|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
אוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת תל אביב – אליה ליבוביץ (החוג לפיזיקה) קובע 'שהבחירה היחידה' היא לסגת מההתישבות מעבר לקו הירוק אחרת הנסיגה תהיה מתוך אינוס לאחר תקיפות בסיגנון 9-11 על גורדי השחקים התל אביביים.גוזר שאגנדת השמאל היא 'הבחירה היחידה' להתמודדות עם איומי הבטחון למדינה - רק הכניעה וקבלת המרות לדרישות החמאס יסכל מגה-פיגועים עתידיים 'הבחירה היחידה שישנה בידי הממשלה היא רק בין ביצוע הנסיגה כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם בדרך השלום בתל אביב, לבין ביצוע הנסיגה לאחר קריסתם, שתהיה, קרוב לוודאי, מעשה ידי אדם. ברור שאירוע כזה ישים קץ לאפשרות של ממשלת ישראל לבחור בין שתי אופציות הנסיגה האלה. במסגרת נסיגה ישראלית שתתבצע כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם, יש בידי הממשלה כוח לקבוע את הקו הירוק כגבול הנסיגה הזאת. אולם אם הנסיגה תתבצע לאחר קריסת המגדלים, גל ההרג וההשמדה שיביא לחורבנם יהיה רק חלק מן הטרגדיה שבה תמצא את עצמה המדינה האומללה הזאת. ישנו ספק רב אם בתנאים שישררו אז הנסיגה תיעצר דווקא על הקו הירוק. '
http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1526368 הבחירה היחידה של ישראל אליה ליבוביץ הרבה פירושים ניתנו לתיאור של העם היהודי כעם בחירה, רבים מהם לא סימפטיים. אבל ישראל הוא גם שמה של מדינה, וזה כבר כ-44 שנים שהאפיון "מדינת בחירה" מתאים לה ביותר. המובן שיש לתת לכינוי הזה אינו קשור רק ליהודים בישראל או לדתם. המושג הזה אינו בא לרמז על עליונות או ייחודיות של האומה הישראלית ביחס לאומות העולם. הביטוי "מדינת בחירה" משמש כאן לציון העובדה, שגורלה של המדינה הזאת נחרץ על ידי בחירה בין שתי אפשרויות, שעושה ממשלתה יום יום ושעה שעה. בחירה זו עתידה להיות הרת גורל, אולי עד כדי להיות או לחדול. כיום יש עדיין לממשלת ישראל אפשרות לבחור גם אחרת, אבל אפשרות זו תינטל מידיה ביום מן הימים. הבחירה הגורלית שעושה ממשלת ישראל איננה בין השלטת צדק חברתי במדינה לבין התעלמות וזלזול במושג הזה. הבחירה איננה בין חינוך מתקדם לאזרחיה לבין נחשלות תרבותית ומדעית, או בין בניית חברה המבוססת על חמלה וחסד לבין קיום שבסיסו ניצול ושחיתות. הבחירה הגורלית איננה בין שמירה על איכות החיים והסביבה לבין השחתת הטבע, הקרקע, האוויר והמים שבשליטת המדינה. הבחירה היא אפילו לא בין להיות או לא להיות עם שכובש עם אחר. אין היא גם בחירה בין מאמץ לעודד ולטפח רציונליות, אחריות הדדית ואידיאלים מוסריים ותרבותיים בחברה הישראלית, לבין השלמה עם שקיעת החברה לעבר תערובת מנוונת של התבוססות באמונות תפלות, רדיפת בצע ונהנתנות אגואיסטית. כל נושאי הבחירה הללו הם כמובן חשובים ואפילו גורליים לחיי כל אומה בעולם. אולם בניגוד למה שחושבים יושבי ראש ויושבות ראש של מפלגות בארץ, וכנראה גם רוב אזרחי המדינה, בישראל 2011 הם כמעט לא רלוונטיים. אפילו אם ממשלה בישראל תעשה את הבחירה הנכונה בכל אחת מהאלטרנטיבות הללו, לא יהיה בכך כל צעד של התקדמות להחלטה הנכונה בסוגיה האחת שהיא הרלוונטית באמת. יתר על כן, בהעדר בחירה נכונה בשאלה הרלוונטית, גם לכוונה אמיתית לעשות את הבחירה הנכונה בכל אחת מהדיכוטומיות האחרות אין כמעט כל משמעות בעולם המעשי. הבחירה הרלוונטית שעומדת בפני ממשלת ישראל גם איננה בין לסגת מאריאל, קרית ארבע, מעלה אדומים ושאר ההיאחזויות הישראליות מעבר לקו הירוק, לבין המשך הישיבה בהן עד אין קץ. כאן אין לממשלת ישראל כל בחירה, שכן הנסיגה הזאת בוא תבוא גם אם בראש ממשלת ישראל יעמוד ראש מועצת יש"ע או מנהיג של אחת מכנופיות "תג מחיר". הבחירה היחידה שישנה בידי הממשלה היא רק בין ביצוע הנסיגה כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם בדרך השלום בתל אביב, לבין ביצוע הנסיגה לאחר קריסתם, שתהיה, קרוב לוודאי, מעשה ידי אדם. ברור שאירוע כזה ישים קץ לאפשרות של ממשלת ישראל לבחור בין שתי אופציות הנסיגה האלה. במסגרת נסיגה ישראלית שתתבצע כאשר מגדלי עזריאלי עומדים על תלם, יש בידי הממשלה כוח לקבוע את הקו הירוק כגבול הנסיגה הזאת. אולם אם הנסיגה תתבצע לאחר קריסת המגדלים, גל ההרג וההשמדה שיביא לחורבנם יהיה רק חלק מן הטרגדיה שבה תמצא את עצמה המדינה האומללה הזאת. ישנו ספק רב אם בתנאים שישררו אז הנסיגה תיעצר דווקא על הקו הירוק. אם ממשלת ישראל תשנה את בחירתה הנוכחית, המתמשכת כבר 44 שנים, והיא תבחר לסגת מכל ההיאחזויות הישראליות מעבר לקו הירוק לפני נפילת המגדלים, יש סיכוי גבוה שמגדלים אלה ימשיכו לפאר את קו הרקיע של תל אביב עוד שנים ארוכות. סמוך לאחר בחירה כזאת, כל הסוגיות האחרות המנויות לעיל ייעשו בבת אחת לרלוונטיות ויהיה טעם להיאבק למען החלטה נכונה בכל אחת מהן, שכן אז תוכל להיות לכך גם משמעות מעשית בעולם.
|