|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
האוניברסיטה העבריתהאוניברסיטה העברית – גבריאל שפר (החוג למדעי המדינה) מאשים את ישראל בפיתוח בפצצה הגרעינית האיראנית'הגישה
הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים
בגילויי אנטישמיות,
גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו
האחרונה לגילויים
אלה.
http://www.haaretz.co.il/ באמת כולם אנטישמים? גבי שפר רוב הישראלים אינם אוהדים את ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן, כמו גם אישים זרים אחרים המותחים ביקורת על ישראל. ואולם, כדאי מאוד להאזין בתשומת לב לכמה מהדברים שהם אומרים. אחת הטענות שמעלה, למשל, ארדואן נגד ישראל היא, שהיא אינה יכולה להתנער מאחריות להמשך הסכסוך ולתוכניות האיראניות לפתח נשק גרעיני. יש אמת בדברי הביקורת הללו, ככל שהם נוגעים לעמדות ממשלות ישראל ורוב הישראלים. ישראל מתבוננת בעצמה במראה חד-צדדית. היא נוטה לייחס את כל הצרות הפוקדות אותה לצד שכנגד ולרחוץ בניקיון כפיה. נטייה זו התחזקה מאוד אחרי השואה, פחתה במידה מסוימת אחרי הקמת המדינה, והחל משנות השבעים של המאה הקודמת התחזקה שוב, והיא הולכת ומתחזקת מאוד בשנים האחרונות, בייחוד תחת ממשלות ימניות. במישור הבינלאומי ניכרת גישה חד-צדדית זו ביחס אל האו"ם ואל ארגונים בינלאומיים בכלל. מקור הגישה הזאת עוד בימי דוד בן גוריון. למעשה הנטייה להאשים את האו"ם, וארגונים בינלאומיים אחרים, בעמדות אנטי ישראליות לא השתנתה מאז ועד היום - כפי שמעידה התגובה על דו"ח גולדסטון שתואר כדו"ח אנטישמי מובהק. הגישה הישראלית החד-צדדית, המאשימה אישים, מפלגות וארגונים לא יהודיים בגילויי אנטישמיות, גם כאשר מדובר בביקורת על ישראל, מתעלמת מתרומתה של זו האחרונה לגילויים אלה. להתנהגות לא מוסרית של ישראל ושל ישראלים - למשל, ניהול יחסים ומכירת נשק ל"מדינות מצורעות" בדרום אמריקה, באפריקה, באסיה המרכזית ובדרום אסיה - יש קשר ישיר לביקורת עליהם. החד-צדדיות הישראלית מתבטאת גם בהאשמות הבוטות שמטיחים ישראלים ויהודים בתפוצות בנשיא ברק אובמה ובממשלו. מאשימים אותם באנטישמיות, באנטי ישראליות ובהעדפת המוסלמים והערבים. אלא שאובמה והממשל שלו, שמכהנים בו יהודים רבים, רחוק מאוד מעמדות כאלה. ואם הם מותחים ביקורת על ישראל - הרי זו תגובה למהלכים ולמחדלים ישראליים. בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-הערבי-הפלסטיני, הרי שישראל תרמה ותורמת לחוסר היכולת להגיע לפתרון ואפילו לניהול סביר והוגן של הסכסוך. הפער בין ההצהרות של פוליטיקאים ישראלים לבין המהלכים המעשיים שלהם גדול ותורם הרבה, במקביל לתרומת הצד השני, להמשך הסכסוך ולהחמרתו. בהקשר הזה ראו, לדוגמה, את ההחלטה לאשר צווים צבאיים שמאפשרים לגרש אלפי פלסטינים מהגדה. דברים אלה חלים גם על עמדת ישראל ביחס לשאיפתה - הבלתי רצויה כשלעצמה - של איראן (ואולי גם של סוריה) להשיג נשק גרעיני. פיתוח נשק גרעיני על ידי איראן הוא, בחלקו, תגובה ליכולת הגרעינית המיוחסת על פי פרסומים זרים לישראל. ברור שבנימין נתניהו הבין זאת, ולכן לא נסע לוועידת הגרעין שכינס אובמה. אלה הם רק כמה מהתרומות הקריטיות של ישראל לביקורת כלפיה. אם יש לממשלה כוונה אמיתית, והדבר מוטל בספק רב, לשנות מהיסוד את היחס לישראל - היא צריכה ליטול קורה מבין עיניה ולהבין, כי כל סכסוך והתנגשות הם דו-צדדיים, וכי גם לישראל - בנוסף לצד השני - יש תרומה משמעותית לתהליכים המתחוללים סביבה. פרופ' שפר מלמד מדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים
|