|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
אוניברסיטת בן גוריוןהקמת חומה בין יהודים לערבים בלוד תקבע את עתיד התכנון בישראללפרטים נוספים ולמאמר המקורי עקוב אחר הלינק כאן חיים יעקובי עודכן ב- 03:23 07/03/2007 זה לא רק קיר אקוסטי בשבוע הבא תפרסם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את החלטתה בסוגייה הרת גורל: האם בניית חומת הפרדה בתחומי מדינת ישראל היא מעשה תכנוני לגיטימי, או אפליה בין יהודים לערבים? החלטת המועצה תהיה בעניין שתחילתו בפברואר 2003. אז גילו תושביה הערבים של שכונת פרדס שניר בלוד, שתושבי המושב השכן, ניר-צבי, מתכננים להקים חומה שתחצוץ בינם לשכונה, כדי למנוע גניבות ומעבר צרכני סמים. ועד המושב דרש להקים את החומה בתמורה לאי-התנגדות מצדו לתוכנית המתאר לפרדס שניר ולסלילת כביש גישה לשכונה, שסובלת מקיפוח רב שנים בתשתיות ובתכנון. במקום טיפול משטרתי בבעיות הפשיעה הללו, אושרה הקמת "קיר אקוסטי" במימון כספי הציבור. תושבי פרדס שניר יצאו למאבק נגד "הקיר האקוסטי", שהוא למעשה חומת בטון באורך 1.5 קילומטר ובגובה שלושה מטרים. בשלוש השנים האחרונות, התגלגלה הפרשה בערכאות משפטיות ותכנוניות שונות. אחת התובנות החשובות בנושא ניתנה על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, שקיבל במאי 2006 את עתירת תושבי השכונה נגד בניית החומה, וקבע שתכנון מרחבי עוסק בבני אדם, ביחסים ביניהם ולכן אמור לבחון שיקולים רחבים. בהחלטה תקדימית קבעה השופטת שרה גדות כי על רשויות התכנון להתייחס לטענות התושבים - בדבר אפליה, גזענות, קיפוח והדרה אתנית - כאל טיעונים תכנוניים מובהקים. בין היתר, אמרה השופטת ש"תחושת תושבי השכונה, לפיה הקיר גורם לתחושה של גטו, היא שיקול תכנוני שאינו שונה במהותו מטענה של הסתרת אור ואוויר". בית המשפט הורה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה לדון שוב בטענות תושבי פרדס שניר, ולבחון את מידתיות הפגיעה בהם ואם יש אמצעים חלופיים להגנה על ניר צבי. בחודש שעבר, בדיון במועצה הארצית, טענו תושבי ניר צבי שבניית חומה היא פתרון לגיטימי לבעיות חברתיות. חוות הדעת שהגישו מלאה בהשוואות מגוחכות בין ערבים-ישראלים למהגרים בלתי חוקיים ונטולי זכויות בערים בחו"ל. חמור מזאת, במקום להצביע על האינטרסים המשותפים למושב ולשכונה - מאבק בפשיעה באמצעות מוסדות המדינה ובניית יחסי שכנות שוויוניים - חותרת חוות הדעת להעמקת השסע ולחיזוק מגמות ההפרדה בחברה הישראלית, תוך תמיכה במיליטריזציה של המרחב: "בקשת המושב אינה חריגה, שכן בכל רחבי ישראל נאלצים התושבים לבנות גדרות, קירות, שערים, כבישי פטרולים, ואמצעי תאורה, הגנה וחישה". יש לקוות, שחברי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לא יפלו למלכודת שטמנה להם חוות הדעת, שמשווה בין "יעילותה" הביטחונית של גדר ההפרדה בשטחים הכבושים לבין החומה שהם מבקשים לבנות בתוך ישראל. לכאורה, ניתן לטעון שזה אינו אלא סכסוך שכנים נקודתי, אבל למעש&# |