|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
מאמר מערכתאוניברסיטת תל אביב – ענת מטר (חוג לפילוסופיה) היא הזוכה בכתר "הנבלה האקדמאית" לשנת 2010
כתר הנבלה האקדמאית של 2010
אלון בן שאול - היא העמידה את עצמה בחוד החנית של התנועה למען החרם האקדמי על ישראל. - היא יו"ר העמותה למען האסירים הפלסטינים ורוצה להציף את רחובות ישראל במחבלים משוחררים. מידי פעם היא יוזמת מגבית עבור העמותה ומקבלת המחאות לכתובתה הפרטית ברמת השרון. - היא קוראת לסטודנטים ולמרצים שלא לשרת בשטחים ואף הביעה הערכה והבטיחה תמיכה לסרבנים. - היא טוענת בלהט כי ישראל מרוויחה כלכלית מהכיבוש (מבלי שהיא מבינה מאומה בכלכלה), אפילו המעמד העובד, האוכלוסייה הערבית והאוניברסיטה בה היא מלמדת. - היא הביעה התנגדות לקיומו של מיצג במוזיאון "טייט" בלונדון בו מציגים אומנים ישראלים, משום שהוא יוצר את הרושם כי ישראל היא מדינה נורמאלית. - - היא הקימה את "פורום הורי הסרבנים" וגאה בבנה חגי שריצה עונש מאסר בן שנתיים על סירובו להתגייס לצבא. - היא הייתה אורחת הכבוד באוניברסיטה בריטית בה קראה להחרים את ישראל. היה זה במסגרת שבוע "עזה – הגרניקה שלנו" שאורגן על ידי חוגים פלסטינים רדיקאלים בלונדון. - היא (יחד עם עמיתים כמו רחל גיורא, קובי שניץ, חיים בראשית, משה מחובר, יהודה נאמן ואחרים) קראה להתערבות בינלאומית במהלך מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. - היא טוענת כי המימסד הביטחוני מממן תוכניות באוניברסיטה בה היא מלמדת ועל כן יש להחרימה. - היא מתנגדת להעסקתם באוניברסיטה של קצינים לשעבר וקראה שלא להעסיק בפקולטה למשפטים את פנינה שרביט-ברוך בגלל שהייתה מעורבת בתור פרקליטה במלחמה בעזה. - היא הזדהתה עם החלטת הארגון הבריטי "יוניסון" להטיל חרם כלכלי, אקדמי ותרבותי על ישראל. - היא מפיצה, מאז 2003, את הטענה כי ישראל זוממת "לחסל את הנוכחות הפלסטינית" בגדה המערבית וכי הימין הישראלי מתכנן את גירושם של תושבי השטחים. - היא קראה לכנסייה המתודיסטית להחרים את ישראל. - היא נאסרה בידי כוחות הביטחון על התנהגות אלימה במהלך הפגנות נגד גדר הביטחון בכפר בילעין. - היא תמכה בראש החוג לממשל באוניברסיטת באר-שבע, ניב גורדון, על כך שפרסם מאמר ב"לוס אנג'לס טיימס" ובו הוא קרא להטיל חרם על ישראל. היא גם השמיעה הודעת גינוי לנשיאת האוניברסיטה שנזפה בגורדון על המאמר הזה. - היא כתבה בחודש אפריל האחרון מכתב לשמאל הגרמני ובו היא קראה לו להפסיק את תמיכתו בישראל "נוכח הכיבוש, ההפרדה הגזעית ופשעי המלחמה." היא גם קראה להפסיק מימון גרמני לשתי ספינות מלחמה ישראליות. - היא כתבה לאיחוד האירופאי ודרשה לסכל את שדרוג הסכמי הסחר עם ישראל, לאסור על יבוא מוצרים מהשטחים ולתמוך בהעמדה למשפט של אלה שביצעו "פשעי מלחמה" על פי דו"ח גולדסטון. בחודש מאי אשתקד, למשל, היא קראה (יחד עם חברתה רחל גיורא) להשעות את הסכמי הסחר שכבר נחתמו עם ישראל. - היא קראה לשחרר את מוחמד מחמוד ג'ברין, תושב אום אל פאחם, המרצה עונש מאסר על רצח משתף-פעולה (בעוד השותפים הפלסטינים לרצח שוחררו כעבור 10 שנים). לדבריה צריך להיענות לדרישת החמאס לשחרר 22 אסירים היושבים בכלא למעלה מ-15 שנה. - היא הייתה מעורבת בעצומה של המפלגה הקומוניסטית חד"ש נגד מגורי יהודים במזרח ירושלים. - היא תלתה בכניסה למשרדה בקמפוס כרוז המאשים את צה"ל בפשעי מלחמה. - היא הייתה שותפה למכתב המזהיר מפני התקפה ישראלית קרובה על מתקני הגרעין של איראן. - בעיצומה של המלחמה בעזה היא כתבה לעשרות שגרירויות בתל אביב וביקשה מהן להתערב נגד ישראל. - היא קראה שלא לצרף את ישראל לארגון ה - OECD "עד שתציית לחוק הבינלאומי." - היא כתבה