|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
אוניברסיטת בן גוריוןאתר לאטמה מדווח על בדיחת החוג למדעי המדינה באוניברסיטת בן גוריוןמבוגר אחראי כזה יכול היה, למשל, לספר כי גורדון לא סתם "התנגד למדיניותה של ישראל", תואר ריק שאפשר להחיל על כל אזרח במדינת ישראל, אלא כינה את ישראל, במאמר שפירסם בעיתון אמריקאי נחשב, "מדינת אפרטהייד" וקרא לעולם הנאור להחרים אותה. פרופסור אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר מטעם מרצ, פירסם מכתב המסביר למה קריאתו זו של גורדון לא מוגנת על ידי ה"חופש האקדמי" והישווה אותה להכחשת שואה. בינדר יכול היה גם לספר לקוראיו, במשפט אחד, כי חברי כנסת ממפלגות מרכזיות הצטרפו לקריאתם של עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה לפטר את גורדון לאחר שקשרו בין קריאתו לחרם לבין החרם שאכן הוטל על אוניברסיטת בן גוריון מטעם אוניברסיטת יוהנסבורג (אוניברסיטה שהאפרטהייד אכן לא זר לה). לכל הפחות יכול היה בינדר להזכיר את השערוריה האחרונה שהקים גורדון כשאמר שחטיפתו של גלעד שליט אינה פעולת טרור.
http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5203 נפלאות
האנדרסטייטמנט מאת: אבישי עברי הסיבוב האחרון (או שמא נערך כבר עוד אחד מאז?) במלחמתם של אוניברסיטת בן גוריון וארגון "אם תרצו" התרחש סביב כנס בנושא "זכויות אדם" שערכה המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה. חברי "אם תרצו" הגיעו לכנס כדי לחלק לד"ר ניב גורדון מהמחלקה האמורה תעודת "פרס קדאפי לזכויות אדם" ובכך להביע באופן יצירתי את מחאתם על הצביעות וחוסר ההגינות האקדמית, לטענתם, באוניברסיטה. אורי בינדר, הכתב בעל הזכרון הבעייתי שדיווח על האירוע באתר nrg, תיאר את ד"ר ניב גורדון, מושא זעמם היצירתי של אנשי "אם תרצו", כך: "גורדון התפרסם בדעותיו נגד המדיניות של מדינת ישראל, אותן ביטא במאמר בעיתון אמריקאי". עורך או מבוגר אחראי אחר לו היה מזדמן למערכת nrg בעת פרסום הדברים, יכול היה לרענן את זכרונו החלוש של בינדר ולתת בידו סיפק להמציא לקוראיו תיאור ממצה יותר של האיש ומעלליו, תיאור שהיה מסביר לקוראים את הרקע לנושא המרכזי של הכתבה: חמת זעמם של "אם תרצו" על גורדון. מבוגר אחראי כזה יכול היה, למשל, לספר כי גורדון לא סתם "התנגד למדיניותה של ישראל", תואר ריק שאפשר להחיל על כל אזרח במדינת ישראל, אלא כינה את ישראל, במאמר שפירסם בעיתון אמריקאי נחשב, "מדינת אפרטהייד" וקרא לעולם הנאור להחרים אותה. פרופסור אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר מטעם מרצ, פירסם מכתב המסביר למה קריאתו זו של גורדון לא מוגנת על ידי ה"חופש האקדמי" והישווה אותה להכחשת שואה. בינדר יכול היה גם לספר לקוראיו, במשפט אחד, כי חברי כנסת ממפלגות מרכזיות הצטרפו לקריאתם של עשרות סטודנטים מהאוניברסיטה לפטר את גורדון לאחר שקשרו בין קריאתו לחרם לבין החרם שאכן הוטל על אוניברסיטת בן גוריון מטעם אוניברסיטת יוהנסבורג (אוניברסיטה שהאפרטהייד אכן לא זר לה). לכל הפחות יכול היה בינדר להזכיר את השערוריה האחרונה שהקים גורדון כשאמר שחטיפתו של גלעד שליט אינה פעולת טרור. כמובן, כל הדיון הזה מיותר. ידוע שאין מקום באייטם חדשותי קצר לתיאורי רקע ארוכים.
|