IsraCampus.Org.il

רבקה כרמי - איך את מצדיקה את דיכוי החופש האקדמאי באוניברסיטת בן-גוריון?
זו לא הפעם הראשונה שמרצה באוניברסיטת בן גוריון עולה לכותרות בנסיבות לא אקדמיות. רק לפני פחות משנה התפוצצה פרשת מאמרו של פרופ' ניב גורדון.

"זה שונה, זה בכלל לא דומה. הנסיון לומר שהאוניברסיטה הזו היא פוסט ציונית, כאשר היא משאירה את פרופ' גורדון בתפקידו, ומצד שני, מפטרת מרצה שהוא תושב התנחלות ביהודה ושומרון, זה פופוליסטיקה ושטויות. אין שום דמיון בין שני המקרים. פרופ' ניב גורדון לא עבר על הקוד האתי".
פרופ' ניב גורדון מסיים בקרוב את תפקידו כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. מאמרו, שפורסם בשלהי חודש אוגוסט אשתקד בעיתון הנפוץ 'לוס אנג'לס טיימס', שקרא להחרמת מדינת ישראל בשל מדיניותה בשטחים, עורר סערה ציבורית והיו גם מי שקראו לפיטוריו. לבסוף, הוא נשאר בתפקידו.

http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3916835,00.html

מי נהנה מחופש הדיבור ב'אוניברסיטת בן גוריון'?
פרופ' ניב גורדון ננזף על ידי אוניברסיטת בן גוריון כשכתב מאמר שקרא להחרמת מדינת ישראל, עבודתו של ד"ר ירוחם לויט הופסקה לאחר שהתבטא בגנות ההומוסקסואליות. סתימת פיות או תגובה הולמת לאמירה שאינה במקומה?

עודד בר-מאיר
11.07.10

מעט שנה עברה מאז שראש המחלקה לפוליטיקה ומימשל באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' ניב גורדון, עלה לכותרות ועורר סערה ציבורית בשל מאמר שכתב בעיתון 'לוס אנג'לס טיימס'. במאמר קרא לחרם על ישראל מצד הקהילה הבינלאומית בשל מדיניותה בשטחים.

עתה, שוב עומד מרצה באוניברסיטה בעין הסערה. זאת לאחר שוועדת ההוראה של בית הספר לרוקחות החליטה להפסיק לאלתר את הקורס לאתיקה רפואית ולשלוח את מרצה הקורס, ד"ר ירוחם לויט, הביתה.

הסיבה להפסקת עבודתו של המרצה, המלמד מזה כעשרים שנה באוניברסיטה ובפקולטה למדעי הבריאות, נעוצה לטענת הנהלת האוניברסיטה, בהתבטאויות בלתי הולמות של המרצה בדבר תופעת ההומוסקסואליות ובהתבטאויות בוטות אודות משיכתו לבנות המין הנשי.

הפרשה החלה לפני כחודשיים, בעקבות תלונות שהגיעו מסטודנטים הלומדים בקורס בדבר ניהול רשלני ולא יעיל של תכני הקורס מצידו של ד"ר לויט. יותר מכל נסבו התלונות אודות התבטאויות קשות שהשמיע לטענתם המרצה על הומוסקסואליות.

לטענת המתלוננים, טען ד"ר לויט כי ההומוסקסואליות היא פגם שניתן לטפל בו ולהתגבר עליו. עוד עלה מהתלונות, כי ד"ר לויט אמר במהלך השיעור כי הוא נמשך לכל בנות המין הנשי בכיתה, אך הוא מרסן את יצרו, וכי בני האדם יכולים לשלוט ולהתגבר על יצריהם.

"זכותה של הוועדה"

ההחלטה על הפסקת עבודתו של ד"ר לויט (70), מרצה בגימלאות, תושב קרית ארבע, מעוררת סערה בימים אלה בקמפוס. התגובות לא איחרו לבוא. יש מי שתומך בהחלטה, יש גם מי שמתנגד לה ורואה בה פגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי.

"צריך לזכור", אומרת נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, "כי ד"ר לויט הוא מרצה שיצא לגימלאות לפני שנה ולא היה עובד קבוע באוניברסיטה, אך למרות זאת הוא זכה לקבל את הזכויות המגיעות למרצה מן השורה שעובד כאן. הטענות לפיהן נשבר מטה לחמו אינן במקומן".