למקהלת קלייר קולג' בקמברידג' וקראה לאנשיה לבטל הופעה מתוכננת בישראל. היא גם טענה כי המקהלה עמדה להופיע בעיר כרמיאל שנבנתה, לדבריה, על חורבות שלושה כפרים ערבים. היא הוסיפה כי הופעתה המתוכננת של המקהלה בכנסיית המולד בבית לחם, ערב חג המולד, תנוצל על ידי ממשלת ישראל למטרות תעמולה. - היא "התחייבה" שלעולם לא תופיע בהתנחלויות. - היא האשימה כי ישראל מונעת מנוצרים-פלסטינים גישה למקומות הקדושים להם. - היא משווה בכל הזדמנות את ישראל משטר האפרטהייד של שלטון המיעוט הלבן בדרום-אפריקה. זה הכל? אתם יכולים לשאול כמובן את עצמכם. האם הרשימה הזאת תעניק לאקדמאית הישראלית הזאת את התואר הנכסף? הרי ישנם עשרות כמוה! ובכן, יש מן הצדק בטענותיכם. בכל זאת, היו שני אירועים נוספים שהכריעו את הכף "לזכותה." הראשון שבהם קשור בעובדה שבשנה שעברה היא פרסמה צילום של חייל אותו היא האשימה בהרג מפגין פלסטיני בבילעין בשם באסם אבו רחמה. את התמונה, אותה הפיצה באינטרנט, היא לוותה בבקשה מן הגולשים לספק לה את פרטיו האישיים של החייל. מסתבר שהחייל המואשם לא נכח כלל בהפגנה המדוברת וכי הוא היה שייך לחטיבה השביעית המשוריינת. האקדמאית ביססה את טענותיה על צילום של צלם עיתונות ספרדי שעזב בינתיים את הארץ והיא אף התנצלה על כך בשפה רפה, תוך שהיא משמיעה את הטענה כי "אולי טעתה." התנהגותה בפרשה זאת העתה עליה את חמתו של יו"ר ועדת החינוך שהאשים אותה ב"לינץ' תקשורתי." ואם זה לא מספיק, הרי שאותה אקדמאית הייתה הרוח החיה מאחורי גילוי הדעת בו יצאה בחודש מאי השנה נגד קיומה של תערוכה במוזיאון המדע היוקרתי של בוסטון בה הוצגו הישגיהם של מדענים ישראלים מן הטכניון בתחומי האנרגיה, הסביבה והרפואה. לדעתה, המדובר היה בניסיון ישראלי "להסיח את הדעת מפשעי המלחמה" של המדינה באמצעות ניסיון להציג את עצמה כמגדלור של קדמה. ליוזמתה הצטרף גם נועם חומסקי הידוע לשמצה. היא קראה לתערוכה "טכנולוגיה של מוות" משום שצה"ל עשה כביכול שימוש באמצעים "כמו אמצעים שונים המופעלים בשלט-רחק להרס בתי פלסטינים ומטוסים ללא-טייס הפוגעים באזרחים מהאוויר." היא גם הפנתה אצבע מאשימה כלפי מדען טכניון ששיתף פעולה עם האלוף משה קפלינסקי - שלדבריה הציף ב-2006 את דרום לבנון בפצצות מצרר במסגרת תפקידו כאלוף פיקוד הצפון. יוזמה מכוערת זו זעזעה את פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, שאינו נוטה לפנות לתקשורת. במכתב ל"הארץ" הוא כתב בין השאר: " האם הרובוט המסייע בניתוחי גב, שפיתח פרופ' משה שהם מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הוא 'כלי רצח?' האם גילוי מערכת היוביקויטין על ידי חתני פרס נובל הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, או תרופת ה'אזילקט' נגד מחלת פרקינסון, שפותחה על ידי הפרופסורים מוסא יודים וג'ון פינברג - כולם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון - הם פשעים נגד האנושות? אני גם מביע את צערי על כך, שחברי סגל ישראלים הצטרפו לכותבי המכתב היושבים בבוסטון." לביא אף גינה ניסיון של חומסקי למנוע ממנו לשאת דברים בפתיחת התערוכה בבוסטון, בעוד החומסקי ההוא זעק בשעתו חמס על כך שנמנע ממנו בשעתו להרצות באוניברסיטת ביר זית. ובכן, שמה של האקדמאית הזאת הוא ענת מטר, מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. היא ה"נבלה האקדמאית" שלי לשנת 2010. ואולי אני טועה, אולי צריך היה להניח את הכתר על ראשה של ענת אחרת? ענת בילצקי?.... ======================================== Op-Ed articles appearing on IsraCampus.Org.il are those of the writer and do not necessarily represent the opinion of IsraCampus.Org.il
|