|
מפתח האתר
מוסדות חינוך ישראליים
Gallery of Rogues
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
|
קיצוניות אקדמית ישראלית כלליתהמדינה חייבת להתערב כדי למנוע את הניצול לרעה של יחסי המרות שקיימת ב"אנשי אקדמיה בכירים"מתגובות נוספות שקיבלנו התברר כי קיימות בעיות אתיות לא פשוטות בכך שאנשי אקדמיה בכירים עושים במעמדם האקדמי קרדום פוליטי לחפור בו תוך ניצול סמוי של יחסי מרות (מי הדוקטורנט שלא יחתום על עצומה פוליטית אותה מוביל המנחה שלו?). מבחינה אקדמית, מציאות זו, של הטיה קיצונית בתכני הלימוד, הדרה והשתקה של דעות אחרות, מהווה לא פחות מאשר כשל שוק. ובמקרה של כשל שוק, אין למדינה ברירה, אלא להתערב. לא לטובת הציונות דווקא, כי אם לטובת האקדמיה והמדע
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/149/786.html?hp=1&cat=479 מי באמת דואג
לאקדמיה? עדי ארבל צודקים מי שטוענים כי את הוויכוח בין העמדות הציוניות לבין הפוסט-ציוניות והאחרות באוניברסיטאות יש להשאיר כדיון אקדמי חופשי. צודקים גם אלה שטוענים שהאוניברסיטה היא מוסד שהמדינה הליברלית צריכה לממן, בלי להתעניין בתכנים שהיא מפיקה במחקר ובהוראה. לא במקרה האלמנט הבסיסי ביותר של החופש האקדמי הוא חופש החקירה והמחקר. הדבר נובע מכך שמחויבותו העליונה של החוקר צריכה להיות לאמת המחקרית. בעולם אידיאלי, ראוי כי העולם האקדמי ינהג כמו שוק חופשי של רעיונות, ללא כל התערבות חיצונית. לאור כל אלה, נראה כי מוטב היה אילו המחקר של המכון לאסטרטגיה ציונית על ההטיה באקדמיה לא היה נערך מעולם. אלא שבשנים האחרונות הצטברו יותר ויותר סימנים לכך שבאקדמיה הישראלית, בעיקר במחלקות מסוימות בפקולטות למדעי החברה והרוח, ניתן לזהות סממנים ברורים של כשל שוק – בעיקר מחלקות שמאופיינות בנטייה חזקה לקולקטיביות רעיונית שהביאה להקצאת משאבים לא מאוזנת, וטיפחה אסכולות מסוימות בזמן שהדירה חוקרים מאסכולות אחרות. מיותר לציין כי מצב זה מקשה על קיומו של שוק דעות מגוון, לא מאפשר את קיומו של שיח אקדמי פתוח ושוויוני, ויכול להביא להטיות בתחומים שונים. לדוגמה, יהיו מי שיטענו כי המחלקות לכלכלה מעודדות למידה ומחקר של תפיסות ליברליות על חשבון תיאוריות סוציאליסטיות, אשר מביאות למצב בו רוב החוקרים במחלקה דוגלים באסכולה אחת בעוד חוקרים מאסכולה אחרת מודרים. בדומה לדוגמה זו, הצטברו אצלנו במכון לאסטרטגיה ציונית, אינדיקציות לכך שההטיה הפוסט והאנטי ציונית פשתה גם באקדמיה הישראלית. וכך, לפני כשנה וחצי, ניגשנו לחקור את הנושא בחיל וברעדה. הממצאים, כפי שדווח במעריב, היו ברורים וחד משמעיים: תכני ההוראה במחלקות לסוציולוגיה מוטים באופן מובהק לטובת אסכולות פוסט ואנטי (לאומיות / מודרניות / ציוניות). הממצאים המפתיעים יותר, התגלו לא באמצעות המחקר עצמו, אלא לאורך הליווי המקצועי לאורך המחקר: טיוטות קודמות של המחקר נשלחו ליותר מ-40 אנשי אקדמיה, חלקם בכירים ביותר. הרוב המכריע טען שמדובר בדוח חשוב ורציני ואף צירפו את הערותיהם והארותיהם. למרבה הפלא, חלק גדול מהם, ביקש ששמו לא יקשר במחקר ואפילו לא יוזכר בחלק התודות. התברר כי יש אנשי אקדמיה, בכירים ככל שיהיו, שמהססים להשמיע את דעתם בנושא, פן יבולע להם. הממצאים: בעיות אתיות רבות מכיוון שמטרתנו הייתה לעורר שיח לגיטימי בנושא, ולא להשתיק דעות כאלה ואחרות, בחרנו לשלוח את המחקר למעגל רחב יותר של חוקרים באקדמיה, על מנת לקבל את הערותיהם והארותיהם. בתגובה, בחר מי שבחר להדליף את הדוח לעיתון "הארץ" שהציג מצג שווא כאילו מדובר בדוח מקרתיסטי שאינו לגיטימי (למרות שההמלצות מעולם לא פורסמו – הן מגובשות בימים אלה וצפויות להיות מוגשות לחברי המל"ג אחרי החגים), וכך להשתיק את הדיון בנושא מבלי להתייחס לגופן של הטענות שהובאו בדוח. מתגובות נוספות שקיבלנו התברר כי קיימות בעיות אתיות לא פשוטות בכך שאנשי אקדמיה בכירים עושים במעמדם האקדמי קרדום פוליטי לחפור בו תוך ניצול סמוי של יחסי מרות (מי הדוקטורנט שלא יחתום על עצומה פוליטית אותה מוביל המנחה שלו?). מבחינה אקדמית, מציאות זו, של הטיה קיצונית בתכני הלימוד, הדרה והשתקה של דעות אחרות, מהווה לא פחות מאשר כשל שוק. ובמקרה של כשל שוק, אין למדינה ברירה, אלא להתערב. לא לטובת הציונות דווקא, כי אם לטובת האקדמיה והמדע. הכותב הוא מנהל פרויקט 'אקדמיה' במכון לאסטרטגיה ציונית
|