IsraCampus.Org.il

המחלקה לפוליטיקה וממשל הפכה למקום בו מרצים רומסים את עקרונות החופש האקדמי, מנצלים את מעמדם לקידום אינדוקטרינציה רדיקלית ומצפצפים על עקרונות האקדמיה, החלטות המל"ג והציבור הרחב.

... בשנה האחרונה התנהל קמפיין ציבורי נרחב שחשף את פניהם האמיתיות של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל המתהדרים בתואר "ארגוני זכויות אדם" בעודם פועלים כארגוני תעמולה אנטי-ישראליים. תגובתם לביקורת הציבורית הנרחבת היתה דמגוגית, שטחית ופתטית. ולכן נכשלה. במקום להשיב לטענות ולעובדות, ביקשו אותם ארגונים להפוך את כל מבקריהם לפשיסטיים. הממשלה, רוב חברי הכנסת, רוב הציבור שסולד מפעילותם, הפכו בהנפת קולמוס לאויבי הנאורות והדמוקרטיה.

... היכן שישלוט שמאל קיצוני תיעלם הדמוקרטיה... ראינו זאת בברית המועצות, בסין, בקובה ובעוד עשרות מדינות. ההיסטוריה, הפסיכולוגיה של אנשי השמאל הקיצוני, ואופיין של מחלקות מסוימות באוניברסיטאות בישראל, מלמדים כולם: במקום שבו ישלטו אנשי השמאל הקיצוני לא תהיה דמוקרטיה, לא יהיה חופש ביטוי וכמובן שלא יהיה פלורליזם. מובן מאליו שגם זכויות אדם לא יהיו שם.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/231/838.html

המחלקה לחינוך מחדש: הסכנה האמיתית
בכנס שנערך באוניברסיטת בן גוריון הוכיחו אנשי השמאל הקיצוני את דעתם על פלורליזם אקדמי. ארגונים בעלי תפיסה אנטי ציונית לא חסרו שם אבל מנגד לא נמצא אפילו ארגון אחד שחרג מהקו שלהם

ארז תדמור
13/4/2011

במהלך השבוע התקיים באוניברסיטת בן-גוריון הכנס השנתי של המחלקה לפוליטיקה וממשל. כמצופה ממחלקה הפועלת בצלמו ובדמותו של ד"ר ניב גורדון, היה הכנס בעל אופי פוליטי, חד צדדי ואנטי-ציוני מובהק, תוך השתקה מוחלטת והעלמה של עמדות, תפיסות עולם, וגישות מחקריות שונות.

בכנס נשאו דברים נציגים של הארגונים הפוליטיים הבאים: שתי"ל (הקרן החדשה לישראל), בצלם, עדאלה, זוכרות, רופאים לזכויות אדם, אמנסטי-אינטרנשיונל, שוברים שתיקה, פורום דו-קיום בנגב, הגדה השמאלית, איתך-מעכי, רבנים למען זכויות אדם, הועד הציבורי נגד עינויים, האגודה לזכויות האזרח ועוד ארגונים בעלי אג'נדה דומה. מנגד לא ניתן למצוא ולו ארגון אחד החורג מהקו האנטי ציוני והאנטי ישראלי של ארגונים אלו.

במחקרים שפרסמנו בעבר חשפנו כי המחלקה לפוליטיקה וממשל נוהגת בחוסר פלורליזם קיצוני המתבטא בהדרה והשתקה של עמדות ומחקרים ציוניים ולאומיים מהסילבוסים. הצבענו על כך כי 8 מתוך 11 מרצים מן המניין חתמו על עצומות אנטי-ישראליות, ביניהן קריאה לחרם על מדינת ישראל, והאשמתה בביצוע טיהור אתני, ועל כך ש-92 אחוזים מחומרי הקריאה העוסקים בנושאי לאומיות או הסכסוך הישראלי-ערבי מציגים גישות אנטי-לאומיות ואנטי-ציוניות.

הדיון והביקורת הציבורית בנושא הובילו את המועצה להשכלה גבוהה לפרסם גילוי דעת בו נקבע פה אחד כי "יש למנוע כל ניסיון לפוליטיזציה של האקדמיה". העובדה ש-32 מתוך 39 משתתפים בכנס השנתי מזוהים בגלוי עם עמדות שמאל רדיקליות מעידה באופן חד וברור כי ראשי אוניברסיטת בן-גוריון וראשי המחלקה ממשיכים להתעלם מהחלטת המל"ג, נוהגים כמשטרת מחשבות, ומדירים קולות ציוניים מהאוניברסיטה.

