|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
האוניברסיטה העבריתארז תדמור מאשים את דניאל בלטמן (האוניברסיתה העברית) במחזור היסטרי של סיסמאות אנטישמיות שקריותבתחילת השבוע שעבר פרסם הפרופסור דניאל בלטמן מאמר בעיתון "הארץ" שכותרתו "1932 כבר כאן". במאמר, קבע בלטמן כי המציאות הפנימית בישראל היום זהה למציאות הפנימית במתרחש בגרמניה בשנת 1932. "בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד", הרשה לעצמו בלטמן להיסחף. בלטמן הוא אולי פרופסור בכיר, ומעמדו עשוי להקנות לדבריו חשיבות בעיני אנשים בעלי חשיבה סמכותנית, אך הטון ההיסטרי והסיסמאות הדמגוגיות בהן עטף את מאמרו לא מצליחות להסתיר את חוסר הביסוס לקביעותיו מרחיקות הלכת. אלא שיותר מאשר בלטמן לא מבוסס והיסטרי, הוא פשוט לא מקורי. כתיבתו היא ביטוי נוסף לדלות ולהתדלדלות הרוח באקדמיה הישראלית. לעובדה שהאינטלקטואלים הבכירים ביותר בישראל, (בלטמן לדוגמה הוא ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית), הם אנשים הממחזרים סיסמאות שקריות שאחרים ניסחו, מדקלמים ומקללים בלשון גבוהה מחשבות של אחרים, ושבויים באופנות פסאודו-אינטלקטואליות שייצרו תועמלנים מוכשרים.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/196/451.html?hp=1&loc=28&tmp=8149 1932?
פילוסופים עם נייר קופי ארז תדמור בתחילת השבוע שעבר פרסם הפרופסור דניאל בלטמן מאמר בעיתון "הארץ" שכותרתו "1932 כבר כאן". במאמר, קבע בלטמן כי המציאות הפנימית בישראל היום זהה למציאות הפנימית במתרחש בגרמניה בשנת 1932. "בישראל של היום מתקיימים לא מעט תנאים שניתן לזהות את קיומם בחברות ועמים שהוציאו מן הכוח אל הפועל מהלך של הפרדה גזעית, טיהור אתני ואפילו ג'נוסייד", הרשה לעצמו בלטמן להיסחף. בלטמן הוא אולי פרופסור בכיר, ומעמדו עשוי להקנות לדבריו חשיבות בעיני אנשים בעלי חשיבה סמכותנית, אך הטון ההיסטרי והסיסמאות הדמגוגיות בהן עטף את מאמרו לא מצליחות להסתיר את חוסר הביסוס לקביעותיו מרחיקות הלכת. אלא שיותר מאשר בלטמן לא מבוסס והיסטרי, הוא פשוט לא מקורי. כתיבתו היא ביטוי נוסף לדלות ולהתדלדלות הרוח באקדמיה הישראלית. לעובדה שהאינטלקטואלים הבכירים ביותר בישראל, (בלטמן לדוגמה הוא ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית), הם אנשים הממחזרים סיסמאות שקריות שאחרים ניסחו, מדקלמים ומקללים בלשון גבוהה מחשבות של אחרים, ושבויים באופנות פסאודו-אינטלקטואליות שייצרו תועמלנים מוכשרים. פשיזם נטול תאריך תפוגה רק לפני ארבעה חודשים פרסם יוסי שריד ב"הארץ" מאמר שכותרתו "הפשיזם כבר כאן". מאמרו של שריד שטחי אף יותר ממאמרו של בלטמן, והגם ששריד הוא כותב שנון בדרך כלל, גם הוא אינו יותר מתוכי הפולט דפי מסרים שהוכתבו ונצרבו בתודעתו. בספר בשם "צלב הקרס" הסביר אורי אבנרי כי "רציתי להזהיר מפני תופעות מסוימות המתפתחות בישראל, המזכירות תופעות דומות ערב עליית הנאציזם". תגובה למכתב הרבנים? מאבק בחוק האזרחות? הצחקתם אותי. את ספרו פרסם אבנרי בשנת 1961.