לדבריה "הוא התבטא בדבר תופעת ההומוסקסואליות ובין השאר אמר בלהט הוויכוח, מול כיתת סטודנטים וסטודנטיות, שאדם צריך להתאפק ולהתגבר על יצרו, כמו שהוא מתאפק כשהוא רואה מולו את הסטודנטיות בכיתה. זה קומם את הסטודנטים. חוץ מזה היו תלונות על המרצה בדבר ניהול הקורס. בעקבות התלונות לוועדת ההוראה המחלקתית, זומן המרצה לבירור, בו הוא אישר את הדברים ולא חזר בו מדבריו".

"הוועדה, אקדמית לכל דבר, החליטה לאחר ששמעה את שני הצדדים לבטל את הקורס. זו זכותה של הוועדה. ועדה כזו יכולה להחליט בצורה לגיטימית, מטעמים שונים, על ביטול הקורס וכמשתמע מזה על הפסקת עבודתו של המרצה. הוא עמד על זכותו להביע את דעותיו האישיות במהלך השיעור. ההתנהלות שלו מול הסטודנטים לא היתה ראויה", סיכמה.

זו לא הפעם הראשונה שמרצה באוניברסיטת בן גוריון עולה לכותרות בנסיבות לא אקדמיות. רק לפני פחות משנה התפוצצה פרשת מאמרו של פרופ' ניב גורדון.

בכל זאת, לפטר מרצה ותיק ולסגור קורס לאלתר, זה לא דבר של מה בכך?

"הדבר האחרון שיקרה באוניברסיטה, זה שסטודנטית תשב בכיתה, תסתכל על המורה שלה ותתלבט אם הוא חומד אותה ומתאפק, או מה יקרה כשהוא לא יתאפק. לא יקרה כדבר הזה. הבן אדם עבר את הגבול. איך היינו מסתכלים בפניהן של סטודנטיות אם לא היינו נוקטים את הצעד שנקטנו כלפיו?".

"סנקציה חריפה"

מעניין, אבל פרופ' יצחק נבו, מי שחיבר את קוד האתיקה האקדמית, אשר פורסם בראשית חודש דצמבר 2007, איש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה חושב אחרת. לדעתו זכותו של מרצה להתבטא בנושאים רלוונטיים לשיעורו ללא כל סנקציה אדמיניסטרטיבית, ולא רואה במקרה דנן בבחינת חציית הקוד האתי.

אבל אם מישהו נפגע מאותם דברים?

"אם מישהו נעלב מדברים כאלה או אחרים, אין בכך הצדקה לפעולה אדמיניסטרטיבית נגד אדם. רק בעצם הבעת דעה של מרצה אין בכך הפרת זכויות של איש. יש לו זכות של חופש דיבור וחופש אקדמי, שמקנה לו זכות להתבטא ולהביע את עמדתו, גם אם היא לא תמיד תואמת עמדות של אנשים אחרים. אם הציטוטים שפורסמו בשמו של המרצה הם אלה אכן הדברים שהוא אמר בנושא ההומוסקסואליות, אז זה בגדר הבעת עמדה כללית ואין מקום לנקיטת סנקציה כלפיו".

"לא חציתי קו אדום"

פרופ' ניב גורדון מסיים בקרוב את תפקידו כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. מאמרו, שפורסם בשלהי חודש אוגוסט אשתקד בעיתון הנפוץ 'לוס אנג'לס טיימס', שקרא להחרמת מדינת ישראל בשל מדיניותה בשטחים, עורר סערה ציבורית והיו גם מי שקראו לפיטוריו. לבסוף, הוא נשאר בתפקידו.

בהודעה רשמית שפרסמה אוניברסיטת בן גוריון בעקבות הסערה שחולל מאמרו של פרופ' גורדון, נאמר רק לפני כשנה, כי "בפרסום המאמר חצה הכותב את כל הקווים האדומים, תוך חריגה בוטה מגבולות החופש האקדמי. האוניברסיטה סבורה כי גם לחופש האקדמי יש גבולות. פרופ' גורדון ניצל חופש זה באופן ציני ובוטה תוך חצייה גסה של כל הקווים האדומים".