כשהמרצים רומסים את החופש האקדמי

ההטיה המוחלטת בחומרי הלימוד, דעותיהם החד צדדיות והרדיקליות של חברי המחלקה, הרכב משתתפי הכנס, והתלונות הרבות בדבר אינדוקטרינציה ומשטרת מחשבות שמגיעות מצד הסטודנטים במחלקה, לא מותירות כל מקום לספק. המחלקה לפוליטיקה וממשל הפכה למקום בו מרצים רומסים את עקרונות החופש האקדמי, מנצלים את מעמדם לקידום אינדוקטרינציה רדיקלית ומצפצפים על עקרונות האקדמיה, החלטות המל"ג והציבור הרחב.

אלא שתהיה זו טעות להיות מופתעים מתמונת מצב זו. כל מי שמכיר את הלכי הרוח בשמאל הקיצוני בישראל יכול לחזות מראש כיצד תראה מחלקה, וכיצד תראה מדינה, שתנוהל על ידי אנשי שמאל קיצוני. ראינו זאת לאורך ההיסטוריה של המאה ה-20.

בשנה האחרונה התנהל קמפיין ציבורי נרחב שחשף את פניהם האמיתיות של ארגוני השמאל הקיצוני בישראל המתהדרים בתואר "ארגוני זכויות אדם" בעודם פועלים כארגוני תעמולה אנטי-ישראליים. תגובתם לביקורת הציבורית הנרחבת היתה דמגוגית, שטחית ופתטית. ולכן נכשלה. במקום להשיב לטענות ולעובדות, ביקשו אותם ארגונים להפוך את כל מבקריהם לפשיסטיים. הממשלה, רוב חברי הכנסת, רוב הציבור שסולד מפעילותם, הפכו בהנפת קולמוס לאויבי הנאורות והדמוקרטיה.

הדבר נובע מכך שאנשי השמאל הקיצוני מחזיקים בתפיסת עולם דיכוטומית המחלקת את העולם לשני חלקים בלבד: הנאורים, כלומר הם. מיעוט נבחר, משכיל, בעל ערכים נעלים השופע ומתפקע עד גדותיו מאלטרואיזם ומוסריות.

לעומתם ניצבים כל היתר, הרוב - החשוכים, הפאשיסטיים, הלאומנים, הברבריים. ככה נראה עולמם את אותם נאורים: חיילי צה"ל הם פושעי מלחמה, ישראל של 2011 זהה לגרמניה של 1933, ליברמן, ביבי וברק זהים למוסוליני, וכן הלאה וכן הלאה.

היכן שישלוט שמאל קיצוני תיעלם הדמוקרטיה

כאשר זו תפיסת העולם של אותם אנשים, אין להתפלא על כך שאין הם נותנים במה לרעיונות, דוברים, מחקרים או ארגונים בעלי עמדות שונות.

כאשר כל מי שדוגל בתפיסת עולם שונה נחשב בעיני ניב גורדון וחבריו לפאשיסט, מובן מאליו שכשיוענק להם כוח הם לא יעניקו זכות ביטוי למי שנחשב בעיניהם להתגלמות הרוע עלי אדמות.

מכאן גם ברור כיצד תראה מדינה שבה ישלטו אנשים מסוגם של ניב גורדון, נעמי חזן וגדעון לוי: מכיוון שבעיניהם כולנו, רוב הציבור, פאשיסטיים, לאיש מאיתנו לא תינתן הזכות להתבטא, להתאגד ולקדם את ערכינו.

ראינו זאת בברית המועצות, בסין, בקובה ובעוד עשרות מדינות. ההיסטוריה, הפסיכולוגיה של אנשי השמאל הקיצוני, ואופיין של מחלקות מסוימות באוניברסיטאות בישראל, מלמדים כולם: במקום שבו ישלטו אנשי השמאל הקיצוני לא תהיה דמוקרטיה, לא יהיה חופש ביטוי וכמובן שלא יהיה פלורליזם. מובן מאליו שגם זכויות אדם לא יהיו שם.