|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
קיצוניות אקדמית ישראלית כלליתרונן שובל, ראש תנועת "אם תרצו", מאשים את הפוסט-ציוניים "בבריחה מדיון ענייני" מהשאלות הנוקבותהניסיון לברוח מדיון ענייני בנושאי ההטיה האנטי ציונית בחלק מהחוגים, ותחושת ההדרה וההשפלה שחשים סטודנטים רבים, לא יצלח. גם הטחת הגידופים בנוסח "מקארתיזם", "פאשיזם" ו"סטליניזם" ח"י פעמים ביום לא תמנע מהציבור ומהסטודנטים הדורשים תשובות לשאול שוב ושוב את השאלות הבאות: האם במקומות מסוימים באקדמיה קיים ייצוג יתר להשקפות פוסט ציוניות ללא פרופורציה כלשהי לייצוגן של ההשקפות הללו בציבור? ממה מצב זה נובע? האומנם מצוינות אקדמית קיימת בעיקר אצל בעלי השקפות כאלה, או שמא בעלי השקפות כאלה מקדמים את אנשי שלומם? האם נכון הוא שחברי סגל אקדמי, שהם בעלי עניין מובהקים, הם שיתחמו את גבולותיו של "החופש האקדמי", או ליתר דיוק יקבעו שבשם ה"חופש" הזה הכל מותר? האם לציבור, לשר החינוך ולארגונים לא ממשלתיים אין זכות להשתתף בתחימת גבולותיו של "החופש האקדמי"? האם עצם העלאת השאלה היא בגדר סתימת פיות וציד מכשפות? ואולי דווקא צעקות ה"מקארתיזם" הן הניסיון לסתום פיות?
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1177700.html מאבק למען חופש אקדמי מאת
רונן שובל באחרונה התפרסמו בעמוד זה מאמרים התוקפים את הלגיטימיות של תנועת "אם תרצו", ומציגים באור מסולף את הדו"ח שהגשנו לוועדת החינוך של הכנסת. מאמרים אלה היו המשך ישיר של מתקפה היסטרית נגד התנועה שניהלו אנשי אקדמיה בפורומים באינטרנט. הטיעון המרכזי של הכותבים השונים מתמצה במנטרה השחוקה, המדביקה תווית של מקארתיזם לכל מי שמנסה למתוח ביקורת על המתרחש באקדמיה. את המבקשים חופש אקדמי ביקשה המערכת להפוך לאויבי הנאורות. את הלוחמים להפסקת האפליה נגד הציונות רצתה המערכת להציג כבריונים. את האקדמאים הנהנים ממשכורות יציבות, חופש אקדמי מוחלט וחוסר שקיפות מופקר בהליכי המינויים והתקנים, ביקשו הכותבים להציג כקורבנותיהם של סטודנטים שציוניהם תלויים באותם מרצים; סטודנטים שאת מעט הזמן שנותר להם בין עבודה ללימודים, מקדישים למאבק למען אלה שיישבו על ספסלי הלימודים אחריהם. אלא שאת האמת לא ניתן להסתיר, ואת המאבק לשוויון ולחופש אקדמי אמיתי לא ניתן לדכא. אחרי עשרות שנים שבהן שררה באוניברסיטאות תחושת מחנק של הטיה אנטי ציונית חריפה, השינוי מתדפק על שערי האקדמיה. במוקדם או במאוחר ההדרה וההשתקה של מי שעמדותיו מצויות מעט ימינה מהקונסנסוס האקדמי שבין חד"ש למרצ, תיפסק. החופש והחירות לחקור, ללמוד ולהעשיר בהשכלה וברוח, לחשוב אחרת, תינתן לכלל הסטודנטים בישראל ולא רק למיעוט קיצוני אנטי ישראלי. הניסיון לברוח מדיון ענייני בנושאי ההטיה האנטי ציונית בחלק מהחוגים, ותחושת ההדרה וההשפלה שחשים סטודנטים רבים, לא יצלח. גם הטחת הגידופים בנוסח "מקארתיזם", "פאשיזם" ו"סטליניזם" ח"י פעמים ביום לא תמנע מהציבור ומהסטודנטים הדורשים תשובות לשאול שוב ושוב את השאלות הבאות: האם במקומות מסוימים באקדמיה קיים ייצוג יתר להשקפות פוסט ציוניות ללא פרופורציה כלשהי לייצוגן של ההשקפות הללו בציבור? ממה מצב זה נובע? האומנם מצוינות אקדמית קיימת בעיקר אצל בעלי השקפות כאלה, או שמא בעלי השקפות כאלה מקדמים את אנשי שלומם? האם נכון הוא שחברי סגל אקדמי, שהם בעלי עניין מובהקים, הם שיתחמו את גבולותיו של "החופש האקדמי", או ליתר דיוק יקבעו שבשם ה"חופש" הזה הכל מותר? האם לציבור, לשר החינוך ולארגונים לא ממשלתיים אין זכות להשתתף בתחימת גבולותיו של "החופש האקדמי"? האם עצם העלאת השאלה היא בגדר סתימת פיות וציד מכשפות? ואולי דווקא צעקות ה"מקארתיזם" הן הניסיון לסתום פיות? האם חבר סגל אקדמי רשאי לקרוא להחרמת המוסד שבו הוא עובד ולצפות שלא יינקטו נגדו סנקציות? האם אפשר לקבל מצב שבו עשרות עצומות אנטי ישראליות המעודדות חרם כלכלי, תרבותי ואקדמאי על ישראל יצאו משערי אוניברסיטאות הממומנות מהמסים של כולנו? האם ומתי רכש קומץ מרצים מונופול על האמת? האם דעתם של שר החינוך, אנשי "אם תרצו", חלק נכבד מחברי הסגל האקדמי המושתקים בעצמם וחלקים נרחבים מהציבור ראויה להישמע פחות מזמירות ה"מקארתיזם" של אותו קומץ? ועד מתי תימשך ההדרה וההשתקה של הקולות הציוניים באוניברסיטאות? החופש מתדפק על שערי האקדמיה. אל תעצרו אותו. הכותב הוא יו"ר "אם תרצו"
|