שש שנים לפני מלחמת ששת הימים, זאת שלפי עיתון "הארץ" היא מקור הדה-לגיטימציה למדינת ישראל. מושאי שנאתו היו דוד בן גוריון ומשה דיין. לא נתניהו ולא ליברמן. על הרמן גרינג כתב אבנרי כי "אילו היה ישראלי, היה הופך מן הסתם פלמ"חאי אופייני". בהמשך כתב שפלוגות האס.אס. "מילאו במאמץ המלחמתי הגרמני תפקיד דומה לזה של הפלמ"ח בישראל. כמו הפלמ"ח היה צבא זה מורכב תחילה כולו ממתנדבים". עוד הוסיף אבנרי בשנת 61' כי "קיימים בישראל חוגים הקרובים לשלטון, המטיפים לפולחן המסוכן של קדושת הצבא... הם המטיפים לחוקי החירום הרודניים, מסגרת חוקית המאפשרת כבר היום להקים בישראל ממשל דיקטטורי ללא צורך בשינוי תחיקתי", לכך הוסיף תחזית כי חוגים אלו מגלים סימפטומים מדאיגים בדרך לפשיזם "התנאים כשרים לכך יותר מאשר היו בגרמניה של 1928". אבנרי דיבר על 1928, בלטמן על 1932, שריד על פשיזם נטול תאריך תפוגה. לא לחינם פרסם הפרופסור שלמה אבינרי מאמר שכותרתו "פשיזם? הצחקתם אותי", בתגובה לגל המאמרים ההיסטריים של אנשי השמאל הקיצוני מחודשים האחרונים. אבינרי משתייך לזן הולך ונכחד של אקדמאים ישראלים (מתחומי הרוח והחברה) שאוחזים באמונה האנכרוניסטית כי על אינטלקטואלים לבסס את דבריהם. נצחונו הגדול של אורי אבנרי אבינרי הוסיף ובצדק כי יש בארץ "מגמות לאומניות, אנטי דמוקרטיות, נגועות באפליה וגם גזעניות" וכי "בשנים האחרונות הן מתגברות". לא צריך להיגרר לתועמלנות אנטישמית המשווה את ישראל לגרמניה של שנות ה-30 על מנת להתנגד למכתב הרבנים. לא צריך גם חדות עין מיוחדת כדי להבחין שתופעות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות רווחות בשמאל האנטי-ציוני לא פחות מאשר בימין, אם לא הרבה יותר. העובדה שבחודשים האחרונים פרסמו עשרות פרופסורים ישראלים מאמרים המשווים במידה כזו או אחרת את ישראל לגרמניה של שנות ה-30, ומתריעים מפני התדרדרות קרובה לפשיזם, מעידה על נצחונו הגדול של אורי אבנרי. אדם חסר כל השכלה פורמאלית שעיצב דור שלם של אקדמאים, עיתונאים ומעצבי תודעה, בצלמו ובדמותו. שורה ארוכה של פובליציסטיים, פרופסורים, קולנוענים ומחזאים שנכנסים להיסטריה מכל צירוף מילים שלא עבר צנזורה ברחוב שוקן. אלא שבעוד הם אכן נכנסים לפאניקה ולהיסטריה, מתבזים בכתיבת הבלים, ומתדלקים את מסע השנאה הגלובלי כנגד ישראל, יושב לו אורי אבנרי בביתו וסופק ידיים בהנאה. מלאכתם של מניפולאטורים נעשית על ידי אחרים. אידיוטים שימושיים. למי שמעוניין להבין כיצד הטה אורי אבנרי את זרם התודעה של האליטה הישראלית, מומלץ לקרוא את הביוגרפיה המצוינת שכתב אמנון לורד ויצאה לאור בחודש שעבר "רצח בין ידידים – אורי אבנרי: סיפור מלחמה פוליטי". אקח סיכון מחושב וארשה לעצמי להמר ולקבוע שהספר הזה לא ייכלל ברשימות הקריאה באוניברסיטאות בישראל. אתם יודעים, יותר מדי ציטוטים, מראי מקום ואסמכתאות.
|