"מי קובע מהו הקו האדום?", תוהה פרופ' גורדון, "אני לא חושב שצריך לפטר אדם ממשרתו על הבעת דעה ולא משנה עד כמה היא מקוממת. השאלה היא מדוע הוחלט על הפסקת עבודתו של אותו מרצה. אם מדובר בהתבטאות שהיא על גבול ההטרדה המינית, זה כבר סיפור אחר. עד כמה שדבריו של ד"ר לויט מקוממים, זו לא עילה לפיטורים, אבל אם הוא אכן התבטא אודות נטיותיו המיניות, זה כבר קרוב להטרדה מינית ויש להתייחס לכך בהתאם. זה כבר יותר חמור. השאלה אם הוא בכלל אמר את זה. העובדות כאן מאוד חשובות".

"פגיעה בזכויות יסוד"

ומה אומר גיבור הפרשה? ד"ר ירוחם לויט שוהה בימים אלה ביפן במסגרת מסע הרצאות. כבר עשרים שנה הוא מלמד בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. במהלך עיסוקו האקדמי הוא נמנה עם חברי הוועדה שהקימה את בית הספר לרוקחות. בין יתר פעילויותיו ניהל בשעתו מסעות מתנדבים לאוכלוסיות דלות אמצעים רפואיים באסיה, וגם פעל לשיתוף פעולה חינוכי־רפואי במיגזר הבדואי בנגב.

את ההחלטה על פיטוריו הוא קיבל בהפתעה גמורה. "פרשת פיטוריי המביכים מאוניברסיטת בן גוריון", אומר ד"ר לויט בתגובה, "היא פרשה של פגיעה חמורה בזכויות יסוד, בזכות לכבוד, בחופש האקדמי, בחופש הביטוי ובזכות הקניין שלי, שכן תורתי היא פרנסתי. כל זאת בהליך מינהלי פגום הנוגע בחוסר תום לב, בהתנהגות מינהלתית שאינה ראויה, תוך פגיעה בשמי הטוב ובמוניטין שצברתי".

לטענת ד"ר לויט "אין לי דבר וחצי דבר נגד הקהילה ההומו־לסבית. יתרה מכך, בשנותי הרבות באוניברסיטה תמיד חינכתי להבנת ערכי הזולת, לסובלנות ולליברליזם. כל נסיון לכפות על הפרשה הזו כותרת של פגיעה ברגשותיהם של הזוגות החד מיניים הוא נסיון להסיט את הדיון מתופעת ליקוי ערכי היסוד הדמוקרטיים במחלקה".

עוד אמר כי "כשגונזים את זכותו של המרצה להבעת דעות שונות, מרוקנים מתוכן את אופי הקורס לביואתיקה ואת רוח המקצוע שמבוססת ומתפתחת, כמו כל המקצועות הפילוסופיים, מתוך ריבוי דעות והשמעתן. פוטרתי במפתיע ופיטוריי לאלתר ללא הודעה מוקדמת עומדים בניגוד לחוזה ההעסקה ובניגוד לחוק. אני מאמין ומקווה, שאין בהתנהלות האוניברסיטה בענייני משום מוסר כפול בנוגע לחופש האקדמי ולזכות הביטוי של המרצה".

"התבטאות לא הולמת"

מאוניברסיטת בן גוריון נמסר בתגובה, כי ד"ר לויט השמיע דברים קטגוריים וחד משמעיים במסגרת הקורס על תופעת ההומוסקסואליות. "דבריו עוררו זעם רב", נאמר בתגובה, "הן מצד סטודנט בקורס, שהזדהה כהומוסקסואל, ולדבריו נפגע קשות מהתבטאויותיו של המרצה, והן מצד סטודנטיות שנעלבו מדבריו הבוטים. בעקבות תלונות שהגיעו מהסטודנטים, לרבות כאלה המתייחסות לניהול רשלני ולא יעיל של תכני הקורס, נערך לו בירור מעמיק בוועדת ההוראה של בית הספר לרוקחות".

"במסגרת זו, המרצה לא רק שלא התנצל על דבריו המעליבים, אלא אף חזר עליהם שוב. לפיכך, החליטה ועדת ההוראה לבטל את הקורס. ההחלטה בעניינו, שגובתה על ידי הנהלת האוניברסיטה, נתקבלה על בסיס שיקולים אקדמיים בלבד. בניגוד לחלק מהפרסומים, מדובר באיש סגל בגימלאות, שלא נשבר מטה לחמו, כמו שמנסים לתאר", הוסיפו.