורים ולכן מציינת כי תהליכי גיוס סגל, קידום וקביעות צריכים להיעשות אך ורק על פי סטנדרטים מקצועיים ללא התייחסות לדעות פוליטיות". האם זו האשמה בעלמא?

לפני שנים לימד במחלקה ד"ר אודי לבל. ועדה אקדמית למהדרין הראתה לו את הדרך החוצה. מאז שנחסמה דרכו שם, לבל דווקא זוכה לפריחה אקדמית. אבל לחוג בבן-גוריון הוא לא התאים. מי יודע, ייתכן שהפשע העיקרי שלו הוא שאת הדוקטורט הוא עשה אצל פרופסור אפרים קארש, שנחשב לסדין האדום אצל חסידי האסכולה הפוסט והאנטי-ציונית. בפעם הבאה שהם מדברים שם על מקרתיזם כדאי שיביטו בעצמם.

ולמען הסר ספקות, אסור לפגוע בחופש המלא של מרצה כלשהו בפקולטה, בגין דעותיו ההזויות. פעם אחרי פעם המליץ הטור הזה - את חופש הביטוי צריך להרחיב. לא לצמצם. עכשיו, מתברר, זו בדיוק ההמלצה של המל"ג. היא מתקבלת בברכה.

* * *

פרופסור גליה גולן, שהייתה חברה בוועדת שהגישה את הדוח, סירבה להצטרף לחלק מההמלצות, בעיקר אלה שיצאו נגד ההטיה האקדמית. "הדרישה לאיזון", כתבה גולן בחוות דעת עצמאית, "עלולה לפגוע בחופש האקדמי". דוקטורנטית שמלמדת באותו חוג פרסמה פנייה ישירה לשר החינוך, המכהן גם כיו"ר המל"ג, כדי שלא יצטרף ל"ציד המכשפות הפוליטי המאיים להחניק, ובסופו של דבר לחסל, את המחשבה החופשית". הזלתי דמעה למקרא הדברים. נניח שיש חוג שבו שמונה או תשעה מתוך עשרת חברי הסגל הקבוע הם אנשי שמאל רדיקלי. האם זה מעיד על "מחשבה חופשית"? האם הסילוק, למעשה, של ד"ר לבל מעיד על חופש ביטוי אקדמי, או שמא על מקרתיזם וציד מכשפות? ככה זה אצל הפלנגות של השמאל ההזוי. הם גם שולטים באופן טוטלי. הם גם משתיקים ומסלקים מי שלא מתאים להם. ובנוסף, יש להם חוצפה לדבר על "ציד מכשפות פוליטי". אין גבול.

למען הסר ספקות, הדוח לא טען, וסטודנטים לא התלוננו, על סתימת פיות מצד המרצים בחוג. הבעיה היא האווירה בחוג מהסוג הזה, שבו ברור איזו עמדה מועדפת.

גולן, חובה להזכיר, שייכת בדיוק לאותו אגף הזוי ששולט באותו חוג. מייד עם פתיחת "עופרת יצוקה" היא הצטרפה לעצומה של ארגון נשים בינלאומי (IWC) שקבעה שישראל מבצעת "טבח" בפלסטינים. לגולדסטון לקח חודשים להגיע לאותה מסקנה, והוא גם שילם מס שפתיים לגינוי החמאס. לא כך גולן, נעמי חזן וחברותיהן לעצומה. הן אפילו לא קראו לחמאס להפסיק את ירי הרקטות. לגולדסטון לקח שנה וחצי לחזור בו, ולטעון שאם היה יודע את העובדות, הדוח היה נראה אחרת. חזן וחברותיה עדיין לא חזרו בהן, עד היום, מהעלילה על ה"טבח". האם יש קשר בין המיקום הפוליטי של גולן לבין העמדה ה"אקדמית" שלה?