|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
קיצוניות אקדמית ישראלית כלליתיואל גולובנסקי, הנשיא המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית, קובע שהטיה האנטי-ציונית באקדמיה הישראלית הינה "בדוקה ומתועדת"התופעה והדינמיקה של שיבוט עצמי אקדמי נחקרה רבות בעבר, ואין צורך במכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לחשפה (למשל אצל Politically Correct University, Maranto, Redding, Hess; 2009 ובכתביו של פרופ' הרווי מנספלד מהרוורד). ... השאלות הרלוונטיות להערכת המחקר, הן האם מסקנותיו מדויקות? האם הטיה אנטי ציונית, בדוקה ומתועדת, במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל איננה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה? ללא ספק, חיוני לדעת האם קיימת הטיה עקבית בנושא כלשהו במחלקה אקדמית כלשהי באוניברסיטה ישראלית כלשהי. החשש איננו תיאורטי. לא עוד. הוא מוכח באופן אמפירי במחקר. ... המחקר מצא כי האקדמיה הישראלית מרפה את ידיהם של המבקשים לחקור מנקודת מבט ציונית, ואף מונעת מן הסטודנטים, דה פקטו, חשיפה הוגנת לפרדיגמות ופרספקטיבות ציוניות. אם עובדות אלה נכונות, אפילו בחלקן, מדובר בסיכול ובהכשלת החופש והמצוינות האקדמיים באופן שחותר תחת אושיות האקדמיה כולה.
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185518.html מיהו מקארתיסט יואל גולובנסקי המכון לאסטרטגיה ציונית, שאני גאה לכהן בו כנשיא מייסד, עורך ומממן מחקרים רבים, שאחד מהם (בתצורה של טיוטה סופית) עורר את ביקורתם של עורכי "הארץ" ("פוליטרוקים באקדמיה", מאמר המערכת, 17.8). נייר זה, "פוסט ציונות באקדמיה", הוא פרי חודשים רבים של מחקר שקדני, שערך ד"ר למדע המדינה. המחקר מצביע על הטיה אנטי ציונית ("פוסט ציונית" בעברית מכובסת) המתרחשת ברוב המחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל. הנייר המלומד, שבוחן גם מכוני מחקר, משתרע על פני 141 עמודים (לא כולל המלצות), 105 הערות שוליים וביבליוגרפיה באורך 11 עמודים. על פי כל קנה מידה, מדובר בעבודה מרשימה ומנומקת. שום קורא, ללא קשר לנטיותיו המוקדמות ולגישתו הפוליטית, לא יוכל להכחיש זאת. חלק קטן מהמחקר מוקדש לניסיון לאבחן ולהסביר את שורשי ההטיה הנצפית. כפי שצוטט ב"הארץ": "אליטה אקדמית בעלת יוקרה והשפעה, המכשירה דורות של חוקרים צעירים ושל כוח אדם למינהל הציבורי, מקיימת ומנהלת מרכזי מחקר אקדמיים בעלי השפעה לא מבוטלת על דרג מקבלי ההחלטות במדינה ומייצגת את מדינת ישראל בקהילה האקדמית הבינלאומית, מחזיקה בעמדות שמאליות רדיקליות, שלו היו עומדות למבחן הציבור (היהודי) הרחב בקלפי, ספק אם היו עוברות את אחוז החסימה". "הארץ" חולק על הטענה באופן פשטני, על ידי איבחונה כגסה והשחרת מניעי המחברים. זהו, כמובן, איננו ניסיון הפרכה אקדמי במיוחד, וודאי לא כזה שראוי לתואר "מלחמה במקארתיזם". התופעה והדינמיקה של שיבוט עצמי אקדמי נחקרה רבות בעבר, ואין צורך במכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לחשפה (למשל אצל Politically Correct University, Maranto, Redding, Hess; 2009 ובכתביו של פרופ' הרווי מנספלד מהרוורד). עורכי "הארץ" מתייחסים בגיחוך למטרת המחקר כניסיון לכפות סטנדרט אקדמי בנוסח "תעמולה ישנה של הקק"ל". תעמולת הקק"ל איננה הסוגיה שעל הפרק, אין גם שום ניסיון או הצעה לחייב לימודים בעלי אופי מסוים באוניברסיטאות. לב העניין הוא בגילוי, ביקורת וגינוי כנגד הגמוניה של פרדיגמות אקדמיות, שמהוות מסד ל"תמיכה בתביעות לכונן "מדינת כל אזרחיה" שתבטל את החוקים והסמלים המבטאים את אופיה של ישראל כמדינת לאום יהודית (חוק השבות, הדגל, היהמנון וכדו')". השאלות הרלוונטיות להערכת המחקר, הן האם מסקנותיו מדויקות? האם הטיה אנטי ציונית, בדוקה ומתועדת, במחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות ישראל איננה סוגיה בעלת חשיבות ציבורית עליונה? ללא ספק, חיוני לדעת האם קיימת הטיה עקבית בנושא כלשהו במחלקה אקדמית כלשהי באוניברסיטה ישראלית כלשהי. החשש איננו תיאורטי. לא עוד. הוא מוכח באופן אמפירי במחקר. בהנחה שמסקנות המחקר מוצקות, האם אין לאוניברסיטאות ולקברניטיהן חובה לתקן הטיות כאלה? "הארץ" בוחר לצקצק בלשונו אל מול ניסיונות נשיא אוניברסיטת תל אביב לבצע בדק בית, שנועד לאמת או להפריך את קיומן של הטיות מהותיות. המחקר מצא כי האקדמיה הישראלית מרפה את ידיהם של המבקשים לחקור מנקודת מבט ציונית, ואף מונעת מן הסטודנטים, דה פקטו, חשיפה הוגנת לפרדיגמות ופרספקטיבות ציוניות. אם עובדות אלה נכונות, אפילו בחלקן, מדובר בסיכול ובהכשלת החופש והמצוינות האקדמיים באופן שחותר תחת אושיות האקדמיה כולה. "הארץ" מתחמק מדיון מהותי בממצאי המחקר, על ידי הדבקת תוויות ורמיזות לגבי אינטרסים ומניעים. המחקר של המכון לאסטרטגיה ציונית איננו קשור לשום מחקר אחר, כפי שנרמז באופן חסר בסיס במאמר המערכת. גופים אחרים בוחרים בפעולה ישירה, לרבות הצבת דרישות נחרצות ופנייה לבכירי האוניברסיטאות. כמכון מחקר, אנו מתמקדים בחקר עובדות והצגתן. ודאי שהמחקר חשוף לביקורת והפרכה על בסיס אותם קריטריונים; אבל בחברה חופשית ודמוקרטית, ובבית הלאומי של העם היהודי, אסור לפסול אותו בהבל פה כוחני. על "הארץ" למלא את תפקידו כעיתון וכמוסד ציבורי, ולעורר דיון רציני בנושא חשוב זה. אל לו לעיתון להשתמט מחובתו זו. הכותב הוא עו"ד והנשיא המייסד של המכון לאסטרטגיה ציונית
|