IsraCampus.Org.il

זה 30 שנה אני רואה בהתנחלות תופעה הרסנית, המציבה סימן שאלה גדול מעל עתידה של ישראל. אכן, ההתנחלות היא תופעה אידיאולוגית, פוליטית וחברתית, שהצליחה ליצור אנדרוגינוס מקורי: ציונות קולוניאליסטית. היו כבר וריאציות שונות של הציונות: כללית, רוויזיוניסטית, סוציאליסטית, עם ובלי מירכאות. עכשיו יש לנו גם ציונות קולוניאליסטית, מבוססת על אי-שוויון אתני ודתי, התופשת את עצמה כשליחתה הבלעדית של ההיסטוריה היהודית. ההבטחה האלוהית ולא זכויותיהם הטבעיות של בני אדם לחירות, לעצמאות, לשלטון עצמי היא בעיניה מקור הלגיטימיות האחד והיחיד של שיבת היהודים לארץ ישראל. על פי תפישה זו הארץ שייכת לא רק ליהודים החיים, אלא לכל הדורות שהיו ולאלה שטרם נולדו: לכן, לבני הדור הנוכחי אין זכות לחלוק את הבעלות על הארץ עם בני עם אחר.

מובן, שכשמדברים על "ההתנחלות" אין מתכוונים לרוב המכריע של הישראלים החיים בגדה המערבית מטעמים של נוחות או הכרח (דיור זול ומשופר). אין מדברים גם על כל מתנחל בנפרד: מדברים על ההתנחלות כפי שמדברים על "סוציאליזם", או על "לאומיות", על המהותי והאופייני לאידיאולוגיה ולתנועה. גם הגרעין האידיאולוגי, שהוא למעשה "ההתנחלות", אינו עשוי מעור אחד. בין נערי הגבעות לרבים מהוריהם מפריד פער גדול לא רק בדפוסי התנהגות אלא גם במידת הזיקה לערכים אוניוורסליים.

ואולם, בחשבון כולל, כולם ניזונים מאותם עקרונות ושואפים לאותן מטרות. מאחר שמיעוט קטן זה משוכנע שהאמת המוחלטת בידיו, הוא רואה את עצמו רשאי לכפותה על החברה כולה. לכן, מזלזלים ראשיו ודובריו לא רק בפוליטיקאים הרופסים, אלא גם בתפישות היסוד של הדמוקרטיה עצמה. הם יודעים לנצל את המוסדות הדמוקרטיים, אך מתעלמים מזכויות האדם ואינם מכירים אלא בזכויות היהודי. מאז בג"ץ אלון מורה מ-1979, שבו פסק בית המשפט, כי תפיסת קרקעות פרטיות היא בלתי חוקית, הם משתלחים ביסוד מוסד זה של הדמוקרטיה הישראלית, שומר הסף של זכויות היחיד.