IsraCampus.Org.il

... ההצעה מטילה סנקציות על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות שם. היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. בימים אלה, שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם, ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים.

... זאת, ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין; ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר; ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק; וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה.

... גרוע מכך, הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף "מעוול" - ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן - ובכך לשתק את הגוף לחלוטין. אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/254/768.html?hp=1&cat=479

חוק החרם מסוכן לישראל
הצעת החוק תפגע קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. יותר משתמנע פגיעה במדינה, היא תחבל במאמצעי ההסברה שלה ותסב לה נזק

מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס
29/6/2011

שלשום עברה בוועדת חוקה, לקראת קריאה שנייה ושלישית, "הצעת החוק למניעת פגיעה במדינת בישראל באמצעות חרם". ראוי יותר לכנותה "הצעת החוק לפגיעה במדינת ישראל".

ההצעה מטילה סנקציות על מי שיקרא להימנע מלרכוש מוצרים מהתנחלויות או להימנע מלהגיע להצגות שם. היא פוגעת קשות בחופש הביטוי הפוליטי בישראל. בימים אלה, שבהם נאבקת ישראל על הלגיטימציה שלה בעולם, ההצעה תחבל במאמצי ההסברה הישראלים.

אם ראש הממשלה מבקש להמשיך לטעון, כמו בנאומו בקונגרס, כי בישראל ניתן להתבטא בחופשיות, ולפאר את הדמוקרטיה הישראלית, ראוי שישוב וישקול את עמדתו ואת עמדת הממשלה באשר לחוק.

להפתעת רוב המשתתפים בדיון בוועדה, הוכנס באישון ליל סעיף חדש שמשנה את אופיו מעוד חוק פוגעני ומזיק לחוק הרסני ממש. התברר כי לשם ויתור על איסורים פליליים, הוסכם בין נציגי משרד המשפטים ומציעי החוק כי יוכנסו לחוק גם סנקציות מינהליות מפליגות כלפי מי ששר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר הרלוונטי, יקבע כי השתתף בחרם כאמור על מדינת ישראל.

כך למשל, תישלל ממוסד ציבורי התמיכה לה הוא זכאי לפי חוק יסודות התקציב. לחלופין, יישללו ממנו תקציבים לפי חוק הסדר ההימורים בספורט. לא ייראו בו מוסד ציבורי לצורך פקודת מס הכנסה (המאפשרת להעביר לו תרומות פטורות ממס), ולא יהיה זכאי להטבות כלכליות נוספות.

ההסדר יותר פוגעני ומרחיק לכת מ"חוק הנכבה"

כך, במסווה של סנקציה "מידתית", שאינה פלילית, ניתן שיקול דעת רחב לפוליטיקאים לפגוע קשות בגופים בעקבות ביטוי שהוא במובהק פוליטי.

זאת, ללא שיקול דעת של הפרקליטות האם להעמיד לדין; ללא צורך להביא ראיות מעבר לספק סביר; ללא צורך במסננת של בית משפט שיכול לצמצם את תחולת החוק; וכן ללא מסננת של גזר דין של בית משפט שיכול לפסוק גם קנס סמלי כמחאה. האם העניין של סנקציה תקציבית בעקבות ביטוי נשמע מוכר? אכן, זה הולך שוחה ומגעגע כמו "חוק הנכבה".

אלא שההסדר יותר פוגעני ומרחיק לכת מ"חוק הנכבה". אותו חוק - מבחינת הגיונם של תומכיו - מבוסס על כך שאירוע נגד המדינה שמאורגן על ידי גוף מתוקצב על ידי המדינה לא ימומן על ידי המדינה. החוק המוצע, לעומת זאת, חל על ביטויים ללא קשר להוצאות שהוצאו, וללא קשר הכרחי לתקציב מהמדינה.

גרוע מכך, הצעת חוק זו לא כוללת תקרה לפגיעה בתקציב של אותו גוף "מעוול" - ניתן לשלול את כל התמיכה או ההטבות לפי החוק במלואן - ובכך לשתק את הגוף לחלוטין. אין מנגנון פיקוח על הפעלת הסמכות.

מידתי יותר מדין פלילי? לא בטוח

מישהו עדיין משוכנע שזהו אמצעי "מידתי" יותר מדין פלילי? לפי הגדרת "מוסד ציבורי" בחוק יסודות התקציב, מדובר ב"גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה".

שוו בנפשכם כי גוף שכזה, למשל מן המגזר הערבי, מחליט (באמצעות העומד בראשו או הגוף הניהולי שלו)שלא לרכוש מוצרים מהתנחלויות. היעלה על הדעת לשלול ממנו את התמיכה שהוא מקבל? בדומה ל"חוק הנכבה".

מדובר בענישה קולקטיבית כלפי הציבור הנהנה מאותם שירותים של הגוף הציבורי, אשר מקבל תמיכה מן המדינה לפי זכות ולא כפריבילגיה. החוק המוצע לא ימנע שום פגיעה בישראל באמצעות חרם. ההיפך החוק הוא שיפגע בישראל, ויעודד את הדה לגיטימציה שלה בעולם.

פרופ' מרדכי קרמניצר הוא סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. עו"ד עמיר פוקס הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה